 |
דור לא הולך ודור לא בא - הצמרת ההוליוודית מדשדשת | 4204 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
pdf של הכתבה המקורית ב-puck. טבלת הגילים של ה-20 שבראש |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפרשנות האינטואטיבית היא שרוב הצופים מתעניינים בשחקנים מבוגרים, אבל זה לא בהכרח נובע מהתוצאות שפורסמו. לקחו מדגם, ביקשו ממנו לציין עד 5 שמות שחקנים שיגרמו להם לבוא לקולנוע, סידרו את התוצאות לפי שכיחות ולקחו את מאה השמות הראשונים. הגיל הממוצע שלהם הוא 56. זה לא אומר שאותם מאה שחקנים מייצגים את רוב המשיבים. לא מן הנמנע שהשחקנים נבחרו רק ע"י 10% מהנסקרים, והשאר בחרו מספר מאוד מגוון של שחקנים צעירים שאף אחד מהם לא העפיל למאיה הראשונה. במקרה זה, אם היו עושים ממוצע של כל השחקנים משוקלל באחוזי הבחירה, היה מתקבל גיל נמוך בהרבה. הפרשנות שלי: זה לא שהקהל בארה"ב מתעניין בשחקנים מבוגרים בגלל שהוליווד מייצרת המשכים/רימייקים לסרטים ישנים, אלא שהקהל בארה"ב מתעניין בממוצע בשחקנים מבוגרים מאותה סיבה שהוא מתעניין בממוצע ברימייקים - fragmentation בתרבות שמייצר תת-תרבויות שכל אחת מתעניינת בדברים שונים, בלי הרבה תופעות תרבותיות חוצות מגזרים. לא יהיה עוד טום קרוז מאותה סיבה שלא יהיה עוד מייקל ג'קסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אתה טוען שייתכן שבגלל האופן בו שוקללו הנתונים בצירוף המבחר הגדול של כוכבים צעירים, יש בהם שמושכים קהלים גדולים יותר מאשר הפסגה הגריאטרית? לפי זה, יתכן למשל שטימותי שאלאמה (מקום 94), בסרט לא משנה על מה, ימשוך קהל רב יותר מאשר, נניח ג'ורג' קלוני (מקום 16). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על אותו טימותי שאלאמה שהסרט האחרון בכיכובו הראשי עשה 400 מיליון דולר, משהו שג'ורג' קלוני לא עשה, כבר, ממש מזמן? הייתי אומר שזה כנראה ייתכן מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם שיבוצו של שאלאמה לסרט היא שהביאה את הצופים או דברים אחרים הקשורים לסרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה יפה, אבל היא מדרון חלקלק לנטרול כל יכולת לשערך מה ''שווה'' שחקן. הרי אפשר לשאול את אותה שאלה גם לגבי ג'ורג' קלוני בסרטיו הרווחיים אי אז לפני שני עשורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאפיפודס אולי כיוון ספציפית לדוגמא שניתנה, "Dune", שהיה כבר מותג מוכר, וכולל קאסט רחב של שחקנים שאף-אחד מהם הוא לא ה-פנים של הסרט. אני אגב ראיתי במקרה את הסרט (לאו דווקא מבחירה), ולמרות זאת אני רק עכשיו שומע לראשונה את שמו של השחקן, טימותי שאלאמה. מבחינתי הוא היה שחקן די אלמוני אבל אולי אני לא מספיק ״על קודקודם של דברים״, כמו שאומרים. לעומת זאת, ישנם סרטים שהם ״בכיכובו של...״ (וויל סמית׳, אדם סנדלר, ג׳ים קארי, דווין ג'ונסון, יהורם גאון), שהציפיה היא ששמו של הכוכב לבדו יספיק בשביל למשוך המוני צופים לאולמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדרוש כוכבים צעירים, וגם לציין לשלילה שהם רק עכשיו עלו לגדולה בשוברי הקופות הראשונים שלהם, זה קצת סותר את עצמו. אם אתה רוצה כוכב צעיר, סביר שיש לו מעט שוברי קופות עד עכשיו. כי, נו, הוא צעיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שאתה טוען שאם נמצע את הגיל בקרב כל החמישיות שנבחרו נקבל מספר נמוך בהרבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. במחשבה שניה, הניסוח בהודעה הקודמת שלי גרוע. לא הייתי צריך לומר "ממוצע משוקלל". חשבתי על השקלול של כל שחקן בכמות הקולות שהוא קיבל, אבל ת'כלס זה ממוצע רגיל לפי מספר קולות. נניח שלקחו מדגם של 10 אנשים, שכל אחד מהם בחר שחקן אחד. התוצאות היו (גיל פיקטיבי בסוגריים): 1. ג'ורג' קלוני (66) 2. ג'ורג' קלוני (66) 3. טום קרוז (60) 4. טום קרוז (60) 5. טימותי שאלאמה (25) 6. טימותי שאלפקה (21) 7. טימותי שאלה "למה?" (23) 8. טימותי שאמה הכהן (26) 9. טימותי שאוורמה (19) 10. טימותי שאל בני ונען (32) אם מתוכם בוחרים רק את שתי התוצאות הכי פופולריות, מגיעים למסקנה שהגיל הממוצע של השחקנים שמושכים הכי הרבה קהל הוא 63. כשמסתכלים על כל הרשימה, נראה שהגיל הממוצע של השחקנים שמושכים הכי הרבה קהל הוא כ-40. כל אחד מהטימותי-ים בפני עצמו מושך פחות קהל, אבל שכבת הגיל הצעירה מושכת יותר קהל מאשר שכבת הגיל המבוגרת. לכן, הפרשנות שהקהל היום מעדיף כוכבי קולנוע זקנים היא שגויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר את התבהלת שהפיצו פעם כי השם הכי פופולארי של תינוקות בישראל הוא מוחמד, עובדה שאני לא בטוח אם היא נכונה אבל בטוח שגם אם כן היא לא אומרת את מה שנראה ממבט ראשון, כפי שהסברת לגבי השחקנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק בארץ. גם בעולם. (מוזמנים לשמוע עוד על מוחמד ואנג הממוצע באדם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל תודה על האסקפיזם. טום קרוז שיחק לראשונה בתפקיד ראשי ב"שעשועים מסוכנים" בגיל 21 והפך לכוכב ענק בגיל 23 עם הצלחתו של "אהבה בשחקים". טום הנקס זכה לפריצה עם "ספלאש" בגיל 28 ולכוכבות על עם "ביג" בגיל 32 ג'וליה רוברטס (לא ידעתי שהיא אחותו הקטנה של אריק רוברטס) קיבלה גלובוס הזהב ומועמדות לאוסקר על תפקידה ב"מגנוליות מפלדה" בגיל 22 והפכה לכוכבת על שנה לאחר מכן עם "אשה יפה". דיקפריו הפך לכוכב על בגיל 23 עם "טיטאניק". האריסון פורד בגיל 39 עם "שודדי התיבה האבודה". מורגן פרימן רק בגיל 52 עם "הנהג של מיס דייזי" משנת 1989 כל אלה כוכבי על כבר 30 שנה ויותר. קיאנו ריבס וסנדרה בולוק הפכו לכוכבי על ביחד ב"ספיד" משנת 1994. וויל סמית' התפוצץ ב"היום השלישי" משנת 1996 אדם סנדלר ב"נער המים" ב 1998 קשה לי לומר מתי דנזל וושינגטון הפך לכוכב על, אבל לבטח הוא כבר היה בפסגה ב 1999 ("אספן העצמות" ו"הוריקן") נראה לי שבראד פיט הפך לכוכב על רק אחרי "מועדון קרב" משנת 1999. ג'ורג' קלוני מתישהו בין 1997 ("באטמן") ל 2001 ("אושן 11") אנג'לינה ג'ולי ב 2001 עם "טומב ריידר" ג'וני דפ כיכב ב"מספריים של אדוארד" בגיל 27 בשנת 1990, אבל זכה לכוכבות על רק ב 2003 כג'ק ספארו. אלה איתנו 20 שנה ויותר. עד כאן ביחד 15 מתוך 20. רוברט דאוני ג'וניור עף לכוכבות על ב 2008 ב"איירון מן" כריס המסוורת' דווין ג'ונסון וקווין הארט - שלשתם כוכבי על כעשור. והמצטרף האחרון לרשימה הוא ריאן ריינולדס שזינק לפיסגה עם "דדפול" ב 2016 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת הביצה והתרנגולת היא האם הקהל הפך לשמרן יותר, כשהוא מבקש בעיקר עוד מאותו דבר, או שהאולפנים הגדולים הולכים רק על בטוח ומשווקים לקהל בעיקר עוד מאותו דבר. נראה לי שהאולפנים (ובראשם דיסני) מובילים את המגמה. מאז שדיסני רכשה את מארוול וסטאר וורס היא מוצצת את לשדם של היקומם הבדיוניים הללו ומשווקת עוד ועוד מוצרים בתוך עולם בדיוני קיים. הם אפילו העלו באוב את מארק המיל. מאידך יתכן שאותה כריזמה חורכת מסך שהפכה את כוכבי העל למי שהם היא משאב נדיר שהולך ופס מן העולם. אולי לכריס פראט וכריס פיין יש את זה פחות מאשר לבוגרט, ג'ון ויין, קלינט איסטוווד וברוס ויליס בזמנם, ולמרגו רובי פחות מאשר למרילין מונרו, אליזבת טיילור וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדוגמה דוקא לכוכבת צעירה מהמילניום הנוכחי היא ג'ניפר לורנס, שלפחות בעשור הקודם בהחלט משכה הרבה קהל (ומשכורת) בזכות עצמה. מאז כוכבה קצת דעך, אבל לפחות לזמנה היא בהחלט עמדה בקריטריונים כאן. אני מסכים שמה שאפיין את העשור וחצי האחרון מבחינת שוברי הקופות זו ההשתלטות של מותגים וסדרות סרטים, שחלק מקסמם היה אנסמבל של שחקנים (איירון מן, קפטו אמריקה, הענק וירוק וכו') ולאו דוקא שחקן מוביל אחד. זה לא השאיר הרבה מקום לסרטים אחרים בקופות, ואולי גם זה משליך על דירוג השכר והמשיכה של שחקנים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שכוכבי העל החדשים מחזיקים פחות זמן בצמרת. ג'ניפר לורנס דוגמה מצויינת. אולי היא עוד תשוב למעמד העל, אבל בינתיים היא רק עוד כוכבת. היו לי ציפיות גם מבראדלי קופר, אחרי "ללא גבולות", אבל איכשהו גם הוא לא שמר על מעמדו. קח את הענקים של הדור הקודם שפשוט כבר הפכו זקנים מדי - דה נירו, פצ'ינו, ניקולסון, אנתוני הופקינס: כל אחד מהם שהה בצמרת במשך עשורים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לבשר לך - השמות שהזכרת הם הענקים של שני דורות אחורה. כן, גם לי זה כואב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק ניטפוקון לגבי בראד פיט - במועדון קרב הוא כבר היה כוכב, ולדעתי הפריצה שלו היתה ב"שבעה חטאים" ב-1995, אם לא לפני כן. לדעתי אפילו חלק מהרעיון בליהוק שלו במועדון קרב - סרט שעמוס במטא-רעיונות - זה שהוא כבר כוכב-על מסוקס ולכן ראוי לתפקיד בסרט, שעומד בניגוד ברור לנורטון האפרורי והמשעמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרט שהסרט מציין את זה כמעט במפורש: https://www.moviemistakes.com/picture2956 כמו כן, באותה שנה של 7 חטאים הוא גם נתן הופעה מרשימה ב-12 קופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, זה מופיע בקישור ששלחתי וגם אני מאד אהבתי את התצוגה שלו ב-12 קופים, לגמרי מחוץ לטייפ-קאסט ומהמסמנים של שחקן גדול ולא רק חתיך מסוקס1. 1 כבר הזכרתי כאן את התפקיד הקצר-אבל-אדיר של טום קרוז ב'רעם טרופי'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא הא, נחמד. 12 קופים הוא הסרט האהוב עלי ביותר, וגם שבעה חטאים סרט ענק, אבל בשניהם בראד פיט ניגן כינור שני. אמנם הוא נבחר ב 95' לגבר הסקסי ביותר, אבל בטח גם מרגו רובי זכתה כבר לכבוד דומה מזמן, ועדיין- עד "ברבי" לא היה לה שובר קופות משלה, וגם אחריו לא נכנסה לרשימת העשרים. כדי להיות שחקן שאנשים מוכנים ללכת לסרט רק משום שהוא מככב בו יש תנאים אחרים. ברוס לי, לדוגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 12 קופים הוא בהחלט כינור שני, אבל ב"שבעה" הוא בתפקיד ראשי מקביל למורגן פרימן, עד כמה שאני זוכר. ואם כבר מעלים בראש את הקריירה שלו - לדעתי הוא זורח דוקא כשהוא לא בתפקיד "ראשי" סטייל טרויה, אלא בתפקידים שהם חלק מאנסמבל - שלושת אלה שהזכרנו עד מועדון קרב, אבל גם ממזרים חסרי כבוד, ההוא של האחים כהן, היו זמנים בהוליווד וסרטי האושן 11-12-13. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, והוא ממש מוצלח לדעתי בסרט קומי מהשנה שעברה שמאד נהניתי ממנו - רכבת הקליע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מת על בראד פיט, ומסכים שחוץ מהכריזמה שלו הוא גם שחקן נהדר. אהבתי כמעט את כל הסרטים שהוא השתתף בהם, אפילו את ''מר וגברת סמית'''. אני חושב שיוצא הדופן היחיד הוא ''לפגוש את ג'ו בלאק'' השאלה מתי הוא הפך לכוכב על לא קשורה לאיכות המשחק שלו. יש המון שחקנים מעולים וכריזמטיים שלא הפכו לכוכבי על, ואפילו כאלה שהיו כוכבי על ואיבדו את המעמד הזה (ג'ון טרבולוטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אד נורטון היה אחד השחקנים המבטיחים כאשר הוא לוהק למועדון קרב (מיד אחרי כיכובו באמריקה x). מאכזב לראות איך הקריירה שלו לא המריאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא הסוג הנכון לכוכב על. לכוכב על יש כריזמה מסוג שמעריצים אותה. אף אחד לא רוצה לפנטז להיות כמו הדמויות שאד נורטון משחק. לפנטז להיות אכילס או ת'ור יותר שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אד נורטון שיחק את "הענק הירוק" ב 2008 - לפני תור הזהב של גיבורי העל. אבל אתה לא טועה: בדיעבד, הוא יכול היה לבחור בחירות מוצלחות יותר לאורך הדרך. אולי טרנטינו יחזיר אותו לעניינים, אבל אני לא בונה על זה. אני רק אומר: אם אדם סנדלר נמצא ברשימה, גם אד נורטון היה יכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, יש את עניין בחירת התסריטים. טום הנקס בנה את הכוכבות שלו על תסריטים שג'ון טרבולטה פסל- ספלאש, פורסט גאמפ ואפולו 13. גם ב"ספרות זולה" טרבולטה לא רצה להשתתף וחברים ממש הכריחו אותו. במקום הלהיטים האדירים הוא (וגם פורסט וויטאקר) השתתף ב 2001 בסרט סוג ג' Battelfield Earth שקיבל את פרס ה"Razzie" לסרט הגרוע של השנה. מישל פפייפר סירבה גם ל"אישה יפה" וגם ל"אינסטינקט בסיסי" שהזניקו שתי קריירות, וגם, שומו שמיים, ל"שתיקת הכבשים". טום קרוז מצליח לבחור פעם אחר פעם תסריטים טובים שגם מתיישבים על הפרסונה הקולנועית שלו כמו כפפה ליד. במיוחד אהבתי את "קצה המחר" ואת "דו"ח מיוחד". אבל עדיין יש את הניצוץ המיוחד של מושכי הקהל הגדולים. אלו בדרך כלל שחקנים שמכניסים את הפרסונה הקולנועית שלהם לתוך הדמויות שהם מגלמים ועושים את הסרט "שלהם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, טרבולטה לא יכול היה להיות פורסט גאמפ מוצלח, למשל. זה פשוט לא מתאים לאישיות הקולנועית שלו (שגם התחילה עשור לפני הנקס וכבר היתה די מגובשת). כך גם מישל פייפר ואינסטינקט בסיסי - לטובתה עדיף שויתרה עליו. גם אני חושב שהקרוזים שציינת הם מהטובים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אתה יכול לחשוב על תפקידים שאילו היו מגולמים ע"י שחקן ספיציפי אחר מזה שגילמם, עשויים היו להביא להצלחתו של הסרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הענק הירוק, למשל? (פה ההסטוריה היא לצידי) לדעתי בהרבה סרטי אקשן החלפת שחקן בהחלט יכולה להתקבל. למשל, במקום דוויין ג'ונסון בקלות יכולת לשים מישהו אחר, שיעשה עבודה טובה יותר. במקום אנאקין סקייווקר בפריקוולים הכושלים יכולת לשים שחקן טוב יותר. אני אפילו חושב שבמקום באטמן באביר האפל היו לא מעט שחקנים שהיו מצליחים במידה דומה. מה שכמובן לא נכון בכלל לגבי הג'וקר באותו סרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הליהוק של הגמד (170 ס"מ) כג'ק ריצ'ר (196 ס"מ) מגוחך בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ולא קראתי אף פעם ג'ק ריצ'ר, זה לא הפריע לי, שהייתי מאד מרוצה מרובין שרבסקי בתור בועטת הצד שכנגדו. אבל אם כבר - כל אחד כמעט, מבחינתי, יכול להחליף את דניאל קרייג בתור ג'יימס בונד - אני לא סובל אותו בתפקיד, וברור לי לחלוטין שטום קרוז יכול לחליף אותו. זאת מאחר ובעשור האחרון סרטי משימה בלתי אפשרית הם ממשיכי דרכו של בונד המקורי, והשיבוט הקרייגי מבייש את נעוריו של המותג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל אחד כמעט..." - רואן אטקינס! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או פיטר סלרס, לאחר תחיית המתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, טריילר נהדר! ואפילו - בונוס - יש שם הצעת הגשת לתותח קטלינג מתנייע שלפני כמה שבועות ייחלנו כאן לביצועיו בשטח עירוני צפוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גטלינג, גטלינג, נו.1 1 ריקי ג'רוייס בבדיחה מאד לא פי-סי, כך שמעתי אתמול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הבדיחה. אתה מודע לכך שאפילו השאלה הפותחת "Where are you from" כבר נחשבת לפוגענית בחוגי המעור(ע)רים? מזכיר לי בדיחה פחות טובה שנגמרת ב "you Gleec fleak". לומשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. לדעתי חלק מהפואנטה של הבדיחה זה שהוא מתחיל ממה שנחשב פוגעני ומשם זה רק מתדרדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחלק מהספרים הגודל הפיזי של מר ריצ'ר מהווה חלק חשוב. אתה בטח לא קראת גם את פטריק קים, חת'כת בור ועם הארץ שכמותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בספר אחד (מרופט כראוי לגילו) של המרגל הקוריאני המסוקס דוקא נתקלתי, וכבר אז זיהיתי (ואף השתעשעתי) מהסגנון הטראשי כהלכתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בסדרה של אמאזון פריים בחרו את אלן ריצ'סון (1.91), שלא רק הגובה שלו מתאים לדמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי טרבולטה הוא דווקא שחקן עם מנעד גדול של דמויות. אחרי כמה פעמים שעשה את תפקיד הנער ממוצא איטלקי הוא עבר לקומדיות רומנטיות (סדרת "תראו מי שמדבר"), פעולה קומי ("גט שורטי" הנהדר), דרמה מדע בדיונית ("פנומן"1) ורק אז עבר לסרטי פעולה גם בתפקיד הגוד גאי (עימות חזיתי, בייסיק) וגם בתפקיד הבאד גאי (קוד שבור, שם קוד דג חרב), ובאמצע היה כמובן "ספרות זולה". הוא לא סטאלון, שלנצח יהיה רוקי ורמבו, וגם לא פצ'ינו שמכניס את האקסטרווגנזה לכל דמות שהוא עושה לגבי מישל פייפר אני מסכים. _______ 1 אם אתה יכול לדמיין את טום הנקס עושה את הדמות מ"פנומן", ואני בקלות יכול, אז למה לא את טרבולטה עושה את החיים הם כמו קופסת שוקולד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאחן לו מנעד. רק שהתפקיד הספציפי לא מתאים לו. _____ א. לא ראיתי את 'פנומן'. ב. כמו מטריצות, בחיים השאלה שלך היא לא קומוטטיבית. לפחות לא בהכרח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''פנומן'' הוא מין וריאציה על ''פרחים לאלג'רנון''. טרבולטה משחק שם את ה''כל אדם'' שהנקס התמחה בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אהמ אהמ, אולי זה שרובנו אפילו לא שמענו על הסרט הזה אומר משהו על ההצלחה שלו בגילום התפקיד?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספוילר: למי שמתכוון לראות את "פנומן" כדאי אולי לדלג על התגובה הזאת. "פרחים לאלג'רנון" נתפס אצלי כאלגוריה עצובה למדי על המצב האנושי הכללי, ואולי לא קשה להבין למה. עכש"ז ב"פנומן" ההמראה והדעיכה הן פונקציות מדרגה, כך שלפחות מבחינה זאת, שהיא בעיני התימה המרכזית של הפרחים, הדמיון שטחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק ''בחירת תסריטים''. לשחקנים בקליבר של טום קרוז יש לעיתים ''תסריטאי בית'' שמשכתב תסריטים כך שיתאימו לשחקן, לדמות, ולפרסונה הקולנועית - וגם אם לא, יש להם בוודאות השפעה על התסריט. ספציפית התסריט של ''קצה המחר'' השתנה מספר פעמים, ובמיוחד לאחר שטום קרוז הצטרף לסרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהוא השנה כמה פעמים, כל פעם איתחלו... לא משנה. אפשר לומר לזכותו של הקרוז בסרט המוצלח הזה, שהוא נותן לשחקנית שלצדו להיות באד-אס יותר ממנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |