 |
זעזועים ב''טוויטר'' תחת ניהולו של אילון מאסק | 4165 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
1. בלי קשר לארועי השבועות האחרונים בטוויטר, מה בדיוק עושים 7,500 העובדים של החברה? המוצר שלה נראה לי די פשוט, והייתי מנחש שבשביל לקיים אותו טכנולוגית צריך לא יותר מכמה מאות מהנדסים. אז אני טועה ובעצם צריך הרבה יותר מהנדסים? או שצריך הרבה עובדים שהם לא מהנדסים (מכירות וכו')? 2. איך זה שאחרי ההכרזה של מאסק על ההרעה הדרקונית בתנאי העבודה, לא היתה התפטרות המונית (של קרוב ל-100 אחוז מהעובדים)? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. הרבה עובדים הם לא מהנדסים. בין השאר - כוח עבודה מאוד לא קטן עסק/עוסק בענייני מודרציה של התוכן באתר (למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אולי אנשים מעדיפים את התנאים שמקבלים כעובד שפוטר? למשל, באחד הציוצים של מאסק הוא ציין שהמפוטרים יקבלו פיצוי בשווי של שכר לשלושה חודשים (שזה 50% יותר ממה שטוויטר היתה מחויבת לשלם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אחד הדברים שצורכים הרבה פיתוח ותחזוק, למרות שהם לכאורה משעממים וטריוויאליים - זה גודל. כשיש לך טכנולוגיה שמתאימה לאלף משתמשים, הגידול למיליון - שלא לומר למיליארד - משתמשים יכול להצריך הרבה עבודה מאד קשה. תשתיות, תקשורות, שרתים, גיבויים, בסיסי נתונים עצומים, ושאר ירקות. צורה אחרת להסתכל על זה - אתה תאהב את זה - זה שיפור עצום של סטטיסטיקת התקלות בשימוש באפליקציה. נניח שבהתחלה מספיקה היתה אמינות של 99.9999 אחוז. ז"א שפעם במיליון שימושים משהו לא יעבוד. כשיש לך מיליארד משתמשים (וכמות אינטראקציות גדולה בהרבה כנראה), אותה דרגת אמינות תגרור אלפי תקלות כל שעה. עכשיו אתה צריך להוסיף שלוש תשיעיות לדרגת האמינות שלך. בטח תוכל לנחש כמה זה קשה (מתאבן - איזה כמות בדיקות צריך כדי להוכיח את רמת האמינות הזו בבדיקות התוכנה שלך?) ועכשיו תחשוב על כמות אנשי שירות הלקוחות שאתה צריך להעסיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך הראשונה: 1. הפשטות הוא פשטות-לכאורה, וזה "by design", ונעשה היטב מבחינה זו. בפועל, המוצר הרבה יותר מורכב ממה שנדמה ממבט ראשון. הוא כולל: (א) אתר אינטרנט (בגרסה רגילה וגרסת מובייל), (ב) אפליקציית אנדרויד, (ג) אפליקציית iPhone, (ד) המון features שרובנו לא מכירים שנועדו למשתמשי pro, (ה) APIs נגישים חיצונית, (ו) מערכת תוכנה לצרכי מודרציה (קבלת וניתוב תלונות, מערכת לקבלת ולהפעלת החלטות מודרציה, וכו'), (ז) מערכות ניטור פנימיות, (ח) מערכת פרסום: הצד שבוחר איזו מודעה להציג מתי, (ט) מערכת פרסום: מערכת הכלים ללקוחות החברה (המפרסמים). מערכת זו עשויה להיות תפלץ מורכב עד מאוד, אבל החברה תלויה בה להכנסות, והיא ודאי כוללת בעצמה גרסאות אינטרנט, אנדרויד, iPhone, גרסת API, מערכת דו"חות, ועוד ועוד. ובטח יש עוד רכיבים רבים שאיני מכיר. 2. חלקים נבחרים במערכת כזו דורשים עדכונים ושיפורים ללא הרף, כדי להשאר תחרותיים. זה כולל את המערכת שבוחרת איזו מודעה להציג מתי, אבל גם את המערכת שבוחרת אילו פוסטים להציג לכל משתמש שנכנס לאתר (מה שמכונה לעיתים "האלגוריתם", בה"א הידיעה). עדכונים לחלקים האלה מובילים לשינוי שאינו בולט לעין בלתי-מיומנת, אבל משפיע במידה רבה, וכל שינוי שם ודאי נמדד בקפידה ולאורך זמן – משימות לא פשוטות. 