הדרך אל העצב 1997
על מוזיקאי הפולק-רוק ניק דרייק, עם צאת אלבום סקיצות חדש שלו.
עטיפת האלבום Made to Love Magic
ניק דרייק
חורף. הכל גשום בחוץ. ביד אחת מקטרת, ביד השנייה כוסית ויסקי משובח. ברקע, הדיסק Five Leaves Left של ניק דרייק (הייתי מעדיף תקליט אבל מי יכול להשיג אחד כזה). אני מוזג עוד כוס ומצית את הטבק.

אני שוקע בכורסה ומאזין. אני שומע את האלבום הזה אולי בפעם המאה, ועדיין לא מעכל שהוא כל כך גדול, כל כך תמים ואמיתי, כל כך חם ומתוחכם. אני לא מעכל את הפשטות התמימה שיש בו מצד אחד, והמורכבות הגדולה כל כך מהצד השני. אני שואל את עצמי האם יתכן שהתקליט אכן הוקלט בשנות השבעים... זה נשמע כל כך חדשני אפילו בימינו.

אני מאזין לצלילי הגיטרה של ניק ולא מבין איך הוא הצליח להפיק עומקים כאלה מגיטרה קלאסית ואקוסטית. אני חושב על ניק, על חייו ואולי עוד יותר על מותו, הכל כך מוקדם והכל כך טרגי.

ניק דרייק נולד בבורמה. בהיותו בן ארבע הוא עבר עם משפחתו לעירה קטנה בשם Tanworth-in-Arden. דרייק היה ילד בודד מאוד. הוא נהג לטייל טיולים רגליים בחוף הקרוב למקום מגוריו. הוא היה ספורטאי ותלמיד מצטיין, שעם השנים עזב את הלימודים לטובת המוסיקה, ואת המוסיקה לטובת הדיכאון העצב והמלנכוליה. הוא למד לנגן על מספר כלים, ביניהם סקסופון, קלרינט ופסנתר.

הוא קנה גיטרה ב-‏13 פאונד ומאחר שלא מצא מורה נגינה מתאים, למד לנגן עליה בכוחות עצמו. מעל 20 שנה חלפו מאז מותו, ועד היום אנשים מתקשים לגלות את סוד כיוון הגיטרה שלו. נגנים רבים התחננו בפני הוריו שיחשפו את השיטה, אבל להורים לא היה מה לחשוף. דרייק כמעט שלא השאיר אחריו מכתבים, אין תיעוד מצולם להופעותיו ובחייו הספיק לתת ראיון עיתונאי מסודר אחד בלבד.

דרייק למד בקמברידג' ספרות אנגלית, והיה ספורטאי מצטיין, אבל העדיף את המוסיקה על פני שאר הדברים. חוג חבריו מאותה התקופה מתארים אותו כאדם רגיש, חסר ביטחון עצמי, שמסתובב עם ספרים וגיטרה ומנגן את שיריו, שתקן מופנם שמאזין רוב הזמן לטין בקלי ולוואן מוריסון.

אצל אחד מחבריו, אשלי הצ'ינגס (הבסיסט של להקת "Fairport Convention"), הכיר דרייק את ג'ו בויד, שהיה מפיק בעל שם. ג'ו החתים את דרייק על חוזה הקלטות כשדרייק היה רק בן 20, וב- 1969 יצא אלבומו הראשון של דרייק, Five Leaves Left. השם נילקח מכתובת שמופיעה על נייר לגלגול סיגריות. הכתובת מציינת שנשארו למעשן רק עוד 5 ניירות לגלגול.

עטיפת האלבום Five Leaves Left

אנשים גם יחסו את השם לסיפורו של או הנרי על נערה חולה, שמביטה על עץ בחצר ביתה ומאמינה כי כשהעלה האחרון ינשור היא תמות. לאחר מותו של דרייק, זכה שם האלבום למשמעות נוספת. הוא נפטר 5 שנים לאחר שיצא אותו אלבום.

האלבום נכשל מסחרית. גם היום כשמאזינים לאלבום זה, קשה לתפוס שאדם בן 20 כתב יצירת מופת כל כך בוגרת ואינטליגנטית, ולפעמים קשה להאזנה. השיר החביב עלי משם הוא "עץ פרי" (Fruit Tree), שם משווה דרייק את התהילה לעץ פרות.

מאוכזב מכישלון האלבום, עבר דרייק ללונדון. בדירה קטנה, בתנאים מחפירים, ללא הרבה כסף ותוך הופעות כושלות, הוא עבד על שירי האלבום השני, Bryter Layter. הקלטות האלבום נמשכו כתשעה חודשים. באלבום זה משתתפים חברים מ"פיירפורט קונבנשן", ואפילו ג'ון קייל, שהיה אז הפסנתרן של "מחתרת הקטיפה".

עטיפת האלבום Bryter Layter

באלבום זה יש 3 קטעים אינסטרומנטאליים מתוזמרים היטב, וגם אחד השירים הכי יפים של דרייק, "שמיים צפוניים". האלבום כולל מספר רב של סגנונות, בין היתר גם ג'אז ובוסה־נובה. כולם ציפו שהאלבום יימכר היטב, אבל גם הוא נחל כישלון מסחרי, למרות ההפקה והשירים המושלמים. אולי מה שפגע במכירות האלבום היה התזמון הגרוע שבו יצא. אסור לשכוח שאנו מדברים על 1970. דרייק היה צריך להתחרות באלבומים כמו "גשר על פני מים סוערים" של סיימון וגרפונקל ו-"Abbey Road" של החיפושיות.

כישלון האלבום דרדר את דרייק קשות. הוא חזר לבית הוריו והיה שרוי בדיכאון. רוב הזמן הוא לא עשה עם עצמו דבר, חוץ מישיבה מול החלון ובהייה אינסופית. הוא עזב את לימודיו למרות שנשארה לו עוד שנה לסיום. מפיקו ג'ו בויד נסע לאמריקה, מה שדרדר עוד יותר את מצבו הבריאותי של דרייק. בעצת מפיקו ואימו הוא פנה לטיפול פסיכיאטרי, וקיבל תרופות אנטי־דכאוניות.

בינתיים הוא עבר להיות מופץ בחברת "איילנד" (כי בויד מכר לה את חברת ההקלטות שלו), שמע להצעת מנהלה של החברה, ונסע לחוף הספרדי, לדירה שסיפק לו המנהל על מנת לנוח. כשהוא חזר מורבידי ומדוכא עוד יותר, הוא ניכנס לאולפן והקליט תוך יומיים את אלבומו השלישי, "ירח ורוד". אלבום קודר קשה וכואב עד בלי די, אלבום רגיש וחשוף שמשאיר אותך מצומרר גם אחרי ההשמעה המאתיים שלו.

עטיפת האלבום Pink Moon

דרייק ניגן בכל הכלים באלבום (גיטרה ופסנתר), ולאחר כמה שירים באורך כולל של 25 דקות, הודיע לטכנאי שאין לו יותר מה לתת. הוא לקח את המאסטר למשרדי "איילנד" והשאיר את הסליל בכניסה מבלי להגיד מילה. לאחר זמן מה, מספרת האגדה, נימצא הסליל, וכשניגנו אותו על המכונה התברר שזה האלבום החדש של דרייק. הוא יצא באפריל אותה שנה, ונחל כישלון חרוץ.

דרייק אשפז את עצמו בבית חולים פסיכיאטרי למשך חמישה שבועות. הוא ניסה להתקבל לעבודות שונות אבל לא הצליח להתמיד באף אחת. ב- 1974 הוא נכנס לאולפן והקליט ארבעה שירים שהיו העבודות האחרונות שלו. ההקלטות נפסקו כשדרייק כבר לא הצליח לשיר. הוא אמר לטכנאי ההקלטות שאין לו יותר מה לתת ושהוא מרגיש מת.

הוא נסע לטיול ארוך בצרפת, וחזר מעודד יותר. הוא אפילו אמר לאימו שהוא רוצה לקנות כינור. אבל למחרת, כאשר אימו המעודדת נתנה לו את מפתחות מכוניתה וכסף, דרייק לא הבין למה היא נותנת לו אותם, ועל איזה כינור היא מדברת. ב- 24 בנובמבר באותה השנה נימצא דרייק על ידי אימו, ללא רוח חיים. בזמן הימצאו התנגן על הפטפון "הברנדרבורגים" של באך. למראשותיו נמצא ספרו של קאמי "המיתוס של סיזיפוס". חוקר מקרה המוות הגדיר את מותו כתוצאה של מנת יתר של כדורים אנטי דיכאוניים, וקבע את סיבת המוות כהתאבדות.

משפחתו של דרייק טענה במשך שנים שמדובר בטעות; שדרייק לא התאבד, אלה פשוט עשה שימוש לא נכון בכדורים. אימו מעידה שבמקום לקחת את הכדורים כמו שצריך לפי המלצות הרופא, הוא היה לוקח אותם על פי מצבי הרוח. בכל פעם שהרגיש בודד או מדוכא, לקח כדור בהנחה שהדבר יעזור לו. לטענתם, ניק היה עצוב ולקח כמות גדולה יותר של כדורים, אבל לא מתוך הרצון להתאבד, שהרי לא נמצא אף מכתב .

בשנות ה80 יצא אלבום בשם Time of No Reply, שכלל שירים של דרייק שלא נכללו באלבומיו, ובנוסף לכך את ארבעת השירים האחרונים שהקליט. כמו כן יצאה לדרייק גם קופסה בשם Fruit Tree, שכוללת את כל ארבעת האלבומים וחוברת מהודרת עם תמונות נדירות וביוגרפיה. בשנת 2000 יצא סרט תיעודי על חייו של דרייק, וביוגרפיה שלו מאת פטריק האמפריז. לאחרונה הקליט השחקן בראד פיט תוכנית על דרייק ב-BBC. התוכנית כללה ראיונות עם מוסיקאים שונים ובני משפחה.

עטיפת האלבום Time of no Reply

דרייק, שבחייו לא זכה להצלחה, הפך עם השנים להיות אגדה. יותר ויותר אנשים החלו לשמוע את אלבומיו, והוא זכה להכרה שלה הוא ראוי. חברת פולקסוואגן אפילו השתמשה בשירו "ירח ורוד" למכירת אחת המכוניות שלה. דרייק הפך להיות אמן שהשפיע על המון אמנים, ואמנים רבים הקדישו לו אלבומים ושירים. ביתו הקטן בעיירה הפך להיות מקום עליה לרגל למעריצים מכל העולם, ואלו הביאו להוריו של דרייק המון נחמה.

למרות שדרייק מוכר המון בשנים האחרונות, האזנה למוסיקה שלו עדיין דורשת מאמץ, הן נפשי והן מוסיקאלי. הוא חשוף, כואב ומדהים ברמה שלא תיאמן. בין כל סוגי המוסיקה ששמעתי בחיי, ניק דרייק הוא אחד המוסיקאים המרגשים ביותר בעיני.


 
קיץ, יוני, היום הכי חם של השנה. המזגנים פועלים בשצף קצף, וביד האלבום החדש של ניק דרייק, Made to Love Magic, שהוציאה "איילנד”. באלבום יש סקיצות שונות לשירים של דרייק, ושיר חדש אחד. בתור מי שמחזיק בוטלגים והקלטות ביתיות של דרייק, עלי לציין שהאלבום מאכזב, כי יש המון הקלטות הרבה יותר מעניינות ומיוחדות, ש"איילנד" בחרה שלא לפרסמם בו.

רוב הגרסאות באלבום דומות לגרסאות המקוריות או לגרסאות המיוחדות שהופיעו ב-Time of no Reply. רק השירה היא אחרת, ואולי חלק מהאקורדים. יוצאים מן הכלל השירים הבאים: Magic, שהעיבוד שלו שונה לגמרי ברביעיית המיתרים, כלי הנשיפה והשירה. הגרסה שב-Time of no Reply עדיפה בעיני. The River Man נימצא כאן בגרסת הסקיצה של דרייק, רק עם גיטרה. הוא מרגש, אך פחות מגרסת האלבום Five Leaves Left: בזו יש משהו עמוק וחזק, שנעלם מהגרסה באלבום החדש. את Three Hours אנו שומעים כאן בעיבוד מעניין ואחר לגמרי, כאשר ברקע מנגן חליל מוטיבים מאחד הקטעים האינסטרומנטליים ב"ברייטר לייטר". העיבוד הזה מעניין מאוד, אבל שוב, הביצוע ב- Five Leaves Left טוב ומעניין בהרבה. השיר Time of no Reply, שיצא במקור רק עם גיטרה, מוגש לנו כאן בעיבוד קאמרי כבד, פומפוזי ומיותר. את האלבום מסיים שיר חדש בשם Into the Line, מרגש, אבל לא מהגדולים של דרייק.

למרות דבריי המסתייגים מהאלבום, הוא מרגש מאוד. לשמוע את דרייק שר מעט שונה, ומלביש חלק מהשירים באקורדים שונים, זו בהחלט חוויה מעניינת. מכל מקום, הוא אינו מומלץ למי שרוצה להתחיל להכיר את דרייק; לאלה מומלץ האלבום Way to Blue: an Introduction. האלבום החדש מומלץ רק לחובבי דרייק המושבעים, שאם היה מתאפשר להם, היו מוכנים לתת כל דבר כדי להשאיר את דרייק עוד כמה שנים איתנו.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

כותרת 233646
תגובה.

אין לי מה להגיד , ואני אגיד אותו.(של מי זה?)

רק בגלל שאני לא יכול להישאר אדיש מול האיש הנדיר הזה.
מה הניק שלך 233647
תמיד נחמד לקרוא על ניק דרייק.

ובכל זאת להגדיר אותו כזמר רוק זה קצת חוטא לאמת.

מה רע בפולק?

וכן את האלבומים שלו אפשר לשמוע אינספור פעמים.

ושוב.
מה הניק שלך 233654
אני לא הגדרתי אותו כזמר רוק אני חושש שזאת טעות של המערכת שצריך לטקן גם לדעתי פולק רוק זה יותר נכון
תוקן, סליחה ותודה. 233660
אובר-רייטד 233651
אני מתכבד בזאת לזרוק את האבן הראשונה.

ניק דרייק הוא עוד אחד מאותם האמנים שבשל פרטי חייהם האומללים ומותם הטרגי בגיל מוקדם (מדי?) הפכו למפלצות הרבה יותר גדולות ממה שהאמנות שלהם מצדיקה (שיעול,ון חוח ,שיעול).

בעוד שאני מבכה את מותם של רבים וטובים כמו איאן קרטיס,סנדי דני וגראם פארסונס, איני סבור שהפסדנו הרבה מוזיקה מדהימה עם לכתו של ניק.

ממה שיצא לי לשמוע הוא היה זמר משעמם ומרדים ומלחין חביב שלא ראוי לצחצח את נעליו (יותר נכון סנדליו) של ריצ'רד תומפסון. רק עכשיו גיליתי בגוגל שריצ'רד מנגן גיטרה בהייזי ג'יין מספר שתיים מה שמעיד על האינסטינקטים החדים שלי כיון שזה השיר הכי אפביט ויוצא דופן של דרייק .
גם סוזאן ופרן "שלנו" גדולות עליו בכמה מספרים.

חבל , יש כל כך הרבה אמנים מדהימים בסצנת הפולק, מרטין קרתי יבד'ל שלימד את פול סיימון לנגן את סקרברו פייר , אליזה קרתי שיוצרת מוזיקה מדהימה בשילוב פולק וכינור חשמלי, והשילוש הקדוש פיירפורט\פנטנגל\סטילאיי ספן.

כל האמנים שהזכרתי למעלה ביחד מוזכרים בגוגל פחות מניק דרייק.

כנראה שכדי להצליח בימינו לא מספיק להיות מת, צריך להופיע בפרסומת הנכונה.
אובר-רייטד? 233684
יכול להיות. אני לא מכיר את כל המוזיקאים שהזכרת, לא ברור לי מה מיוחד בכיוון המיתרים של דרייק (ומה זה משנה בכלל) ואיני יכול להעריך לאיזה כיוון היה מתפתח לאחר 'פינק מון' לו היה נשאר בחיים.
אני לא בטוח שכל זה מעניין אותי בכלל, אני פשוט אוהב את האלבומים שלו, את השקט העצוב שמאפיין את שיריו.
ואין לכך כל קשר לפרסומת לפולקסוואגן, שכן את ניק דרייק 'הכרתי' דרך פורום מוסיקה בנענע.
ניק דרייק הוא האמן שהכי השפיע על חיי 233694
עד כדי כך.

הסיפור שלו הוא משל, בשבילי, על אמנים שמקדימים את זמנם. על יוצרים גאוניים, שהחברה לא מצליחה להבין, לעכל ולאהוב בחייהם. על האכזריות שבמעשה האמנות ועל כך שלעולם איננו יודעים אם מעשה שעשינו בעולם, יתקבל - ואם כן, מתי? - ונגזר עלינו רק להמשיך ולפעול.

תודה על כתבה מאלפת.
"זמר משעמם ומרדים ומלחין חביב?" 233695
יש לי רק שאלה אחת: האם אתה יודע לנגן בגיטרה?
"זמר משעמם ומרדים ומלחין חביב?" 233717
לא
שיערתי ככה, שאתה לא יודע לנגן 233723
מאות גיטריסטים מנסים ללמוד את טכניקת הפריטה המופלאה של ניק דרייק, מאז מותו ב-‏1974. מכיוון שאין (ככל הידוע לי) תיעוד מצולם שלו, הענין הזה קשה ביותר.

דרייק היה מחדש (ואני לא אכנס כאן לניתוח מוזיקולוגי) גאוני. אמן ענק וגיטריסט מופלא.
אובר-רייטד, אבנים זה כואב 233722
הטיעון הנגדי,היחידי, לטענת האובר-רייטד שאני יכול להעלות הוא: תקשיב שוב.

אין טעם וצורך בהשוואה לכל מיני טובים ומוכשרים אחרים, ונכון שנוצרה סביבו הילה מפחידה כמעט, לפעמים נדמה שהוא איזשהו סוג של קדוש מעונה מודרני.
דבר שלצערי, יוצר ציפיות חריגות ומפריע להקשבה אמיתית.

אבל כמובן שעל טעם ועל ריח......בלה בלה בלה.
אובר-רייטד, אבנים זה כואב 236199
בצעד חסר תקדים הורדתי את פייב ליוס לפט באימיול (חשוך או לא?) והקשבתי לו כמה פעמים.

ואכן הוא נשאר אותו זמר ,מוכשר למדי ומשעמם.

מעניין מה חושבים אלה שהאזינו לניק בעקבות הכתבה כי בשבילם זה נכתב.
אובר-רייטד, אבנים זה כואב 247896
אני מכיר רק את האוסף ולא שמעתי את Five Leaves Left במלואו, אבל רק מהשירים שלו שבאוסף הוא אלבום יותר משוה, ואילו הם:
Cello Song
Way To Blue
River Man
Time Has Told Me
Fruit Tree

אם אלו לא שירים גדולים אז מה כן?
נ.ב מה הפרסומת לפולקסווגן שאתה מזכיר?
אובר-רייטד, אבנים זה כואב 248068
הפירסומת שודרה רק בגרמניה ליפני 5 שנים
אמרו לי שגם AN ANDERSON פירסם איזה מכונית
233661
שלום גידי,

למה אתה אומר שהיית מעדיף תקליט? ולמה האמירה הזאת היא כל כך נפוצה ואני שומע אותה מכל מי שמבוגר מספיק לצורך העניין (נגיד, אלו שהם בערך סביב השלושים)? מעבר לנוסטלגיה, האם אתה יכול להסביר מה יש, לדעתך, בתקליט, מבחינה מוזיקלית, שאין בדיסק?
חום. עומק. זה מה שיש בתקליט שאין בדיסק 233698
אני מודה שברוב המקרים אני לא חש בהבדל כה גדול בין תקליט ויניל לבין CD (ושריטות בתקליטים אני באמת לא אוהב), אבל תקליטים ישנים לפעמים מעבירים תחושה של חום ועומק בצליל, מה שמעניק למאזין חוויה נעימה ועשירה יותר.
חום. עומק. זה מה שיש בתקליט שאין בדיסק 233701
האמת היא שגם אני עצמי מרגיש לפעמים משהו כזה, ואני סקרן אם יש לזה באמת איזה הסבר טכני ממשי הקשור במבנה של התקליט לעומת המבנה של הדיסק, או שאנחנו לא מודעים לכך שאנחנו רק מושפעים נוסטלגית.
חום. עומק. זה מה שיש בתקליט שאין בדיסק 233707
לגידי , תודה על המאמר הזה.

אני חושב שכל נוסחא יותר חכמה מזה שהמציא אותה, וככה גם כל יצירה יותר חזקה מזה שחיבר אותה.מה אנחנו סה"כ ? אורחים בעולם הזה.

אז לניק דרייק ,ולנו, יש מזל שנשאר לנו מה שהוא עשה אז.

לגבי תקליט , אני חושב ש"החום" שלו נובע מכך שאז, לא היו דיסקים , ואפשרות איסוף המון חומר ובזול דרך האינטרנט, ואז כל תקליט שהיינו קונים בכספנו הדל , היה מקבל את מלוא תשומת הלב. זה היה משהו פרטי, להחזיק את התקליט ולקרוא כל מילה ופרט שכתובה עליו.
גם הטקס הזה של לקום ולהפוך צד....
בקיצור אני חושב שזה תרם לאינטימיות ומשם לחום שזה הקרין.

מובן גם שב סי-די אין כמות דגימות אינסופיות לדיגיטלי
וזה יוצר הבדל מהטכניקה האנלוגית של תקליט שלוקחת את הצליל אחד לאחד.
חום. עומק. זה מה שיש בתקליט שאין בדיסק 233896
לאבינועם, הערה יפה מאוד.
תקליטים לעומת דיסקים 240707
לדעתי אין קשר למספר הדגימות בדיסק (44,100 דגימות בשניה), מפני שהאוזן האנושית לא מרגישה בהבדל.
לדעתי מה שגורם להבדל ולתחושת ה"חום" כביכול הוא העובדה
שבתקליטים, לעומת דיסקים, התדרים הגבוהים קצת יותר מודגשים, דבר שמתבטא בסאונד של "היססססס" שמושמע ברקע.
למעשה, בהרבה הפקות של דיסקים (רוק בעיקר) כיום, מנסים
ליצור את אותו "היססס" במטרה לקבל סאונד יותר חם.
יש לציין שהויכוח לגבי איזה סאונד עדיף - הסאונד המעט
מלוכלך של התקליט, או הסאונד הנקי והסטרילי של הדיסק
הוא ויכוח בפני עצמו, שבו ככל הנראה אין תשובה אחת נכונה,
והדבר תלוי בסוג המוסיקה ובהעדפה האישית של כל מאזין.
חום. עומק. זה מה שיש בתקליט שאין בדיסק 233754
לא יכולתי ליכתוב את זה יותר טוב ממך אני לא אספן של וניל אבל מעניין אותי לישמוע איך זה נשמע על תקליט
ביצוע של אבינועם לפינק מון 233935
היי אבינועם הקליט את ירח ורוד הבנתי שהוא מתכנן להקליט את כל האלבום אני רק מקווה שלו יקרה לו מה שקרה לניק דריק לאחר הקלטת האלבום הזה
ניק דרייק כפורץ דרך 234002
ראשית כל רציתי להודות מקרב לב לגהידי אהרונוביץ היקר שסוף סוף נתן לאמן מצויין זה את הכבוד המגיע לו כפורץ דרך וחדשן בסצנת הקאנטרי המתעצמת.
כמו כן יש לתת את הדעת להשפעה האדירה שהייתה לאמן קונטרברסיאלי זה על אמנים מובילים בארצנו כדני סנדרסון, נתנאלה ואף אילן וירצברג.

עלה והצלח - ושוב כל הכבוד - מאמר נוקב!
ניק דרייק כפורץ דרך 234058
נתנאלה? אמנית מובילה? אני חושב שהייתי חולה ביום שלימדו את זה.
ניק דרייק כפורץ דרך 234266
אם לשים בצד את הסרקאזם של האלמוני על התיוג של נתנאלה כאמנית מובילה (הוא צודק שהיא לא, אבל אני לא בטוח שאתה התכוונת שהיא כן) - בלי קשר אני מאוד אוהב אותה, ואשמח אם תוכל לפרט במה היא הושפעה מדרייק. אני לא מכיר את דרייק, אבל קשה לי לדמיין את ההשפעה, בהתחשב בכך שנתנאלה היא בעיקר זמרת-נטו (למרות שלפחות שיר יפה אחד היא פזמנה‏1 והלחינה), שמצטיירת ככלי (נפלא) בידיהם של מלחינים ומעבדים דומיננטיים כיאיר רוזנבלום ומתי כספי.

1 מתחדישי.
ניק דרייק כפורץ דרך 435004
באלבומה על גן אדן חלוני, נתנאלה כתבה והלחינה את מרבית השירים.

ובפראפרזה על אלתרמן, ניתן להגיד עליה שיש טובות ממנה אבל אין נפלאה כמוה.
ניק דרייק-way to blue 234645
אתי את הכתבה וזה באמת ריגש אותי לקרוא על אמן בסדר גודל של ניק דרייק. אמנם התוודעתי אליו לא מזמן,לפני 7 חודשים ומאז אני פשוט לא מפסיקה לשמוע את הדיסקים שלו.השיר שגורם לי לצמרמורת איומה כל פעם שמתנגן לי באוזניים הוא way to blue ניסיתי ככה להבין את המשמעות ויש לי כיוון אבל עוד מידע או תחושות דומות לגביו ממאזינים בהחלט יעזור לי.אחח יש לי חשק לעוד צלילי דרייק
מאמר נפלא 236824
נהנתי מאוד לקרוא את המאמר על ניק דרייק, שהוא אחד מהאמנים הנדירים האלה, שקמים פעם בדור, אחד האנשים הבודדים שמצליחים באמת לגעת בי, בכנות טהורה ופשוטה, בשירים נוגעים ונוגים, בטקסטים מיסתוריים ומצמררים... .
לפני כמה ימים שוחחנו עליו ,כשהיינו בהפסקת אוכל ביחד בעבודה..., המלצת לי על האתר שלך, והנה אני פה. קראתי גם את המאמר שלך ''מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל'' הוא כל כך כנה ויפה בעיני. היחס שלי למאמרים ואליך לא נובע מתוך היותך עיוור , הוא אוביקטיבי לחלוטין. באמת הצלחת לרגש אותי, תודה.

רונן.
a skin too few 238369
דוקומנטרי על ניק שהוצג בארץ ב 2002 בדוק אביב - פשוט מעולה, אסתטי, ירוק, עדין, נקי - ממש כמו ניק.
באהבה אין תמיד לוגיקה, ועד היום לא ידעתי שניק חידש משהו בגיטרה או במוסיקה.
אני רק יודעת שלשמוע אותו זה מיד לנסוע באוטו ביערות של הירוקים של אנגליה או ניו ג'רזי, ולהרגיש את המים ממלאים את הסדקים בלב.
קצת הפרזת, גידי 241588
ההתיחסות האישית של הכותב היא מבורכת ומעניקה לכתבה טא'ץ מיוחד, אך עם זאת אני חושב שהכותב הפריז בתיאור ההשפעה של המוזיקה של דרייק על המאזין. החוויה האישית של הכותב מהמוזיקה היא רלוונטית בכתבה מסוג זה לדעתי, אבל לטעון ש''ירח ורוד'' הוא אלבום מצמרר, או קודר, ולחתור לכך שהוא שמשאיר על המאזין תחושה של עצבותו של ניק, זו טעות חמורה. קצת יותר מידי הכללה של דעתו האישית של הכותב. תשמיע לרוב האנשים את האלבום הזה ותראה שהם לא מבינים משמעויות קודרות או אכזבה ודיכאון מהעולם מהשירים, אלא סתם חושבים שהמוזיקה נשמעת טוב.
לאורך כל האלבומים שלו דרייק נשמע מאוד אמיתי, ובחור ממש נחמד, ואם לומר את האמת, כשחבר שלי גילה לי לפני כמה שנים איך נראו ימיו האחרונים של ניק, ממש ממש התפלאתי.

ובכל אופן, מאוד אהבתי את הכתבה המעניינת הזאת, על אחד המוזיקאים האהובים עלי. כן ירבו.
מיצטער על התגובה הלא קשורה 243182
מיצטער על התגובה הלא קשורה
אני מגיש היום ב12 בלילה עד 3 בבוקר מרטון של 3 שעות על גטרו טול
אפשר יההיה לישמוע או ברדיו למי שבאזור הקליטה של 90 אפ אם
או
www.90fm.co.il
בהנאה
דיסק מדהים 357539
אני זוכרת ששמעתי את הדיסק של ניק דרייק - FIVE LEAVES LEFT
זה היה גם כן ביום חורף קריר - ובאמת נהניתי מכל רגע.....
אני בכלל מתה על חורף - כך שבעזרת הדיסק נהניתי עוד יותר...
אני חייבת לומר, 379807
שקודם כל, ג'ון קייל מהוולווט אנדרגראונד היה יוצר, זמר, וויולניסט אוונגרדי מטורף.. לא רק פסנתרן. :)
דבר שני... אני אוהבת את ניק דרייק. מאוד.. אבל הכתבה הרגישה לוקה בחסר, שטחית אפילו. לא פירטת על האלבומים יותר מדי (וFive Leaves Left הוא הפחות פייבוריטי שלי, בכל מקרה)...
הברנדנבורגים 385311
כל הכבוד על הכתיבה הרהוטה והתיאור של האמן המופלא הזה.
עם זאת, המוסיקאי הקלאסי שבחדר (זה לא אני, אני נשבע!) מתמרמר קצת למראה המילים "הברנדנבורגים מאת באך".

עדיף היה, נניח, "הקונצ'רטי הברנדנבורגים מאת יוהאן סבאסטיאן באך" או אפילו "יצירה תזמורתית מאת י.ס. באך". לתאר אותם כ"ברנדנבורגים" זו טעות, משום ששמות כאלה אינם מופיעים במקור, ולרוב מוספים לאחר מעשה. בנוסף, מכיוון שמשפחת באך הייתה ענפה ופורייה עד מאוד, מקובל לציין את הבאך הספציפי. י.ס. במקרה זה.

בבקשה, טיפה כבוד גם לאמן שאין לו ולו אלבום אחד...
הברנדנבורגים 385390
לדעתי הפתרון הוא "הברנדנבורגים *של* בך".
הברנדנבורגים 385872
אחד הרי"שים היה חסר במאמר; כעת תוקן (מוטב מלעולם לא), תודה בשם המערכת. מעבר לכך, לא ברור לי מה מפריע לקלאסי שבחדר. אז מה אם השמות האלו לא הופיעו במקור - היום הם האמצעי הטוב ביותר לזהות את היצירה עבור מי שמכיר אותה (ומי שלא, יבין באופן טבעי מתוך המשפט שיש יצירה כזו של באך שנקראת "הברנדנבורגים"). ואם זו כן טעות, מה מועילה ההצעה הראשונה שלך? ההצעה השנייה היא טובה, אם אתה לא רוצה שהקורא ידע באיזו יצירה מדובר. לכתוב "של באך" כפי שמציע האלמוני מעלי זה בדיוק כמו "מאת באך", רק בעברית קצת פחות מדויקת. ולכתוב "י. ס." נראה לי פירוט-יתר מוזר קצת, בהקשר המאמר; יוהן סבסטיאן, אחרי הכל, הוא באך-ברירת-המחדל.
הברנדנבורגים 385913
(האלמונית שמעליך, שכחה להוסיף :))
הברנדנבורגים 438513
ניסיתי לחשוב איזה ביצוע רץ באותן הימים על הפטיפון של ניק דריק אם אני לא טועה באותה התקופה היו בעיקר 2 ביצועים בשוק האחד של בריטן עם הקמרית האנגלית והשני עם קארל ריכטר
ליפפני שנה לערך יצא הביצוע של ריכטר ברימסטרינג משובך וזה ביצוע מאד מעניין כבד ושונה ממה שהאותנטין מנגנים כיום אבל בהחלט שווה האזנה
ניק דרייק היה אוטיסט 446289
מכיוון שאני מאמין שניק דרייק היה אוטיסט, כתבתי מאמר קצר על המאפיינים האוטיסטיים שלו: http://aci.selfip.info/forums/viewtopic.php?t=28
גם בטמן 446874
ניק דרייק היה בלתי ידוע לרוב הישראלים עד שנת 1997 453152
מתי מעט הכירו את שמו ו/או את יצירתו עד שיצא
האוסף של הליקון
WAY TO BLUE

והגיעה הפרסומת לפולקסווגן

למרות שיואב קוטנר וגל אוחובסקי שידרו אותו ב"ציפורי לילה" וטפטפו את שמו בטקסטים שלהם ב"חדשות" וב"ידיעות אחרונות"
ניק דרייק היה בלתי ידוע לרוב הישראלים עד שנת 1997 453164
שאלה אישית חצופה‏1:
מדובר בבועז כהן של לפני (או אחרי, תלוי בעונה) השקיעה?

___
1 ואל תרגיש חייב לענות, אם זה לא מתאים לך.
ניק דרייק היה בלתי ידוע לרוב הישראלים עד שנת 1997 453177
לפי כל הסימנים - לא.
ניק דרייק היה בלתי ידוע לרוב הישראלים עד שנת 1997 453188
האירי את עיני

__
שימי לב שהיתה לו עוד תגובה, גם היא קשורה במוזיקה (תגובה 453151)
ניק דרייק היה בלתי ידוע לרוב הישראלים עד שנת 1997 453189
בדקתי משהו ואני חוזרת בי - זה אכן הוא (אם כי התגובה שלמעלה רחוקה מהסגנון שלו).

בכל אופן, זה לא *כזה* נדיר להיתקל בבועז כהן ברחבי הרשת העברית, ויש אף האומרים שמחצית הכותבים בה הם בעצם כהן עצמו :-)
פעם אף נסעתי במונית עם בני והוא הביט בנהג וציין ביובש "הוא דומה לבועז כהן".
ברקת 453202
(-:

...ואיך זה שבנך יודע כיצד נראה אותו "בועז כהן"?
ברקת 453214
הוא פגש את כבודו באקראי ברחוב, אבל אני לא חושבת שהוא זוכר :-) כנראה שיש לילד איזה דימוי של האיש ברדיו (בכל פעם שמגיע הערב ונמאס לי מהדיסקים שלו, אני מודיעה ש"עכשיו נעביר לתוכנית של בועז כהן". וזה גם אם אני מרמה ושמה משהו אחר... שששש).

אותו נהג מונית, אגב, דמה יותר לשלומי שבת, אם בכלל.
''...אם אני מרמה ושמה משהו...'' 453215
השאלה היא : למה את מרמה?

(-:
''...אם אני מרמה ושמה משהו...'' 453220
:-) כי שמע, בכל זאת צריך גם להספיק לשמוע מתישהו כל מיני דיסקים שנרכשו לאחרונה...
''...אם אני מרמה ושמה משהו...'' 453221
מה זאת אומרת למה היא מרמה? אם נמאס לה מהדיסקים שלו כבר ב5:30 אז היא אומרת לו שטל השילוני היא אתה.
העיקר שכולם נהנים 453250
זה מה שחשוב.
דיסקים, רדיו.

כל עוד יש מוזיקה באוויר, הכל בסדר.

(-:
לא חצופה בכלל, השאלה... (-: 453201
וכן.
זה אני.

לא חצופה בכלל, השאלה... (-: 453213
אנא מסור ד''ש לג'ו המבתק.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים