האימה והפחד! 1331
42 מנדטים למפלגת העבודה! לא פה, אמנם, אבל במצב של מצנע כיום, צריך לדעת לשמוח עם מה שיש.

בפני מצנע כיום עומדות שתי אופציות: או שהוא יכול לשמוח את שמחתה של מפלגת העבודה ההולנדית שהתחזקה באופן משמעותי בבחירות אתמול, או, אם הוא מאלו שמעדיפים "צרת רבים", הוא יכול להתנחם בכך שגם הם הפסידו, ולא יעמדו בראש הממשלה הבאה. אבל חוץ מטיפות קטנות של אושר מחו"ל, אין למצנע הרבה על מה לחייך. הסקרים שהתפרסמו היום ממשיכים את מגמת הגלישה האיטית של המפלגה, ולפחות על פי הסקר של ידיעות אחרונות, יש סיכוי שמפלגת העבודה תהפוך למפלגה השלישית בגודלה בישראל.

האמת היא שהסקרים הופכים את מערכות הבחירות למאוד מבאסות. אין אקשן, אין הפתעות. אין התמודדות: כולנו יודעים מי תהיה המפלגה הגדולה ביותר, כולנו יודעים מי יהיה מקום שני (למרות מה שאומרים בידיעות), כולנו יודעים מי מקום שלישי. הדבר היחיד שמפתיע הוא שלמרות עשרות הסקרים שנערכים כאן כל הזמן, אף אחד עוד לא שאל אותי, ואף אחד אחר שדיברתי איתו על הנושא. מי הם כל האנשים הללו שנסקרים כל הזמן? מאיפה הם באים ולאן הם הולכים?

חזית נוספת שנפתחה בבורסת ההימורים של הבחירות היא דווקא מטאורולוגית: האם יהיה גשם, או לא? גם כאן, כמו בסקרים, תלוי מי שואלים: יש חזאים שאומרים שבטוח ירד גשם, יש מי שאומר שלא בטוח, ודני רופ בישר הערב שבטוח לא יהיה. הימור שלי: ירד שלג. רגע לפני שמצנע ינצח.

אבל גם תשדירים היו היום. די מוזר, אם לומר את האמת. כלומר, זה מדהים לראות שהם עוד טורחים. בליכוד הטריחו את שרון(!) כדי להגיד לנו, שימו לב, שהבחירות הן משאל עם בין דרכו של הליכוד לדרכה של העבודה, בין שלום לויתור ונסיגה תחת אש. אז, שרון, ברצינות, תגיד - אם לא היית בטוח במאה אחוז שאתם הולכים לרמוס את העבודה, גם אז היית אומר את זה? כי אתה יכול גם לעלות על המסך ולהגיד שהבחירות הן משאל עם בשאלה מי יותר רזה, אתה או מצנע. זה לא אומר שכשהליכוד ינצח זה באמת אומר שאתה רזה יותר. בכל מקרה, שרון גם הבטיח לנו ש"לא אנהל חשבונאות", והוא מתכוון בכל מקרה להזמין את העבודה לממשלת אחדות. על רקע תצלום קבוצתי של ראשי הליכוד, חזר שרון על המנטרה: "חייבים ליכוד גדול וחזק".

בעבודה, מצנע מנסה את הגישה הרכה. על רקע תמונות ילדות שלו (הידעתם? כשמצנע היה ילד, לא היה לו זקן!) מספר "יו"ר מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה": "אני גדלתי במדינה שהייתה בה המון תקווה. אני רוצה להחזיר את התקווה. אני מביא איתי ניסיון עשיר: אלפי חיילים הסתערו בעקבותיי, כי הם האמינו שאני מוביל אותם. אנחנו יודעים להיות אמיצים בקרב. עכשיו אנחנו צריכים להיות אמיצים גם בסיכוי לשלום". גם פואד הופיע היום בתשדירי העבודה, וסיפר לנו על "תיקו משתק בין שמאל לימין". הוא מסביר שהוא הצטרף לממשלת אחדות משום שחשב שהיא תקדם את מדינת ישראל. "ראינו שזה לא עבד", והסביר שממשלה בראשות שרון רק תגרום למדינה "לשקוע יותר ויותר בבוץ. תעזבו את מה שכתוב בעיתונים, אפשר למנוע הקמת ממשלה ימנית בראשות שרון," הוא הבטיח, וביקש שנצביע לעבודה. בסוף, איש מנומס שכמותו, לא שכח גם להגיד "תודה". על לא דבר.

בשינוי (מקום שלישי, למה שלא נכניס אותם לסקציה של הגדולים?), כהרגלם, לא מפתיעים. נורא קל לדעת מה יהיה בתשדירים של שינוי. באופן עקבי, מה שלפיד אומר בתשדיר בערב, זה מה שהיה כתוב במודעות בעיתונים בבוקר. היום, למשל, הוא אמר, שאין טעם להצביע לעבודה ולליכוד. לא משנה במי אנחנו תומכים - מדובר בבזבוז של קול, כי הכל צפוי מראש, ולכן "רק הצבעה בעד שינוי תשנה באמת את המצב". המצביע מחפש משמעות.



קו מנחה בתשדירים היום: פחד ואימה. בש"ס הציגו ריאיון טלוויזיוני עם ראש "מפלגת הברית הסלאבית", שהסביר בעברית צחה ש"הסוג הראשון זה ארים, הסוג השני זה פולס־דויטש, והשאר זה לא בני אדם". אני לא יודע מה מקור הריאיון הזה, אבל הרמיזות החוזרות ונשנות של ש"ס שהעולים מברה"מ שיהדותם מוטלת בספק הם לא פחות מאשר אנטישמים ונאצים צריכות מאוד להטריד את אוכלוסיית העולים בארץ - ולא רק אותם. אלי ישי גם סיפר שעולים מרוסיה באו אליו וביקשו שישראל תקצה להם שטח ("במרכז הארץ") ותכיר בהם כאוטונומיה נפרדת. ב'מת, אלי? ככה, בלי בושה באו ואמרו לך? עובדיה יוסף המשיך בקו ההסתה כנגד העולים והכניס גם את המפלגות החילוניות לקלחת: "הם בכוונה מביאים גויים", הוא הזדעק, כדי שאלו יוכלו להצביע להם, וכך הם יוכלו להשאר בשלטון. כמו שאמרתי - פחד ואימה. רק שאני לא לגמרי בטוח מי אמור לפחד - תומכי ש"ס, או כל השאר.

עוד בתשדירי האימה של היום - להב"ה, שפתחה את התשדיר שלה בטקסט שכלל שורות כמו "הבנקים הם ששולטים במדינת ישראל", "הם רוצים להפוך אותך לשפחה" או "כל מובטל מחזק אותם". אם כל זה לא הספיק כדי להבהיל אתכם, התשדיר הסתיים בכמה עשרות שניות במהלכן כל מה ששמענו זה מעין רעש מאיים, וכל מה שראינו זו גולגולת חלולה מסתובבת. תהרגו אותי אם אני מבין מה הם רוצים.

בצומת, אני מצטער, אבל הפסקתי לכתוב באמצע. זה הלך ככה: רפול התייחס להערות בעקבות "התשדיר עם הסוס", והסביר: "אני אוהב חיות" (וילדים, ועוד כמה דברים, אגב). אגב חיות, הוא גם סיפר ש"חיות יודעות לזהות פחד, ואז הן תוקפות". ואז, שימו לב: "לכן אנחנו צריכים להזהר". מהפלסטינאים, כמובן. אני רוצה לחזור על זה, ברצף, למי שפספס מה נאמר כאן: חיות יודעות לזהות פחד, ואז הן תוקפות, ולכן אנחנו צריכים להזהר מהפלסטינאים. כן. אין ספק. טוב, אני מניח שזה אומר שהם השתפרו, הפלסטינאים. בפעם האחרונה שהוא דיבר עליהם, הם היו סתם ג'וקים מסוממים.

לא מאיים, אבל סתם אידיוטי, רציתי לציין שהג'ינגל של האיחוד הלאומי נשמע מאוד מטופש כשהם שרים בעליזות ש"אסור לתת מדינה לטרור". גם הצחוקים המעושים בתשדיר שמראה איך קול לליכוד הופך למצנע הם משהו שאפשר בקלות לוותר עליו.



אבל היו גם כמה תשדירים קצת יותר סטנדרטיים. למשל, התשדיר של דוד מגן, עם הגילוי המדהים שבסקר שנערך עבור המפלגה, חמישה אחוזים מהמצביעים אמרו שהם שוקלים להצביע לדוד מגן. אך לא איש כמגן יתבשם מהסקרים המלטפים: "אין לנו שישה מנדטים בכיס", הוא מיידע את הצופים המופתעים. "כתלמידו של מנחם בגין אני מעיד - הליכוד קם על יסוד ערכי תנועת החרות של צדק חברתי", הוא קרא, והוסיף כי "בממשלה הקרובה אין אף גורם שמחוייב לשכבות החלשות". מלבדו, כמובן. לכן, הוא מבקש מכל מי ששוקל להצביע למפלגת המרכז - "אל תהססו!" נתראה בממשלה, דוד.

עם אחד, שמרגישים כנראה מאויימים על־ידי התשדיר מאתמול של מפלגת זכויות הגבר, חשפה היום את ראש מטה נהגי המוניות(!) יהודה בר־אור, שסיפר לנו שגם האנשים שנוסעים אצלו במונית יודעים - "מי שדואג לנו באמת זה רק עמיר פרץ. רק לעמיר פרץ יש קבלות". כן, אבל האם הוא הפעיל מונה?

במפלגת זעם, האיש שאומר שלא חשוב מי הוא ואיך קוראים לו נחשף. אם רציתם לדעת, קוראים לו חן בלאיש. איש אחר שהופיע בתשדיר אמר ש"כל אלה אזרחי המדינה. בואו נחלק את העוגה שווה בשווה", ואחד אחר אמר ש"עכשיו אוספים את הגופות של החברים שלנו, מהמלחמה החברתית". טוב, בעצם גם התשדיר הזה שייך לחלק של תשדירי האימה.

לבסוף, בבל"ד ניסו לבלבל אותנו קצת. ד"ר ג'מאל זחאלקה הופיע ואמר לנו "אני מציע שלא תקשיבו למזרחנים ולערביסטים. בל"ד היא מפלגת שיוויון - חלופה דמוקרטית למצב הקיים". ולראיה: "בל"ד היא היחידה שלא תמכה בקמפ דיוויד" והתנגדה "לכפות תכתיב על העם הפלסטיני". הגיון ברזל. אין לי מה להוסיף לזה.



בכלל, מתחיל להגמר לי מה להגיד. ככל שאנחנו מתקרבים לבחירות, מוותרות המפלגות על סיכוי לשנות את מצבן. אל מעגל הממחזרות מצטרפות עוד ועוד מפלגות: מרצ, האיחוד הלאומי, חד"ש, ישראל בעליה - שלא לדבר על הממחזרים הקבועים: עלה ירוק, דע"מ, ישראל בעליה, אזרח ומדינה, אהבת ישראל... אפילו לידר בזבזה עוד שתיים וחצי (מדדתי) דקות מזמנה המוגבל לתשדיר המייגע שבו הלאומן הרוסי ז'ירינובסקי יושב ומדבר באיטיות.

עוד שני מקבצים נותרו עד לבחירות - ביום שבת וביום ראשון - ואיתם עוד שני דו"חות. אם עד עכשיו עוד לא החלטתם למי אתם מצביעים, לא התשדירים ולא הדו"חות יעזרו לכם. ובכל זאת, אנחנו נשארים אתכם עד הסוף. נתראה ביום שבת.

צפייה מהנה.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "דו''ח תעמולה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

''לא חשוב לאיזה בית כנסת אתה הולך'' 123512
האמת היא, שזה מציק(1) לי כבר כמה שבועות, הקטע שפותח את התשדירים של אגודת ישראל(2):"לא חשוב לאיזה בית כנסת אתה הולך, לא חשוב איזו כיפה אתה חובש". לא נראה לי שהם כוללים בכך את בית הכנסת הקונסרבטיבי שאנחנו הולכים אליו(3), ובטח לא את הכיפה הקונסרבטיבית (4) מהבדיחה(5).

-----------------------------------------
(1) יותר מצחיק ממציק, אבל מי סופר (6).
(2) שמתם לב שהם "אגודת ישראל והתורה"?
(3)יותר נכון, הוא הולך, ולי יש פטור מטעמי דת ומצפון(7)
(4) או הרפורמית, או הרה-קונסטרוקטיבית לצורך הדיון.
(5) איך מזהים כיפה קונסרבטיבית? לפי הקפל באמצע (8)
(6) כי לא באמת אכפת לי מה הם חושבים עלי. אני יודעת שלהם לא אכפת מה אני חושבת עליהם.
(7) משעמם שם.
(8) נו, באמת. מזה שהיא היתה בכיס עד שהגיעו לבית הכנסת.
''לא חשוב לאיזה בית כנסת אתה הולך'' 123556
(5) חשבתי שאת מתייחסת לבדיחה: אורתודוקסי, רפורמי וקונסרבטיבי נפגשו בבית-הכנסת.
הרגת אותי 123558
מותר לי לצטט את זה כשאנשים מתלוננים על מחסור בצחוקים?
מחייה מתים 123560
חופשי. למען ההגינות יש לציין שהבדיחה אינה פרי חוש ההומור שלי.
מפלגת העבודה - פוסט-מורטום 123513
(הערה: את הטקסט הנ"ל כתבתי לפני כשבועיים, לפני הודעתו של מצנע שיקבור את המפלגה באופוזיציה).

מפלגת העבודה נמצאת במשבר זהות קשה. בעקבותיו היא תקבל, לפחות עפ"י הסקרים, רק 20-25 מנדטים בבחירות הקרובות.
לאחר כעשור בו מפלגת העבודה הציגה את משנתה המדינית על חשבון משנתה החברתית והכלכלית, ולאחר שנתיים שבהם משנתה המדינית התנפצה על ראי המציאות, מפלגת העבודה ניצבת בפני ברירה קשה. ברירה שכנראה כבר הוכרעה, ולא ברור האם לטובתה.

קצת היסטוריה:
ב-‏1992, רבין רץ לרשות הממשלה ובאמתחתו מצע חברתי וקו מדיני שעיקרו הסכמה לוויתורים תמורת שלום. לאחר ניצחונו בבחירות, החל מו"מ עם הפלסטינאים. ב-‏1993 נחתם הסכם אוסלו א' בו הובטחה אוטונומיה פלסטינאית בשטחים.
עם הקמת הרש"פ, הסכמי אוסלו הפכו לעובדה מוגמרת שטלטלה את המפה הפוליטית. הליכוד ומפלגות הימין המתון, קברו את אידיאולוגיית "ארץ ישראל השלמה" והכירו (באי רצון) בזכות ההגדרה העצמית של הפלשתינאים. בדיעבד, העמדות המדיניות של הליכוד היום דומות לעמדות המדיניות של מפלגת העבודה לפני עשור. מהבחינה הזו, זה ניצחון חד-משמעי של השמאל המדיני.
עם התקדמות המו"מ המדיני והמומנטום סביבו, מפלגת העבודה נטתה יותר "שמאלה". כך הקריאות להקמת מדינה פלסטינאית, שלפני 1992 נשמעו רק בחד"ש, החלו להישמע במסדרונות מפלגת העבודה (אע"פ שבמסגרת הסכמי אוסלו המקוריים לא הוזכרה מדינה פלסטינאית). היום, אפילו שרון מקבל את המדינה הפלסטינאית כעובדה קיימת למרות העמדה ההפוכה של מרכז הליכוד.

בספטמבר 2000, לאחר כשלון פסגת קמפ-דיויד, פרצה "אינתיפאדת אל-אקצא". היקף המהומות, חומרתן והתפשטותן אל תוך תחומי הקו הירוק, ולאחר מכן כישלון שיחות טאבה, שכנעו את הרוב המוחלט של הציבור הישראלי שלא ניתן להגיע להסכם שלום עם הפלשתינאים. חלק מהציבור שתמך לפני התפרצות המהומות במדיניותה של מפלגת העבודה, רואה כיום עמדות אלו כלא ריאליות ולא רלוונטיות.
ב-‏2001 ברק הציע לבוחר הסכמה לחלוקת ירושלים ועמדות מדיניות שמר"צ פחדו להציג ב-‏1996, והוא הפסיד בהפרש חסר תקדים. זאת כמובן לא הסיבה היחידה לכשלונו, אבל זו בהחלט סיבה מרכזית.
גם גורמים במפלגת העבודה הכירו בנטיות הלב של ציבור הבוחרים, וזו נראית אחת הסיבות שמפלגת העבודה הצטרפה לממשלת האחדות של שרון, על אף ההתנגדות הנמר"צת של ביילין ושו"ת.

עם הקדמת הבחירות, עמדו בפני מפלגת העבודה שתי ברירות - להמשיך או לחדול.
להמשיך ולהציג עמדות מדיניות ברורות, למרות שאין להן תמיכה ציבורית, או לחזור אל האידיאולוגיות המקוריות שהוסטו לקרן-זווית.

האופציה הראשונה, דהיינו המשכת הקו המדיני המוקצן, משמעותה יישור-קו מדיני עם מר"צ. בעמדות מדיניות כאלו מחזיקים כ30%- מאזרחי ישראל, המחלקים את המנדטים בין מר"צ, חד"ש והמפלגות הערביות. אבל מפלגת העבודה ומר"צ הן שתי מפלגות שונות, ומפלגה שחושבת עצמה לאופציה שלטונית, לא יכולה להרשות לעצמה להתמרכז סביב מצע ש70%- מהאזרחים לא לגמרי מקבלים.

מצד שני, אם מפלגת העבודה תזנח את מצעה המדיני, מה ימנע ממנה להפוך לליכוד ב'? היא אולי תרוויח כמה מנדטים משינוי, אבל תאבד את הדרך...
רק רגע, אבל מפלגת העבודה היא מפלגת העבודה, לא?
ב-‏1992, יצחק רבין רץ עם מצע מדיני ומצע חברתי. במהלך השנים האחרונות הקו המדיני הוסט שמאלה, ועל ארבעת הלאוים מ-‏1992, גם הליכוד חותם היום. ומה קרה לקו החברתי של העבודה? לאחר רצח רבין, הנושאים החברתיים והכלכליים נעלמו לצד העיסוק האינטנסיבי בקו המדיני. אולי עכשיו הגיעה השעה לחזור לנושאים החברתיים. שמאל הוא לא רק שמאל מדיני, הוא גם ובעיקר שמאל חברתי וכלכלי.
האופציה השניה אינה משמעותה זניחת הקו המדיני, אלא מיתונו והצגת ההבדלים החברתיים והכלכליים המהותיים בין העבודה והליכוד. כאשר העבודה תהיה שמאל חברתי/כלכלי אמיתי ושמאל-מרכז מדיני, הליכוד ישאר גם ימין מדיני וגם ימין כלכלי, והעבודה לא תהיה לעולם ליכוד ב'.

עם בחירתו של מצנע כיו"ר המפלגה, מפלגת העבודה בחרה באופציה הראשונה. מבחינה מדינית, מצנע הוא כמעט "ביילין עם זקן", ללא התחכום הפוליטי של ביילין. הוא מתנגד לממשלת אחדות בראשותו של שרון לאחר הבחירות, הוא מוכן למו"מ תחת אש ומעוניין להמשיכו מהנקודה בה הוא הופסק בטאבה, והוא מוכן לפנות את כל ההתנחלויות ללא הסכם.
עם יו"ר כזה, האופציה השניה נראית רחוקה מתמיד.
להפתעת הרוב, בפריימריס לכנסת נבחרה רשימה הרבה יותר נצית. יוסי ביילין ושאר הסממנים השמאליים הורחקו למקומות נמוכים. כתוצאה מכך, ביילין ודיין חברו למר"צ. לפי הסקרים, מהלך זה לא הגדיל כלל את כוחה של מר"צ. האם כבר קודם כל תומכי המדיניות של ביילין הצביעו למר"צ ולא לעבודה? או שמא חלק ממצביעי מר"צ ערקו לעבודה?
לאחר התנדפות היונים למקומות נמוכים, האם מפלגת העבודה מסוגלת עדיין להציל את עצמה מעצמה, להפסיק להיות מר"צ ולבחור להיות מפלגת העבודה?

מפלגת העבודה הולכת להתרסק, והצהרתו של מצנע, שלא יצטרף בשום אופן לממשלת אחדות, לא תושיעה אלא להיפך.
נכונכונכון 123516
שהגולגולת המסתובבת הזאת תעשה לכולכם סיוטים בלילה, ולא רק לי? לא נראה לי שהדובי שלי‏1 יעזור לי הלילה.

1פו.
נכונכונכון 123535
לי היא לא תעשה סיוטים, ולו רק בגלל שדברים זוועתיים הרבה יותר כבר הופיעו בחלומותי.

הייתי שולח לך חתול לעזרה, אבל נראה לי שהוא סתם יתקיף את פו.
Go for the eyes, Boo! Go for the eyes! 123787
Go for the eyes, Boo! Go for the eyes! 123844
Boo?
http://www.interplay.com/bgate 123850
ומשם הלאה.
http://www.interplay.com/bgate 123858
אני מצטער ששאלתי..
כמה זמן תעמולה בשבת? 123524
וכמה ביום ראשון?
כמה זמן תעמולה בשבת? 123573
ביום שבת כ-‏50 דקות (18:30-19:30 בערוץ 1, 23:00-23:50 בערוץ 2)
ביום ראשון כ*שעה וחצי*(!!!) (19:00-20:30 בערוץ 2, 20:05-21:30 בערוץ 1, מה שאומר שבפעם הראשונה ישודרו התשדירים במקביל בשני הערוצים הראשיים. אם אתם רוצים לברוח לערוץ 10 בזמן החפיפה, יש לכם את "קפטן קוק").

אגב, אם אני כבר מסתכל בעיתון - ביום הבחירות יש את הסרט המצויין "מועדון ארוחת הבוקר" בזמן אמת (כלומר, בבוקר - שעה 10:00) בערוץ 10. אם מעולם לא יצא לכם לראות - אני ממליץ. אם כבר ראיתם, אתם בטח לא צריכים את ההמלצה שלי.
הקוזק הגזען היהודי בוכה כתנין 123650
הציטוט שאתה מביא מהתשדירים מקומם ביותר. נופת הצופים המיתממת הזו עומדת על כרעי תרנגולת. הנה למשל מה שאמר קוק:

ההבדל שבין הנשמה הישראלית...ובין נשמת הגויים כולם... הוא יותר גדול ויותר עמוק, מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה.
הקוזק הגזען היהודי בוכה כתנין 123686
? על איזה ציטוט אתה מדבר?
הקוזק הגזען היהודי בוכה כתנין 123754
''הסוג הראשון זה ארים, הסוג השני זה פולס-דויטש, והשאר זה לא בני אדם''
בחזקת, טלו קורה מבין עיניכם.
מתוך נאום בחירות. מי ומתי? 123795
הלילה גדול, הקשיבו בסבלנות, מה עוד עשינו למען עמנו. אנחנו בנינו את ארץ ישראל לאורכה ולרחבה. אני שמח לומר לכם שעימנו יושב אדריכל ההתנחלויות, אריאל שרון, איזה קשיים היו לו מחוץ ומבית. נסעתי לוושינגטון, לפתע אומר לי הנשיא, ההתנחלות שלכם בווסט בנק היא בילתי חוקית והיא מכשול לשלום. אני אמרתי לו ההתנחלות שלנו בג'ודאה וסמרייה היא חוקית והיא תחזק את השלום. ובנתיים הקימונו מאה ארבעים וארבע ישובים חדשים. לא נכנענו לשום לחצים.

תלכו בלילה לראות את השומרון, על ההר אור גדול. האור הגנוז של אהבת המולדת שהיה לאור גלוי של ההתנחתות היהודית. האור הזה לא יכבה לעולמים. הוא יאיר את דרכנו. לעולם לא נעזוב את השומרון. לעולם לא ננטוש את יהודה. לעולם לא נצא מרצועת עזה. לעולם לא נרד מרמת הגולן.

אנחנו רוצים לחיות עם הערבים בשלום, בכבוד הדדי, גם תחת ריבונות ישראלית תהיה להם אוטונומיה. הם יוכלו להתקדם. אבל, הארץ הזאת הוא ארצנו, ארץ אבותנו מימי קדם עד סוף כל הדורות.

ללכת לקלפי ולהטיל את הפתק הנכון, פתק אחר פתק, גשם נדבות של הפתקים הנכונים. ואז בעזרת השם מתוך אמונה זו עוד יבואו עלינו ימים גדולים, נבנה את משקנו, נחזק את צבאנו, נחנך את ילדינו, נחוקק את חוקינו הצודקים החברתיים, נפתור את מצוקת הדיור, נקים תעסוקה מלאה, נתנחל בארץ המולדת, ארץ יפה ככתוב בתורתנו הקדושה. בעזרת השם עוד כולנו נזכה לימי חדווה, לאהבה, ולגאולה שלמה.
בגין, ללא ספק 123796
בגין, 1981 123910
למה מספר התגובות במאמר הזה, מיום הפרסום, 123812
גדול ב- 1 ממספר התגובות שנמצאות בו?
לא ניסחתי שאלתי כראוי: 123813
ממספר התגובות ש''כתוב'' שנמצאות בו.
למה השמאל נעלם ? חבל היה כיף 124172
שלום חברים איך הסתדרתם בלעדי ?
היתי קצת בחו"ל , לא לא תורקיה .היה 10 אבל התגעגתי למעורב אצל סימה ולבית"ר שלי .
אני שומע שהשמאלנים אוכלים אותה מה זה חזק ,כבר לא צריך די 9 כדי להפיל את מה שנשאר מהאוכלי לבניה הגנבים.

יאלה ניפגש בקלפי ,תנו יד לימין וכל הצעירים שיודו באמת .
שמאל זה היה בישביל לשלם משכנתא , מה לעשות פרנסה צריך לא?
אבל בלב כולנו ימין ציוני , אריק אריק ועוד פעם אריק.

בקבוק יין לבן שרדונה אצלי לכל מי שבא לחגוג אצל סימה.

ביי
למה לא? 124337
ייתכן שזאת אשמתי...
בזמן הכנת ההספד הארוך שלי, נדמה לי שאישרתי את התגובה פעמיים, וכנראה המערכת יודעת לזהות שזאת תגובה כפולה.
לא נראה לי. 124545
במקרה כזה התגובה היתה מופיעה פעמיים. לי זה כבר קרה.
לא נראה לי. 126069
רק אם ערכת את התגובה בדרך. בכל פעם שנשמרת תגובה, המערכת בודקת אם לא קיימת תגובה זהה (מבחינת תוכן, כותרת, פרטי המחבר, וזהות התגובה לה עונים). אם התגובה כבר קיימת, מופיעה ההודעה כי התגובה נשמרה בהצלחה, ללא ביצוע שמירה נוספת בפועל.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים