 |
כשהצ'לנית עשתה עיניים לגיטריסט | 3288 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
סקירה נחמדה, אבל לא מדוייקת ומחסירה הרבה אבני דרך, והנה רשימה חלקית מן הזכרון: יצירות רבות אחרות של רנסנס (ושחרזדה כן מתבסס על רימסקי קורסקוב), אפריל של סגול כהה, להקת בנה של אפרודיטה, והלהקה האיטלקית המצויינת I New Trolls | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, ובהקשר עקיף - גם היום יש להקות שמשלבות כלי נגינה קלאסיים עם מוסיקת רוק, הנה כמה שמות שעלו לי עכשיו: להקות מטאל רבות מאוד שיש להן פסנתרנים/קלידנים למשל sonata arctica: http://www.youtube.com/watch?v=5A4WoHxL3GQ (שילוב יפה מאוד בין גיטרה לקלידים) להקת הפאנק yellowcard שמשלבת בהרכבה כנר: להקת המטאל apocalyptyca שהם בכלל ארבעה צ'לנים: http://www.youtube.com/watch?v=x97f-_y93a0 (ביצוע של fade to black של מטאליקה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להקות מטאל סימפוני יש למכביר. כמה דוגמאות: ת'ריון - http://www.youtube.com/watch?v=wvIW2dVv8GU סימפוני אקס - http://www.youtube.com/watch?v=CbQuY3hw7us האגרד, שמשתמשים (כמעט?) בלעדית בכלים קלאסיים - http://www.youtube.com/watch?v=J_HGCDJshto גם שת"פים בין להקות מטאל לתזמורות קלאסיות לא נדירים: רייג' ופילהרמונית כלשהי מפרו - www.youtube.com/watch?v=_KGRvkjSRGw וכמובן, מטאליקה והפילהרמונית של סן פרנסיסקו - www.youtube.com/watch?v=k9KvGlMJh5A |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם מיוז, במידה מסויימת. הנה שיר פשוט נפלא: שימו לב לקטע המתחיל ב-3:07. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרתי את Trans-Siberian Orchestra [Wikipedia] עד לפני שבוע, אבל הם מתאימים די בדיוק לנושא המאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הזכיר לי את התקליט Over. הנה שתי דוגמאות: סתיו עם רבעיית/שלישיית מיתרים שלפעמים מזכירה שוברט ולפעמים כלייזמר. הצד הקרוב של המראה, עם תזמורת כלי קשת שכשהקשבתי להם אתמול נשמעו לי דווקא קצת כשילוב בין שומאן או בראהמס ו-וואגנר (נובמת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזשהו שלב בחיי הבנתי שרוק ותזמורת סימפונית לא רק שאינם מתחברים (טוב, מוזיקלית כמובן שאפשר לחבר ביניהם, אבל גם בקלאסי וגם ברוק יש עקרונות אסתטיים חשובים ממוזיקה), אלא הם מהרבה בחינות מושגים שמנוגדים עקרונית, ולכן השילוב ביניהם חייב להיות מוצדק מעין כמוהו בכדי שיוכל לחמוק ממלכודת הקיטש והפלצנות. יש כמה כאלה (אטום הארט מאדר, למשל), רובם מחטיאים את המטרה לשני הכיוונים ויוצרים מוזיקה שהיא לא מרשימה לא כסימפונית וגם לא ממש כרוק, והדבר הכי טוב שאני יכול לומר עליהם הוא שיש מאחוריהם כוונות טובות ותמימות. זה הקונצ'רטו של דיפ פרפל בעיני. בכל הנוגע לליווי תזמורתי של מוזיקת רוק, זה כבר לגופו של עיבוד. פוראבר צ'יינג'ז משוטט בספירות גבוהות שדורשים כינורות וחצוצרות, ולכן הם שמה בצדק. תביא עוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי דווקא ברור שכזה מאמר לא יכול להקיף את כל הדוגמאות, ואפילו לא הדוגמאות המוכרות ביותר, אלא בעיקר את אלו החביבות במיוחד על המחבר. נהנתי מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני בהחלט מסכים. אני מקווה שבתגובות יהיו עוד דוגמאות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לאבי על המאמר המעניין. לא הכרתי את רוב הקטעים. פרנק זאפה הקליט באמצע שנות השמונים שני אלבומים עם התזמורת הסימפונית של לונדון. לא שמעתי אותם אף פעם, אבל אם אני מבין נכון, לא משתתפים בהם גיטרות, תופים וכו', אלא הם עיבודים סימפוניים של קטעים קודמים של זאפה. באוטוביוגרפיה שלו זאפה מספר עד כמה תהליך ההקלטה של התזמורת היה מתסכל ובעייתי - גם בפרוייקט הזה, וגם בשני פרוייקטים דומים קודמים עם תזמורות אירופאיות אחרות, שאחרי שהשקיע בהם המון זמן וסכומי עתק, התמוטטו לפני שהגיעו לשלב ההקלטה. בהמשך האוטוביוגרפיה הוא מספר עד כמה הסינקלוויר הציל אותו מבעיות דומות מאוחר יותר. בגרסה המוכרת של The Long and Winding Road של הביטלס משתתפת תזמורת שלמה. את התפקיד שלה הלביש על ההקלטה המקורית, הצנועה הרבה יותר, המפיק פיל ספקטור, דבר שהיה למורת רוחו של פול מקרטני, ויש הטוענים שהחיש את פירוק הביטלס. רק יותר מ-30 שנה לאחר מכן יצאה לאור הגרסה ה"מקורית" של השיר, במסגרת האלבום Let it Be Naked. לשלמה גרוניך יש את "אל נא תלך", שמבוסס על פרלוד של באך. לא מצאתי ברשת את הגירסה מ"מאחורי הצלילים", שנדמה לי שהיא המוכרת יותר, אבל הנה הגירסה מ"למה לא סיפרת לי?", שהיא בעלת עיבוד עשיר יותר. אמנם המאמר עסק בחיבורים בין רוק למוזיקה קלאסית, אבל הנה מה שיש לי להוסיף על חיבורים בין ג'אז למוזיקה קלאסית. היצירה Rhapsody in Blue של גרשווין נחשבת לאחת מאבני הדרך של הג'אז, אבל תהרגו אותי אם אני מבין למה - נכון שיש קצת קווים בלוזיים במלודיה, אבל מה עם כל השאר? חשבתי שאוכל להיזכר בקלות בהמון הקלטות של מוזיקאי ג'אז עם תזמורת סימפונית שלמה, אבל הדוגמא היחידה שהצלחתי לחשוב עליה היא האלבום הלא כל כך מוכר Apocalypse של ג'ון מקלפלין, שהוקלט עם התזמורת הסימפונית של לונדון. אם מדברים על מוזיקה קלאסית בביצוע ג'אזי, אז יש את הסווינגל סינגרז ואת קלוד בולינג; בשני המקרים מה שמתקבל, לטעמי, זה ג'אז אשכנזי לפלפי ומעצבן. במסגרת הנסיונות היותר מעניינים יש את "פנטזיה כרומטית" של באך בביצוע סולו של הבסיסט ג'קו פסטוריוס, ואת אחד הפרלודים של באך בביצוע סולו של נגן הבנג'ו ג'אז (!) בלה פלק (Bela Fleck). פסנתרן הג'אז קית' ג'ארט הקליט את "וריאציות גולדברג" ואת "הפסנתר המושווה" של באך (מה יש לכל מוזיקאי הג'אז האלה דווקא עם המוזיקה של באך?); משום מה תמיד חשבתי שאחת מההקלטות האלה שלו היתה בין אלה שנשלחו לחלל על גבי ה-Voyager, אבל עכשיו אני רואה שמדובר בביצוע (הראשון) של גלן גולד ל"וריאציות גולדברג". נראה לי שאחוז נגני הג'ז שהתחילו כמוזיקאים קלאסיים גבוה הרבה יותר מאחוז נגני הרוק שהתחילו כמוזיקאים קלאסיים. הדוגמא הכי טובה היא אולי החצוצרן וינטון מרסליס, שלא אתפלא אם הוא המוזיקאי היחיד שזכה באותה שנה בגראמי גם בקטגוריה קלאסית וגם בקטגוריית ג'אז (והוא עשה את זה פעמיים, בשנתיים עוקבות). מוזיקאית ג'אז פנטסטית עם שורשים קלאסיים, שלדעתי לא זוכה להכרה הראויה, היא הפסנתרנית לין אריאל. בכיוון השני, דניאל ברנבוים הקליט אלבום מחווה לדיוק אלינגטון; בואו נאמר שסווינג זה לא הצד החזק שלו. אצלנו בארץ, ירון גוטפריד (הבן של דני גוטפריד), שאני זוכר אותו בתור פסנתרן ג'אז מוכשר כמו שד בתקופת הצבא שלו, הפך למוזיקאי קלאסי כמעט פול טיים. נגן הבס אלי מגן התחיל בשנות השבעים בתור רוקר, אבל בעשורים האחרונים מתמקד כמעט רק במוזיקה קלאסית (הוא נגן קונטרה-בס בתזמורת הפילהרמונית) ובג'אז. בשנות השמונים שודר בטלוויזיה חידון מוזיקלי קלאסי בשם "אלגרו", שהנחה יצחק שמעוני (מישהו יכול לדמיין משהו דומה קורה היום בפריים טיים?). בתוכנית השתתפה באופן קבוע תזמורת קלאסית, מן הסתם תזמורת רשות השידור, והמנצח שלה היה בחור צעיר למדי אז, שניגן גם פסנתר ג'אז. אני כבר יומיים מסתובב עם השם שלו על קצה הלשון, אבל לא מצליח להיזכר. מי יעזור לי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף אנחנו יודעים איך קוראים לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברפסודיה בכחול של גרשוויין יש השפעות של מוזיקה יהודית, חזנות ותפילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מזכירים את גרוניך ובאך, אז פרט לפרלוד מספר אחת יש גם את הקטע הזה, בו הוא מתארח אצל חלילן רוק (שהוא לא שם טוב לוי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו "בורה" הנ"ל של ג'טרו טאל - קראתי לא מזמן איפשהו שאיאן אנדרסון (המנהיג והחלילן של הלהקה) אמר שהוא לא עשה עניין מכך ש-Hotel California של האיגלז "מבוסס" על We Used To Know של ג'תרו טאל, כשם שאחרים לא עשו עניין מכך ש"בורה" מבוסס על הבורה במי מינור של באך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אפרופו מלון קליפורניה - עד לפני שנה לערך היו קישורים לגירסאות שונות ברשת. פתאום כולן נעלמו. היש מוצא? {תודה על הלינק לג'תרו טאל. זה בהחלט נשמע כמו אותו רעיון מוזיקלי] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו ג'טרו טאל - יש אלבום שלם שלהם עם הסימפונית של לונדון, שיר אחד לדוגמה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשם שגם האיגלז לא עשו עניין מ''יושב בסאן פרנסיסקו על המים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) "ג'אז אשכנזי לפלפי מעצבן", אהבתי את ההגדרה, זה מתאר בדיוק את ההרגשה שלי כשאני שומעת את הסווינגל סינגרס או כל הלהקות בנות ימינו שעושות אותו דבר ומנגנות על העצבים. ג'וני מיטשל היא עוד דוגמה למוסיקאי שעבר מרוק1 לג'אז. (האוזניים שלי אוהבות אותה יותר ב Rows and flows of angel's hair, אף שכבר בשיר הזה הביצוע שלה נוטה לג'זי, ואחרים ביצעו את השיר הזה יפה ממנה...) ועוד אחד הוא בוז סקגס. ----- 1 אני מסייגת כי אני לא יודעת מה זה רוק. אפילו ויקיפדיה לא עוזרת, נדמה שכל מה שיש בו גיטרה חשמלית הוא רוק, או לחילופין כל מה שנוצר אחרי 1950 הוא רוק או פולק-רוק או ג'ז-רוק או מה-שלא-יהיה-רוק, או לחילופין רוק הוא כל מה שמרגלית צנעני אומרת שהיא שרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וצריך להוסיף לחיבור של ג'אז ומוסיקה קלאסית גם את צ'ארלי פארקר וכלי מיתר. וגם את פסנתרן הצרפתי ז'אק לוסייה, שהיה חלוץ בנגינת באך בסגנון ג'אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיליתי את האוצר הקטן הזה, תקליט בו האחים סטיב וג'והן האקט מבצעים עיבודים לחליל וגיטרה של יצירות אריק סאטי. הנה ביצוע בהופעה של גנוסיין מס. 1. סטיב האקט היה גיטריסט בלהקת ג'נסיס, ותקליטי הסולו שלו משלבים פולק, רוק וקלאסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי! האם החליל שהוא מנגן עליו שם הוא חליל רגיל או משהו מיוחד? על פניו זה נראה כמו חליל רגיל שיש לו איזה גשר מעקם, שיוצר מנח יותר נוח לידיים (ונשאלת השאלה, אם אכן כך, למה לא עושים ככה את כל החלילים? זה באמת נראה יותר נוח),נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אני מניח שתאהבי גם את "ווראיציות/ווריאציות גולדברג" של פסנתרן הג'אז דן טפפר. הוא מנגן את הווריאציות של באך בביצוע קלאסי ואחרי כל ווריאציה מנגן אימפרוביזציה משלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוח הימים החג הללו, של אחווה, שלווה ושלום. התזמורת הטראנס-סיבירית היא להקת רוק כבד/מתקדם או רוק סימפוני שנוהגת לשלב תזמורת סימפונית גדולה. הם בעיקר ידועים בשל טרילוגית חג-המולד (כריסטמס בלע"ז), אך יש להם גם תקליט המוקדש לבטהובן. "קנון חג-המולד" שלהם מזכיר את הצ'רצ'לים מנגנים באך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד סאטי. קטע בשם "אדון הקטיפה האפורה", הכינוי של אריק סאטי, שאיננו אלא ז'מנופדי מס. 1 בעיבוד של פאסקל קומלאד לפסנתר, פסנתר צעצוע וצעצועים אחרים. היום היו אומרים שהתקליט משנות ה-80 הוא מוזיקה פוסט-קלאסית, עם הנטיה לצמצם של המוסיקה הקלאסית למינימום ההכרחי. אגב, כשחיפשתי את הביצוע מצאתי שקומלאד הקליט עם רוברט וויאט את "שיר ספטמבר" שהלחין קורט ווייל. ואם בקטיפה עסקינן, כריסטיאן פרדריקסון הוא נגן וויולה אמריקאי שמשתתף בהרכבי רוק, כמו חביבנו המלנכולי ג'ון קייל. פרדריקסון גם כותב מוסיקה קאמרית אבל מזוית מזוית מודרנית. הנה קטע קצרצר מהמוזיקה שהוא כתב למופע "הציפור הצבועה" המשלב פסנתר וכלי מיתר קאמריים עם אלמנטים אלקרוניים, גיטרה וכלי הקשה (לצערי, לא מצאתי את הקטע בשלמותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מדברים על ג'אז ישראלי, אז אי אפשר בלי אבותיו המייסדים והגירסא שלהם לדיבסי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אל נא תלך" - באמת הכרתי היטב את הגרסה של "מאחורי הצלילים", ועוד ביצוע או שניים חדשים (וחלשים) יותר, והוא תמיד נראה לי לא יותר מתרגיל חביב, עד שהאזנתי להקלטה ב"למה לא אמרת לי?", ופתאום גיליתי יצירה שלמה ונהדרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם ביצוע יחד עם פופיק ארנון באלבום שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיון שהזכרת נגני ג'אז ובאך אז קבל אחד, Jacques Loussier. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצעירותי כבשה את העולם בסערה להקה הולנדית בשם ekseption [Wikipedia] שכבשה את גלי האתר (ככה קראו לזה אז) בסערה עם ביצוע לחמישית של בטהובן שזכה לפופולריות הרבה יותר גדולה ממה שלודוויג ואן הכיר עד אז (לפחות בסביבתי). הם ביצעו עוד הרבה קטעים קלאסיים - זכור לי דווקא air מסוויטה שניה (או שמא שלישית?) של באך. הביצועים לאו דווקא מלאי השראה - במבט לאחור דומני שהם נופלים כמעט בכל אספקט מהמקור, ולא תמיד מוסיפים הרבה (מצד שני אלמ"מ1), אבל הם הנגישו כמה קטעים קלסיים להרבה אנשים שלא היו קרובים לעניין. ___ 1 אני לא מבקר מוזיקלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחמישית של בטהובן יש גם ביצוע דיסקו שהיה מפורסם למדי בזמנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיה גם ואלדו דה לוס ריו (נדמה לי שכך קראו לו, אין לי חשק לגגל) שהביא את הסימפוניה ה40 של מוצרט למצעדי הפיזמונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרו במאמר פרוקול הארום, ואמרת air, אבל לא ראיתי שקישרו למה שאז תורגם בזמנו לבהיר יותר מחוורון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לכל המתכתבים - אשמח להפנות אתכם לאתר שלי בו יש הרבה יצירות שכתבתי בהשראת בארוק, רנסנס ועוד המשלבות בין קלאסי וגאז ומבוצעות בכל רחבי העולם www.yarongottfried.com
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום גיליתי פנינה נדירה: גרי אקשטיין עם הרכב סימפוני (?), בהיכל התרבות בת"א, 1978, שר את הלחן שלו לשיר "קשה להיות ים" של אלתרמן. הנה. לא הכרתי את השיר, הלחן, או הארוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקסים, תודה. גם אני לא הכרתי כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ון לורד נפטר בגיל 71. יהי זכרו ברוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול (29.12.12) לפנות בוקר שמעתי חלק מהתוכנית "כל ההתחלות" עם אלי לפיד. "כשרוק פגש בקלאסי" שמוקדשת לג'ון רוק. בפתיח שומעים את לורד (אני מניח) מנגן את "ילד בזמן" (אולי הביצוע הזה). בין השאר לורד מספר על סוויטה To Notice Such Things שכתב לזכרו של חברו הסופר ג'ון מורטימר (ראמפול). נדמה לי שהתוכנית זמינה רק למשך שבוע (לא ברור לי למה, ובכלל מדוע תחנות הרדיו בישראל לא מציעות פודקסטים כמו תחנות בחו"ל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ג'ון רוק"? איזה שיבוש חינני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |