מדוד את עצמך 3460
על אמצעים לשיפור הבריאות בעזרת מדידה אישית שיטתית
כתבה שפורסמה במרץ ב''אקונומיסט'' ותורגמה כעת ב''הארץ'' דנה באנשים המודדים באופן שיטתי היבטים שונים בחייהם, ובעזרים טכנולוגיים המאפשרים זאת. התופעה, שאינה נפוצה במיוחד עדיין, נקראת גם ''כימות עצמי'' ו''האקריות גוף''. האנשים המיישמים את הרעיון מבקשים לבדוק באופן שיטתי את התלות בין פעולותיהם לבין משתנים בריאותיים מסוימים, ובכך לשפר את בריאותם.

דוגמה אחת היא סרט מצח העוקב אחר השינה של המתשמש. הכתבה מספרת על משתמש אחד שבדק כך כיצד מושפעת שנתו מתזונתו - כולל תוספי המזון והאלכוהול שהוא צורך, וכן מפעילותו הגופנית, ושיפר באמצעות זאת את שנתו. עבור אסתמטים פותח חיישן המתחבר למשאף, ומשתמש בנתוני ג'י-פי-אס כדי לגלות קשר בין התקפות אסתמה לבין גורמים כמו קרבה לצמחים מסוימים. יישום לסמארטפון מאפשר למשתמשים לעקוב אחרי הרגלי השתיה שלהם ולמדוד את השפעת האלכוהול באמצעות משחקים. בכל שלושת המקרים האלו, החברות המפתחות את הטכנולוגיה לא מתספקות בתועלת האישית שכל משתמש מפיק, אלא שואפות לאסוף מידע ממשתמשים רבים כדי לגלות דפוסים כלליים ולשפר את הידע המדעי בתחום.

בין החברות הפועלות בתחום מוזכרות גם פיליפס, שפיתחה יישום נסיוני המנטר את קצב הלב והנשימה של המתשמש באמצעות מצלמת הסמארטפון, ואינטל, עם יישום שבו המשתמשים מדווחים על מצבי לחץ נפשי במטרה למנוע בעיות לב.

נקודת תורפה של שיטות אלו היא היעדרה של קבוצת בקרה ושל סמיות כפולה, כמקובל בניסויים מדעיים בתחומי הבריאות. כך קשה לנטרל את אפקט הפלצבו, כלומר עצם הבדיקה העצמית עלולה להשפיע על תוצאותיה ולהראות ממצאים כוזבים.
קישורים
אקונומיסט - הכתבה המקורית
הארץ - תרגום
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  ללא כותרת • יהונתן בר
  ככה גיליתי שחלב מחולל בי שמות • אלירן • 2 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים