ילדים ממגדר אחר 3517
אנו רגילים לחשוב על לבטים בנוגע לזהות מינית, או בילבול מגדרי, כבעיות ונושאים שעולים לראשונה במהלך גיל ההתבגרות. אבל מה עושים כשהילד מתעקש ללבוש שמלות ולהיקרא "היא" כבר בגן חובה?
"הארץ" פרסם כתבה של ה"ניו יורק טיימס" שמספרת את סיפוריהם של ילדים והוריהם, שההתייחסות שלהם למגדר אינה תואמת את ההגדרות המקובלות. מדובר בילדים המבטאים מופע, לבוש או התנהגות שאופייניים בדרך כלל ילדות ולא ילדים, כמו שמלות, תכשיטים, משחק בבובות או שפת־גוף נשית, כחלק מהביטוי העצמי או של הזהות שלהם. הסיבות והמחויבות של הילדים לבחירות האלה אינן אחידות, ונעות בין רצון לשחק מדי פעם בזהות אחרת, ועד התעקשות ארוכת־טווח ועקבית על זהות מגדרית עמומה, כולל בקשה מהסביבה להימנע מכינויי גוף זכריים. בחירה כזו של ילדים יכולה להתחיל בגילאי הגן המוקדמים ולהחלש לאחר מכן, או דווקא להתחזק ולהימשך עד הבגרות. כשישים עד שמונים אחוז מהילדים האלה גדלים להיות גברים הומוסקסואלים, והשאר לגברים הטרוסקסואלים או טרנסג'נדרים.

בעבר הקונסנזוס אצל אנשי חינוך ומטפלים היה להמליץ להורים לאסור על ילדיהם ביטויי מגדר נשיים, ואף להכווין אותם לשחק ב"צעצועים של בנים" בלבד. גם היום יש רבים שממליצים כך, אבל אנשי מקצוע רבים וכן הורים רבים לילדים כאלה חושבים היום ש"יד נוקשה" שכזו יכולה לגרום למצוקה קשה אצל ילדים כאלה, שאינם יכולים לבטא את זהותם באופן חופשי. ההורים עצמם מוצאים את עצמם בבלבול ומבוכה, מכיוון שלחברה אין כמעט דרכים ונתיבים מקובלים להגדרה של זהות עמומה מגדרית, במיוחד עבור ילדים; אפילו זהות הומוסקסואלית או קווירית בימינו כוללת בדרך כלל תחנות מעבר ברורות (כמו יציאה מהארון או ניתוח לשינוי־מין) שמגדירות את המגדר וההעדפות של האדם. גם מטפלים ורופאים ליברליים מאוד ממליצים לפעמים לילדים כאלה הורמונים שמעכבים את תחילת גיל ההתבגרות כדי לאפשר לילדים מעט יותר זמן לגבש את הזהות שלהם ולהקל עליהם.

ההורים וילדיהם מתמודדים עם יחס נבוך ולפעמים גם עוין של הסביבה, ובמיוחד של ילדים אחרים. לעתים ההורים יוזמים או מממנים תוכנית הדרכה על מגדר וזהות בבתי הספר או הגנים של ילדיהם כדי לעזור לסביבה לקבל אותם. כמו כן, גם ההורים עצמם, ליברליים ככל שיהיו, נמצאים לעתים במצוקה עקב בחירותיהם של ילדיהם. כפי שאמרה אחת האמהות המצוטטות בכתבה, ”קשה להבין בדיוק למה הזהות המגדרית משנה כל כך את תחושתנו לגבי מי הוא אדם, אבל זה המצב. כהורה, כשהדבר הזה נשלל ממך אתה ממש מתערער. ואני חששתי שאם אפילו אני מתקשה להתרגל לילד שלי, ואני אוהבת אותו יותר מאשר את החיים עצמם, איך שאר העולם יגיב אליו?”.

הבעיה אצל בנות כמעט שאינה קיימת. בנות שמעדיפות משחקים או אפילו לבוש של בנים אינן נחשבות בדרך כלל לחריגות, בניגוד להעדפה של בנים למשחק בבובות או לשמלות ואיפור. מחקרים הראו שאחוז גובר והולך של נשים אומרות שהיו "טום־בויז" בילדותן, והבחירה אינה נושאת עימה סטיגמה, בדרך כלל.
קישורים
הארץ - כשהילד שלי לבש שמלה
ניו יורק טיימס - What's So Bad About a Boy Who Wants to Wear a Dress? (אנגלית)
תגיד, אתה בן או בת? - בבלוג של ריקי שולמן ב"סלונה”
Pink Is For Boys בלוג של אם לילד עמום־מגדרית (אנגלית)
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות 604552
קטע מתוך הכתבה ב"הארץ" שנראה לי קצת תמוה:

"מעבר להשפעת הביולוגיה, ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות והיסטוריה. במאה ה–19 ילדים וילדות כאחד לבשו שמלות לעתים קרובות ושיערם נותר ארוך עד גיל שבע. גם הזיהוי המגדרי של צבעים משתנה בין התקופות. היו זמנים שבהם ורוד נחשב צבע חזק, ולכן גברי, בעוד שכחול נתפש כצבע עדין. בגדיהם של ילדים משני המינים כללו תחרה, פרחים וחתלתולים. השינוי החל בראשית המאה ה–20, כך כותב ג’ו פאולטי, מרצה ללימודים אמריקאיים באוניברסיטת מרילנד והמחבר של “Pink and Blue: Telling the Boys From the Girls in America” ‏(“ורוד וכחול: ההבדלים בין ילדים לילדות באמריקה”‏). באותה תקופה טענו פסיכולוגים כי בנים שמזדהים יותר מדי עם אמותיהם יגדלו להיות הומוסקסואלים. במקביל, הסופרג’יסטיות נאבקו למען זכויות הנשים. בתגובה לשינויים חברתיים מאיימים אלה, הבגדים השתנו כדי להבדיל את הבנים מאמותיהם ומבנות בכלל. עד שנות ה–40, הקישוטים הועלמו מבגדיהם של הבנים. גם קשת הצבעים צומצמה."

א. גיל גרינגרוס התייחס לעניין היפוך תפקידי הצבעים. כצפוי הוא טוען שתפקידי הצבעים הם אבולוציוניים, אולם יש במאמר שלו גם סתירה אמפירית יותר לטענה.

ב. ילדים וילדות כאחד לבשו שמלות? להבדיל מבוגרים? ולא להבדיל ולא מבוגרות? איפה בדיוק? שיער ארוך: כנ"ל.
ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות 604557
ב. דוגמה לשמלה לבנים צעירים: http://crd-legacy.lbl.gov/~jcduell/sociology/princet...
ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות 604560
והנה אותו איינשטיין בגיל שלוש:
שיער קצר, חליפה כהה(?) (לא וורודה אך גם לא לבנה). זה לא נראה כמו שמלה.
ר' גם:
ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות 604590
הנה שמלות ושיער ארוך לרוב:
ולגבי הוורוד, היתה כתבה מקיפה ב"כלכליסט" ששילבה דיסציפלינות שונות (ולא רק את תיאוריות "הנבוט השמח" של גרינגרוז):
ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות 604596
תודה. נראה שהתשובה לגבי הבגד חיובית, לגבי השיער: נראה לי שהאופנה אצל המבוגרים השתנתה גם היא, כך שהתשובה לא לגמרי ברורה.

גרינגרוז במאמרו טען שהבסיס לחלק ממה שכתוב בכתבה ("התחיל לפני 40 שנה") שגוי.

כמוכן, "הורמונלי" הוא בערך תת־הסבר של "אבולוציוני": משהו צריך לגרום למנגנון ההורמונלי להתפתח (עם ההסתייגויות המתבקשות לגבי המילה "להתפתח").
ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות 604606
גרינגרוז טוען הרבה דברים, כמו שחוקרת מגדר X טוענת הרבה דברים, ולדעתי בשני הקצוות יש הרבה תבן לברור מהטענות.

על מינון ההורמונים בגוף משפיעות בחוזקה גם הסביבה והתזונה, ואלה כידוע שונות מאוד בעידן שלנו מאשר לפני כמה אלפי שנים.
ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות 604607
אבל למה בדיוק ההורמון מושפע מהצבע הזה ולא מצהוב ומחום? ולמה בכלל שתהיה השפעה מצבע? למה שיהיה מנגנון כזה? לשאלה "למה" יש (בערך) משמעות בהקשר של ההסבר האבולוציוני.
ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות 604617
יש לה משמעות גם בהקשר של ההסבר הדתי. או התרבותי-אופנתי. או הכלכלי.

בימים עברו, צבעים שהיה קשה ויקר יותר להפיק, כמו כחול וירוק עזים, היו צבעים של עשירים. הנה דוגמה לגורם שיכול להסביר התרגשות שאוחזת בבן אותה תקופה המביט בגלימה שכולה זוהרת בכחול.

אינטואיטיבית, אני חושבת שהגורמים ה"סביבתיים" הללו משתנים בעידן שלנו הרבה יותר מהר, ואולי משום כך יש נטיית לב לנסות להסביר המון דברים במונחים אבולוציוניים - איזה יופי, זה תמיד (היה) שם! זה קצת מפחית את כאב הראש שמתעורר אל מול המגוון האנושי המטורף ומופעיו הסהרוריים.

לגבי ההורמונים - שאלות יפות. למה תרנגולות מטילות יותר בתאורה אדומה? האם ההסבר לכך אבולוציוני דווקא? האם כל תופעה ברמת התאים והגנים מוסברת במונחי אבולוציה והישרדותיות *של האורגניזם שאליו הם משתייכים?*
ביטויי גבריות ונשיות הם תלויי תרבות 604635
מתוך שירי אמא אווזה:
Johnny shall have a new bonnet,
And Johnny shall go to the fair,
And Johnny shall have a new ribbon
To tie up his bonny brown hair.

הסתכל איזו ילדה יפה מצויירת שם.
קריסטין בק 616397
במשך 20 שנה כריס בק היה לוחם ביחידת הקומנדו הימית האמריקאית SEAL, חבר בצוות העילית 6. לאחר השיחרור, בספר שיצא עתה לאור, קריסטין בק מספרת על חייה וחושפת את היותה טרנסג'נדרית.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים