![]() |
כמה ספרים קראת בשנת 2025? | 4262 | ![]() |
|||||||||||||||||||||||
![]() |
|
![]() |
||||||||||||||||||||||||
![]() |
כמה ספרים קראת בשנת 2025? | 4262 | ![]() |
|||||||||||||||||||||||
![]() |
|
![]() |
||||||||||||||||||||||||
![]() |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שיעור הקוראים: כ-14% מהישראלים קוראים ספרים בשעות הפנאי - ירידה של כ-17% מהשנים האחרונות. קוראים כבדים: מתוך הקוראים עצמם, 18% קראו למעלה מ-20 ספרים בשנה. רצון לקרוא: כ-74% מהישראלים היו רוצים לקרוא יותר, אך חסר להם זמן פנוי. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסתבר שקראתי בשנה שעברה 31 ספרים, שזה יותר מאשר בשנים הקודמות. כנראה שהיה לי הרבה זמן פנוי. כמו כן, השנה התפגר לי ה-I-Pad שבו אני קורא 99% מהספרים, וכמובן שזה קרה תוך כדי שאני קורא ספר. שתי מעבדות ניסו להעיר אותו ללא הצלחה, כך שנאלצתי לקנות אחד חדש ולגלות שלא הכל מגובה בענן של אפל. לשחזר את הספרים החסרים זאת לא באמת בעיה, מה שהתגלה כמאתגר היה לשחזר את רשימת הקריאה שלי שהוחזקה כרשימה על ה-I-Pad ולא היתה מגובה. נעזרתי בתגובות שלי בסקרי הקריאה הישנים כדי לשחזר את רובה, אך בתגובות שלי ציינתי את המספר הכולל של הספרים ורק את הספרים שהיה לי משהו לומר עליהם, כך שהספרים שלא עשו עלי מספיק רושם כדי שאכתוב עליהם, נשכחו מלב ומהרשימה המשוחזרת ויש סיכוי שאקרא אותם שוב יום אחד. הלקח שלי הוא להחזיק מסמכים "חשובים" בענן ולספר על רשימת הקריאה שלי באייל הקורא. אז מה קראתי השנה? עוד ספרים של מיק הרון: The Secret Hours - הסיפור מתרחש בעולם של Slough House אבל כמעט ללא נוכחות של הדמויות המוכרות. למרות העדרותו של ג'קסון לאם הסיפור מותח ומשעשע. This is What Happened - סיפור ללא קשר לעולם של Slough House ויחסית לספרים של הרון הוא לא ממש עומד בציפיות. הדמויות עלובות כתמיד, אבל לא מעוררות שום אמפתיה והעלילה חלשה. Clown Town - הספר האחרון (נכון להיום) בסדרת Slough House, די מדכא ולא מספיק משעשע. התחלתי לצפות בסדרת הטלוויזיה Down Cemetery Road שמבוססת על סדרת ספרים אחרת של הרון. אני שוקל לקרוא אותם גם כן. בעקבות המלצה של חבר, קראתי את Ant Farm ,Free Range Chickens, ואת New Teeth של סיימון ריץ', כולם אוספים של סיפורים קצרים עד קצרצרים, הרבה מהם מסופרים מנקודת מבט של ילד קטן או של בעל חיים שלא באמת מבין את הסיטואציה. חלקם מצחיקים, חלקם טיפשיים, לא יצירת מופת. סיפרתי ל-Claude איזה ספרים אהבתי במיוחד וביקשתי שימליץ לי על ספרים שנראה לו שימצאו חן בעיני: The Luminous Dead - ספר הביכורים של Caitlin Starling. סיפור מדע בדיוני שכולל רק שתי דמויות, שתיהן נשים והסיפור מסופר כולו מנקודת המבט של אחת מהן - חוקרת מערות שיוצאת למשימה מסוכנת ומורכבת כאשר היא מודרכת על ידי הדמות השניה שנמצאת מעל הקרקע. בסך הכל ספר לא רע, אבל המרחב המוגבל (מערכת מערות תת-קרקעית ושתי דמויות) גורם לעלילה קצת לחזור על עצמה. טרילוגיית הפנטזיה Broken Earth של N. K. Jemisin שכוללת את הספרים The Obelisk Gate ,The Fifth Season ו-The Stone Sky. כל הספרים זכו בפרס הוגו והפכו את הסופרת לראשונה בהסטוריה שזכתה בפרס שלוש שנים רצופות (והיא גם האישה השחורה הראשונה שזכתה בפרס הוגו). הספרים מצטיינים בגיוון גזעי ותרבותי עם העדפה ברורה לנשים כדמויות הראשיות. הרקע הוא כדור הארץ שמכיל יבשת ענק יחידה וכל כמה מאות שנים (ללא מחזוריות סדירה) עובר קטסטרופה סייסמית-וולקנית שחוץ מהנזק הישיר מהרעידות, זרמי הלבה וגלי צונמי, גורמת ל"עונה חמישית" - מעין חורף גרעיני שנמשך מספר שנים. הספר הראשון היה נהדר, השני קצת פחות אבל עדיין מהנה והשלישי היה משעמם ומתיש, אבל הייתי סקרן לדעת איך הסיפור יגמר, אז התאמצתי לסיים אותו. James S. A. Corey פתחו בפרויקט חדש: The Captive's War trilogy. בינתיים יצא הספר הראשון בסדרה - The Mercy of Gods וכן נובלה בשם Livesuit. קראתי את שניהם ומצפה בקוצר רוח להמשך. בעברית: הרוצח האחרון מפתח תקווה ואמא היתה זוחלת של לימור נחמיאס. הראשון היה נחמד מאוד, השני קצת פחות, ועדיין אני נהנה מסיפורי בלשים שמתרחשים בישראל. האם אינך רוצה בי של אסף גברון - מזכיר כמה ספרים שכבר קראתי (למשל, משאלה אחת ימינה או בשבילה גיבורים עפים) אבל כתוב היטב ומעלה זכרונות נוסטלגיים מגיל ההתבגרות שלי. אני יכול להסביר: מדריך למבקר בכדור הארץ של דורון פישלר - נסיון להסביר לחייזר את ההגיון שעומד מאחורי כמה מהדברים המוזרים שבני אדם עושים (למשל, למה 15:15 זה שלוש ורבע). משעשע מאוד. ביוטופ של אורלי קסטל־בלום - סיפור קצת מוזר על אדם לא שגרתי והדברים הלא שגרתיים שקורים לו. קצת מדכא, אבל ככה החיים בישראל בזמן האחרון. איש הסגריר של אמנון ז'קונט - ספר שחיפשתי המון זמן כי מאוד אהבתי את הספרים המוקדמים שלו וקיוויתי שגם הוא ספר טוב. הוא לא. עניין משפחתי של ליעד שהם - עוד מאותו הדבר ועדיין מהנה ומעביר את הזמן. קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה של עוזי וייל - אוסף הגיגים לא מאוד מעניין. המשפט של קפקא - מאוד קפקאי. סמטת השקדיות בעומריג'אן והחתונות שלנו של דורית רביניאן - הראשון נפלא ומרתק השני מעצבן ולא מצליח לשחזר את הקסם. חיילת של פאולינה טוכשניידר - ב"הארץ" נורא התפעמו מהספר והמליצו עליו בחום. הייתי צריך לנחש שאין סיכוי שזה יהיה מוצלח. הוא הלך בשדות של משה שמיר - כמה שהיינו פעם צעירים יפים וצודקים. קציצות של אורי הייטנר - עילג ולא מעניין. אורחים של אילת גונדר גושן - מאוד מוצלח בעיני. הוראות מדויקות לכתיבת רומן של איתמר לוי - ספר מוזר מאוד שמערבב את העלילה עם חיי הסופר. פחות מוצלח מהספרים הקודמים של הסופר. הקפות שניות של בני ברבש - אוסף סיפורים שקשורים בצורה כזאת או אחרת לשבעה באוקטובר 2023. הסיפור האחרון יצא בקובץ סיפורים קודם ועבר שכתוב כדי שיתאים מבחינת זמנים לשאר הספר, מה שגרם לי לתחושת דז'ה-וו כשקראתי אותו (אחרי הקריאה חיפשתי מידע על הסיפור והבנתי למה הוא היה מוכר אבל שונה). כפסע מהשיגעון של יאיר ניצני - אוסף דחקות שמתאים לערב עם חברים או לכל היותר לטור בעיתון. אמור להצחיק, אבל לא ממש מצליח. הנביאה והאדיוט של יונס יונסון - משעשע ולא הגיוני, כמו שאר הספרים של הסופר. |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |