 |
הסניגוריה הציבורית: כלא דמון אינו ראוי למגורי אדם | 1242 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ובכלא דמון לא שמעו על זיפות לבטון | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכלא אכן היה מחסן טבק, של משפחת קרמן (ערבים מחיפה), לפני קום המדינה. בצעד חריג משהו, המקום לא הופקע מידיהם רשמית, למרות שבפועל אין למשפחה גישה לנכס , והובטח להם שיוחזר לבעלות המשפחה (לה יש אדמות בחיפה ובאיבטין ליד רכסים) עם תום השימוש. ההבטחה היתה אמורה להתממש לפני כשנתיים-שלוש, כאשר נסגר כלא דמון. מסתבר שהיא לא קויימה עדיין. בארכיון הטיולים שלי, יש את הכתבה מ"כלבו" מלפני 4-3 שנים, המספרת את הסאגה של המשפחה לקראת החזרת הכלא לידיהם. מעבר לכך, המבנה מוגדר אתר היסטורי ואסור לשירות בתי הסוהר לשנות באופן מהותי את מבנה הכלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הופך את המבנה להיות ראוי לשימור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את המבנה ההיסטורי, המוקף בחומות ומגדלי שמירה סביב לו, והן שנראות כיום מכביש בית-אורן (721). גם אין בכוונתי "להתארח" במקום, עד אשר יפונה. ככל הידוע לי, המקום נבנה כמחסן טבק בראשית המאה ה-20'. כמו כן, האתר נמצא למעלה מ-30 שנים בתחומי הגן הלאומי המוכרז פארק הכרמל (אם כי בית הסוהר קדם לגן הלאומי ולכן לא פונה עם הכרזת הגן ב-1971), כך שאני מניח שבסמכות רשות הטבע והגנים להחליט שהמקום מיועד לשימור היסטורי. מעבר לכך, כפי שציינתי, הכלא אינו רכוש המדינה. זהו רכוש משפחת קרמן, והמדינה - ככל הידוע לי - משלמת להם דמי שכירות (זעומים) כל שנה בתמורה להמשך פעילות הכלא (לא שיש למשפחת קרמן ברירה ממשית). אגב, מול הכלא יש מסעדה מבודדת, גם שייכת למשפחת קרמן (עד היום) וכך גם קרקעות מסביב, הנכללות בפארק הכרמל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט, המסעדה המבודדת היא ''פיין קלאב'', מסעדה יוקרתית בעבר וסגורה בהווה. אאכ''ט, תקנו אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שמישהו הגיב כאן, ואשתי גילתה את התגובה הזו. אני כן טעיתי, קצת. בשלהי 2002 "פיין קלאב" לא היתה סגורה אלא פתוחה, ולא היתה מסעדה אלא גן אירועים. איך אני יודע? שנה אחרי כתיבת התגובה התחתנו שם והתארך לי השם. מצחיק גם שדווקא עכשיו הדיון הזה צץ בלי קשר לשריפה, אלא אם כן הוא צץ למשה מהגליל עם קשר לשריפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפחת קרמן הם לא ''ערבים מחיפה'' הם מאיבטן(ע''י כפר חסידים) היו עשירים מופלגים, בעלי בתים ונכסים בחיפה,אדמות על הכרמל,המבנה של כלא דמון ששימש גם לאיחסון טבק לבית החרושת לסיגריות (קרוון) בחווה באיבטן.בחווה היתה גם תחנת קמח גדולה. משפחת קרמן ומערכת היחסים בינה לבין הישוב היהודי, במיוחד במלחמת העצמאות ואחריה, היא סיפור ארוך ומפותל. טעות לנסות להבין אותו בלי לדעת את מסכת העובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שבועיים וחצי נסעתי עם תעאיוש להפגין מול כלא דמון. דרשנו את סגירת הכלא ואת שחרור אסירי-הלחם שכלואים בו בעוון עבודה-בלתי-מאושרת. גם שרנו לאסירים שירי עידוד למיניהם. היה משעמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא כלואים שם בעוון עבודה בלתי מאושרת אלא בעוון שהיה בתוך גבולות המדינה ללא אישור. פעם היו פשוט יורים במסתננים וזה היה חוסך הרבה כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם גם היו כורתים את ידי הגנבים ואלוהים ישמור מה ששעשו לאנסים. איזה מזל שהיום לא. אגב, הקו הירוק זה "גבולות המדינה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הקו הירוק הוא גבול הריבונות של המדינה. לא סיפרו לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני פשוט מופתע. סליחה על הסטינגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך ניתן לכלוא שם גם מסתננים יהודים היושבים מעבר לגבולותיה הריבוניים של המדינה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחוץ מזה תנו לחיות לחיות מקובל עליך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא לגמרי הגבול הזה. ריבונות המדינה חלה על ירושלים השלמה ועל הגולן, בנוסף לשטחי ישראל שבגבולות הקו הירוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשעה טובה ומוצלחת, הכירו באייל בעובדה, שגבול המדינה הוא הקו הירוק, והקו הירוק הוא-הוא גבול המדינה!! הגיע הזמן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיה ראוי לשם שלך. תירה לכיוון הערבים. אולי זה יפתור את הצפיפות בכלא וכולם יוכלו לישון על המיטה או המיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי באנקדוטה משעשעת מתקופת שירותי הצבאי. באותה תקופה הייתי הפקידה במדור תיאום אירגונים בין לאומיים ברצועת עזה. בין היתר הייתי מקבלת דוחות מאירגונים שונים ומפיצה אותם לשאר הצבא (מתאם לשטחים, דובר צה''ל, וכו'). ביום מן הימים הגיע אלי דו''ח של הצלב האדום הבינלאומי, שמעביר ביקורת קשה על מתקן ההשהיה למסתננים במעבר ארז, ודרשו את סגירתו המידית. היו בדו''ח טיעונים רבים ונכונים, אך היו גם כמה הגזמות יצירתיות. למשל נטען שרמת האוכל במתקן הכליאה היא מתחת לכל ביקורת, ויש בכך פגיעה קשה באסירים. למעשה, האוכל של מתקן הכליאה היה אותו אוכל שאכלו חיילי הבסיס שלי, נארז בנפרד ונשלח למתקן הכליאה. לא שאריות אוכל, ולא אוכל פגום. פשוט אותו אוכל. אין לי ספק שאוכל צבאי הוא ''על הפנים'', אבל אישור רשמי מאירגון בין-לאומי זה משהו אחר. הייתה גם ביקורת קשה על תנאי השינה של האסירים. ביחוד על המיטות והמזרנים - שוב מיטות ומזרנים צבאיים סטנדרטיים למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה לא פניתם גם אתם בבקשת עזרה לצלב האדום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ הרעיון עלה מיידית, אלא שהסמכות המקצועית בנושא, קרי חן שפירא, בדקה ומצאה שהצלב האדום אכן אינו מטפל בתנאיהם של חיילים בצבאם-הם. התבאסנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלא מגידו לעומת זאת האסירים לא ישנים על מיטות, כי אם על דרגשי עץ. מילואימניקים בעלי יוזמה ו/או כאבי גב דאגו לשפר את תנאי הלנתם ולהשוותם לאלו של האסירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בעיית הצפיפות צריך לפתור בדרכים יצירתיות. צינוק (להכניס לתוך חביות דלק ריקות) ועוד.... כך תהיה מיתה (לא שגיאת כתיב) לכולם ואף אחד לא יתלונן על צפיפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבזק חדשות שהיה היום: בכלא בטנזניה נחנקו למוות 17 אסירים, ו-6 במצב אנוש, כתוצאה ממחסור בחמצן בתא צפוף מדי בכלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הצפיפות הם פתרו. להעתיק אלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דו"ח של הסניגוריה הציבורית: התנאים בבתי המעצר ובבתי הסוהר הישנים אינם אנושיים. Ynet: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלכל עציר המוחזק בתנאים לא אנושיים יש קייס מצויין לבג"ץ. איפה אני טועה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שאתה טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הוגשה עתירה כזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שידוע לי, אבל אני לא אסיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי על עתירה של עציר. תודה בכל אופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא כזו? מה זה משנה מי הגיש את העתירה מבחינתך1, הרי העיקר התוצאה2? ______________ 1 אא"כ מכוון אתה לדבריך ב תגובה 152663 וחיפשת התערבות מהירה של בית המשפט. 2 אפרופו התוצאה 3, אני מזכיר את דברי ב תגובה 152658 ד"ה "בקשר לעילה בבג"צ". 3 העתירה הוגשה ביולי 2002 הצו יכנס לתוקפו ביוני 2004. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עציר המוחזק בתנאים לא אנושיים, התוצאה של העתירה הזו לא משפיעה עליך. לעומת זאת נראה לי שאם עציר המוחזק בתנאים לא אנושיים היה עותר, בג''ץ לא היה משאיר אותו בתנאים אלה. למרבה הפלא, איש לא מכיר עתירה כזו. בכלל, נראה לי שאיכשהו התפקיד הנעלה ביותר של בג''ץ הוא להושיט יד לאדם שהרשויות עשו לו עוול, ולא לתווך בין עותרים מקצועיים לבין הרשות המבצעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לסיפא, אני מקווה שיש עוד כאלו שזוכרים את התוכנית בטלוויזיה החינוכית שבה גבי עמרני, כמוכר ארטיקים, עותר לבג"ץ נגד עיריית תל-אביב שלא יידעה אותו על כך שהיא מחליפה את האישורים לעיסוק ברוכלות. לאורך הפרשה מלווה אותו השופט המנוח1 דב לוין. 1 אני זוכר שהוא נפטר לפני כשנה. אבל אולי אני טועה. אם טעיתי לא נותר לי אלא להתנצל ולאחל לו חיים ארוכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשראיתי הבוקר את http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... נזכרתי בעוד דבר: לפני כמה ימים כתב מישהו במדור המכתבים של "הארץ" (לצערי אינני יודע איך לשמור קישורים לשם) כי החלטת בג"ץ למעשה לא רק שלא שיפרה את המצב המשפטי – הממשלה הרי מחוייבת ממילא ומלכתחילה לפי החוק לעשות את מה שהוחלט – אלא אף נתנה לממשלה רשיון בעל תוקף משפטי להמשיך להפר את החוק במשך השנה הקרובה. קשה לי להאמין שאילו העתירה הייתה מוגשת ע"י עציר בודד ולא ע"י עותרים מקצועיים, היא הייתה מניבה לממשלה כזה רשיון נרחב, הן מבחינת היקפו והן מבחינת תוקפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני יתכן כי עתירת עציר בודד הייתה פותרת את המקרה שלו, במובחן מפתרון כולל. גם אם בסופו של דבר היו מגיעים לאותו פתרון כולל, הרי שניתן בהחלט להניח כי הוא לא היה שונה מהפתרון הנוכחי. במילים אחרות: עתירה של עציר אחד היתה משפרת את מצבו, אך לא של האחרים. עתירה של שני עצירים הייתה משפרת את מצבם אך לא של אחרים.. עתירה של שלשה.... עתירה של ארבעה... וכו' . באיזה שהוא מספר העתירה היתה הופכת לעניין כללי ואז היה מושג הפתרון הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לא היו מגיעים כלל ל"פתרון כולל" בביהמ"ש, אלא מטפלים פרטנית בבעיותיהם של העצירים. בכל מקרה לא נראה לי שבעתירה של עציר בודד, בין שהוא העותר הראשון או העותר המאה, ביהמ"ש היה לפתע מנפק רשיון לממשלה לא לקיים את החוק למשך שנה וביחס לכל העצירים והאסירים. מי שאולי היה מנסה למצוא פתרון כולל הוא הממשלה, שהייתה מוצאת את עצמה בבעיה רצינית מאד (הזכרת את ביהמ"ש כקטליזטור. לדעתי במקרה של עתירות בודדות הוא אכן היה מהווה קטליזטור יעיל, ולעומת זאת בעתירה התאגידית הנוכחית, הוא מילא תפקיד הפוך, והרי נוכחנו כבר שביהמ"ש ידו קלה במתן ארכות, כך שניתן בהחלט להניח שביוני 2004 הוא יאריך את תוקף הרשיון להפר חוק). במילים אחרות: גם אם באיזה שהוא מספר העתירה הייתה הופכת לעניין כללי (מדוע שזה יקרה?), לפחות הייתה נפתרת קודם בעייתם של כמה עצירים. הפתרון הנוכחי לא הועיל לאף עציר נוכחי (וסביר שגם לא יועיל, כי הבעיה היא ממילא לא של עצירים לתקופות ארוכות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני זוכר שהייתה עתירה לבג"צ בנושא אך היו כמה בקשות לשחרור ממעצר בגין עילה זו וכמה שופטים (השופט ברוך מרמלה?) ששיחררו ממעצר בגין עילה של חוסר מקום/תנאים בלתי הולמים. היו גם כמה ביקורים של שרי משפטים/בטחון פנים/ ח"כים מועדות שונות שביקרו, למשל באבו כביר והזדעזעו (אל מול המצלמות כמובן). מה נעשה אחר כך? כנראה שכלום. בקשר לעילה בבג"צ, יש לו כנראה קייס טוב אבל מסופקני אם זה יפתור את הבעיה הספיציפית של אותו עציר, או של יתר העצירים אם תוגש עתירה כוללת. אין לי תשובה חד משמעית בשבילך ואני אף מתקשה לבססה, אך נראה לי כי בג"צ יטיל את הכדור אל המדינה וימנע מהתערבות - כגון שחרור המוני - לפחות לא בשלבים הראשונים של עתירה כזו, לו הייתה מוגשת. מה שיכול לקחת, בקלות מספר לא מבוטל של חודשים. הבעיה כמדומני בעיקר בבתי מעצר ולא בבתי כלא והבעיה בכלא דמון דומה למעשה לבעיה של העובדים הזרים והמכלאות יותר מהבעיה של העצירים בבתי המעצר "הרגילים". לא ששתי עובדות אחרונות אלה מנחמות מי מבין עצירי כלא דמון. לסיום, אפנה אותך להצעת החוק של ח"כ גלאון שהוגשה אך לפני שבוע: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. על פניו, נראה לי שאת הבעיה הספציפית של העותר זה צריך לפתור – היעלה על דעתך שבג"ץ לא יורה מיד להפסיק את החזקתו בתנאים לא אנושיים? נראה לי שבג"ץ אף יכול להציע לאזן בין האיסור על תנאים לא אנושיים לבין הצורך להגביל את תנועות העציר ולפקח עליהן, ע"י שיורה להחזיקו במשרדו של מפכ"ל המשטרה ובהשגחתו האישית כל עוד לא נמצא לו מקום הולם במתקן מעצר (כך עבור העותר הראשון; העותרים הבאים יוצמדו לניצבים ולאחריהם לתנ"צים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תנאים לא אנושיים = זה מה שהעותר אומר. בג"צ צריך לשמוע את עמדת המדינה. אז אולי הוא יקציב זמן קצר יותר לתשובה ואולי המדינה עצמה תעביר את אותו עציר למקום אחר ואולי אתה צודק שאותו עציר יהנה מפתרון (זמני?). אבל אני מקוה שברור לך שהפתרון הוא לא בבג"צ הוא אצל הרשויות ומתחייב פתרון כולל ומקיף. בג"צ יכול להוות, אולי, איזה קטליזטור. לא יותר. 2. תאר לך ששכ"ג הוא שופט עליון תגובה 152577 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואני לא בטוח שאתה מכיר אותי מספיק, וכדי להסיר כל ספק, ברצוני לציין את המובן מאליו לרבים: הודעה 152577 לא נכתבה ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבורי, לא היה צורך בהבהרה זו 1 __ 1 כשכתבתי את התגובה התלבטתי האם להוסיף הערה המלמדת על כך שתגובתך, כמו גם הערה מס' 2 שלי, נכתבה בהומור. לבסוף לא כתבתי כך, כיוון שסברתי ש 1) זה מובן מאליו 2) אף אתה לא ציינת זאת ובכל זאת כך הבנתי 3) זה יקלקל את הבדיחה/ חידוד שלי סלח לי, איפוא, אם הטרחתי אותך עד הנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסנגורית הציבורית הארצית עו"ד ענבל רובינשטיין אמרה בשבוע שעבר: "המשטרה החליטה על דעת עצמה שהיא לא מקיימת את החוק. חלה התדרדרות תמידית בחובה לומר לעצור את זכויותיו, ובכלל זה לומר לו את זכות ההיוועצות. משטרת ישראל כנראה לא בטוחה שזה הכרחי". על פי נתונים שהציגה עו"ד רובינשטיין, כ-500 איש בישראל נשלחים מדי שנה לבתי הכלא מבלי שזכו לייצוג משפטי (וזה שיפור לעומת 2000-2001, שבהן עמד מספר האנשים הללו על כ-1,000). "המשטרה לא מראה לעצורים את הטפסים שהיא חייבת להראות להם, שכוללים הודעה לעצור על זכותו לסניגור ציבורי. הכספים הללו כתובים ב-5 שפות שונות! ולשם כך קנו פקסים לכל היחידות של המשטרה בישראל כדי שיוכלו לפקסס את בקשות העצורים לסניגוריה הציבורית בכל שעות היממה. אבל הטפסים לא מוצגים להם והמערך שלנו, שממתין דרוך ומוכן לקריאות הללו מ-7 בבוקר - פשוט לא מקבל אותן ... גם אם זה כבר נעשה, זה קורה רק לאחר שהעצור כבר עובר שיחזור, אחרי שעושים תהליך שלם. המשטרה גם בדרך כלל מקפידה שזה יהיה אחרי חצות, כשהכונן שלנו כבר הלך הביתה. אני נמנעת לומר פה שיש משהו זדוני - אבל יש כאן בעיה בהרגלי העבודה". רובינשטיין סבורה שיש להטיל סנקציות משמעתיות על שוטרים שלא ימלאו אחר ההוראות ומציעה לפסול הודאות של עצורים שנגבו בלי שניתנה להם אפשרות להתייעץ. עוד עולה מהנתונים שבעוד שבאזור המרכז כ-5% מהנאשמים אינם מיוצגים, בפריפריה עומד השיעור על כ-53% - יותר ממחצית הנאשמים. מהמשטרה נמסר ל-Ynet בתגובה כי "במשטרה קיימות הנחיות ברורות בנושא, ועל מנת לשפר את המצב ננקטו צעדים שונים במסגרתם רועננו הנחיות ביחידות החקירה השונות בשטח. הנושא שולב בתוך הכשרות של אגף החקירות וכן מבוצעות ביקורות שוטפות בנושא. המשטרה תמשיך ותנקוט בכל הפעולות הנדרשות". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |