 |
חוויות מבית הכנסת | 333 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
כתבתי בחצי הומור על שאין לי מושג מה דיסקסו בניהם טד קופל ואהוד אולמרט, וכתבתי השערה - שאולי הוא סגר איתו על ראיון. והנה, אני פותח טלויזיה - ספיישל טד קופל - ומי בין המרואייינם ? נכון. אהוד אולמרט. הם אפילו התבדחו על הניתוח שאולמרט עבר להסרת המשקפיים. מעניין מתי יצא לקופל לשמוע על זה (: אביתר. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה כמעט במלואה התפרסמה כבר על ידי הכותב בפורומים של רוטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחבל שלא נשאר ברוטר. זה המאמר הראשון שנתקלתי באייל ששיעמם כל כך, לא חידש דבר, לא סיקרן, לא ריתק. פשוט זוועה. ומילה לכותב, בשביל זה הלכת לבית כנסת ביום כיפור? כדי להעביר דחקות על הסלבב שמתפללים שם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל רוטר התגבש הרעיון, ופה הוא השתכלל והתרחב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אינני אדם מאמין, וגם אם הייתי, אינני מאמינה בסיגופי הגוף. אבל בן זוגי כן, וביום הכיפורים הזה היינו בתפילה של בית הכנסת של השדרה החמישית בניו יורק. האווירה בבית הכנסת הזה (וגם בקהילה הקבועה שלנו, במוריה בחיפה) שונה לחלוטין ממה שתיאר אביתר אלעד. בנקודות מסוימות יש דמיון- התפילה נוהלה על ידי חזן בעל קול מהמם, שאין ספק שמקומו בימי חול על בימת האופרה של ניו יורק. אבל הנקודה החשובה ביותר היא שמשפחות יושבות יחד. התפילה אינה עניין גברי שאינו נוגע לנשים (הנמצאות מאחור על ''מדף'' מגונה המתקרא ''עזרת נשים''). אני תוהה אם מר אלעד ראה פעם עזרת נשים מבפנים - אני ראיתי, פעם אחת שהיתה שלוש - הראשונה, האחרונה ואחת יותר מדי.זה היה בחגיגת בר מצווה של בן חברים. מדובר בכוך שאין לו ולחווית התפילה דבר וחצי דבר. כל שיש לנשים בעזרת הנשים לעשות הוא להביט על הגברים המתפללים למטה. זה הכל. אני לא אומרת שההליכה לבית הכנסת היא מאושיות עולמי. אבל יש דברים שאדם עושה למען אנשים שהוא אוהב, ולמדתי להנות כמיטב יכולתי, בעיקר מהטקסטים היפים. אבל לעולם לא תדרוך רגלי יותר בבית תפילה שמגדיר אותי כנחותה מעצם מבנהו הארכיטקטוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השנה קפצתי חמש דקות לבית כנסת הקונסרבטיבי אשר בשכונתי לבקר חבר, ועלי לציין שיש שם כוסיות כמו חול על שפת הים. או כמו זרע ברקטום של זונה. סס עמק. חרא של מטאפורות. בכל מקרה, זה בהחלט שווה ביקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אני חושב שקלטנו אותך, מר לוינסון, הסיפור של אביתר שיעמם אותך כי לא היו בו כוסיות והוא לא גרם לך להזיל ריר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר הזה מתאים מדי לתחום ה''טור האישי'', ולי הוא מזכיר יותר פפראצי יהודי. מה איכפת לי איזה פרצוף היה לביבי כשבנו עלה לבמה ובאמת שלא אכפת לי מהמבטים שניסו להחליף ביבי ושרה'לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? אתה צודק. אני הייתי דתי. אני יודע מה זה בית כנסת. שלא יעבדו עליך. חוץ מיחידי סגולה, אף אחד לא בא לשם להתפלל. אלא לפגוש תחברה ולדבר. ועם זה מועדון, למה שיהיה בלי בנות? מה זה, מועדון המעריצים של קווין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קונפליקט! איזה בידור עדיף? כוסיות קונסרבטיביות או בינימין נתניהו רודף אחרי הילדים? אני אישית מעדיף להשאר בבית ולהקטין את מספר קלטות הוידאו שכתוב עליהם "לא למחוק, עוד לא ראינו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אין דבר המעורר אותנו יותר לפנות אל האלוהים בכוונה רבה ובתפילה נרגשת, מאשר נוכחותם של ביבי ואולמרט בסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ילדים המתרוצצים ברחבי בית הכנסת, מתרוצצים, צוחקים ובוכים במהלך התפילה, הן תופעה נפוצה ומבורכת בכל בתי הכנסת, לרבות בבני ברק. ב. במקורו הצום הוא חלק מנסיון מעניין לייחד את יום הכיפורים כולו לתפילה וכפרה, ללא הגבלות מטלות היום-יום - עבודה, אכילה, רחצה, וכו'. יממה של התייחדות פרטית של האדם עם אלוהיו, ובשום אופן לא סיגופים שכביכול בהם יוכל אדם ''לשלם על חטאיו''. התפיסה הסגפנית חלחלה מהעולם הנוצרי של ימי הביניים לתקופה מסוימת, אך מאז אני מעריך שנמוגה מעולם ההלכה ובפירוש לא קשורה לצום ביום הכיפורים. רק בימינו, כאשר חילונים הפסיקו להגיע לתפילה ביום הכיפורים אך התעקשו על חובתם לצום, קיבל דווקא הצום את עיקר המשמעות בתור מין מבחן סיגוף שכזה. ג. ובאשר לכוסיות, הזדמן לי להשתתף בתפילה עם צעירים יהודיים מארה''ב, רובם ככולם קונסרבטיבים או רפורמים. כצעירים אמריקנים שהמין ממלא חלק ניכר מסדר יומם, לא חדלו אלה להתעסק במהלך התפילה המעורבת, מה שלי נראה לא כ''כ במקום. יכול להיות שבארה''ב זה לא מתנהל ככה, וברור שנחיתות נשים המוטמעת בארכיטקטורה אינה מתאימה לימינו, אבל אני יכול להבין יהודי מאמין המתחלחל מרעיון התפילה המעורבת מחשש לפריצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. גם זוגות שמתמזמזים בקולנוע עלולים להראות למישהו שלא במקום. אולי נפריד את בתי הקולנוע לגברים ונשים? זה נשמע כמו רעיון מצוין - הגברים ישבו למטה ויהנו מהסרט, והנשים יוכלו לשבת למעלה ולהסתכל על הגברים נהנים. אם זוג ספציפי לא מסוגל לשלוט בעצמו בבית הכנסת, רצוי שמישהו יקח אותם לשיחה אישית. *זו* לא סיבה להפריד בין המינים. הסיבה ההגיונית יותר, היא שהנשים הן כמובן טמאות ונחותות מהגברים האורתודוכסים אצילי הנפש. על הנשים מוטלת האחריות לבשל, לגדל את הילדים, לעשות את הקניות, לתחזק את הבית, ברוב המקרים גם להרוויח כסף, כדי שהגברים יוכלו להקדיש את זמנם היקר ללימודים. סלח לי, אבל אלו אנשים שמתעקשים להשאר במאה הארבע עשרה. אני, אישית, לא אדם מאמין. להיפך, אפילו. אבל אפשר להאמין באלוהים גם אם מסננים קצת מהבולשיט. כפי שאחותי ציינה בתגובתה למעלה, לפני שהדיון פרח לנושא הכוסיות, אנשים יכולים להאמין לא פחות אם הם מתרכזים במצוות החשובות יותר, לדעתם, ומתעלמים מאלו שאין להם בסיס. מישהו *באמת* מאמין שאלוהים נפגע מנוכחות נשית? אה, ואגב, "...צעירים אמריקנים שהמין ממלא חלק ניכר מסדר יומם..." - לא ידעתי שלאמריקאים יש מונופול על מין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה בין בית הכנסת לקולנוע היא בדיוק הסיבה להפרדת המינים בראשון. בית הכנסת משמש כמקום תפילה, בו יש להתרכז, להרגיש ולהמקד בתפילה - ויותר מזה, בקשר לקב''ה - ובהקשר זה החשש שמא תוסח דעתם של המתפללים בשל נוכחות, ואני מצטט, ''כוסיות'' - בהחלט במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליאור, לגבי סעיף ב' מטרת הצום אני לא בטוח שאתה צודק. הצום הוא דבר מהתורה, והתפילה היא דבר מחכמים. צמו ביום הזה עוד הרבה לפני שהיתה תפילה. ולכן יכול להיות שכן יש מקום ל''סיגופים''. דבר נוסף שהתיתי עליו, למה התורה מתכוונת כשהיא אומרת ''צום'' האם הכוונה היא להרגיש את מה שרק חלק מרגישים, בעיקר ילדים וזקנים - הרגשה לא טובה, הקאות , בחילות וכאבי ראש, או שכוונת התורה בצום , היא לא לספק את יצר התיאבון, אבל להרגיש טוב. אביתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ילדים של סלבריטאים הם בעייה כלכך גדולה בבית הכנסת - אפשר להתנות את בוא ראשי ממשלות לשעבר בהשארת הילדים בבית - יחסוך לכולם הרבה כאב ראש. ואם רעיון בית הכנסת כמקום מפגש אינו מקובל - סימן שלא הבנתי משהו יסודי מאוד בנוגע ליהדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתנות את בואם של ראשי ממשלה בהשארתם בבית לא נראית לי כל כך לעניין. לכל אחד מותר לבוא לבית כנסת איך ועם מי שהוא רוצה. הבעייה היא פה בחינוך של הילדים שלו. היו עוד ילדים רבים בבית הכנסת, גם קטנים יותר שהתנהגו בצורה מכובדת. אני מאמין שגם ילדים קטנים יודעים טוב מאוד מהי צורה מכובדת ומהי לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שההודעה שנשלחה לכותבים הקבועים על מחסור המאמרים זכתה לתיגבור בצורת כתבה זו. אני מבקש להעיר שכתבה על יום הכיפורים בבית הכנסת שהיא לא יותר מאוסף של לשה"ר היא לא יותר מעיבוד חיוור של טבילה עם שרץ מת ביד. אגב, את התגובה הזאת אני כותב מתוך לבטים קשים משיקולים של פגיעה בכותב אבל, "אין מקיפין בחילול ה"' וחילול ה' , זוהי כתבה זו. כמי שמזה שלוש שנים מקפיד חהתפלל ביום הכיפורים בישיבות , זכיתי לחזוק, לפחות בישיבות מתפללים בתפילה ולא עוסקים בלשון הרע. בעלי המוסר אומרים אומרים ש"אין יתרון לבעל הלשון" לאחר שאדם מספר איזו רכילות מלוכלכת במיוחד ושואלים אותו מה הוא הרוויח בד"כ תהיה התשובה "כלום" פרט לפריקה מעל הלב. אני ממליץ לכותב לשאול את עצמו את השאלה הזו. ואגב, למזדעקים:"אז למה אני לא כותב?" אענה שהמצב כרגע כל כך סוער שהדבר היחיד שאני יכול לכתוב הוא מאמר "אמרנו לכם" מהימין לשמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם מה שהבטחת לי, פוגליטו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי להתקשר אליך אבל איבדתי את המספר ופשוט חיכיתי שתתקשר שוב, אתה לא ממש טוב בלנדנד. שוב, עקב האירועים , ראש הישיבה שלי שהוא גם מפקד כיתת הכוננות של הישוב נעלם מטווח שיחה והיה עסוק בפיטרול , שמירות ובלא לישון. שוב, תאשים את המתפרעים. בכל אופן, אני אנסה לדאוג לזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא לא. *אנחנו* אמרנו *לכם*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם התפללתי בישיבה שנה שעברה. תעשה לי טובה, מדברים ומדברים ומדברים. מה לעשות, ואנחנו ילדים לא בוגרים, והשר''מ שלנו לא מסתובב בין הספסלים, חיש מהר התפתחה שיחה ערה על הבילוי של ליל אמש. אחרי שעתיים נמאס וחתכנו לישון. אולי שלושים אחוז התפללו. וזה עוד טוב לעומת יום רגיל. זה בוולפסון באר-שבע אם אתה ממש מתענין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שכמה מחברי הם בוגרי וולפסון, ואולי בגלל העובדה הזאת אני מרשה לעצמי להעיר. זו ישיבה תיכונית (ולא מהמיוחדות שבהן). מדובר באוסף של ילדים לא בהכרח בוגרים. אני מדבר על תפילה בישיבה אמיתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמאות בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חול המועד סוכות אף על פי שאיני כותב בחול המועד ואני משתדל לכתוב רק דברי תורה שאשכח, הרי לא יכלתי לראות "כבלע את הקודש" ולהכליל את כל המתפללים בימים נוראים על פי מה שנעשה בבית הכנסת הגדול בירושלים. בכלל , למי נועד בית הכנסת הגדול? מי מתפלל שם? האם היהודים האמיתיים, כן היהודים עלומי השם, אלו שבוחרים במקומות שקטים מרהבתנות, אלו שבוחרים להתעלם מכל פירסום מצורה אמיתית של תפילה, אלו שדבקים שהפרסום הוא אבי "הנפילה", האם כל אלו שוגים??? ילכו כל השואלים על התפילה ברחבי ירושלים, מהישיבות הקדושות כגון "מיר וחברון" עבור לבתי כנסת של קהילות כגון "סנהדריה מורחבת ובית וגן" עד אחרון השטיבלים ובתי החסידים למאותיהם האם התפילה נראית כל כך שיטחית כמו שמתאר כאן בעל המאמר ואלו שלא טעמו טעם תפילה זכה? מי שמחפש את הדרך לעצמו, לנשמתו, להתייחדות עם אלוקיו וממש לרגע של עמידה מול האלוקים, לא מחפש בתפילה דברים חיצוניים!! ואם הכותב מחפש תיאוריים של מקהלה,של תיאורי האנשים הבאים להתפלל,אזי הפסיד את החלק הנפשי של התפילה, את החלק שהוא נותן הטעם לכל הדבר שמרומם את האדם לאלוקיו. ולכן גם האישה שתיארה את אלו שאינם אורטודוכסים, שהיא לא מצאה עצמה במקום של נשים מכיוון שיש בזה השפלה לאישה, אזי היא לא יודעת אפילו למה היא באה להתפלל!! בכלל ,ישיבות תיכוניות אינם המקום המתאים להוות דוגמא נאותה לתפילה ישיבתית.הבחורים הלומדים שם עדין באים מתוך בני עקיבא או מתוך התרבות המערבית בה הם שרויים!! לצערי - התפילה אינה נמדדת לפי מה שרואים במקומות ציבוריים כאלו שהוזכרו כאן, אלא עמוק בתוך הלב,במקומות שקטים, אפילו לא תמיד ובאמת לא תמיד....הכותל המערבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיית העולם שלך צרה. לא הכל הוא שחור או לבן בחיים. חבל שהבנת מדבריי שהתפילה היא שטחית. ההפך הוא הנכון. כשאני הולך לשם, אני מתחבר לתפילה הרבה יותר מאשר בבית כנסת רגיל, והסיבות רבות. כתבת "מי שמחפש את הדרך לעצמו, לנשמתו, להתייחדות עם אלוקיו, וכו' לא מחפש בתפילה דברים חיצוניים" למה החלטת שחיפשתי בתפילה דברים חיצוניים ? ההפך - המקהלה עוזרת לי ולאחרים להגיע לדברים אותם ציינת. יכול להיות שלך באופן אישי תפילה כזאת לא מתאימה. כשאתה בא לבית הכנסת, אתה לא עוצם את עיניך. גם אם אתה מרוכז מאוד בתפילה, אתה שם לב מה קורה סביבך. אלא אם יש לך יכולות על טבעיות להגיע לרמת ריכוז גבוהה משל בני אדם נורמליים. לכן אם תיארתי את האנשים ודברים נוספים, זה בגלל שראיתי אותם מתרחשים סביבי. לא באתי לבית הכנסת כדי לראות אותם, והם לא היו עיקר התפילה, אלא דבר נלווה שהתרחש. ובכלל, השתדל לא לקבוע לאחרים מהו המקום המתאים עבורם לתפילה. הן בבית כנסת הגדול, והן בישיבות התיכוניות אותן תקפת. אביתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו אז בסדר, אין פה מאמר שבא להביע הגיגים עליונים אלא כתבה שבאה לתאר מקרה שהיה. ולמה הכתבה טובה? כי היא מראה תמונה של פן מאוד מסואב. בית-הכנסת, שנועד להיות מקום של הנפש ולא של הגוף, הופך למועדון הכי טוב בעיר, עם המוזיקה הכי טובה, המושבים הכי יקרים, הגודל הכי גדול והסלבריטאים הכי נחשבים. ואפרופו סלבריטאים, שבאו להיראות - הנה הם מדברים בענינים של חול, גם אם שירת התפילה מפריעה קצת פה ושם. מה שאולי היה ראוי לציין כהערה לכתבה במקור: כך בדיוק נראינו גם לפני 2000 שנה. בברית החדשה מוסבר מדוע אין על הנוצרים לכבד יותר את יום-כיפור - מכיוון שהתפילות נעשות מהשפה החוצה, מכיוון שהן נעשות בפומבי למטרת ראווה ושמו את הקודש לזילות. אתם יודעים מה? נראה לי שכך נראו גם המתיוונים בתפילותיהם, ובעצם בכל דור ודור... לפני-כן הגיב בכעס חרדי על הכתבה ששמה ללעג את המעמד. את הכעס הזה יש להפנות אל בית הכנסת הגדול בירושלים ולא אל אחד שהיה וראה. אני לא מבין חזנים שמרשים שהתפילות יתנהלו כך אצלם. נראה שמי שרוצה להתפלל באמת, שיחפש אחר ישיבות קטנות ובתי-כנסת עלובים, נטולי הילה. מישהו יודע מי מופיע בדיסכותל בשמחת-תורה? עוד יש כרטיסים.? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריאת התורה ביום הראשון והשני של ראש השנה היא בסיפורי אברהם ויצחק. במאמרי הפרשנות מוסבר שהסיבה לכך הינה שקוראים דווקא בפרשה זו ולא קטעים בעלי אופי כללי יותר משום המסורת האומרת שלידת ועקידת יצחק אירעו בראש השנה. אזכיר גם את פרופסור לייבוביץ שבהסתמכו על הרמב"ם פירש את "יום הזכרון הזה" כיום שנועד להזכיר את תפקיד היהודים כממלכה הנבחרת של אלוהים ,אשר תפקידם להעביר את השראתו לכל האנושות. כשקראתי אתהפרשה הנקראת ביום השני של החג,קיבלתי מושג מדויק יותר למה התכוון הפרוש הזה: ויבן שם אברהם את המזבח ויערוך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אותו על המזבח ממעל לעצים וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו מפירושים נוספים שקראתי, למדתי: * הרמב"ם אומר שכניעת אברהם היא מעבר לאנושי. * הזהר טוען שלמרות פיקפוקיו, אברהם ציית ופעל. * הרב סולובייצ'יק אומר שאברהם אכן הקריב את בנו, בלבו. יותר מזה, הוא אמור להקריבו כל חייו, *לחיות חיי הקרבה". * הסבר נוסף (קבליסטי?) הוא בעניין שמירת הסדר הטבעי .כל דבר מממש את עצמו ע"י הטמעות במשהו נעלה ממנו, היינו האור והמים בצמחים הצמחים יעודם להאכל ע"י הבהמות ואילו מתעלות בהאכלן ע"י "אדם קדוש". אלוהים ,בהופעתו כ "אלוהי הטבע" מצווה על ההקרבה ,במסגרת הסדר הטבעי לעיל, אך "אלוהי האדם" (המרובי אלוהימים אנחנו?) מפסיק את אברהם ממעשה העקידה, משום שהנשמה ולא הגוף היא החשובה ועליה, כמו העשב והפרה, להתמזג בנעלה ממנה. מן פאגניות שכזו, במובן השלילי של המילה ,עם קורטוב מאריסטו. ויש עוד עניינים נילווים, כמו ההסבר ששני הנערים שנשארו לישמור על החמור (ישמעאל ואליעזר?) הינם החומר המאפשר את יצירת ממלכת הכהנים הקדושה. אך ממלכה זו נולדת מגירוש הבן האחד ומהקרבת השני .מעניין עד כמה פוסט-ציוני זה נשמע. עכשיו מובן מדוע אברהם הוא "אבינו", וכי מה אב אלא לדאוג לבניו, כי הרי בהפטרת אותו שבוע כתובים הפסוקים "הבן יקיר לי אפרים...על כן המו מעי לו, רחם ארחמנו..." למזלי הרע, קראתי על הנושא ברכבת בדרכי הביתה, ולכן כשחזרתי וקראתי את הפסוקים מבראשית, ושיוויתי (איזו מילה טעונה) אותם למול עייני, הייתי צריך להתאפק בכל כוחי כדי לשלוט על הצורך הגופני להגיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכנסתי למאמר מאחר ורציתי לקרא על ארתור כהן מפיק הסרטים ואני מוצאת עצמי ברכילות זולה ביותר קטנונית לא מענינת על ביבי נתניהו ומשפחתו ביום הכיפורים ,כ"כ שיפוטית ולא מפרגנת כמה צרות עין יכולים להיות כלפי אישי ציבור שאף הם בס"כ בני-אדם, מה עשה כותב המאמר בתפילה אם כל הזמן הסתכל על ביבי ומשפחתו האם לך לא היה מצב שבו ילדיך הרעישו במקום ציבור?בושה לכותב רמה מאוד נמוכה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |