במאמר בעיתון "הארץ", סוקר רן בר־זיק כמה היבטים משפטיים של עליית אלגוריתמי הבינה המלאכותית ה"יצירתיים" האחרונים.
בחודשים האחרונים זכו לפרסום רב הבוט ChatGPT ומחולל התמונות DALL-E, אשר הפיקו, בהתאמה, טקסטים ותמונות באיכות גבוהה, באמצעות רשתות למידה עמוקה. שני השירותים נשענים על בסיס נתונים עצום של טקסטים ותמונות מעשה ידי אדם, שנאספו מרחבי האינטרנט, מבלי שהיוצרים שלהם נתנו את הסכמתם לשימוש הזה ביצירותיהם.
כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, פרסמה (א') היום חוות דעת הנוגעת לסוגיית זכויות היוצרים בהקשר של למידת מכונה. בחוות הדעת נכתב: "מלבד מצבים חריגים, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ואינו מהווה הפרה. ראש וראשית, שימוש בתכנים מוגנים מהווה במרבית המקרים שימוש הוגן".
יהונתן קלינגר, עורך דין מומחה לדיני אינטרנט, ביטא עמדה דומה: "להערכתי, אמן לא יכול 'לסרב' לאימון אלגוריתם על סמך תנאי שימוש בדיוק כמו שהוא לא יכול להגיד לאמן אחר 'אל תקבל השראה אמנותית מהיצירה שלי. זה כמו שאמן יאמר בתחילת כל שיר שלו 'על ידי האזנה למוזיקה זו אתם מתחייבים שלא להשתמש ביצירה כדי לקבל השראה ליצירות אחרות"'.
עם זאת, תוצרים של בינה מלאכותית גובלים לעיתים בפלגיאט, או במראית עין של הונאה: מחוללי התמונות יוצרים לפעמים תמונות דומות מאד לתמונות "אמיתיות" שנמצאות בבסיס הנתונים שלהן, ובמקרים אחרים כוללים חתימה של האמנים שעל היצירות שלהם הם מתבססים.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש