בין מוסר להשכל (חלק ב') 224
והפעם: הכחשת השואה כמקרה מבחן. האם אכן אינה לגיטימית, באיזה מובן, ומי יכול לשפוט.

ברשימה הקודמת דנתי באי־החפיפה בין חקירת מה יש בעולם (כולל מה היה ומה יהיה) לבין מה ראוי שיהיה - מוסר. טענתי שלא ראוי להגביל את חקירת המה־יש, ובפרט לפסול מראש היפותזות, משיקולי אי־מוסריות.

כעת אני מבקש לדון בכך דווקא דרך ההיפותזה המשוקצת והבעייתית ביותר, אולי, בעולם האקדמי: הכחשת השואה.

כמובן, ככל שאני יכול לשפוט, נראה לי שזו היפותזה שגויה בעליל, בלתי־מבוססת, ובנוסף על כך, פוגעת רגשית באנשים רבים, משרתת קבוצות פוליטיות בלתי־מוסריות, והדוגלים בה מושפעים ברובם מתפיסות מוסריות־רגשיות מתועבות - בעיקר אנטישמיות.

טענתי היא שאת הטענות בפסקה הקודמת יש לחלק לשני סוגים: אלו שאחרי "ובנוסף על כך", אין בהם די כדי לשלול את ההיפותזה. שתי הטענות הראשונות אולי כן, אבל היכולת שלי לשפוט לגביהן היא מוגבלת, וכמוני כל מי שלא חקר את השואה כהיסטוריון, ולא חווה אותה כאסיר במחנות השמדה.

נשאלת השאלה, האם זו השערה לגיטימית? תשובתי: תלוי באיזה מובן. אילו אני ראש חוג להיסטוריה באוניברסיטה, וחוקר בחוג שלי היה מציג מחקר המכחיש את השואה, הייתי מזעיף את גביני: מכיוון שמדובר בטענה מדהימה הסותרת דעה מבוססת היטב, ואף פוגעת באנשים רבים ומשרתת אנשים מתועבים, הייתי מבקש לראות הוכחות ניצחות ביותר. בהעדר הוכחות כאלו הייתי פוסל את המחקר בחרפה, וגם חושד בחוקר במניעים פסולים. מן הסתם הייתי זורק אותו מכל המדרגות (ובאוניברסיטת חיפה, למשל, יש הרבה מדרגות, והתענוג גדול במיוחד).

דומה תהיה גישתי אילו אני עורך כתב עת אקדמי היסטורי, וגם אילו אני עורך עיתון סתם, או אחראי־תוכן של אתר אינטרנט (נגיד, למשל, אתר שקוראים לו "האייל הקורא"). אבל יש מקום בו אין מקום למגבלה כזו, והוא: חוקי המדינה.

חוק מדינה יכול לעסוק רק במה־ראוי, לא במה־יש. לכן חוק מדינה לא יכול לקבוע "השואה התרחשה". על כן נשמט, לדעתי, הבסיס לחוק מדינה שיאמר "לא ראוי לומר שהשואה לא התרחשה", אשר כחוק מדינה לובש צורה של "הכחשת השואה היא עבירה פלילית". המצב כיום הוא שבמדינות רבות, כמו צרפת וגרמניה, יש חוק כזה. בישראל לא, ונראה כי לא התעורר הצורך בכך. בבריטניה עומד בית הלורדים במריו ומסרב לאשר חוק כזה, לזעמם של רבים וטובים. אני מבקש לחזק את ידיהם (כמה לורדים בריטים קוראים את "האייל הקורא"?). במידה שאפשר להילחם במכחישי־השואה באמצעות חוקים נגד הסתה געזנית, יש להסתפק בכך.

יש כאן הבחנה עדינה: מותר לחוק לצאת מהנחה שהיתה שואה: כזה הוא החוק הקובע אצלנו את יום הזכרון לשואה ושמיסד את "יד ושם". אבל אם חוק מבקש לאסור על ההיפותזה האלטרנטיבית, ורק לשם כך הוא יוצא מההנחה שהיא שגויה, אז יש כאן מעגליות בעייתית ביותר.

מהבחינה המעשית, עצם קיומו של החוק יכול להביס את כוונותיו הטובות. כי הרי אין חוק נגד הטענה להיתוך גרעיני קר, לא נגד תאוריית תורשה למרקיאנית, ואפילו לא נגד הכחשת טבח האינדיאנים. מכל המרחבים העצומים של המדע והמחקר, יש רק תאוריה אחת האסורה בחוק: הכחשת השואה. והרי מכחישי השואה טוענים לרוב שסיפור השואה הוא המצאה יהודית קונספירטיבית; אהא, יאמרו, אחד ועוד אחד הם שניים ואין עשן בלי אש! שוב עלי להבהיר, אני מאמין למחוקקים שמניעיהם היו טהורים; אלא שלמי שמראש מפקפק בכך, ועליו בא החוק להגן, נותן החוק חומר למחשבה, ולא בכיוון הנכון.

עניין קשה במיוחד הוא הסטטוס של הידע שלנו, הלא־היסטוריונים. מה אנחנו יכולים לדעת, ובאיזה בטחון? סוקראטס לימד אותנו שידע שלא נוכחנו בעצמנו בנכונותו אינו ידע אמיתי. דקארט הביא את הטלת הספק לשיאים שאין מהם מוצא. נראה שגישות אלו הן קיצוניות מדי, ומאפשרות לדעת מעט מאוד. לרוב עלינו להסתפק בהנחת נכונות של מה שיש עליו קונצנזוס של המומחים בתחום, שחקרו את החומר הראשוני: מסמכים, עדויות ומה שקיים בשטח. במיוחד אפשר להתחזק כאשר נחשפנו בעצמנו לחלק מהחומר הראשוני: שמענו בעצמנו עדויות רבות של ניצולים, וחלקנו ראינו בעצמנו את שרידי המחנות. ובכל זאת, יש בעייתיות בעיני באמונה נחרצת ובלתי מסוייגת בכל פרטי הסיפור המקובל, כאשר לא קראנו את המסמכים עליהם הוא מתבסס, ולא התמודדנו באופן פרטני עם טענות מכחישי השואה. אפשר להניח שהסיפור נכון; צריך לזכור שהוודאות שלנו בכך היא טיפ־טיפה, שמץ של שמץ פחות ממוחלטת.

זה מודגם היטב בסוגיית מספר הנרצחים. כולנו יודעים שנרצחו שישה מיליון. אבל המספר הזה הוא תוצאה של מחקר, של עבודה היסטוריוגרפית שנעשתה זמן קצר אחרי המלחמה, בכלים המקובלים של חקר מסמכים ותעודות. המספר נחשב, למיטב ידיעתי, לנכון פחות או יותר, אבל פרטי המחקר, כמו פרטי כל מחקר, פתוחים לביקורת. והנה, יש מכחישי־שואה שמסכימים שנרצחו יהודים רבים, אבל טוענים שהמספר הוא "רק" מיליון וחצי (ואלו כבר פרופורציות "נורמליות" יותר לאירופה במלחמה). מה עושים עם זה? מעדויות הניצולים ששמענו בעצמנו לא ניתן להפריך טענה כזו. גם לא מצפייה בשרידי מחנות ההשמדה. רובנו לא מכירים בכלל את הסימוכין למספר המקובל, ואפילו אם נקרא ספר המפרט אותם, נצטרך להאמין לספר בדבר קיומם של המסמכים הרלוונטיים, והאותנטיות שלהם.

אני יודע, הקצף על אותם מכחישי שואה יוצא לא רק בגלל הקטנת מספר הנרצחים אלא גם בגלל הכחשת השיטתיות והאופי של הרצח. ובכל זאת, האם המספר מיליון וחצי נרצחים, כשלעצמו הוא לא־לגיטימי? ואני חייב להציק: אם מיליון וחצי הוא לא לגיטימי, מה בדבר שלושה מיליון? חמישה מיליון? חמישה מיליון ואחת? איפה גבול הלגיטימיות?

אל תתנפלו, אני מאמין שנרצחו כשישה מיליון. אבל זה ידע מכלי שני ושלישי (ויותר), והמספר לא יכול להיות קדוש.

ואם מדובר על קדושה, אני חייב לעשות משהו עוד פחות נעים, ולהשוות את הכחשת השואה (מבחינות מסוימות, מבחינות מסוימות!) למהפיכה המדעית של גלילאו ובני תקופתו. גם אלו נאלצו להתמודד עם ממסד מדעי שטען שהתיאוריות שלהם לא מוסריות, ועם חוקי מדינה שאסרו על התיאוריות הללו. לא, אינני מבקש לטעון שמכחישי השואה הם גיבורים או צדיקים גדולים, ולא שיבוא יום וכולנו ניווכח בצדקתם. אבל יש כאן חומר מסוים למחשבה. אם נראה לכם שהחוק נגד הכחשת השואה הוא טבעי וצודק, נסו לדמיין כמה טבעי וצודק נראה היה החוק נגד הכחשת מרכזיות כדור הארץ עבור בני המאה ה-‏16.

הטענה שהשואה לא היתה כפי שמספרים לנו היא טענה שהלגיטימיות שלה אינה חד־משמעית, אבל היא בוודאי טענה היסטורית אפשרית. מניעיהם של הטוענים לה אינם מורידים מכך. ההתמודדות נגדה יכולה להיעשות רק בשדה המחקר ההיסטורי. הציבור הרחב יכול בעיקר להשקיף מהצד. לנציגיו המחוקקים בוודאי לא צריכה להיות אמירה בעניין.

קישורים
רשימה הקודמת חלק א' של המאמר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פילוסופיה ומוסר"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

5011
אתה מחזיר אותנו בעצם לדיון שנערך כאן לאחרונה על התנ"ך - האם אמת או מיתוס?.. אלא שכאן מדובר ב"היסטוריה" חדשה בהרבה. ברגע שאתה מעיר הערות שעיקרן "אין אישוש למספרים", "אין דרך להוכיח", " העלאת טענות אלטרנטיביות לקיום השואה היא לגיטימית" -הדיון הופך בעיניי לקצת מפלצתי. בשם המדע אנשים לפעמים גורמים נזק לעצמם מבלי משים. לא לקבל, להטיל ספק, לשאול לנצח. לקדש את הספק. מה עם קדושת החיים, מה עם ערכים מסוימים שנפגעים בגלל ה"ערך" המפוקפק הזה, של קדושת המדע והספק?
5014
אין קדושת המדע, יש ''קדושת'' האמת. המדע ובתוכו ההיסטוריה (אף שרבים יטענו שאינה מדע) מנסה לצייר את אמת.
בהיסטוריה הדבר קשה, במיוחד כאשר האירועים המתוארים נושאים מטען ריגשי עבור אנשים רבים. אני חושב שהעדויות התומכות ב''תיזת'' השואה הן רבות מכדי שיתאפשר למכחישי שואה להפוך את התיזה שלהם למקובלת. בכל אופן אם השואה לא התרחשה באמת או שהיתה אחרת ממה שאנחנו יודעים, הייתי רוצה לדעת מזה, אפילו אם זה לא מחמיא לעם היהודי.
הזכרת את עניין קדושת החייים, ההסטוריה אינה מקדשת דבר החיים הם דבר מקודש לא בגלל שהרגו יהודים בשואה.
5015
כלומר, לדעתך, אם מכחישי השואה, נגיד, צודקים, ובאמת לא הייתה שואה, בכל זאת אסור לנו לדעת את זה? קדושת האמת אינה סותרת את קדושת החיים. האמת צריכה להתגלות, פשוט משום שזו האמת, והדרך הטובה ביותר להגיע להחלטות נכונות בחיים, היא לדעת את האמת. אם השואה לא התקיימה - הייתי רוצה לדעת את זה. בינתיים, נראה לי שלצערנו השואה התרחשה גם התרחשה.
איזה ערך יפגע אם נגלה יום אחד שלא הייתה שואה, וזה הכל היה הפקה של שפילברג?
580386
בינתיים? מתי זה צפוי להשתנות?
קדושת החיים 5040
הבישוף המקומי בתקופת גלילאו היה שמח להרצות בפניך בלהט על מגוון המובנים בהם *מחללת* התיאוריה החצופה של גלילאו את קדושת החיים תחת חסד האל הטוב והמיטיב, בהעיזה לרמוז שהארץ אשר ברא לנו האל הנשגב אינה למעשה מרכז היקום, ושיש קצה-קצהו של סיכוי שחכמינו אבות הכנסיה שגו בדברם על השמש הסובבת את הארץ בפקודת החסד האלוהי.

אז מה? את הולכת עם הבישוף?
אם הייתי קופרייטר בתקופתו, הייתי מציע לו את הסיסמה: "קונפורמיזם - אם זה טוב לכולם, זה טוב גם לך!"
נראה לי שזה היה תופס חזק אז.
את יודעת מה? נראה לי שזה יתפוס חזק גם היום. למה לחשוב כשאפשר לשאול את עיתון פראבדה ("אמת" ברוסית) מה האמת? למה להטיל ספק אם ראש הממשלה אומר? וכן הלאה.

אמת! אמת תמיד, גם אם האמת היא שכדור הארץ לא יאפשר חיים בעוד לא יותר מתשעים שנה (כך אומרים האקולוגים - גם את זה עדיף לא לדעת?)
קדושת החיים 5071
למודאג: ההסטוריה אולי לא מקדשת שום דבר, אבל בהעלאת נושא לדיון היא כמו מקבלת את האופציה של אמת ושקר. בניגוד למדעים מדויקים, היסטוריה היא מדע בעייתי. ברגע שתאפשר להכניס לדיון "היסטוריוני" טענות על שקריות של תקופה, בעוד 100 שנה חוקרים ידונו על זה כלגיטימי. והטיעון ש"העדויות רבות מכדי שהתיזה של הכחשת השואה תתקבל" לא נראה לי שיוכל לעמוד במבחן המציאות, ולא צריך להגיע למבחן כזה!
האם ההערה של דובי (היקר, שאני לא בזה לו) לא מוכיחה את דבריי?
ואחרון חביב, אסף: יש הבדל מאוד גדול בין להטיל ספק באמונה לבין הטלת ספק בארוע. אני לא יכולה להתווכח איתך לגבי צורת כדה"א - שמעתי שהוא עגול, לא *נוכחתי* ולא *הוכחתי* את זה. אם תכניס למעגל הזה את השואה, הרי שאתה מצרף אותה לרשימת המיתוסים, שהיו-לא היו, אין לי ממש חשק להכנס לתיבת הפנדורה האיומה שיכולה להפתח מההאשמות שיוטחו בנו אז.
קדושת החיים 5074
באיזה אופן הערתי הוכיחה את דבריך? האפשרות התאורטית שהשואה לא התקיימה היא אכן לגיטימית, גם בימינו. היא פשוט לא נכונה, אבל היא לגיטימית. מותר לאדם לקום ולמצוא הוכחות לטענתו, ולהביאן לידיעת חוקרים אחרים בתחום, כדי שיחליטו האם הייתה שואה או לא. העניין הוא שהוא לא יצליח. אינני רואה שום סיבה להאמין שבעתיד יצליחו להוכיח את הטענה הזו, בעיקר לאור ריבוי העדויות שמצטבר לו לאיטו. יש דברים שאנחנו יודעים בבטחון מלא שקרו לפני הרבה יותר ממאה שנה (מלחמות נפוליאון, לדוגמא, או הארועים שקדמו להקמת ארה"ב), ואז לא היו כלי תיעוד כמו בימינו. למה שעוד מאה שנה לא יקבלו כאמת את מה שאנחנו יודעים בבטחון שאכן קרה? העלאת תיזות על ידי חוקרים לא תשנה את ההיסטוריה.
מה גם שלא ברור לי מה יהיה הנזק אם בעוד 500 שנה יחשבו שלא הייתה שואה. מי יפגע אז, בדיוק? מה יפגע?
קדושת החיים 5078
הנזק? לא יודעת. אולי לא נגרם נזק. אולי אפשר לראות את ההיסטוריה כולה כספר אגדות (מוצלחות יותר או פחות) ותו לא.
קדושת החיים 5077
בעניין עגלגלותו של העולם, מספיק להביט מחלון של מטוס כדי להוכח חד משמעית שהעולם הוא אכן עגול. אם אין לך טיסות בלוח הזמנים שלך בעתיד הקרוב, נסי להגיע לחוף הים במשך היום ולהביט על קו האופק. תיוכחי שגם הוא עגול. אם יתמזל מזלך ותזכי לראות כלי רכב ימי נע לעבר החוף, שימי לב לעובדה שחלקיו העליונים של אותו כלי רכב מתגלים ראשונים ורק מאוחר יותר ניתן לראות גם את שאר הגוף, כאילו הוא מטפס בגבעה לעברך. בצורה כזו ללא ציוד מיוחד, ניתן לדעת מה שהיונים כבר ידעו, שהעולם עגול.

ובעניין השואה, מכחישי השואה היום מונעים בעיקר מטעמים אידיאולוגיים ולא מטעמים אקדמאים. לרוב מדובר באנשים שטוענים שלא הייתה שואה אבל היו שמחים מאוד לעשות אחת כזאת מחר בבוקר. הבעיה היא חברתית פוליטית, גופים מכחישי שואה הם גם אנטישמיים או שונאי זרים ולכן הם לא לגיטימיים.
הטלת ספק היא דבר בריא אבל לא כל מי שמטיל ספק ראוי שיתייחסו לטענותיו. מי שמטיל ספק בתיאוריה מדעית או היסטורית תוך התעלמות מודעת או שלא מודעת מפרטים ידועים, דעתו לא תתקבל ע''י הממסד המדעי. כפי שהפיזיקאים לא נרעשים לכל אדיוט שמפרסם ספר על ''סוג חדש של אנרגיה'' בלי לדעת מהי אנרגיה בכלל, אין צורך להתייחס בצורה מדעית אקדמית לאנשים שטוענים שהעדויות הרבות שהצטברו על השואה הן פיברק של היהודים.
קדושת החיים 5080
אני בטוחה שאפשר לאתר צורה כלשהי (כמו אליפסה, למשל, או כדור פחוס-משהו) שתתאים לתיאור שלך.
אם תבחן טענות על פי מי שמעלה אותן, אתה נכנס לתיבת פנדורה מסוג חדש. יש לי חברה שטוענת שבחברה שלנו - ישראל, היום - יש טענות שאסור להעלות בהתאם ללבושך.
משמע: יש קבוצות שהתיזות שלהן פסולות מראש. (אני, אגב, לא מסכימה, אבל זה נושא לדיון אחר)
הבעיה שלי עם הגישה שהועלתה במאמר היא שאנשים יוכלו לקום בעוד 500 שנה (או פחות) ולהציע איך קבוצת אינטרסנטים יכלה להפריח מיתוס בקלות יחסית. כמו שעכשיו הוויכוח יכול להיסוב על כמות המתים ("- מליון וחצי? ששה? האם באמת תרדו לרמת ויכוח כזו?")
יכול לבוא יום שבו הויכוח יהיה על האפשרות ליצור יש מאין. כמו שההפיכה ברומניה הוצגה בקורס אוניברסיטאי לפני שנתיים כפרי מאמץ עיתונאי + משת"פים בעלי יכולת.
קדושת החיים 5084
1. צורת כדור הארץ היא כדור פחוס בקטבים. כדי להבין מהי צורתי המדויקת יש לבצע המון מדידות. מכיוון שאת לא רוצה להעביר את כל חייך במדידות רק כדי לגלות לעת זקנה שהקביעה לגבי צורתו היא נכונה עד כדי מספר שגיאות קטנות, את מן הסתם תסתפקי ברושם כללי של צורה מעוגלת כלשהי ותשאיר את הפרטים למומחים לדבר. אם את רוצה להפוך מומחית לגיאוגרפיה, אני בטוח שיש נושאים הרבה יותר דחופים לעסוק בהם מאשר הוכחה חוזרת של עובדה ידועה.
2. פסילה של תזות על הסף לרוב מתבצעת מכיוון שהן לחלוטין לא מבוססות. מעט מאוד אנשים יודעים מהי ההגדרה של אנרגיה (ההגדרה המקובלת בתיכון אינה נכונה) ולכן כאשר מיסטיקאים מדברים על אנרגיות צבעוניות, הם ידחו ע"י הממסד המדעי משום שהם אפילו לו טורחים ללמוד את הטרמינולוגיה. יש לי ביקורת על הממסד המדעי ומערכת החינוך שיוצרים ניתוק של הציבור ממה שקורה במדע, ומאפשרים לכל מיני שרלטנים לטעון שיש בידם את האמת המוחלטת ומדע מתנכר להם מסיבות לא אובייקטיביות. אבל מי שבאמת לא בסדר בעניין הזה הם קודם כל אותם רמאים.
3. בעוד 500 שנה אני מקווה שמדינת ישראל תמשיך להתקיים, היהודים בעולם יתבוללו או יעלו לישראל, והאנטישמיות תהיה דומה יותר לרגש שהאנגלים חשים כלפי הצרפתים. אז ניתן יהיה לחקור את השואה כאירוע היסטורי בצורה אובייקטיבית. קשה לי להמין שמישהו יעלה על דעתו להתעלם מהעדויות הרבות לשואה ולטעון שהיא המצאה.
THE TRUTH IS OUT THERE 5085
האמת?.. מכל הדיון הזה הגעתי למסקנה אחת: כך או כך, חוק או לא חוק, מוסרי או לא, אי אפשר למנוע מדעות/טענות/אמירות לעלות, אי אפשר למנוע ויכוח. כותב המאמר יכול להרגע במובן הזה: השתקת פיות היא דבר שאי אפשר לקיים לאורך זמן. האם מישהו באמת מאמין שאיסור בחוק להעלאת עמדה יכול להיות בר אכיפה?.. האמת היא, שאם זה היה נכון, זה היה מזעזע בפני עצמו. כל מה שניסיתי לאמר הוא שההיסטוריה (כן, כ"מדע") יוצאת נפגעת, כיוון שכבר עכשיו אני מכירה אנשים שאומרים שאי אפשר ללמד היסטוריה, כי הכותבים לא אוביקטיבים. אי אפשר ללמוד היסטוריה של ישראל, כי הכותבים מוטים. ואגב, מאותה סיבה גם קשה ללמוד סוציולוגיה, לפעמים, כשמרצה מביע עמדה קיצונית למדי ,וגם אם תרצה להביע עמדה נגדית - זה יתמצה בדו-שיח שלא יצא ממנו שינוי בדיעה של מישהו (או בסיכום שעור של מישהו).
THE TRUTH IS OUT THERE 5089
את מבלבלת בין מחקר אקדמי ללימודים אקדמיים.
סטודנט לתואר ראשון לא אמור להביע דעה בשום נושא. הוא לומד את בסיס הידע הקיים בתחום שבו הוא מתעניין ואת הטרמינולוגיה. לפעמים נותנים לו לטעום קצת מחקר בסמינרים או מעבדות אבל גם אז הצפיות ממנו מאוד מוגדרות הוא אמור לצאת מהתואר הזה עם ידע בסיסי בלבד (ויכולת מקצועית בתארים מסוימים) ללא יומרות מחקריות. בתואר שני הסטודנט לומד נושא מסוים לעומק, ומשתתף במחקר אבל גם כאן הוא לרוב תחת חסות של פרופסור או דוקטור מסוימים ולא מבצע מחקר עצמאי של ממש. אפילו הדוקטורט הוא בחסות אקדמית. רק לאחר שהוכיח את עצמו והתקבל ע''י הקהילה המדעית יכול חוקר להרשות לעצמו להעלות תזות לא מקובלות ולהטיל ספק בידע הקיים. המסלול הוא ארוך וקשה (מידי לטעמי) אבל זהו המסלול. התנגדות לדעות המרצה בשיעור סוציולוגיה אינו העלאת תזה ואינו מחקר אקדמי.
THE TRUTH IS OUT THERE 5096
הבעיה היא לא בזה שסטודנט לא יכול להעלות תיזה. הבעיה היא שיש דעה שלטת, ומי שחושב אחרת לא יכול לחדור פנימה - הדיעות שלו מונעות ממנו לעבור את השלבים שבדרך (אלא אם ינהג כ''אנוס'', להבדיל..)
THE TRUTH IS OUT THERE 5099
המדע לא הגיע לאן שהגיע בזכות חוסר נכונות לקבל רעיונות חדשים. יש פתיחות במדע לרעיונות ותפיסות חדשות. נכון שהאקדמיה לא מקבלת באופן אוטומאטי כל רעיון חדש אבל רעיון שמחזיק מים יתקבל בסופו של דבר. ראי את ההיסטוריונים החדשים שמנפצים בזה אחר זה את המיתוסים המוכרים לנו. גם הם נידחו בעבר ע''י הממסד אבל מכיוון שהגישה האובייקטיבית לניתוח האירועים שהביאו להקמת המדינה היא גישה נכונה, הם מצאו את מקומם בממסד. אף אחד לא טען שהדרך לשינוי תפיסות מדעיות היא קלה אבל רעיונות ראויים, מהפכניים ככל שיהיו, נשקלים בצורה אובייקטיבית ומתקבלים ע''י המערכת בסופו של דבר.
THE TRUTH IS OUT THERE 5103
ולי דווקא היתה בעיה הפוכה: הגעתי לאוניברסיטה לאחר שלא ממש לימדו אותנו את ההיסטוריה של מדינת ישראל (מובן לי שהשואה נתפסה מהותית יותר, ושההיסטוריה שלנו בעייתית ללימוד,ובכל זאת..). הגעתי לאוניברסיטה, כאמור, והנה גישה שלטת במחלקה שלי: היהודים הגיעו לאזור מיושב ועשו בו שמות. אין לי כל כך דרך להעביר את ההרגשה איך זה לבוא במשך 3 שנים לשעורים שבהם מסבירים לך כמה המדינה שלך גזענית, צרת אופקים, רעת כוונות, וכמה שהיא פוגעת במיעוטים, ומפלה לטובת הגבר האשכנזי הלבן מכל הבחינות. אמצה את התחושה בדבריו של אדם שעושה עכשיו תואר שני במחלקה: הוא ספר שבהתחלה השעורים היו קשים לו כל כך, שהוא הגיע למאמרים ישנים (מה שמכונה "פונקציונליסטיים" או מכתבי ההיסטוריונים "הישנים") ולו שירגיש שיש גם צד ציוני, צד חיובי שמסביר את הדברים בראיה קצת פרו-ישראלית.
ברור שאין לתאור דברים "נקיון" רגשי. אבל יש גם גבול למידת ההקצנה. אף אחד ממקורביי לא יחשוד בי שאני בעד לטרנספר את כל המיעוטים או לפגוע בנפש זבוב, לא כל שכן אדם *כלשהו*, ועדיין - במדינת ישראל צריכה להיות גם פינה של ציונות בלב. אחרי 15 שנות לימוד עדיין לא נתקלתי בשעור אחד שהכיל אהבה לארץ, לעם, למדינה. מרוב אנטי הפכו אותי לקצת "אנטי לאנטי".
ולענייננו: אני דיברתי דווקא על אילו: במקום שבו, לדבריך, אמורים ללמוד "רקע" או "בסיס", מלמדים אותנו רק צד אחד של המפה, ואת השאר - "צא ולמד". מרביתנו לא הולכים להשלים ידע, ומכאן שהידע שאנו יוצאים איתו הוא חלקי ומגמתי. היו תקופות שהמגמתיות היתה פרו ישראלית. פקח עיניך: במקום בו אני למדתי, המצב היה הפוך.
THE TRUTH IS OUT THERE 5125
גם לי היתה בעיה דומה. אני הגעתי ללימודי הפיזיקה עם דעות מוצקות בדבר מוחלטיותו של הזמן והדטרמיניזם של הטבע, והנה כבר בשנה הראשונה לימדו אותי דברים מנוגדים להשקפת העולם הבסיסית שלי. ומדובר בעקרונות הרבה יותר בסיסיים מתפיסה פוליטית. מדובר בתפיסת הזמן שלי.
אני משער שההסטוריונים החדשים הרגישו דברים דומים למה שאת מרגישה. לימדו אותם דברים שונים ממה שהם ידעו או הרגישו. מטרת המחקר ההסטורי האקדמי היא להבין מה באמת היה. הוא אמור להיות חף מפניות אישיות. ההסטוריון צריך לחקור את אירועי הקמת המדינה באותה צורה שהוא היה חוקר את מלחמת טרויה. אסור לו לערב רגשות אישיים במחקר. אם התפיסה שאת מציינת היא התפיסה השלטת באקדמיה כתוצאה ממחקרים ועדויות אז היא צריכה להיות מלומדת. תארי לך מצב שסטודנט גרמני יתלונן שמלמדים אותו רק את הצד האנטי גרמני של מלחמת העולם השניה.
THE TRUTH IS OUT THERE 5128
שים לב: אני לא טוענת כנגד הצגת הדברים. אני טוענת כנגד חד צדדיותם. אם אתם מלמדים אותי תגובה לטענה, למדו גם את הטענה המקורית נגדה אתם יוצאים. אדרבא, אם במדע נטו עסקינן - למדו הכל! אם רצונכם להיות "אוביקטיביים ככל-האפשר", למדו הכל.
THE TRUTH IS OUT THERE 5132
כלומר, לטענתך יש לשלב תיאוריות של מכחישי שואה בלימודי השואה, אסטרולוגיה בלימודי פיזיקה ואבחון מחלות ע''י הילות ושימוש בקריסטלים בלימודי רפואה.
האקדמיה מלמדת את התיאוריות המקובלות. אי אפשר לשנות את תוכנית הלימודים על פי נטיות הלב של הסטודנטים.
מה?! 5145
ואיך מה שכתבת קשור למה שאני כתבתי? לא ביקשתי לערבב תחומים. ביקשתי שבמסגרת המבוא, הרקע לתחום עצמו, יציגו את התיאוריות השונות. כמו שבפסיכולוגיה נותנים רקע על המגמות השונות והגישות השונות, גם מה שלא מקובל על אותו מרצה (והנימה של השעור לא משאירה הרבה מקום לספק, בינינו). זה לא שביקשתי שילמדו אותי על תולדות ההמצאות במאה ה-‏20 באמצע שעור סוציולוגיה; אבל אם מרצים שונים כותבים כנגד גישה כלשהי, מן הראוי להציג אותה קודם. מה שאותם מרצים מניחים הוא, שכמותם - גם הסטודנטים שלהם עברו שטיפת מח במשך שנים, וקראו רבבות מאמרים נוטפי ציונות ופרו ישראליות. והרי החדשות ועיקרן תחילה: לא למדנו על זה. אין לי מושג ירוק על מה אתם מדברים. למרצה שלי היתה תשובה לבהיה שלנו בה: אז תקראו. ספר-או שניים שלושה, ארבעה - ויהיה בסדר. אתה יודע מה? היא גם לא כיוונה אותנו לספרים הנגדיים. ועד כאן על "האקדמיה מלמדת את התאוריות ה*מקובלות*".
THE TRUTH IS OUT THERE 5090
או-הו, הבה לא נקפוץ למסקנות שגויות. ניתן גם ניתן לסתום פיות. לא במדינות דמוקרטיות, אמנם, אבל ניתן. יש מספיק מקומות שעושים את זה. אפילו עידן האינטרנט לא מספיק כדי למנוע השתקות מאסיביות של דעות לא רצויות באזורים מסויימים.
THE TRUTH IS OUT THERE 5098
אין בינינו ויכוח (לשם שינוי:-)) - אני אומרת שאפשר לסתום פיות אך לא "לסתום מוחות" - אתה לא יכול למנוע ממישהו מחשבות, בדרך כלל.
THE TRUTH IS OUT THERE 5115
אהם. גם מוחות אפשר לסתום. קוראים לזה ''חינוך''.
קדושת החיים 580387
ברור שצורה מעוגלת כלשהי. השריון של הצב הוא צורה מעוגלת.
שגוי מיסודו 5019
לא ענית לטענותי במאמר א' ובכל זאת אתה ממשיך עם קו המחשבה השגוי מיסודו.

אחזור שוב על דברי:
*חקר* המדע כפוף למוסר ולא המדע עצמו - זה הרי בלתי מתקבל על הדעת.

מהי האמת לגבי תפקידו של חלק מסוים במוח?
אולי כדי לגלות אמת קדושה זו נכרות את אותו חלק מסוים ממוחו של מישהו ונראה מה יקרה.
ולמה שלא נעשה זאת? לא חוקי?

אותו חוק נגד הכחשת השואה לא בא כדי לשלוט במחשבותיו של אדם אלא כדי לא לתת דלק לקבוצות אנטישמיות ניאו נאציות.
השואה כבר הוכחה, אף במשפט לפני זמן לא רב, ולכן אין שום סיבה להכחישה.
מי שטוען כך הוא אנטישמי.

ההבדל בין תקופתו של גלילאו לתקופתנו היום היא פשוטה - אנחנו צודקים.

אולי אנחנו לא צודקים?
אולי מותר לרצוח.
ההגדרה הרחבה של אנטישמיות 5035
האומנם כל מי ש"מכחיש" את קיומה של השואה הינו בהכרח אנטישמי?
אין קשר ישיר בין סכלות וניסיון לעיוות עובדות הסטוריות ידועות (או מוטלות בספק, בהתחשב בדוגמאות שהובאו במאמר) ובין דעות גזעניות כלפי עם זה או אחר - פסילת טיעונים רציונלייים (וישנם אף כאלה, אם כי מועטים ביותר אף בין מכחישי השואה) ע"י דמוניזציה של האומר אותם הינה דוגמה יפה לסוג של סתימת פיות שהובא במאמר בנוגע לגלילאו גליליי, ואין מקומה בקרב אנשי מדע והיגיון - אם ברצונך להוכיח שאדם כלשהוא פולט דברי שטות, עשה זאת ע"י הפרכת דבריו ולא ע"י קיטלוגו כמפלצת כלשהיא...
טענות כיד הדמיון 5043
ומתי לאחרונה נתקלת בטענה רציונלית שמכחישה את השואה?
ההגדרה הרחבה של אנטישמיות 5091
יש הבדל בין העלאת דעות מחקריות מבוססות על ממצאים או מחקרים תיאורטיים, תוך שימוש בכלים מדעיים מקובלים וטרמינולוגיה מקובלת לבין מתקפה תקשורתית. כפי שכתבתי באחת התגובות, אם אתה רוצה לקדם אמת מדעית, אליך לעבור מסלול מסוים. המצב כיום בקשר להכחשת השואה הוא שאנשים שאינם היסטוריונים מקובלים על הקהילה המדעית, יוצאים נגד התיאוריה המקובלת בתקשורת תוך שלילת בסיס קיומה בלי תשתית מחקרית ראיתית מספקת. הטענה שדי להעלות תזה כדי שתגיעה לה התייחסות רצינית היא שגויה. אם אתה חושב שהשואה לא הייתה, הרשם לאוניברסיטה, למד את ההיסטוריה של אירופה במאה העשרים, חקור את הממצאים הקיימים ובעוד 10 שנים, כאשר תהיה דוקטור להסטוריה של אירופה במאה ה 20 תוכל להעלות תיאוריה המציגה השתלשלות עניינים אחרת שיצרה את כל הראיות הקימות לקיום השואה, בלי שהייתה שואה. סביר להניח שלאחר שתלמד את כל הראיות, לא תזדרז להשליך את היוקרה האקדמית שלך לזבל ע"י פרסום שטויות.
באותה צורה ניתן לפנות לכל אותם מיסטיקנים, רוצים שהתיאריות שלכם יקבלו הכרה רשמית מדעית, לכו ללמוד פיזיקה או כימיה או רפואה, עשו דוקטורט ואז, אם תמשיכו להאמין באותן תיאוריות, פרסמו אותן.
זו אינה סתימת פיות, זו דרישה להתיחסות רצינית לדברים שאתה טוען
ההגדרה הרחבה של אנטישמיות 5104
לא טענתי ואינני טוען אף לרגע לזכותם של אותם אנשים המכחישים את השואה ע''י שימוש בדמגוגיה ובשרלטנות הסטורית, ו-וודאי שאינני מעודד אותם או תומך בהם בשום אופן שהוא, כפי שהצגת.

כל שאני אומר הוא כי יש להתייחס לטיעונים המועלים בעזרת כלי המדע, ולא בעזרת כלים חברתיים כפי שמתבטא בהצהרה על אדם כלשהוא כאנטישמי.

אינני טוען גם כי יש להתייחס ברצינות לכל תזה שמועלית ע''י כל אדם, אך באותה המידה אין לתת לממסד האקדמאי זכות בלעדית על המחקר המדעי.
ההגדרה הרחבה של אנטישמיות 5127
פוליטיים שהכחשת השואה היא עניין אידיאולוגי בהם (שמישהו יתקן אותי אם אני טועה בעניין הזה).

מחקר מדעי יכול להתבצע ע''י גורמים רבים. מוסדות מחקר אוניברסיטאיים, גופים כלכליים ותעשייתיים שונים ואנשים פרטיים. מחקר מדעי תיאורטי יכול להתבצע אפילו ע''י אנשים פרטיים (נדמה לי שאת תורת היחסות פרטית פיתח אינשטיין בזמנו הפרטי בעת שהחזיק במשרה במשרד הפטנטים השוויצרי).
העניין הוא שאפילו אינשטיין שערער על תפיסת העולם האינטואיטיבית של רוב האנשים בעולם, וטען שקביעותיו של ניוטון אינן מדויקות, סיים דוקטורט בפיזיקה לפני שהעז לשטוח את טענותיו. אין לי התנגדות להעלאת תזות רציניות ע''י גורמים שאינם אקדמיים אבל מעולם לא נתקלתי בתזה כזו שנהגתה ע''י אדם שאין לו השכלה מדעית רצינית והוא שייך מוסד מחקר רציני.
בלתי מזיק ברובו 5051
"חקר המדע כפוף למוסר ולא המדע עצמו". אני מסכים איתך, ויתרה מזו, כך בדיוק כתבתי במאמר הראשון, כאשר פסלתי ניסויים אכזריים בבעלי-חיים במחקר הפסיכולוגי (למשל). אבל כאן אנחנו בעניין הכחשת השואה. כיצד יכול מחקר כזה, *מבחינת*הפעולות*הנעשות*במחקר* (להבדיל מעצם העלאת הטענה, או ההשערה), להיות רע מוסרית? האם זה הסבל הנגרם לתעודות ההיסטוריות כאשר מעוותים אותן?
כאן עצם העלאת הטענה או ההשערה עלולה לפגוע ברגשות ניצולי השואה. אבל אני מתקשה לראות בכך סיבה מספיקה לאסור מראש על העלאת הטענה, בוודאי שלא לאסור בחוק (אני כן שומר לעצמי את הזכות להתרגז באופן מיוחד על מעלי הטענה, כאשר אני מחזיק בהנחה שהם כנראה טועים קשות, והם כנראה יותר רשעים משוטים. אבל אני מתרגז כאדם פרטי, לא כמחוקק).
אתה אומר שהחוק נגד הכחשת השואה בא כדי לא לתת דלק לאנטישמים. כלומר, הוא חוק תועלתי בלבד. במאמר ניסיתי להראות שלדעתי הוא יכול בעיקר להזיק, ודווקא לתת דלק לאנטישמים, בעצם קיומו. אבל זה צדדי לבעיה העקרונית שאני מוצא בחוק.

"ההבדל בין תקופתו של גלילאו לתקופתנו היום - אנחנו צודקים". האמנם? אני נוטה (מאוד) לחשוב שאנחנו צודקים בכך שהשואה התרחשה. האם אנחנו צודקים בהכל? האם תמונת העולם הפיזיקלית (למשל) היום היא המילה האחרונה? אני נוטה (מאוד) לחשוב שלא, ושבעתיד יתברר כי אנחנו טעינו פה ושם. מכאן - כנראה שעכשיו אנחנו טועים. הדרך הטובה ביותר להתקדם היא לאפשר העלאת טענות הסותרות את הידע המקובל שלנו, ולאפשר לטוענים אותם לנסות להוכיחן.
בלתי מזיק ברובו 5070
לא רק פעולות החקר כפופות למוסר אלא גם ההשלכות של תוצאות המחקר.

תאר מצב עתידי שבו חוקרים קרן של אנטי חומר.
אקדח משוכלל יוכל למקד את הקרן על כל מטרה, גם בני אדם. ההשלכות של טכנולוגיה כזאת הן נוראיות.
האם החוקר צריך לטמון ראשו בחול ולהמשיך במחקר כששום תועלת לא תהיה רבה יותר מהנזק שיגרם?

כשאנחנו יודעים ללא עוררין שהיתה שואה, כשאנחנו יודעים שכל נאו נאצי יחזק את עמדותיו למראה מחקר שיכחיש את השואה, האם עדיין יש מקום לתת פתח להכחשת השואה?

אם תטיל ספק בכל הנחה לא תגיע לשום התקדמות.
אם לא תציב לעצמך גבול שאומר שכך וכך ראיות מספיקות, במה תאמין?

כשהמדע סותר את הנחותיו שהוכחו הוא עושה זאת מכיוון שלא סיפקו תשובה לתופעות מסוימות.

בעמדתי על ההבדל בין תקופתו של גלילאו לתקופתנו התייחסתי להיבט המוסרי ולא הכולל. הם טעו כשאסרו לחקור את גרמי השמיים.
אבסורד קטן 5054
ירדן,

מה לדעתך אנו למדים מכך שדווקא בבריטניה שבה אין חוק נגד מכחישי שואה, כיוון שהבית העליון של הרשות המחוקקת מתנגד לחוק מעין זה, התהווה המצב האבסורדי שבו הרשות השופטת, זרוע של המדינה, נדרשה להכריע בוויכוח בין היסטוריונים (משפט אירווינג)? וזאת בניגוד גמור לעמדתך (וגם לעמדתי) שנושא כהכחשת השואה יכול להישפט אך ורק בשדה המחקר ההיסטורי האקדמי.

בברכה,
ג. שמעון
מספרים 5062
המספר "ששה מליון" הופיע לראשונה במשפטי נירנברג, והוא מספר היהודים שנרצחו על ידי הנאצים, כפי שהיה ידוע לתביעה באותה עת.

מצד שני, זכור לי שבעת לימודי השואה בבית הספר שלי - שלא היה חשוד בפוסט ציונות - אמר לנו המורה כי המספר אינו ידוע, והוא נע בין 5,700,000 ל7,000,000-. האם מי שטוען כי מספר היהודים שנרצחו בשואה הוא 5,700,000 הוא מכחיש שואה? תמהני.
שאלת תם. 5067
מה המספר הזה כולל?
ברור לי שהוא כולל את היהודים שנרצחו בפועל על ידי הנאצים אך האם הוא כולל גם את היהודים שנרצחו ע"י האוכלוסיה (לא הנאצים) והיהודים שמתו כתצאה ממחלות או רעב במהלך המלחמה, יהודים שנהרגו במהלך פעילות פארטיזאנים או בשירות צבאות בעלות הברית?
שאלת תם. 5130
5,700,000 כולל את כל היהודים שנרצחו או הורעבו על ידי הנאצים ובעלי בריתם; 7,000,000 כולל גם תוצאות של פוגרומים שלא תחת השליטה הנאצית (הן בזמן המלחמה והן אלו שבאו לאחריה) וכן את החיילים היהודים בשירות בעלות הברית (במיוחד את החיילים היהודים בצבא הרוסי - מעריכים שמליוני חיילים רוסים שנפלו בשבי נרצחו, לרוב על ידי הרעבה).
שאלת תם. 5133
כמה יעיל - הרעבה היא הדרך הזולה ביותר להרוג.
ואולי די?! 5146
5087
כפי שכתבו כאן כמה משתתפים, הכחשת השואה לא באה מתוך מניעים של רצון לגלות את האמת, אלא מתוך מניעים של שנאת יהודים. אני זוכר ראיון עם גלוח ראש גרמני תוך כדי תהלוכה שלהם, שבו טען את טענות ההכחשה, כשברור (ושוב אני חוזר על דברים נכונים שנאמרו כבר כאן. כל הזכויות שמורות.) שהטיפוס הזה היה מבצע ברצון שואה חדשה. אין זה גם מקרי מטעמים מובנים, שאפשר למצוא לאחרונה פרסומים כאלה בעיתונות הערבית בכלל, ובסורית בפרט. במשפט הדיבה של ההיסטוריון מכחיש השואה הבריטי, השופט אמר לו בפרוש שדבריו נובעים ממניעים גזעניים, ואני כמובן מסכים.
לכן, בעניין הזה לפחות, המכחישים אינם תורמים תרומה לאמת.
האם יש מקום לחוק נגד הכחשת השואה ?
זאת כבר שאלה אחרת, שקשורה בחוק ומשפט.
לא כל דבר מותר להגיד. יש, למשל, חוקים כנגד דיבה וכנגד הסתה.
בכל זאת, בעניין כזה של הכחשת אירוע היסטורי, איני נוטה לחשוב שיש להתייחס אליו כעבירה פלילית. ( אגב, גם המשפט שאותו הזכרתי בבריטניה, היה משפט דיבה שבו התובע היה מכחיש השואה. לא תבעו אותו על הכחשתה.)
היה פה דיון אחר שבו היה ויכוח על השאלה אם מעמד הר סיני היה או לא היה. אני כשלעצמי מתקשה להאמין שהיה דבר כזה, כפי שהוא מתואר במקרא, כלומר שהיו שש מאות אלף איש במקום שאינו יכול להכיל ולכלכל קהל עצום כזה. אז מה ? האם אני מכחיש אירוע היסטורי ? האם יכול לבוא מישהו ולאסור אותי בגין דבריי אלה ? לא כל דברי צריך להתבטא בחוקי "אסור ומותר".
אני גם חושב שמלחמה בתופעה בדרך של זו, של הכנסה לבית סוהר, מעמידה אותנו במצב נחות, אם ברצוננו לשכנע. כך לא משכנעים.
היהוד(ונ)ים האלה 5093
צריך לזכור שהכחשת השואה לא מסתכמת בביטולו של ארוע היסטורי.
היא גם אומרת שהיהודים שיקרו, רימו, גזלו ומה לא.
אי אפשר להתעלם מההסתה הגדולה שהיא גורמת.
היהוד(ונ)ים האלה 5113
הכחשת השואה היא הכחשת השואה.
אם בנוסף לה יש גם אמירות שאפשר להגדירן כדיבה, יש למערכת המשפטית מקום להתערב בחלק הזה.
היהוד(ונ)ים האלה 5122
אהה - אבל מי שאומר שהשואה לא התרחשה בהכרח טוען שמישהו המציא אותה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים