לזמן קצר, רוב החשמל בישראל הופק מאנרגיות מתחדשות 4214
למשך כשעתיים אתמול (ג'), למעלה ממחצית מהחשמל שנצרך בישראל הגיע ממקורות אנרגיה מתחדשים. השיא נרשם בשעה 10:59, אז 51.1 אחוזים הגיע ממקורות מתחדשים.

מדובר בהישג תקדימי אך נקודתי, שהתאפשר בזכות שילוב של שמיים בהירים שהביאו לתפוקה גבוהה של לוחות סולריים, עם ביקוש נמוך לחשמל מצד הצרכנים. בשנת 2023, רק כ-‏11 אחוזים מצריכת החשמל הכוללת הגיעו ממקורות אנרגיה מתחדשים. להשוואה, בגרמניה ובספרד אנרגיות מתחדשות מספקות למעלה ממחצית מצריכת החשמל בחישוב שנתי, ובאיסלנד הנתון הוא מעל 99 אחוזים.

לדברי איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה, "הנתון שהושג משקף את הפוטנציאל העצום בניצול אנרגיות מתחדשות. אם היינו מתנהלים אחרת היתה לנו היום כמות כפולה של אנרגיות מתחדשות ואפשר היה לראות תוצאות כאלו גם בחורף וגם בקיץ".

מעבר ליתרונות האקולוגיים של אנרגיות מתחדשות, הן פחות פגיעות מפני מתקפות טילים, משום שהן מתבססות על רשת מבוזרת של עשרות אלפי מתקני ייצור מקומיים, ולא על מספר מצומצם של תחנות כוח גדולות.
קישורים
שיא למשך שעתיים: 50% מהצריכה ברשת החשמל הבוקר - מאנרגיות מתחדשות - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

767740
קצת מזכיר את ההתלהבות הרגעית בזמן הקורונה שחגגה את הפסקת הטיסות המפחמנות.
אולי כבר סיפרתי כאן, אבל הופתעתי לפני כמה חודשים לגלות עמוד חייזרי עצום ממדים באזור משאבי שדה בנגב, שמסנוור בטירוף נהגים בטווח של קילומטרים, כי חלקו העליון מרכז קרינת שמש ממערך של אלפי מראות.
בכל זאת זה נתון מרשים ולו רגעית.
767741
מעניין מה קורה עם זה. פרויקט דומה בארץ אחרת, בהשקעה של מיליארד דולר, נכשל כשלון חרוץ : Crescent_Dunes_Solar_Energy_Project [Wikipedia] (לא התעמקתי בשאלה אם הבעיות היו ספציפיות לאתר ההוא).

הלב נחמץ מהמחשבה שאותו מיליארד היה יכול לכלכל את כל תלמידי הישיבות במשך שבוע שלם.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767747
תיקון: עשרות אלפי מראות.
לרוע המזל, שדות תרמו-סולריים הם מאוד לא כלכליים. העלות לקוט"ש היא בערך פי שניים משדות פוטו-וולטאים.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767750
מעניין.
דוקא החיווט נשמע לי זול יותר בסדרי גודל (פי עשרת אלפים נניח?)
לעומת זאת הניווט נשמע לי יקר יותר (צריך לכוון בדיוק).
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767752
הכיוון (אני כתבתי את האלגוריתם) הוא לא מסובך. יש חבילות קוד פתוח של מיקום השמש (כולל תיקון של השבירה ליד האופק כפונקציה של טמפרטורה ולחץ האוויר) ולמצוא את חוצה הזווית בין הווקטור מהמראה לשמש והווקטור מהמראה למטרה זה טריגונומטריה בסיסית. הבעיה היא התחזוקה. צריך לבצע קליברציה של כל מראה כל כמה ימים, צריך לנקות אותן מאבק, האלקטרוניקה והמכניקה של המראה (מעבד, מנועים, חישנים) היא או זולה, או עמידה בטמפרטורות גבוהות, אבל לא גם וגם ויש יותר מדי תקלות שדורשות החלפה של חלקים. בארה''ב גם יש בעיה של ברקים ששוברים מראות ושורפים את האלקטרוניקה.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767754
>> אני כתבתי את האלגוריתם

כבוד! אבל למה צריך חבילות (של קוד פתוח או לא) שיגידו את מיקום השמש? אם הכיוון הוא דינמי, לא עדיף לזהות את כיוון השמש בכל רגע באמצעות חיישן אחד בסיסי, ואז לכוון לפי מה שמקבלים?
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767757
כשיש לך עשרות אלפי מראות (הפרויקט במדבר מואבי כלל 170,000 כאלה) אתה חוסך כמה שאפשר ולעדכן את המעבד פעם בכמה זמן מה התאריך ומה השעה זה יותר קל וזול מאשר להרכיב ולתחזק עוד חיישן. זה גם יותר מדויק.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767760
יש מעבד לכל מראה?
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767761
מעבד זה מילה קצת גדולה, יותר בקר של Arm סדרה M עם 64 KB זכרון עבודה נדיף ועוד 500 KB זכרון עמיד. משהו ממש זול, אפילו בלי פעולות נקודה צפה. לחשב את זמני הזריחה והשקיעה (חיפוש בינארי מתי השמש חוצה את האופק) לקח כמה מאיות שנייה.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767778
תודה. וכל מראה (כולל הבקר, המנוע וכו' שלה) היא אוטונומית לגמרי?
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767780
במידה מסוימת. המראה לא מחליטה בעצמה מה לעשות. יש לה בגדול שלושה מצבי פעולה: עמידה סטטית בפוזיציה נתונה (למשל לניקוי, לפתיחת מעבר לרכב בין השורות, מצב מאוזן להגנה מפני רוח חזקה), כיוון ההחזר לנקודה במרחב תוך מעקב אחרי השמש (על הדוד או על נקודת המתנה ליד הדוד או על מצלמת קליברציה) ותנועה בין מצבים. בכל מצב היא חייבת תקשורת עם מערכת הניהול ואובדן תקשורת לפרק זמן מסוים (שתלוי מה היא עושה) יגרום לה לעבור למצב “בטוח” יותר. כשהיא במצב שהיא מכוונת על המגדל, אובדן תקשורת של דקה יגרום לה לעבור למצב המתנה ולכוון לצד המגדל. במצבים אחרים אובדן תקשורת של 10-20 דקות יגרום לה לעבור למצב “בטוח” כשהיא אופקית. כשהיא בתנועה בין מצבים, היא בוחרת מסלול שבמהלכו היא לא תאיר על המגדל (למעט אם היא נדרשת להאיר על הדוד).
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768041
נשמע שיש כאן פוטנציאל לסרט הוליוודי:
קבוצת טרוריסטים משתלטת על מגדל שמש ומאיימת לאייד עיר אמריקאית גדולה.
כמובן שיש בידם טכנולוגיה (מופרכת לחלוטין) שמאפשרת לעשות זאת.
הטכנולוגיה תוסבר במהלך הסרט באופן שישמע לצופה הממוצע הגיוני, או לכל הפחות מסובך מדי בשביל לנסות באמת להבין ולזהות כבולשיט מוחלט.
ג'ייסון סטיית'האם, כלוחם SWAT שפרש, נקרא לדגל בעל כורחו כדי להציל את המצב.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768042
אחד באפריל מתקרב, אז למי שלא מכיר הנה עוד כמה רעיונות.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768043
צריך כמובן שמטרת הטרוריסטים תהיה קרובה מספיק לשדה (המראות מעט קעורות כדי למקד את ההחזרה במרחק של 1-4 ק"מ, מעבר לזה ההחזר מפוזר מאוד) וגבוהה מספיק כדי שהמראות לא יסתירו אותה זו לזו (שדה של מראות הוא בעיקר אדמה חשופה ורק קרוב למגדל הן באמת צפופות).
גם לנטרל שדה סולארי זה לא ממש קשה, בסך הכל אלה מראות זכוכית, בום על קולי אחד מעל השדה (או פצצה לא מאוד גדולה במרכזו) והאיום מנוטרל.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768045
אפשר להפיל עם זה מטוסים, נראה לי
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768046
ואגב, לארתור סי קלארק (כמדומני) יש סיפור קצר ומשעשע למדי שבו מאה אלף צופים במשחק כדורגל שמצוידים במראות נוקמים בשופט ששרק לרעת קבוצתם‏1.

1 למי שחשב שלצעוק "השופט בן ***ה" זה לא יפה.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768050
הנסיונות לרכז אור שמש ע''י הרבה מראות ולעלות ספינות באש, כפי שמסופר שארכימדס עשה, נכשל פעם אחר פעם בגלל חוסר היכולת של אוחזי המראות לדעת לאן המראה האישית שלהם מכוונת בתוך שלל כתמי האור שבסביבת המטרה.

לשופט שלום.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768052
אה, אז המילה "בדיוני" בסיפורי מד"ב היא ברצינות?
(סתם, צריך לבוא בטענות לארתור ולא אלי. ועוד יותר מכך שכשחיפשתי את הסיפור הזה ברשת אחרי התגובה הקודמת, מצאתי סיפור אחר לגמרי שבו מראה גדולה של טלסקופ משמשת לנטילת מאור עינין של שליט דורסני‏1).

ואחרי שחשבתי שמצאתי את התיאור הזה, שאלתי את ג'פטו4 על עלילת הסיפור בשם שמצאתי, ולדעתי הוא המציא סיפור חדש שלא קיים של ארתור סי קלארק:
what is the plot of Arthur C clarke's story "the light of darkness"?

ChatGPT
Arthur C. Clarke's story "The Light of Darkness" is part of his collection of short stories titled "Tales from the White Hart," published in 1957. In this story, the protagonist, Harry Purvis, is a regular patron of the White Hart pub, where he often shares tall tales and speculative theories with the other regulars.

In "The Light of Darkness," Purvis tells a story about a scientist who has developed a device capable of capturing and storing darkness. This darkness, when released, illuminates everything around it. The scientist, however, encounters unexpected consequences when he releases the darkness in a room filled with people. Instead of providing light, it brings out the worst fears and nightmares of those present.

The story explores themes of human psychology, the nature of light and darkness, and the unforeseen consequences of scientific advancements. It combines elements of science fiction with a touch of humor and philosophical reflection, typical of Clarke's style.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768053
אני זוכר במעומעם סיפור כזה.
והאסוציאציה המיידית שלי היא לבדיחה ההורגת, שלפי הזכרון הלא מי יודע מה שלי משותפת לאסימוב ולמונטי פייתון
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768048
התנועה של המראות היא מאוד איטית, הן לא מסוגלות לעקוב אחרי מכונית, בטח שלא אחרי מטוס. אם תנסה לעשות ''חומת אור'' שמקיפה את השדה תקבל עוצמת קרינה לא ממש גבוהה בכל נקודה על ההיקף.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768047
נראה לי שלנטרל שדה גדול (נניח מאות מטרים כל צלע) זה לא כל כך פשוט. פצצה לא גדולה תשפיע על רדיוס של כמה מטרים, ובום על קולי סביר שלא ישבור כלום.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768049
עד כמה שידוע לי, טיסה על קולית בגובה נמוך יכולה בהחלט לשבור חלונות זכוכית ונראה לי שגם מראות ישברו במקרה כזה.
גם גל הדף של פיצוץ שובר חלונות ברדיוס די גדול. ממה שמראים בתקשורת, אפילו רקטה עם עשרות ק''ג של חומר נפץ שוברת חלונות ברדיוס של עשרות מטרים. פצצה עם מאות ק''ג של חומר נפץ תעשה נזק נרחב בהרבה.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768051
זה נראה לי מאד תלוי בכיוונים. גל הדף מתפשט בדרך כלל באיזה קונוס מנקודת הפגיעה (בגלל זה כדאי לשכב על הכביש כשיש טילים מסביבך). החלונות שנשברים הם לא בגובה הרצפה, אלא בגובה של כמה קומות בבניינים. ובנוסף שטח עירוני צפוף גם מגביר את ההדף לעומת שטח פתוח.
אבל אין לי באמת מידע על המראות, אם הן דקות ושבירות כמובן שזה ישפיע על הנזק הנגרם (מה שהיה לי בראש לאורך הפתיל זה הזכוכיות על קולטי שמש של דודים, שנראות לי די עמידות. אבל אולי זה לא הכיוון).
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768054
זה מצריך ניסוי כנראה.
אני רק ניסיתי לבדוק איך לזהות התנגשות במכשול ולעצור בזמן (שברתי ככה מראה או שתיים) וראיתי כמה וכמה מראות שנשברו מפגיעת ברק.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768056
אז נראה דוקא שהכי יעיל זה סופת ברד עצבנית.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768057
נשאר רק לפתח את הטכנולוגיה שתייצר סופה כזאת בזמן ובמקום הרצויים.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768055
כשרוצים הדף‏1 חלש אבל בכל הכיוונים מייזמים את הפצצה מעל לקרקע, לא טריק מורכב במיוחד לביצוע. ואולי אם יקומו עלינו החוות הסולריות ונעסיק את עצמנו בקרב מולן יהיה טוב יותר לכולם‏2.

----

1. בשימוש המקובל הרסס יותר רלוונטי.
2. קרנות הפנסיה שלנו מושקעות יותר בגז, אני מניח?
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768058
יש טכנולוגיה קיימת
די יעילה, בשימוש מאז מלח"ע II
פצצות מצרר נ.א.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768044
גיימס בונד - למות ביום אחר.
אוקי אז זה מראה בחלל, אבל דומה מספיק
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767784
האם לכל מראה מעשרות האלפים יש שני מנועים (צידוד והגבהה) משלה כדי לכוון אותה? זה לא המון כסף?
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767787
כן וכן.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767820
אי אפשר להכליא חמניות עם מראות?
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767828
ללארי ניבן זה הצליח, לאחרים עוד לא.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767892
מה ייצא לך ממראות שמכוונות ישירות אל השמש? אבל אולי אפשר להשתמש במתקן עד שאותו לייזר עתידי (עוד שנתיים, כידוע) ייכנס לשימוש? מפעל טקסטיל מסויים יוכל להנות מהגנה פוטונית לפחות בשעות היום (עננות בטח לא תפריע יותר מדי בהתחשב בשטח העצום של כל המראות).
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 768181
זה, למשל, רעיון ביומימקרי מעולה.

המנגנון ידוע. אפשר להשתמש במנגנון שגורם לפרחים ועלים לעקוב אחרי השמש. לא צריך חיבור רשת.
מתאים מצויין לגופים גדולים שזזים לאט.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767755
א. שאפו.
ב. התכוונתי לא (רק) לחישוב עצמו, אלא למנגנון המכני-אלקטרוני שאמור, כמו שגם אתה ציינת, לבצע לאורך שנים תנועות מדויקות למדי ובאופן יציב והדיר. כשבמקום מראה יש קולט שמש וולטאי, הדיוק בכוונון יכול להיות קטן בסדרי גודל, וטעויות קטנות לא ישנו הרבה לתוצאה הכללית. או לפחות זה הניחוש שלי, לא התעסקתי אף פעם בטכנולוגיה הזו.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767758
לוחות פוטו-וולטאים לא צריך להזיז בכלל.
יותר מזה, אבק יוצר פיזור שכמעט לא פוגע ביעילות של לוחות פוטו-וולטאים (תלוי כמובן כמה אבק) אבל מורח לחלוטין את הדמות שהמראה מייצרת וגורמת למראות רחוקות להיות לא אפקטיביות. לכן צריך לנקות מראות הרבה יותר מאשר לוחות.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767759
>> לוחות פוטו-וולטאים לא צריך להזיז בכלל.

אבל זה לא היה מועיל אילו כן היו מזיזים אותם? ההספק של לוח מן הסתם פרופורציונלי לקוסינוס זווית הפגיעה של קרני השמש, ואני מנחש שמציבים אותם כך שהם יהיו בדיוק ניצבים לקרניים בשעת השיא של הקרינה (בממוצע שנתי או משהו, הרי יש הבדל בין החורף לקיץ). אי אפשר לשפר את סה"כ התפוקה בכמה עשרות אחוזים אם משנים באופן דינמי את הכיוון שלהם? או שהוספת מנגנון כיוונון תייקר את העסק יותר מדי?
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767762
לא עבדתי בתחום, אז אני לא באמת יודע, אבל מעשית אתה לא רואה לוחות פוטו-וולטאים עם כושר תנועה, אז אני מניח שזה לא כלכלי.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767756
ואם כבר אתה בסוד העניינים - מישהו חישב שם את הסיכון שמהגדל הזה יגרום תאונות דרכים קטלניות בגלל הסינוור הזה?
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767763
סינוור מהמגדל עצמו אף פעם לא היה שיקול בתכנון. המטרה צבועה בצבע שחור מיוחד עם מעל 99% בליעה באור נראה. בשדה שבמדבר מואבי התלוננו על סינוור דווקא מהמראות עצמן שלפעמים בזמן תנועה מאירות את הכביש המהיר 15 בין לוס אנג’לס ללאס וגאס. שיניתי את אלגוריתם התנועה להעדיף לבצע תנועת סיבוב כשהמראה מכוונת לגובה מאשר כשהיא מכוונת נמוך (כל תנועה היא שילוב של סיבוב ועילרוד ואפשר לבחור את הסדר).
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767766
לפחות מהנסיון הקצרצר שלי - במרחק 5 קילומטר הסינוור היה ממש לא נעים ומטריד.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767772
באמת? אני עובר שם פעמיים-שלוש בשנה, ואף פעם לא הרגשתי מסונוור.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767836
גם אני נסעתי שם פעמים רבות, ומעולם זה לא הפריע לי. זה אפילו סוג של אטרקציה תיירותית בנסיעה (אצלנו במשפחה קוראים למגדל הזה ''אייזנגארד''). מה שמעיב על האטרקציה היא הטענה של ארגוני הצפרות שלא מעט ציפורים נקטלות שם, בגלל מפל טמפרטורות תלול מדי (אבל לא ידוע לי אם זה מבוסס על נתונים).
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767840
אני לא אתפלא אם הסינוור הוא תופעה שתלויה בזוית השמש ומיקום המתבונן/הנהג, ולכן לא בכל שעה ביום היא חמורה באותה מידה.
זה בכל זאת מקטין את הסיכון המצטבר לנהגים, ואני שמח שכך הוא הדבר.

והשם החייזרי למונומנט מתאים בהחלט.
הייתי בין אלה שבנו את השדה. 767849
אייזנגארד? המשפחה שלי ישר קבעה שזאת העין של סאורון שם למעלה.
767839
אני מזכיר שבשנים האחרונות מכרזי החוות הסולאריות העלו מחירים זולים יותר מאשר הגז, שניים רק לפחם.
הסיבה המצוטטת לכך שלא מגבירים עוד את המעבר לאנרגיה סולארית היא שהאזורים המיועדים לכך הם מרוחקים ברובם, ותשתית ההולכה לא מסוגלת לטפל בכמויות האלה.

אני משוכנע שלולא היה לנו כבר גז, היה נמצא פתרון לבעיית ההולכה.
767857
האם הפחם זול מהגז בארץ לייצור חשמל? כולל השינוע שלו? לא כל כך נשמע לי הגיוני. גם בגלל יוקר הבאתו וגם בגלל שייצור חשמל בגז נצילותו רבה בהרבה.
767877
בדקתי ומסתבר שאני מאוד לא מעודכן. עד 2020 אכן עלות הייצור מפחם היתה זולה יותר (ב 2020 עצמה עלות הייצור מגז היתה גבוהה בכ 60% מאשר מפחם)
אבל זינוק חד של מחיר הפחם בעולם מאמצע 2021 הפך את היוצרות. ב 2021 עלות הייצור מפחם היתה גבוהה בכ 25% מאשר מגז, וב 2022 יותר מאשר כפולה.
עלות הפחם לייצור חשמל זינקה מ־327 שקל לטונה בינואר 2021 (כולל 40 ש"ח בלו), ל־666 שקל בינואר 2022 (כולל 105 ש"ח בלו) ול־1,166 שקל בינואר 2023 (הבלו הופחת באפריל 2022 ל 1 ש"ח בלבד). בהמשך 2023 מחיר הפחם בעולם ירד, אבל את עלותו בפועל לחח"י נדע בקרוב כשתפרסם את הדוחות ל 2023.
אני סבור שעלות הובלת הפחם היא חלק קטן ממחירו, גם לפני הזינוק במחירים. הניחוש שלי הוא כ 40-50 ש"ח לטון (אני מנחש כ 2 מיליון דולר לאניה של 150 אלף טון).

בכל מקרה בעוד שנתיים חברת החשמל אמורה להפסיק את הייצור מפחם בכלל (זה היה אמור לקרות כבר ב 2025 אבל התעכב).
767886
עכשיו חסרה לי השוואה מספרית למחירי החשמל הסולרי‏1, שלטענתך נמוכים יותר. גם זה נראה לי לא כל כך סביר, כי אם זה נכון אז אודרוב. מתחילים בחיסול כל תחנות הכוח הקיימות לטובת פאנלים סולריים, ולא נראה שזה קורה.

1 בכלל איך מחשבים עלות חשמל סולרי? שם העלות מתבססת רק על הקמת התשתית.
עולה 767888
עלות הייצור עצמה נמוכה: עלות הפנלים וההתקנה, בעיקר. יש גם מעט עלויות תפעול. הבעיה היא שנדרשת תשתית הולכה טובה יותר. כמוכן, כרגע אנחנו לא משתמשים בהרבה חשמל סולרי. מרגע שנשתמש בהרבה חשמל סולרי, נצטרך גם תשתית אגירה טובה יותר.

בסוף השבוע הייתה בהארץ כתבה על התחום של אנרגיה גאותרמית. כיום זה משהו שעובד במקומות מעטים יחסית (חברת אורמת מתמחה בכך), אבל כשיש מקום מתאים, מקבלים תחנת חשמל עם משאב לא מתכלה כמעט ובהספק קבוע. בשנים האחרונות יש פיתוח של נסיונות ליצור מקומות כאלו בצורה מלאכותית: לקדוח לתוך מקומות שהטמפרטורה מספיק גבוהה, להזרים לשם מים ולקבל קיטור שיניע טורבינה.
עולה 767893
תגובה 749622
767920
את החשמל הסולארי חברת החשמל קונה מהיצרנים במחיר קבוע מראש, הוא המחיר שעליו הם מתחרים במכרז.
על פי מתווה ממשלתי חברת החשמל מייצרת פחות ופחות מסך החשמל. הייצור עובר לידיים פרטיות וחח"י מתמקדת יותר בהולכה, עליה עדיין יש לה מונופול.

הפרויקטים הראשונים נסגרו במחירים גבוהים ממחירי אנרגיה קונוונציונלית. המגדל הבוהק באשלים שהוזכר כאן בפתיל הוא תוצאה של מכרז שנסגר ב 2012 והחל לספק חשמל לרשת ב 2019 במחיר של 85 אג' לקוט"ש. טכנולוגיה יקרה יותר מהפוטו וולטאית, אבל דורשת שטח קטן יותר. מכרז פוטו וולטאי באשלים נסגר ב 2019 במחיר 8.68 אג' לקוט"ש‏1 והחל לספק חשמל לרשת ב 2023.

ב 2020 נסגרו שני מכרזי אנרגיה סולארית גדולים- הראשון במחיר של 19.8 אג' לקוט"ש והשני במחיר של 17.45 אג' לקוט"ש. באותה שנה עלות הייצור הזולה ביותר (מחזור משולב) מגז היתה כ 21 אג' לקוט"ש.
ב 2021 נסגר מכרז לייצור חשמל סולארי ליד דימונה בהספק של עד 300 מגהוואט, במחיר של 8.58 אג' לקוט"ש בלבד, שנחשב לא כלכלי, ולבסוף בוטל בהסכמה בין הזוכה למדינה במרץ 2023.
המכרזים כוללים גם יכולת אגירה של כמה שעות, בלעדיה המחירים היו זולים אף יותר.

המגבלות על כמויות האנרגיה הפוטו וולטאית הן בעיקר השטחים הגדולים שהיא דורשת, שמטבע הדברים מרוחקים מאיזורי הביקוש ולכן מעמיסים על רשת ההולכה שהיא החסם העיקרי . לאחרונה נסגר מכרז של חברת נתיבי ישראל להפקת אנרגיה פוטו וולטאית בשטחים כלואים במחלפים במרכז הארץ. אבל אלו אינם שטחים מספיקים להיקף ייצור משמעותי ביחס לסך הכל.
מגבלה נוספת היא שעות הפעילות הלא רצופות (שדווקא מתאימות לשינוי היומי בצריכת החשמל) וחוסר היציבות עקב עננות. צריכת החשמל המינימלית בלילה היא כ 4000 מגה וואט, ובשיאים של הצהריים בקיץ מעל 15000 מגה וואט. מן הסתם בסיס יצור קונוונציונלי של 5000 מגה וואט ימשיך להיות מחוייב המציאות גם בעתיד.
בינתיים היעד המוכרז של הממשלה הוא להגיע ל 30% מייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030.

____________
1 המחיר הנמוך בישראל לייצור חשמל אי פעם הושג בזכות התשתיות שכבר היו קיימות באשלים.
767921
חלק מהמכרז של 2020 (במחיר של 19.8 אג’) נמצא אצלנו ואמור להתחיל לעבוד בזמן הקרוב (התעכב קצת בגלל המלחמה). יש שם יכולת אגירה שאמורה להספיק לארבע שעות, לפי מה שהבנתי.
767887
וואו, היינו צריכים לקנות מניות פחם.
אבל - מאחר ומדובר בשווקי אנרגיה שפועלים לטווח מאד ארוך, לא ראוי להסיק מתנודה מקומית.
הסתכלות על הגרף לעשר שנים מראה שמלבד תנודה חריפה ב22-23, המחיר לאורך זמן וגם היום הוא סביב 400 שקל, וזה המחיר הראוי לדון בו ביחס למקורות אנרגיה אחרים.
767901
המחיר של הפחם היה רלבנטי בעשור הקודם, לפני החלטת הממשלה לחסל את כל הייצור הפחמי עד 2025.
וגם אז הפחם היה הטכנולוגיה המזהמת ביותר, ולכן צריך לכלול בעלות שלו גם את העלויות העקיפות.
אלמלא הבולשביזם של מתווה הגז עלות הייצור בגז היתה נמוכה יותר ומתקרבת לעלות הייצור מפחם בעשור הקודם.
ומכרזי החשמל הסולארי נסגרים כבר מ 2020 במחירים נמוכים יותר מעלות הייצור בגז.
767903
אני רוצה לומר שהערבוב של עלות ייצור החשמל בדיונים על ההתחממות הגלובלית קצת צורם בעיני.

נניח לצורך הענין שייצור האנרגיה הוא הגורם המוביל בסדר גודל בעצירת ההתחממות הגלובלית. האם כמה מיליארדי דולרים בשנה הם לא מחיר סביר לשלם בשביל זה?

אם התחזיות נכונות, הפגיעה הכלכלית (ולא רק הכלכלית) באזרחי העולם תהיה טריליונים על טריליונים, אולי אפילו יותר.
מול איום כזה, הדרישה שהפתרון יהיה "זול" נשמעת לי מאד מוגזמת. כדי להילחם המגפה עולמית ממשלות שפכו מיליארדים על חיסונים לכולם. ובצדק.
כשאנחנו רוצים להתגונן מטילים, אנחנו משלמים במיליארדים עבור מערכות הגנה ותחזוקת צבא.

אפילו אם הדיונים האלה על 'מה יותר זול' יעכבו את הפתרונות בעשור אחד (וזו הערכת חסר לדעתי), הנזק שייגרם מזה יהיה פי מאה מהחסכון.
זה אגב הטיעון המרכזי היום נגד אנרגיה גרעינית. שהיא יקרה. את דעתי בנושא הזה אתם כבר יודעים.
767910
אבל מה לעשות שהמחירים במכרזים הסולאריים רק הולכים ויורדים, וזה לא רק נקי יותר אלא גם זול יותר?
חברות האנרגיה ימשיכו למכור לנו שהגז הוא אנרגיה נקיה וזולה כשהוא לא שניהם.
גם מבחינת בטחון הביזור והפיזור של החוות הסולאריות עדיף
767915
הנקודה שלי היא שזה שהגז הוא לא נקי זו סיבה מספיקה כדי למצוא מקורות חלופיים, כמו למשל סולריים.
כי כשאתה מערבב, מחר מישהו ימצא שיטת הפקת גז זולה פי שתיים ויהיה לו קייס להמשיך לחרב לך את האטמוספירה ולהמשיך להתווכח איתך בוועדות בסנאט.
767991
הנקודה שלך מובנת.
והנקודה שלי היא שכשחברות ענק מעורבות לא יעזור לך כלום. אם הגז יותר מזהם עדיין ימכרו לך אותו כנקי, ואם הוא יותר יקר עדיין ימכרו לך אותו כזול, ובכל מקרה יתקעו מקלות בגלגלים של כל חלופה.
לכך בין היתר כיוונתי כשאמרתי שאלמלא הגז כבר היה נמצא פתרון לבעיות ההולכה.

תער אוקהם שלי הוא למצוא מי מרוויח מזה שאין. הדוגמה שאני חוזר עליה כאן יותר מעשור היא הרכבת לאילת. לא כלכלי בתחת שלי. ל''תעבורה'' זה מאוד כלכלי.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים