עם השיפור המהיר בכלי בינה מלאכותית כדוגמת Midjourney, DALL·E ו-chatGPT, גבר השימוש בהם בקרב אמנים. יצירות בהן שותפה בינה מלאכותית מצליחות בקרב צרכני התרבות, וגם החלו לגרוף פרסים שנועדו במקורם ליוצרים אנושיים.
במרץ האחרון זכה ה"צילום" "PSEUDOMNESIA: The Electrician" במקום הראשון בתחרות הצילום השנתית של חברת סוני. הצילום תואר כרדוף וכמייצג את רוח השפה הויזואלית של הדיוקנאות המשפחתיים של שנות ה-40 של המאה הקודמת. בוריס אלדגסן, שהגיש את הציור, ויתר על הפרס והסביר כי מדובר בדמוי צילום מקורי שנוצר באמצעות DALL·E 2 דרך הנחיות שהוא נתן לו. בראיון ל"Scientific American" סיפר אלדגסן בן ה-54 שכלי הבינה המלאכותית מאפשרים לו למנף את הידע העשיר שצבר לאורך שנותיו הרבות כצייר וכצלם לכדי prompts מתאימים, בתהליך שיכול לארוך מספר ימים. "צילומים" אחרים ששלח אלדגסן הגיעו גם הם למקומות גבוהים בתחרויות צילום.
עוד קודם לכן, קטפה היצירה Théâtre D’opéra Spatial של ג'ייסון אלן את המקום הראשון בתחרות לאמנות דיגיטלית במסגרת יריד האמנות בן 150 השנה של קולורדו. גם במקרה זה, חשף היוצר לאחר מכן את מקור היצירה - הנחיותיו ל-Midjourney. הדבר עורר חוסר נחת בקרב רבים, כולל אחד משני שופטי התחרות, מה שהביא את היריד להוסיף תחרות נפרדת, שמאפשרת שימוש בבינה מלאכותית. תהליך היצירה, כפי שתיאר אותו אלן, כלל שילובים שונים של מילים שהניבו כ-900 תמונות, מתוכן הוא בחר 3 ואלו עובדו בפוטושופ.
החודש זכתה ראי קודאן באחד משני פרסי הספרות החשובים ביפן - פרס אקוטאגאווה. כבר במעמד קבלת הפרס סיפרה הסופרת היפנית שלבד מן הרעיונות ש-ChatGPT הגה עבורה, מכילה היצירה משפטים שלמים שנוסחו על־ידו. אל נוכח התגובות הקשות להן זכתה, השיבה קודאן בשיוויון נפש שהיא מתכוונת להמשיך להשתמש בבינה מלאכותית, כדי שהיצירתיות שלה תתבטא במלואה, כפי שמתאר ד"ר רועי צזנה בבלוג "המדריך לעתיד".
בעקבות ChatGPT קמו שירותים נוספים, יעודיים עבור כותבים. אלו מעצבים עבורם עלילות מפורטות, תיאורי סצינות סוחפים, דמויות מעוררות אמון ודיאלוגים משכנעים. דבר זה מאפשר את האצת קצב הכתיבה גם בקרב סופרים מנוסים ופוריים. כך למשל עשתה הסופרת המצליחה ג'ניפר לפ (שכותבת תחת השם ליאן לידס). אמזון החלה להגביל את מספר הספרים החדשים באתר לעד שלושה ליום לכל סופר.
גם עבור סופרים פחות מצליחים, למשל כאלו שמתקשים בחלק ממרכיבי הכתיבה, לדוגמא, הדמויות שבספריהם אינן עמוקות מספיק, מספקים הכלים הללו את השדרוג הנדרש. זה גם מאפשר למי שאינם טובים באף מרכיב של הכתיבה לספק תוצר אמין וסוחף, גם אם לא תמיד פורץ דרך.
כנגד מגמה זו נטען שבהשוואה לכתיבה האנושית הספונטנית, שנסמכת על הדמיון האנושי שמתנגד לסדר ולהיגיון, ואינה ניתנת לפירוק לחלקיה הנפרדים, כפי שתיאר המשורר סמואל טיילור קולרידג' את כתיבתה של פואמה גדולה, מסוגלת הבינה המלאכותית רק לאוטומציה סכמתית וחסרת נשמה. בתגובה לכך, מזכיר צזנה את תהליך היצירה המסודר והמפורט שחשף אדגר אלן פו כשנה לאחר פירסום פואמת "העורב". אפשר גם להוסיף כי התוצרים של chatGPT ודומיו ניזונים ממגוון וכמות על אנושיים של רעיונות ושל פרטי ההוויה האנושית, כפי שאלו באים לידי ביטוי במיליוני ספרים, שירים, סרטים וספרי הסטוריה, ובפרשנויות ספורט. התוצר שהם נותנים עבור בקשות בתחום היצירה, הוא בלתי צפוי ומשתנה כל העת, גם עבור אותה בקשה, רגע מאוחר יותר.
כמה מן השאלות שכל זה מותיר: באיזו מידה יתחיל הציבור הרחב לצרוך מוזיקה, ספרים ואמנות ויזואלית "סינתטיים"? האם זה יבוא על חשבון יצירה אנושית אותנטית, או שאולי ירחיב את הצריכה התרבותית? בהינתן השפעתם של ספרים, שירים, מוזיקה ואמנות עלינו, האם ייתכן שמרכיבים מסויימים בהם יביאו לשינוי מהותי בתרבות ואולי גם בהתנהלות האנושית?
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש