|
למרות הסטראוטיפ השלילי, שי כהן חזר מאנטליה מוקסם, וממליץ לכולם לנסות גם כן.
|
|
אוכל ותיירות • שי כהן • יום ו', 21/1/2000, 19:29 |
|
| |
אנטליה, חבל ארץ (ועיר) בתורכיה הידוע גם בכינויו "הריביירה התורכית", מתקשר בתודעת ישראלים רבים כמקום נחות משהו המזוהה עם מפגשים מסיביים עם אוכלוסיות ישראליות מחתכים סוציולוגיים מאוד מסוימים. איסור ההימורים בתורכיה, וסגירת כל בתי הקזינו במדינה, שלח את אחינו המהמרים לכלות את כספם במקומות אחרים, והותיר את אנטליה בשקט למבקשים לנפוש ללא התחככות מביכה עם דימוי "הישראלי המהמר", והישראלי המהמר עצמו...
הצהרת פתיחה שכדאי לדעת: תורכיה בכלל, ואנטליה בפרט, הינן מקומות מרתקים המציעים שפע של פעילויות המתאימות לכל סוג נופש מבוקש - החל מנופש פעיל מאוד, נופש רגוע ומפנק, ועד נופש בגוון רומנטי. למחירים הנהוגים בתורכיה קשה להגיד לא.
בשורות הבאות אתאר את אנטליה ומספר בתי מלון מומלצים, אמסור לקוראים טיפים ועצות מועילות ואקווה לנופש נעים לכולם.
הזמנת ה"דיל"
מספר חברות מתמחות בארגון דילים לאנטליה. הידועות שבהן הינן "השטיח המעופף", ו-"סופר צ'ארטר". ישנן גם חברות רבות נוספות, אשר בדרך כלל משמשות כקבלני משנה, דהיינו - ממלאות מספר מושבים נתון בכל מטוס של החברות הראשיות. לנופש המצוי חלוקה משנית זאת איננה משנה בד"כ, המחירים זהים בכל החברות, ראשיות כמשניות.
הסיבות לערוך "שופינג" בין שלל ההצעות שבעיתונים/אינטרנט הינן שתיים:
א. התקשרת כמנהג בני ישראל 24-48 שעות לפני ההמראה ונתקלת/ה בתשובה "לא נותרו מקומות..."? זהו הזמן לנסות את החברות הראשיות אשר המטוס בכללותו חכור על ידן. לסיטונאיות הראשיות יש לעיתים זוג מושבים אחרון בשבילכם...
ב. הבדלי פוליסות ביטוח: בדרך־כלל, כל חברה עובדת עם סוכנות ביטוח נפרדת. כתוצאה, הפוליסות דומות אך לא זהות. לדוגמא: בחברת "סופר צ'ארטר", פוליסת הביטוח מכסה באופן תמוה את מצלמת הוידאו שברשותך בסכום המגוחך של 200$ בלבד. בחברת משנה כגון "איסת"א", מכסה הפוליסה 1000$. הבדל משמעותי למי שמצלמתו יקרה לליבו (ולכיסו...). (איסת"א, לעומת זאת, מציקה לנופש התמים בדרישה להתייצב עם מצלמתו ואביזריה הנלווים לביקורת ולחתימת אישור בפני פקידת הנסיעות בסניף, בלעדיה לביטוח המצלמה אין תוקף. לנוסע נודעת עובדה זו רק לאחר שכבר הגיע לסניף ללא המצלמה...).
המחיר
המחירים תלויים, כמובן, בעונה, וברמת בית־המלון. בימים אלו ממש, למעט הכרח בלתי נמנע מלקמץ בהוצאות, כדאי להזמין את בתי המלון הטובים באמת. מלונות 5 כוכבים DLX. סוף שבוע כזה של שלושה לילות יעלה לנופש/ת סך של 129$ בלבד לאירוח על בסיס HB, דהיינו ארוחת בוקר וארוחת ערב כלולים במחיר. בקיץ, בשיא עונת התיירות הבוערת (יולי־אוגוסט), יעלה הדיל כ-350$.
כבר אמרנו שלא ניתן להתחרות במחירי תורכיה?
ומה מקבל הנופש תמורת סכום פעוט זה? טיסה הלוך ושוב, הסעות במיניבוס משדה התעופה למלון וחזרה, מלון DLX על בסיס HB וליווי צמוד של חברת תיירות מקומית.
המלונות ברמת ה-DLX, על חדרי האורחים שלהם, מצוידים היטב, עם מיזוג אוויר בכל חדר עם בקרת אקלים. המיזוג עובד ללא דופי 24 שעות. החדרים כוללים גם מקלחות עם כל השירותים הנלויים: מים חמים ללא הגבלה בכל שעה, פן, וכו'.
מלון מומלץ בו נתרכז כדוגמא בכתבה זו, הינו המריט לימרה.
מלון זה הינו שילוב של מלון ענק עם כפר נופש מפואר. מחירים מגוחכים לאוזן הישראלית (והגרמנית...), יחד עם שפע של פעילויות ואפשרויות לשילוב רבגוני של מספר סוגי נופש - הכל באותו מלון.
בעונת הקיץ מציע המלון מספר בריכות ענק. להגברת ההנאה, באחת הבריכות ישנן שתי מגלשות מים מפותלות (ללא תשלום נוסף). לחובבי האקשן הפעיל יותר, מציע המלון אופנועי ים, סירות מירוץ, מצנחי רחיפה, מועדון צלילה ואפשרות ללמוד צלילה, קייאקים ושייט בספינת תיור. (פעילויות אלו כרוכות בתשלום נוסף, שהינו נמוך ב-60% לפחות מזה הנהוג באילת...)
למלון יש גם חוף־ים פרטי לחובבי הרביצה בשמש, הופעות חינם בערב באמפיתאטרון, ברי משקאות לדרינקים, ועוד.
למבקשים לסייר בהרים המקיפים את אנטליה (רכסי הרי הטורוס), מוצע סיור ג'יפים מודרך (בנהיגה עצמית). המדריכים מיומנים ומוליכים את השיירה במשך יום שלם בינות להרים, דרך מכשולי מים זורמים לשמחת נהגי הג'יפ המרגישים בסיירת או משהו. כמובן שלא נעדר ביקור במשפחה כפרית "אותנטית", המגישה לסיירים האמיצים כוס תה תפוחים מקומי ומשהו שמזכיר אש־תנור ירושלמי (חינם כלול במחיר)... מובן שאם התייר המצוי ירצה גם לקנות איזו שרשרת או קישוט אחר המקומיים לא ממש יתנגדו.
ארוחת צהריים (אל תבנו על כבש מסתובב) כלולה במחיר. ארוחה זאת בכפר הררי כלשהו בינות להרים, שבלא מערכת איתור לווינית, אין לכותב כל מושג היכן הוא נמצא, מספקת גם זמן להצגת פולקלור מקומית שעובדת מצוין על התיירים מגרמניה, רוסיה, צרפת וכו', הרואים לנגד עיניהם את צלילי המזרח שבדמיונם לובשים צורה מוחשית. על הישראלים זה עובד פחות... בכל מקרה, מחיים משה עם השיר "לינדה" לא תימלטו גם בהרי הטורוס. סיור זה מחירו למשתתף 45$, והינו כולל הכל כולל ביטוח. דולר (אחד) למדריך כתשר בסוף הסיור יהווה מחווה רצויה, וסכום תשר נכבד.
למי שמוצא עצמו חייב לפרוק עוד מטעני אנרגיה מצפה במלון חדר כושר (חינם) עם ציוד חדיש, אך לא בכמות ובמגוון מעבר לסביר.
לחובבי הריקודים, מועדון הדיסקו פתוח בכל לילה.
בחורף, מוצע סקי שלג בהרי הטורוס במחירים שתעלה לכם ארוחת צהריים (הלוואי...) באתרים מקבילים בצרפת או בשוויץ. המחיר כולל הסעה הלוך וחזור.
לכיף כללי, ולהפגת שרירים כואבים - סאונה, עיסוי תורכי, בריכה מחוממת (בחורף) וג'קוזי. זה האחרון עם תכונה מרגיזה המאלצת את המשכשך בהנאה לשלוח יד מידי 2 דקות למתג ההפעלה להמשך הכיף.
אוכל
האוכל במלון הינו חגיגה קולינארית. ונתחיל בחדשות החשובות. יש הרבה אוכל, הרבה מאוד - בלי כל הגבלה (בופה). באיכות מעולה. לישראלי הגרגרן שיסחף קלות נמליץ ומייד: מוטב שתיקחו עימכם גם מכנסים עם מידה גדולה יותר לסוף הטיול - לאילו המקוריות יהיה קשה להיכנס...
כמויות האוכל מדהימות. עשרות(!) מנות אחרונות - קינוחים תורכיים, קינוחים בינלאומיים וקינוחים ממקור לא מזוהה מוצעים לסועדים בשפע צבעים המערפל את חושי הזללנים.
מנות עיקריות הכוללות בשר, עופות ממולאים באורז ובשר, ממולאים תורכיים (קישוא, פלפל, חצילים), בצקים ממולאים בבשר, דגים, אורז, פשטידות, 10-15 סוגי לחם ולחמניות מאפיה מקומית, סלטים בעשרות, כ-20 סוגי גבינות ונקניקים, ואם שכחתי משהו (ושכחתי...) עם הקוראים הסליחה.
פרט קטן: מנהג מקומי מוזר הינו שארוחת הערב איננה כוללת שתיה. לבקבוק מים מינרלים גדול, תוסיפו לחשבון עוד דולר וקצת.
ומה עוד באנטליה?
אנטליה מציעה מספר אתרים מרתקים, חלקם במרחקים קצרים יחסית (עד 80 ק"מ) וחלקם מרוחקים כ-200 ואף 300 ק"מ.
למטייל לראשונה מומלץ להצטרף לסיור למפלי דודאן. מפלים אילו הינם מחזה מרהיב, ושלטונות המקום המודעים לפנינה התיירותית שבידיהם, טרחו וחפרו מערה כך שהתיירים מגיעים כך שכל המפל נמצא ממש מעליהם. המראה והתחושה נפלאים. טונות מים במרחק של כ-2 מטרים סלע נשפכים מעל לראשי המטיילים ישר מול פניהם.
סיור כזה עולה 25$ לאדם, וכולל גם ביקור בבית חרושת לעורות, לסיפוק צרכי החזרה עם מעיל העור "שקנינו בגרושים".
ראפטינג
הרי הטורוס המגיעים עד כמעט לים משאירים שפלה צרה (הריביירה). בינות להרים, במפלי הנהרות הזורמים, מצויים מספר מסלולי ראפטינג. מספר חברות מתמחות בנושא ומציעות מסלולים החל מחצי יום ועד ליום שלם. המסלולים הקשים אינם מומלצים לבעלי כושר לקוי. חגורות הצלה הינן ציוד חובה, ואין לעלות לקייאק בלעדיהן. ראפטינג בינות להרים בגובה של 3,000 מטר הינו חוויה בלתי נשכחת.
מחירי הראפטינג נעים בין 35$ ל-45$, והינם כוללים הסעות אל המקום וממנו, וכן ארוחת צהריים שבניגוד לאחותה הסתמית ממסלול הג'יפים, גם טובה.
למתקדמים: או איך תראה את מפלי דודאן ועוד הרבה יותר ב-2 ש"ח (כמעט)?
התשובה: על ידי השכרת רכב.
ונתחיל בעצה מעשית: אל תזמינו רכב שכור מהמלון. ג'יפ חדיש מסוג סוזוקי סמוראי יעלה לכם, 50 מטר מהמלון, 30$ ל-24 שעות. הג'יפ הינו ללא הגבלת ק"מ וכולל כל הביטוחים האפשריים. (חוץ מהיות הנהג שתוי וספוג באלכוהול תוך כדי נהיגה). במלון תיאלצו להיפרד מ-75$ ללא כל צידוק ממשי.
מנהג תורכי שמטרתו ברורה (רווח זעום נוסף), אינו מוסיף לתדמית המקומיים הרבה - הרכב נלקח עם כמות הדלק כפי שהיא ומוחזר כפי שהיא, בניגוד למקובל שהרכב נמסר עם מיכל מלא וחייב להיות מוחזר עם מיכל מלא. הרווח של מספר ליטרים למפעילי ההשכרות יוצא בשכר תדמית ירודה, אולם בתורכיה - כמו בתורכיה, ואין מה לעשות כנגד מנהג זה. דרך אגב, מחוגי הדלק של הג'יפים באופן תמוה אינם תקינים. ביפאן מישהו לבטח נעלב ממה שמעוללים לתדמית תעשית הרכב היפאנית.
הנהיגה בריביירה הינה קלה. הנהג התורכי מציית בהחלט לשלטי העצור - 'DUR' (מייד תבינו למה). הנהיגה העצמית נותנת אפשרות להתחככות בלתי אמצעית עם האוכלוסיה, ומגבירה את ההנאה מהטיול כולו. כמו כן, ניתן להגיע לכל מקום רצוי, וכן למקומות התיירות השונים - הכל ביום אחד.
ההגעה למפלי דודאן הינה קלה: מהמלון, על הכביש היחיד לעיר אנטליה, וממנה על אותו כביש מהיר לשדה התעופה, עד אשר, במהלך הדרך, תפגשו בשלט "מפלי דודאן". במרחק של 7 ק"מ תמצאו את הכניסה למפלים. מחיר הכניסה ליחיד: פחות מ-2 ש"ח (1.75 ש"ח לפי השער של שבוע שעבר). מהסיור במפעל העורות הינכם פטורים באופציה זאת.
השילוט בדרכים הינו מצוין - ברור, מובן ולא מבלבל.
משטרה
ובכן, לחוששים מ"אקספרס של חצות", המשטרה התורכית נמצאת בכל מקום. (הבנתם למה מצייתים לעצור?) מחסומי דרכים לביקורת פרוסים בצמתים רבים. אולם, המשטרה התורכית אינה בודקת את רשיונות התיירים ומשתדלת ככלל שלא להתחכך בהם שלא לצורך. מבט חטוף והינכם ממשיכים בדרככם. המקומיים לא.
קמר
קמר הינה עיירה קטנה השוכנת כ-5 ק"מ ממלון מריט לימרה. המוניות המקומיות, ה"דולמוש", יקחו אתכם תמורת סכומים מצחיקים לכל מקום. במקום שלל חנויות תיירים, מעילים, בגדים, מסעדות, ועוד. "אחי בזול", "תעשה סיפתח" ו-"יותר זול מהכרמל" ילוו אתכם גם אם תדברו אנגלית רהוטה כל היום. המקומיים מזהים את כל סוגי התיירים מייד וללא טעויות, ומתאימים את משפטי המפתח לשפת התייר המצוי.
אולימפוס
שוכנת כ-20 ק"מ ממלון מריט לימרה. עיר עתיקה ארכיאולוגית, עם מבנים, חפירות ועוד לחובבי הארכיאולוגיה שבינינו.
מיסים ומנהג ישראלי מוזר
לכל סכום דיל, יש להוסיף את המנהג הישראלי המוזר לכנות גביית 25$ נוספים בשם "דמי רישום". כמו כן יש להוסיף עוד 60$ כמיסים לממשלות ישראל ותורכיה.
לסיכום
על רגל אחת, ולפני כתבת המשך על מלון־ארמון בשם טופקאפי, נאמר: אנטליה - מקום שווה. גם מי שהיה בארצות רבות נוספות ימצא את הריביירה התורכית כמקום מרתק ובעל אפשרויות נופש וסיור מגוונות. המחיר, כאמור, שווה לכל נפש.
מומלץ לכל סוגי התיירים. החל מירח־דבש, זוגות רומנטיים, הרפתקנים למיניהם, חובבי ארכיאולוגיה, טבע ונופים.
|
קישורים
|
|
|