3. מעבר למתכנתים, ארכיטקטי תוכנה, אלגוריתמיקאים וכו', חברה כזו כוללת גם מנהלי מוצר, מנהלי פרויקט, מנהלי צוותים, מעצבים גרפיים, מהנדסי אמינות אתר (SREs), עורכי-דין, מומחי שפות, מגייסים, אנשי HR, אנשי תשתיות (פיזיות - בניינים וכאלה - שכירת משרדים, קניית עטים למשרד, כל הדברים האלה), עוזרים אדמיניסטרטיביים וראשי-לשכות, כלכלנים, אנשי יח"צ, קניינים, לוביסטים, אנשי שיווק, ועוד ועוד. וכמובן, אנשי מכירות: אלה שיוצרים קשר עם מפרסמים פוטנציאליים ומשכנעים אותם לפרסם באתר. וכמובן, יש גם את בעלי התפקידים ה"מוזרים" יותר, כגון חוקרי אתיקה שבחנו השפעות שונות של האלגוריתם, או קבעו את חוקי המודרציה של האתר, וכו'. לא אתפלא אם מתוך 7,500 העובדים, פחות מ-2,000 כותבים קוד (הערכה לא מבוססת). דווקא "מסנני התוכן" (ה"מודרטורים") שהוזכרו כאן לא נכללים במנין, כי למיטב הבנתי הם עובדי קבלן (בדיוק כמו השומרים, פקידי הקבלה, אנשי המטבח, אנשי הניקיון, וכיוצ"ב). 4. ואם גם 2,000 מתכנתים נשמע כמו הרבה, כבר ציינו כאן את עניין הגודל. לא דין אתר שמשרת מאות משתמשים כדין אתר שמשרת מאות מיליונים (או מיליארדים, אם כוללים את כל מי שקורא כתבה ב"הארץ" שמשובץ בה ציוץ מ"טוויטר" באופן ישיר - נוהג נפוץ מאוד). לשאלתך השניה: נדמה לי שבאקלים של לפני שנה-שנתיים, מספר הפורשים מיידית היה גבוה יותר; אבל עדיין רחוק מ-100%. כיום, לא ודאי שתמָצֵא עבודה מיידית, ואנשים חוששים לפרנסתם. אבל יש עוד סיבות לאי-עזיבה-מיידית: 1. אנשים שמעריצים את מאסק ובאמת חושבים שהוא ישפר את החברה. 2. מהגרים עם ויזת עבודה, שהופכים למהגרים לא-חוקיים ברגע שאין להם מעסיק. 3. אנשים שרואים את המנהל שלהם מפוטר, ומחכחים ידיים בהנאה, מתוך ציפייה להחליף אותו. 4. אנשים שמאמינים שהם יהפכו קריטיים יותר כעת, ולכן יוכלו לקבל שכר גבוה יותר. 5. אנשים (כנראה כולם) שהחוזה מבטיח להם בונוס שנתי בינואר; בשביל משכורת של עוד חודש או חודשיים, כדאי כנראה לחכות קצת לפני שעוזבים. 6. אנשים שמחפשים כעת עבודה באופן פעיל, ויעזבו מייד לכשימצאו משרה מתאימה. 7. אנשים ששקועים בהלם, ופועלים מתוך אינרציה (כמו גם כאלה שפועלים מתוך נאמנות אמיתית למוצר ולחברה) כדי לנסות להציל את המוצר ולכבות את השריפה המשתוללת. לכשיצאו מההלם ויתעשתו, יחפשו כנראה מקום אחר. (הקבוצות אינן זרות, כמובן.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
8. אנשים שמקווים שיפטרו אותם. בחברות כאלה מי שמפוטר בגלל קיצוצים יכול לקבל חצי שנה משכורת בלי לעבוד (במדינות מסויימות, כמעט פטור ממס), ולמי שמתפטר יש חודש של הודעה מראש שגם בו הוא צריך לעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז רק בארץ מי שמפוטר מקבל אותו חודש התראה כמו מי שמתפטר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בחוזה ובמקרה. הכרתי אנשים שבחוזה היתה להם תקופת התראה ארוכה מחודש ואנשים שכאשר פוטרו קיבלו שכר לתקופה ארוכה יותר משנקבע בחוזה. אבל חודש לכל צד זה הסטנדרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוזה סימטרי מקובל ברוב העולם. אבל, כשמדובר בפיטורים המוניים (להבדיל מפיטורים של אדם בודד) יש חוקים קצת שונים (ששונים ממדינה למדינה). אבל מעבר לזה, אתה רוצה לתת לעובדים הותיקים שנשארים אחרי פיטורים המוניים סיבות לא להתפטר, והסיכוי לקבל פיצוים נדיבים היא אחת מהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנגד, זה שווה רק אם אתה בכל מקרה מתכנן לצאת לעצמאות / להקים סטארטאפ / לצאת לטיול ארוך. אם בכוונתך למצוא עבודה אחרת, תצטרך להסביר מה קרה ולמה פיטרו אותך וגם כשיש קיצוצים - למה פיטרו דווקא אותך. הרבה יותר קל למצוא עבודה כשאתה עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי נועה. טוב לראות אותך שוב ואני מקווה שזה לא בגלל שפוטרת. תגובה 748199 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה תלוי בשוק ובמקצוע. מהנסיון שלי, מדובר על בערך חודש נוסף. כמובן, אין סיבה לא להתחיל לחפש כשאתה מרגיש שהקיצוץ מעבר לפינה (מקסימום, לא יפטרו אותך ותצטרך להתפטר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה, החכמתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אז מסתבר שעוד ועוד אנשים כן מתפטרים, הרבה מעבר למה שציפה אלון מאסק. עזיבה המונית בחברה, כולל מהנדסים בתפקידי מפתח. מתוך 7500 עובדים לפני הפיטורים וההתפטרויות, המספר כרגע עומד על 1200 שנשארו (לפחות בינתיים) בחברה. נראה שהספינה הזאת שוקעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש לי תיאורית קונספירציה חדשה - אולי מראש אילון מאסק תכנן לחסל רשת חברתית? ובכך לסייע לאנושות? (למי שתוהה למה עולם ללא טוויטר יכול להיות טוב יותר, שתי מילים - יאיר נתניהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה צוחק, אבל למקרה שלא - אהמממ... לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ש (אפילו) טראמפ לא רוצה לגעת בטוויטר (אפילו) עם מקל, זה מצחיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי באנגלית שהכי קולע בתאור הסיטואציה הוא: ״dumpster fire״. זה רק אני שמחזיק אצבעות ומאחל גם לטוויטר וגם לאלון מאסק כישלון חרוץ? הבעיה היחידה היא שלהחזיק אצבעות מפריע לי עם הפופקורן. סתם מספר פרטי טריוויה רנדומליים על טוויטר: - הרשת החברתית של טוויטר היא אפילו לא ב-Top 10 ברשימת אתרי הרשתות החברתיות הגדולות בעולם. לטוויטר כמה מאות מליוני משתמשים (למעלה ברשימה נמצאות: טיקטוק, פייסבוק, אינסטוש, סנפצ׳ט ועוד עם מליארדי משתמשים כל אחת). - 10% ממשתמשי טוויטר אחראים על יותר מ-90% מהציוצים בטוויטר. זה מקום בו מעטים מפיצים אינפורמציה (דיסאינפורמציה?) לרבים וממש לא רשת חברתית p2p של קליקות חברתיות וזרימה הדדית של אינפורמציה. - כחצי ממשתמשי טוויטר משתמשים קודם כל (או רק) בטוויטר כדי להחשף לידיעות חדשותיות. - בטוויטר משתמשים בעיקר בני 25 עד 34. - משתמשי טוויטר הם בעיקר גברים (מעל 70%). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איתך באיחולי הכישלון. מן המפורסמות (מה שלא אומר שזה נכון, אבל אני חושב שזה נכון) שלרשתות החברתיות יש חלק נכבד בתופעות הרסניות שעוברות על האנושות, בפרט קיטוב פוליטי ופייק ניוז; ואני מתרשם (באופן שטחי) שטוויטר היא הגרועה מכולן בזה. עכשיו בא מאסק ואומר שהבעיה היא שיש שם יותר מדי פיקוח על התוכן, וצריך לשחרר אותו יותר? ההפך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח עד כמה אתה רציני בקיראת ה''ההפך'' שלך, אבל הפקדת הצנזורה הגלובלית בידיהן של חברות מסחריות היא מהפכה תרבותית גדולה שעוברת די מתחת לרדאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שזו מהפכה תרבותית גדולה שעוברת מתחת לרדאר. אבל אין הרבה ברירות, והברירה העדיפה נראית לי להפקיד את הצזנורה בידי חברות מסחריות, ורצוי שאלו לפחות יתכוונו לצנזורה בכיוונים מועילים לחברה. האלטרנטיבה של היעדר צנזורה בכלל, נראה לי שאנחנו רואים למה היא מביאה; צנזורה מטעם המממשלות, אנחנו גם מכירים ולא אוהבים. כשההחלטות של חברות בתחומים אלו נשלטות על-ידי יחידים מופרעים (מאסק) זה מסוכן. מה שנראה לי ההימור הטוב ביותר הוא חברות שמרניות יותר, שמשתפות פעולה עם רגולטורים ושהמון המהנדסים הם כוח דומיננטי בהן. מעבר לזה, אם הרגולטורים מוצאים דרך להכריח את החברות להיות "טובות" כאן, יופי, אבל זה נראה לי חתיכת אתגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם חברות מסחריות: אפקט הרשת גורם לריכוז ולכן מדובר על חברה מסחרית אחת שצריכה לאכוף סטנדרט אחיד של השיח. וכך החברה האמריקאית או הסינית מטא או בייטדנס צריכה לאכוף את כללי המשחק בכל הרשת שלה (פייסבוק, אינסטאגרם או טיקטוק). כמוכן כרגע גם המון מפרסמים הם כוח משמעותי, לא? האם יש ביטוי להעדפות שלהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל twitter לפני רכישתה ע"י מאסק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מוקדם לקבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם האייל הקורא היא רשת חברתית... (נטפוק) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, בדיוק! אבל ברצינות - הביקורת נגד רשתות חברתיות היא שהן מעודדות הפצה של תוכן שמעורר שנאה וקיטוב. עיקר הבעיה נעוצה באלגוריתמים "חכמים" ולא שקופים לקידום תוכן שפונקציית המטרה היחידה שלהן היא למקסם כניסות/זמן בעמוד (תוכן שמעודד שנאה ויוצר קיטוב ממקסם את שני המשתנים האלה). מהבחינה הזאת, האייל אינה רשת חברתית, אבל יוטיוב דווקא כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה זכור לי שעד לפני כמה שנים טוויטר ניסתה להימנע משימוש באלגוריתמי קידום חכמים (אבל כמו כולם היא עדיין מרוויחה מתוכן מלהיב, ושינאה מלהיבה). אני חושב שעכשיו כבר יש מספיק משתמשים ברשתות חברתיות חלופיות כדי להתחיל להעמיד למבחן את הטענות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציינו אחרים, אני די בטוח שהבעיה היא לא רשתות חברתיות. הבעיה היא (התוצאות של) המודל העסקי של המימוש הספציפי של איך שעובד ה-Feed ברשתות החברתיות שיש לנו היום. הבעיה היא לא שנתנו לכל האנשים במה וכולם יכולים להגיד מה שהם רוצים. הבעיה היא ה - Bias של המכונה שדוחפת לפיד של אנשים את התכנים עם הפוטנציאל הגבוה ביותר לגרום לאנשים ״טריגר״ שמקדם אף יותר את הפצת התכנים הללו (ולכן ״יש להן חלק נכבד בתופעות הרסניות שעוברות על האנושות, בפרט קיטוב פוליטי ופייק ניוז״). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אילו מאסק היה מצהיר שהוא רוצה להתמודד עם הנושא הזה דווקא, דיינו. אבל זה (אלגוריתם הפיד המקדם קיטוב) הוא צד אחד של הבעיה. צד שני, קשור חלקית אבל גם נפרד, הוא ירידת קרנה של האמת. זה עוד אתגר שמונח לפתחי הפלטפרומות המספקות מידע ומידע-לכאורה (ויוטיוב, פייסבוק וטוויטר הם גם כאלה) - לקדם הפצת מידע נכון (בדוק, מוסמך). כאן, החזון שעליו הצהיר מאסק נראה לי מנוגד לכיוון הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק אוסיף כאן שוב (לא רק לשוקי מותר לעשות מעשה קאטו1)את העובדה המעציבה שהאינטרנט בכלל, והרשתות החברתיות בפרט, התפתחו בדיוק לכיוונים ההפוכים מהציפיות. במקום לשרת את הדמוקרטיה ע"י מתן במה לחילופי דעות ולחדשות שאינן מושפעות ע"י השלטון או בעלי ההון נוצרות קבוצות תהודה, וככל שה"חדשות" רחוקות יותר מהמציאות כך הן פופולאריות יותר אצל ציבורים גדולים. אני עדיין מקווה שאלה רק מחלות ילדות אבל דומני שהרע ביותר עוד לפנינו. ____________ 1- מה שמזכיר לי: אם מישהו יודע משהו על קורותיו של כליל החורש נאורי, אשמח להתעדכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה היה למרשל מקלוהן להגיד על הרשתות. המדיום הוא המסר [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנרטיב שמקדם אלון מאסק בלא מעט פוסטים בשבוע/שבועיים האחרונים הוא שההנהלה הקודמת לא רק שעסקה במודרציה של תכנים מעבר לרצוי לדעתו אלא שהיא ניהלה הטיה פוליטית מכוונת ומודעת ופעלה (בשיתוף פעולה מלא עם גורמים פוליטיים) כדי לצנזר באופן סלקטיבי לא על בסיס מפתח של מידע נכון ו/או בדוק, אלא על בסיס מה טוב ומה רע לאיזה צד במפה הפוליטית. מההתרשמות שלי מאסק באמת מאמין (ממש כאידיאולוגיה) במינימום מודרציה ושזה ממש תפקידו של טוויטר להיות מעין ״כיכר עיר״ בה כל אחד יכול לדבר ו/או לצעוק את הרעיונות שלו באין מפריע וללא צנזורה. זאת כמובן למעט מיקרים קיצוניים של הסתה לאלימות, אידיאולוגיות נאציות או (רחמנא לצלן) התנגדות למה שאלון מאסק חושב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין למה דווקא אידאולוגיות נאציות הן היוצא מהכלל שמצונזר גם כשכל השאר חופשי. הקומוניסטים, לדוגמה, רצחו לא פחות אנשים במאה העשרים, ואני מניח שמאסק לא מתכוון להחריג גם בולשביקים. אני חושב שלקניה ווסט, כמו לכל אחד, יש זכות להיות דביל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבדיל מהקומניסטים, כשהנאצים הרגו הם עשו את זה כחלק מתעשיה שמטרתה להרוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן? למה גזענות היא האידאולוגיה היחידה שהצנזורה עליה גוברת על חופש הדיבור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה דברים גוברים על חופש הביטוי. צנזורה צבאית, גזענות, פרטיות, פורנוגרפיה. במקרה של רשתות חברתיות - אפילו דברים מסחריים כמו זכויות יוצרים. נאציזם זו אידיאולוגיה שמזוהה באופן אוטומטי עם גזענות. כך האידאולוגיה של ה kkk. אני בטוח שגם מסרים של ה kkk בארה"ב צונזרו מטוויטר באופן גורף למדי. כל זה נכון כנראה עד עידן מאסק. כרגע נראה שהקריטריון העיקרי הוא "מה שמאסק מחליט". לגבי זה.. מוקדם מדיי להתייחס :-) האם יש לך עדות לכך שנאציזם היא האידואולוגיה ה*יחידה* המצונזרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן זה ש''הקומוניסטים, לדוגמה, רצחו לא פחות אנשים במאה העשרים'' לא רלוונטי. נאציזם זה לא הצורה היחידה של גזענות - יש הרבה סוגים שאין עליהם צנזורה ויש אידיאולוגיות אחרות שיש עליהן צנזורה בטוויטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק, האיזכור שלי של אידיאולוגיות נאציות זה חלק מ(הניסיון שלי ל)בדיחה. רשימה של דברים ממוינים בסדר עולה, כשבסוף הרשימה הדבר החמור ביותר שאפשר להעז לעשות בטוויטר (לא להסכים עם מאסק). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |