תבנית נוף מולדתנו 1657
ההתייחסות לנוף בישראל הולכת ונעלמת – יחד עם הנוף עצמו.

ארץ ישראל הקטנה מגוונת במיוחד מבחינה נופית, הן בנוף הטבעי – הרים, מצוקים, חופי ים ומדבר - והן בנופים חקלאיים, בהם בני אלפי שנים (כגון מדרגות ההר ומעיינות הנקבה של הרי ירושלים), ובהם צעירים יחסית (כגון פרדסי השרון ושדות העמקים).

בעבר, ההתייחסות לנוף זכתה לחדור למקורותינו. אפשר למצוא אותה בציטוטים בתנ"ך ובספרות החכמים, כמו "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא" (ירמיהו מ"ו), או דברי רבן שמעון בן גמליאל: "סימן להרים – מילין, סימן לעמקים – דקלים, סימן לנחלים – קנים, סימן לשפלה – שקמים" (פסחים פרק ד' דף נ"ג). אפשר למצוא אותה בשירה ובספרות של הדורות הקודמים, כמו "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" (טשרניחובסקי), "שם הרי גולן" (רחל), ועוד. כיום, לעומת זאת, נדמה כי ההתייחסות לנוף הארץ הולכת ונעלמת, והנוף נופל קורבן ליוזמות הפיתוח השונות.

שימור הנוף בפני עצמו זכה עד היום להתייחסות מוגבלת בלבד בישראל, הן בממסד והן בקרב הציבור. בעוד ששטחים טבעיים עם נופים מרהיבים זכו ברובם להיכלל בשמורות טבע כבר בשנות השישים והשבעים, הרי ששימור היערות התעכב עד לשנות התשעים (וההגנה התכנונית על היערות אינה חזקה כמו זו של שמורות הטבע והגנים הלאומיים), ורק בשנים האחרונות החלו יוזמות לשימור הנוף החקלאי באזור זכרון יעקב, רמות מנשה ודרום השפלה.

רק באחד מששת מחוזות הארץ – מחוז הצפון – פועלת ועדת משנה ייעודית לדיון בתוכניות בנייה ופיתוח בעלות השפעה נופית רבה (ועדת משנה לנוף הגליל), ובכניסה לערי ישראל יש מפגעים נופיים בולטים, כמו תל חיריה במבואות גוש דן. תייר שרואה לראשונה את ירושלים ממחלף הראל, יראה לפניו את בית הקברות העירוני ושפכי עפר עצומים הצמודים אליו, ועוד קודם בדרכו יעבור דרך מחצבה מכוערת במחלף שורש.

עבור מתכנני הכבישים והמסילות, הנוף הוא בדרך כלל מטרד שיש לבתרו כדי לאפשר נסיעה מהירה ונוחה. המנהרות המעטות שנמצאות בכבישי ארצנו, נבנו לאחר מאבק של הגופים הירוקים, או מאילוצים תחבורתיים, אך לא ביוזמת המדינה – וכך, הצלקות נראות למרחוק. גם מחצבות לא מעטות נמצאות דווקא ליד עורקי תנועה ראשיים, כמו מחצבות כביש החוף, מחצבת שפיה בכביש יקנעם, ועוד. כאשר הוצבו עמודי התאורה משני צידי הכביש לירושלים, הציעה החברה להגנת הטבע להציב אותם באי התנועה, ולאפשר לנוסעים ליהנות מנוף ללא עמודים. ההצעה נדחתה, וגם חברת החשמל נוהגת להציב עמודי חשמל על פני הקרקע בלי התייחסות מיוחדת לערכו הנופי של האזור. שילוט חוצות פראי הפך כבר מזמן לנורמה, ובמקומות מסוימים הוא אף מוסד (נתיבי איילון, לדוגמא). ואם לא די בכך, בשנים האחרונות החלו לבלוט בנוף גם האנטנות הסלולריות, הצצות כפטריות אחר הגשם. שיקום נופי של צידי הדרכים הוא נדיר, ומתבצע בעיקר במחלפים ולאורך כביש "חוצה ישראל" (שם ניתן להתייחס אליו כעלה תאנה מצד מתכנני הכביש, שסירבו למנהר קטעים משמעותיים מהכביש באזורי הגבעות).

גם בתודעה הציבורית של האזרח הפשוט נדחק נוף המולדת לשוליים. תוכנית הבנייה הענקית של מערב ירושלים, המאיימת על עשרות אלפי דונמים של הרים הטובלים ביערות, מדרגות חקלאיות, בוסתנים ומעיינות ניקבה – נוף חקלאי בן אלפי שנים, לא זוכה לתשומת הלב הראויה בציבור הרחב, וזאת למרות שהשלכות התוכנית חורגות מהעניין המקומי של תושבי ירושלים לבדה. במסגרת התכנון העירוני ברוב ערי הארץ, אין התייחסות לנוף המקומי, וכך הולכים ונעלמים החולות של חולון, הפרדסים של רחובות ושדות התותים של רמת השרון. בנוף העירוני החדש נשתלים תמרים בכל מקום (תחת שיישארו מאפיין ייחודי של שתי "ערי התמרים" בארץ ישראל – יריחו ודיר אל־בלח), וכן מיני נוי הזרים לארץ ולנופיה כמו פיקוס, צאלון ובוגונוויליאה. שמות כמו "נווה הדרים" או "גבעת האירוסים", שבעבר קושרו בתודעה הציבורית עם הנוף הטבעי והחקלאי, עוברים הגדרה מחדש בתודעה, כשמות של מיזמי בנייה, בהם אין לראות אפילו פרח בר אחד, או דבר כלשהו שיקשור את הציבור עם ארצו שמעבר לשלמת הבטון והמלט.

גם בתקשורת ובאקדמיה ההתייחסות לנופי הארץ בשנים האחרונות זניחה לחלוטין, למרות שהנזקים הנגרמים ממדיניות הבינוי והפיתוח הקיימת הם בלתי־הפיכים.

אפשר היה גם אחרת: לטעת שקמים ושיטה מלבינה בערי מישור החוף הדרומי, אלוני תבור ועצי הדר בערי השרון, אלה אטלנטית ואלון התולע בירושלים רבתי, אשלים בבאר שבע ושיטים באילת – ובכך להקנות לכל עיר ואזור בארץ את הייחוד הנופי גם לאחר הבנייה בסביבה. ברמת השרון יישמו שיטה זו בשנים האחרונות, עם נטיעת חורשות אלוני תבור ועצי חושחש – אחד ממיני ההדר – ברחובות העיר.

יחד עם שמירת האלמנטים הטבעיים, חסרה בארץ גם התייחסות לשמירת הצביון האדריכלי של השכונות הוותיקות בערים – שכן גם זה הוא אלמנט נופי מובהק, ללא ספק. בעוד שבשנים האחרונות הוכרזו עכו העתיקה וחלק מתל אביב כאתרי מורשת עולמית, לא הוגדר בחוק הישראלי מעמד מחייב לשמירת הנוף העירוני. וכך, בשדרות רוטשילד בת"א, לצד מבנים המיועדים לשימור, צצים רבי קומות שמקומם הטבעי לא היה צריך להיות במתחם לשימור, ואילו בכניסה לעכו, עטורת התמרים על גדות הנעמן – מראה קלאסי הידוע לבאי העיר מזה מאות שנים – עתידה לצמוח שכונת מגורים חדשה ומנוכרת לנוף העיר. בירושלים, לחצים נדל"ניים קשים מונעים את הפיכת מרכז העיר לאזור שימור היסטורי. אל תבינו לא נכון – יש לבנות לגובה, גם בירושלים, אבל למה דווקא בשכונות היפות ביותר והגדושות במבנים היסטוריים?

בהפיכת הנוף לחסר חשיבות בתודעה הישראלית, מאבדת החברה הישראלית את אחד היסודות הקושרים את הציבור עם ארצו. יש להתייחס לנוף כאל חלק מהמורשת התרבותית וההיסטורית של מדינת ישראל. יש להחזיר את הנוף לתודעה הציבורית, הן על־ידי חיזוק הקשר בין הציבור והנוף – בחינוך, בטיולים ובתרבות – והן על־ידי הרחבת ההגנה על נופי הארץ, למעננו ולמען הדורות הבאים.
קישורים
ירושלים רבתי - מאמרו של עמית מנדלסון
חוצה ישראל - "דרך הרס", מאמרו של עמית מנדלסון
מורשת עולמית - רשימת האתרים של אונסק"ו
אתר השטחים הפתוחים בישראל
יפה נוף - מאמרו של עזריה אלון
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

נוף שמוף 176663
רגע ואם יהיה נוף אז יחזירו את השבויים, והסכם שלום בא אם נוף או בלי.

וכמה עולה לי כל דונם נוף אם אני רוצה דירה קרוב למרכז.

עמית עד כמה שאתה צודק וכמה שרוב האנשים בכלל לא יקשיבו לך.
נוף שמוף 176692
אין מה לעשות. אי אפשר לדחות כל נושא אחר בעולם רק כדי להמשיך להתווכח על השטחים. בזמן שכולם רבים על הארץ, הארץ עצמה הולכת ונהרסת.
צריך שילוב של אנשים מהשטח יחד עם יוזמות ממסדיות (כן, בטח!) כדי להזיז משהו.
נוף שמוף 176848
חשבתי שהציניות שלי מובנת, אני רואה בנושא הזה דבר יותר חשוב מאשר בשאר הנושאים שהזכרתי בתגובה הקודמת, אם זה לא היה מובן מסיבה זו או אחרת
נוף שמוף 176884
אני הבנתי את הציניות שלך היטב.
זו גם הבעיה - הרבה אנשים ציניים, כי הם יודעים מה צריך לעשות, אבל שום דבר לא נעשה. זו דוגמה קלאסית לרוב הדומם - כולם מחכים למישהו אחר שיעשה משהו.
אני לא מאשים אף אחד, זה נורמלי, אם גם לא מועיל במיוחד.
נוף שמוף 177161
טוב קבל מעט פחות ציניות.
ההיתי היום בחתונה בדואים והחתן סיפר לי שהוא בנה בית באזור של החמולה.
אני נותן דקה לניחוש כמה זמן לקח לבנות בית מבלוקים 90 מטר שניראה ממש טוב (ההבדל היחד שמבחוץ יש גג שדומה לגגות פח אולם מחומר אחר.) התשובה למטה... וכמובן כמה עלה לבנות אותו...

זמן הקמת הבית שבוע (כן לא שנה לא חצי שנה ולא חודש , לאחר שבוע הבית של 90 מטר 4 חדרים כולל ריצוף וכל שאר הדברים שבוע אחד.

אה וכמה זה עולה לנו? נו יש ניחוש

60 אלף ש"ח
כן לא בדולרים, גם לא ארו, 60 אלף עלה לבנות בית שהייתי בשימחה עובר לגור בו.

אז בפעם הבאה שאתם קונים דירה תחשבו על זה.
נוף שמוף 179163
ההפרש בין מחירי דירות הוא נגזרת של עלות הבניה (סוג גימור וכו') עלות הקרקע (שבמקרים רבים אין מקום להחשיב אותה כיוון שהתשלום עבור הקרקע נעשה ע"י יחידות דיור ולא כסף), מיסים (ישנם מיסים שונים על בניה באיזורים שונים גם בתוך אותה העיר).

כל אילו מסבירים חלק קטן מההבדל בלבד. הגורם המשמעותי ביותר הוא הסכום שאותו מוכנים אנשים לשלם עבור הבית או הדירה המדוברים או נכון יותר לשלם עבור מגורים בסביבה שבה הוא ממוקם. ההפרש הזה נובע מטעמים כמו פיתוח סביבתי, סוג האוכלוסיה שמתגוררת במקום ויוקרה המתלווה למגורים במקום.

לגבי הבית שאתה מדבר עליו, אני משער שבבניתו נחסכו הרבה עלויות שבמקרים אחרים אי אפשר לוותר עליהן (למשל האם הוא שילם את המיסים והוצא את האישורים שהוא אמור היה? כמה הוא שילם עבור העבודה? האם הוא שילם עבור החיבור לחשמל/מים/ביוב או שהתחבר בצורה פירטית לבית שכן? האם הוא שילם בעד הקרקע או שהיא הייתה בבעלות המשפחה קודם לכן?)

בכל אופן גם אם ההפרש בין עלות בניה של בית כזה בחמולה המשפחתית לבניתו באיזשהו יישוב בשרון אינה משמעותית עדיין עניין המיקום יגדיל משמעותית את העלות של הבית הסופי.
נוף שמוף 179198
הקרקע המדינה היא משאב ציבורי שעליו המדינה מקבלת הרבה מאוד כסף, היא יוצרת את המצב בכוח כאשר היא לא מאשרת פתיחת עתודות קרקע נוספות. במידה והיתה עושה זאת היה מחיר החלקה יוריד ואיתו מחיר הבית.

אני מדבר בדיוק על המיסים וכל שאר התשלומים שגובה מאיתנו המדינה כדי להעשיר אותה לפעמים ללא קשר לפיתוח האזורי.

לא הוא לא שילם מיסים
תשלום לקבלן+ 4 עובדים
מחובר אם גנרטור כמו כל החמולה
מים שולם ומשלם.
ביוב יש להם בורות היות והמדינה כלל לא מנסה לתת להם את מה שכל אחד אחר מקבל בארץ
הקרקע שייכת למשפחה שנים רבות, המדינה לא ממש מכירה בנושא ואינה מטפלת בו בכל רחבי הנגב. (למעשה המדינה כלל אל מטפלת בנושאי הבדואים)
ושוב גם אם כל הדברים המחיר היה עולה ל150 אלף שקל זה עדיין לא המליון שישלם ישראלי בכל מקום.

אכן המיקום יגדיל את העלות אולם יש כאילו שבכיף יעברו למקום בו העלות נמוכה אולם המדינה במכוון לא נותנת להם על מנת לחייב אותם לקנות ביוקר.
נוף שמוף 179517
מה שאתה אומר זה פשוט לא נכון, מחירי הקרקעות זה עניין של
א. הצע וביקוש.
ב. תכנון ארצי.
כשמישהו רוצה למכור את הרבע דונם שלו בצפון תל אביב שכבר הופשר לבניה וכבר שולמו עבורו המיסים הוא יבקש את המקסימום שאנשים יהיו מוכנים לשלם עבורו והמחיר הזה הוא מאוד יקר. למה זה מאוד יקר? כי מספיק אנשים מוכנים לשלם המון כסף בשביל בית פרטי בצפון תל אביב. ושם המחירים יכולים להגיע אפילו למליון דולר (עבור בית מאוד מפואר על מגרש של הרבה יותר מרבע דונם).
המדינה יכולה להוזיל זמנית את מחיר הקרקעות בצפון תל אביב אם לדוגמא תהפוך את פארק הירקון לשטח לבניה. אבל התוצאה של העניין הזה תהיה שלי ולך לא יהיה פארק הירקון ולעוד 300 או 400 משפחות אחרות יהיו בתים מפוארים במחיר יותר זול. האם זה מה שאתה רוצה שיקרה? במדינת ישראל אין מספיק שטח כדי לאפשר לכל אחד בית פרטי עם גינה.

מצד שני המדינה מוכנה לתת לך דונם בחינם (עם פיתוח סביבתי) ברמת הגולן. אתה מוזמן להביא את הקבלן שלהחבר שלך ואת 4 הפועלים שלו שיבנו לך שם יופי של בית. למה שם זה בחינם? כי אין מספיק אנשים שמוכנים לשלם עבור קרקע ברמת הגולן והמדינה רוצה לעודד את אילו שכן מוכנים לחיות שם לעבור לשם.

לגבי הביוב, המדינה לא אחראית על הביוב ברמה הזו אלא הראשות המקומית. אני לא קיבלתי את הביוב שאני משתמש בו בחינם, אני שילמתי עבורו ואני ממשיך לשלם ארנונה כדי שיתחזקו אותו כראוי. החבר שלך לא משלם את הסכומים הללו ולכן אין לו ביוב שלא יאשים את המדינה אלא את העיריה (אם יש לו כזו) אלא שהיא מין הסתם תדרוש את התשלום עבורו.
מודלים לחיקוי 176680
אילו מדינות מצטיינות במיוחד בשימור נופיהן, בעודן מפתחות תשתיות כבישים מודרניות, תעשייה וכו'? (כלומר, אם יש כאלו, ואם אתה מכיר). מעניין להבין אילו כוחות ומנגנונים פועלים שם.
מודלים לחיקוי 176697
קיימת בעייתיות מיוחדת בהשוואת ישראל למדינות המתקדמות בהקשר זה, וזאת ממספר סיבות:

1. גודל השטח - בשל גודלה המוגבל של ישראל, תהליכי ההרס והפיתוח משפיעים בצורה משמעותית הרבה יותר מאשר במדינות גדולות כמו בריטניה וצרפת.

2. גידול אוכלוסייה - קצב הגידול באוכלוסיית ישראל גדול מזה של המדינות המפותחות, וכבר עברנו חלק ממדינות אירופה כמו פינלנד. מבחינת צפיפות האוכלוסייה, ישראל מצפון לבאר שבע היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם.

3. המדיניות השיטתית של הקמת יישובים חדשים בישראל, לה אין מקבילה במדינות מתקדמות, ותחת דגל המאבק הטריטוריאלי-לאומי בארץ ישראל, הארץ עצמה נופלת קורבן לגחמות של פוליטיקאים.

4. בעלות הקרקעות. המצב בישראל, בה רוב מוחלט של הקרקעות שייכות למדינה, הוא חסר תקדים במדינות המערב, והופך את מינהל מקרקעי ישראל יעד מועדף להשתלטות ובחישת יזמי נדל"ן - כפי שאכן קורה בפועל.

בעניין תשתיות הכבישים, בכל מדינות המערב משתמשים במנהרות וגשרים, בצורה זו או אחרת. בישראל, משרד הביטחון התנגד לעצם הרעיון עד אמצע שנות ה-‏80', וגם כיום השימוש בשיטות אלו בארץ הוא אפסי.
מנוחה בלי נחלה 267057
אם וכאשר נגיע אל המנוחה=הסכמי שלום כוללים, נמצא שמלחמות נדל"ן הספיקו להשחית כול פינה טובה. חופים מעטים, שכמעט כולם בתשלום ובקושי חצי מטר רבוע של שטח ירוק לאדם.
מודלים לחיקוי 176705
אם לשפוט לפי המקומות שטיילתי בהם ולפי החדשות, רוב מדינות המערב מצליחות בשימור נופיהן הרבה יותר מאיתנו ,במקביל לפיתוח תשתיות ותעשיה (אפילו בלי להתייחס לדוגמאות קיצוניות לטובה כמו ניו-זילנד וקליפורניה).

הכוחות והמנגנונים הפועלים במקומות כאלו הם מודעות חברתית לנושא הסביבה, לובי "ירוק" חזק וחוקים מתאימים. וכמובן כסף לא מזיק.

אבל סתם דוגמא קטנה, בהרבה מדינות יש חוק מאוד פשוט שמסדיר את עניין החופים - 10 מטר מקו המים שייכים למדינה (ואין כל אפשרות לרכוש אותם), והבניה על אותו שטח חייבת להיות באישור המדינה ובהרבה מקרים גם באישור המקבילה המקומית של החברה להגנת הטבע.
מודלים לחיקוי 176759
לדעתי הולנד, בה אני מתגוררת, הינה דוגמא טובה למדינה המשלבת פיתוח ושימור יחדיו. הולנד צפופה יותר מישראל (פי אחד וחצי בגודל פיזי, ומעט פחות מפי שלוש בגודל האוכלוסיה). מערכת הכבישים והרכבות מדהימה, אך היא אינה באה על חשבון שימור הנוף והשטחים הירוקים. אני לא יודעת אילו כוחות פועלים (מפלגת הירוקים היא בעלת 8 מושבים - בערך 5 אחוזים).
מודלים לחיקוי 176846
הייתי לפני כחודש בטיול במספר ארצות, שוויץ הייתה המרשימה ביותר מכולן , כאשר כמות המנהרות שם הייתה מטורפת , ניראה שיש להם תולעים שעושות את זה, אוסטריה גם כן יפיפיה.

אם אני לא טועה עד היום משלמים לחקלאים בשוויץ בשביל שימשיכו לעבוד בזה בשביל הנופים, כמו כן ראיתי איך משקים את ההרים שם על מנת שיהיה נוף ירוק.
מודלים לחיקוי - ניו-זילנד לוקחת בעקיפה 176875
אכן שוויץ מדהימה כמו בגלויה, אבל הנוף האנושי די מצער
הרגשתי שם כאילו אני ברובוט לנד, לעומת ניו-זילנד שבה
הנוף עוד יותר מדהים, כן יש מקומות שבן-אדם יכול לאבד
את השפיות שלו... והתושבים חמים וטובים להפליא, ממש גן-עדן
עלי אדמות...
שלוש הערות 176720
המאמר מזכיר לי סצינה מהסרט ''ברזיל'', ואין זה ספוילר- משאית גדולה נוסעת במהירות על כביש ראשי, ושני צדי הכביש מכוסים בפירסומות גבוהות מהמשאית, ורק ממבט המצלמה ניתן לראות את כל הנוף הירוק מסביב לכביש
זה יהיה מצבנו עוד כמה שנים

עוד כמה שנים חלק מהחקלאות תעלם- כמו שהדרים הפכו ללא רווחיים בשרון ונזנחו כך קורה ויקרה בגליל. בחלק מהמקומות החקלאות לעומת היבוא לא תהיה רווחית לעומת נדל''ן או הזנחה

זה לא נכון ששכונת האירוסים אין לה קשר לנוף- היא נבנתה מעל גבעת האירוסים שם טיילו המשפחות ושיחקו הילדים בטיולי הטבע,
וקנו רוצחי הנדל''ן ובנו את השכונה
בתור אחד שהיה בניו-זילנד 176795
בתור אחד שאוהב לצייר נופים, במיוחד של הארץ, זה פשוט כואב לראות את הנוף הקטן והיחודי שיש לנו נטבח תחת השיקולים קצרי הטווח של אנשים לא אסטתים, גסים ובהמים שכל מאוויהם הוא לעסות כסף לא משנה עד כמה הסביבה נפגעת... חבל שבעוד עשרים שנה יבואו אנשים ויתפעלו רק מהתמונות והציורים של נוף שאבד ונעלם כלא היה...
בתור אחד שהיה במספר ערים באנגליה‏1 176870
מילא היינו טובחים בנוף המולדת ובונים משהו יפה ואסתטי במקום, אבל ALAS, גם הערים שאנו בונים מכוערות למראה (וגם ערים יפות קיימות, כמו יפו העתיקה או ירושלים, אנחנו מצליחים להרוס).
אולי זה בגלל שיוצא לי לעבור המון באיזור ה"צ'קפוסט" בחיפה (אם כי גם בגוש דן אני מקבל תחושה דומה), אבל לפעמים נראה לי שהמכה האסתטית מספר אחת בערי ישראל היא כמויות הטקסט שיש בכל מקום, בד"כ על שלטי פח צבעוניים, מכוערים ועם אותיות ענקיות שאפשר לראות ממרחק של קילומטר. למה אנחנו צריכים להרגיש שנכנסנו לאתר אינטרנט שעוצב ע"י ילד בן 5, כל פעם כשאנחנו נכנסים לאיזה קניון או רחוב עם חנויות?

___________
1 Salisbury היא החביבה עלי ולא בגלל שהיא מדהימה או משהו כזה. היא פשוט דוגמא נחמדה לאיך אפשר לבנות עיר מפותחת ומודרנית, כולל כל ה-בלוקבאסטרים, החנויות והפיצה האטים למינהם, שהיא גם אנושית למראה. מצד שני, גם להם יש את הצרות שלהם וזאת יודע כל מי שראה איך הם חירבשו ל-Stonehenge את הצורה.
בתור אחד שהיה במספר ערים באנגליה‏1 176873
לא רק בן 5 אלא על גראס! :) כן בניו-זילנד למשל
אסור לשים שלטים בכבישים שמפריעים לנוף, הכבישים עצמם צרים ומסתתרים היטב... הם סופר מודעים לאיכות הסביבה, והמדינה
היחידה שמתנגדת ברמת הממשל לאנרגיה גרעינית...
אני זוכר אמרה של אזרח מקנדה שעבד בתל-אביב, שהיה מנענע את ראשו בתדהמה כל פעם שהיה מסתכל מהמשרדים על העיר "...נראת כמו עיר שנבנתה עלידי 1001 ארכיטקטים שיכורים"
בארצנו המוקפת מדינות ע... קשה לשמור על אופי אירופי,
בריטי, מה שגם שנפרדנו מהם די בבום!
מדינות ערביות? 176880
"בארצנו המוקפת מדינות ע... קשה לשמור על אופי אירופי,
בריטי, מה שגם שנפרדנו מהם די בבום!"

גם בזה אשמים הערבים הרוצים להשמידנו ביותר? נו נו, הייתי צריך לנחש. אז מסתבר שהשלטים המכוערים שאני רואה במקום מגורי הם תוצאה מכוערת של תרבות ערבית מפגרת ולא תוצאה לכך שמישהו רוצה לעשות כסף ולפרסם את מוצריו מבלי שרגולציה בענייני אסתטיקה תגביל את צעדיו (חוסר רגולציה הנובעת מאדישות של אזרחים יהודיים לאסתטיקה, בין השאר).

___
נ.ב.
ערבי זה לא מילת גנאי. אפשר לכתוב מדינות ערביות בלי צינזור עצמי. אני בטוח שאף אחד לא יעלב.
מדינות ערביות? 176883
חלילה להאשים את אחינו האהובים... כיהודי גלותי אני מפחד מהצל שלי ובטח של אחרים, אבל כאחד כאנשים שהגיעו מאירופה וגדלו תחת "אווירה" אחרת של תרבות, הישום בפועל של אסטתיקה פורמלית אינה באפשר באיזורינו! אין אף מדינה שחיה בבועה מוחלטת אלא עם כן הגיאוגרפיה שלה מאפשרת בידול מוחלט, כמו ניו-זילנד, אנגליה וכו...

קיבוץ גליות זה קיבוץ רעיונות, ומה שאנחנו רואים זה המיטב שאפשר ליצר ואין להשוות אותו עם מקומות אחרים לדעתי.
מדינות ערביות? 176890
אני מבין שליהודים אין תרבות משלהם. אלו שהגיעו מאירופה הביאו רק תרבות אירופאית שכולה אסתטיקה ואלו שהגיעו ממדינות ערב הביאו רק תרבות ערבית מכוערת והתרבות הערבית ניצחה את הארופאים המסכנים בשל הגאוגרפיה (בהנחה שתרבות ערבית=חוסר אסתטיקה).

להשוות למקומות אחרים זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות. לא יזיק לנו ללמוד משהו מן הגויים, גם אם אנחנו "עם סגולה".

בכלל, כל היחוס של תופעות הפרסום המוגזם ברחובות לתרבות הערבית הוא מגוחך בעיני. רוח תרבות הצרימה החזותית בצורה של פרסומות צעקניות ומכוערות בחוצות העיר זה דווקא משהו שנושב עלינו מכיוון מערב ולא מכיוון מזרח.

לא הבנתי למה אסתטיקה איננה באפשר באיזורנו. אולי זה סתם כי קשה לי להבין פטליזם בשעות כאלה של הלילה.
מדינות ערביות? 176936
בכלל לא ידעתי שהערבים מגזימים בשלטי פרסום.
זה לא נראה ביישובים שלהם, וגם לא בתמונות הסי.אנ.אנ. הבאות מעיראק.
טוב, לסי.אנ.אנ. אסור להאמין, זה ידוע שהם תחנה של גוש שלום הסמולנית.
מדינות ערביות? (פוסט אמפריה התורכית) 176955
אין מה להאשים את הפלישתים בהקשר המצב האסטתי, כמות משמעותית של מדינות ערב יצאו מתוך האימפריה התורכית, אחרי 400 שנה של התעלמות מוחלטת והתרכזות מאסיבית במהלך החיים של המדבר אין באפשר להרגיע לרמות הבניה שהגיעו אליהם באירופה. אך עם זאת מצב הביש הבטחוני מזעזע את יסודות הפנאי שלנו, כתוצאה מכך תכנות על אחראי אסטתי ויצירתי הוא די בלתי-אפשרי.
CNN הם הרשת של טד-טרנר (לא המפכ"ל לשעבר) ההערות הנחמדות שהוא השמיע די מתחרות בידידנו האהוב ראש ממשלת מלאזיה היוצא.... לעומת זאת רופרט מרדוק (FOX NEWSׂ) על אף הדמגוגיה הזולה של הרשת מועדפים על טעמי.
מי אמר שמצבנו רע כל כך 176959
לא לכל המדינות בעולם יש אויב שהן יכולות להאשים אותו ואת מצב הביש הבטחוני שהוא גורם בכל בעיותיהן הפנימיות.
מדינות שאין להן אויב, צריכות להפשיל את השרוולים ולהתחיל לעבוד: לשפר את איכות הסביבה, לשפר את המצב הכלכלי של אזרחיהן. אין להן תירוץ, אז הן צריכות לעבוד, ולפעמים גם מצליחות.
אשרינו, יש לנו אויבים. ושכולם יתפוצצו (מקנאה).
מי אמר שמצבנו רע כל כך 176973
אני מסכים אתך לחלוטין! הבעיה היא שאויבים נכפו עלינו, הרצל ופתיון אוגנדה בזמנו, לא היה עוזר לנו, תאמין לי... הביעה שאתה מנסה להתעלם מהבעיות ה"בטחוניות" ולהתרכז במשהוא יפה ואסטתטי אתה חוטף את זה בפנים שוב, המציאות מכה וזה קשה, כמה חבל - ואני מסכים האשם נופל גם עלנו, במיוחד עלנו - על כל אחד לחשוב בצורה חיובית, לנסות לשפר משהוא בעולם שלו, לא ללכך, לא לקלל לא לצפצף בכביש האיזור פה יהיה הרבה יותר accomodating
מי אמר שמצבנו רע כל כך 176975
הידד. הגענו להסכמה.
אז בוא נתחיל כבר היום לחשוב חיובית, ולהתנהג יפה, ונפתח בזה שאף אחד לא יקרא לשני בוגד ולא יציע לתלות אותו. וישא''ק.
מי אמר שמצבנו רע כל כך 176979
כן ידידי בנושא האסטתי תמיד קל להגיע להבנות - במיוחד שמר קאנט כבר ממזמן סידר את העניניים בנושא זה - חוץ מזה אני לא זוכר (?) שהקלדתי עליך שאתה בוגד?! יש לנו מספק אויבים מבחוץ שהיו שמחים למלחמת אחים מיותרת.
מי אמר שמצבנו רע כל כך 176986
עלי לא הקלדת, אבל למשלתגובה 176775
מי אמר שמצבנו רע כל כך 176993
אני מפנה אותך לתגובה הזו שמסבירה את הזעם הפתאומי שהתפרץ לנוכח הדברים, יש דברים בגו, מה שהם עשו זה לא רציני תגובה 176989
הערבים מגזימים בשלטי פרסום רק בישראל 177065
הערבים מגזימים בשלטי פרסום רק בישראל - דבר רע ומכוער שנלמד מהיהודים

סעו בג'סר א-זרקא או באיזור כפר יסיף....
ז'בוטינסקי 177209
פעם נסענו ברחוב ז'בוטינסקי מאמצע ר"ג למרכז פ"ת במונית שרות.
קצת השתעממנו והתחלנו לספור כמה שלטי פרסומת יש בדרך, בלי לספור שלטים של חנויות.
התבלבלנו בסביבות ה-‏130!
מי ישמור על התל? 177030
דוגמה עצובה: בבית החולים תל השומר בנו (וגידלו) לפני כמה שנים שטח ציבורי נחמד בכניסה ההומה לבין המרכזי: שילוב מעוצב של דשא, בטון, עצים וכמה ספסלי עץ מסביב, לא משהו יוצא דופן (וטוב שכך), אבל רגוע ומזמין לשבת. בביקורי שם השבוע (רק ביקורת, תודה שדאגתם) נחרדתי לגלות שספסלי העץ הפכו מצע לפרסומות צבעוניות וצעקניות: משקאות קלים, סלולרי, כל הרפרטואר המקובל, פשוט מצוירות על הקרשים. על ספסל אחד לא היתה פרסומת, אלא שלט שמזמין את המפרסמים ומורה להם לאן להתקשר.

השלב הבא שאני מצפה לו (טוב, אולי מתאים יותר למנטליות החוקית כרגע בארה"ב - ראה היוזמה לאסור על אנשים לדלג על פרסומות) הוא שיאסרו על אנשים לשבת על הספסלים, שהרי בכך הם חוסמים את הפרסומות...
מי ישמור על התל? 177038
אלוהים ישמור עלינו מתאוות הבצע של המפרסמים? הם רק שליחהם של לקוחותיהם המעוניין למכור 101 סוגים שונים של שמפו ומשחות שיניים - בקצב הזה לא ישאר הרבה מעולמנו זמנים משתנים ולא לטובה - האנדיאנים (שהוגדרו כברברים.... LOL) כיבדו והעריצו את אמא אדמה - ואילו אנחנו פוצעים אותה יום ביומו - האיזור האקולוגי הוא לא סיסמת שווא! עד שהיה מאוחר מדי. לא ירחק היום שבו גם בני האדם יהיו שטח פרסומת מהלך, אופסס זה כבר היום

מה תגיד על הדיירים בבנין הפינתי במרמת גן - מול איילון, שארבעת צדדיו מכוסים בפרסומות, אתה יודע שגרים שם אנשים, שהחליטו לקבל את הכסף ולא לראות אור יום! איזה ריקבון אלוהים.
מי ישמור על התל? 178169
אולי הפיתרון לקיפאון בתחום הירוק הוא שת''פ בין שמאל לימין ע''י לובי שמחוייב לנושא הזה, כפי שאני ואתה מסכימים עליו (אבל מהתרשמותי לא נסכים על דבר בנושא המדיני-ביטחוני).
מצד שני אני בספק אם קוד הנאמנות למפלגה יוכל להישבר ע''י לובי טראנס-מפלגתי...
מי ישמור על התל? 178200
אכן! דווקא לובי על-מפלגתי לנושאי הסביבה שאינו פועל במתכונת מפלגתית אלה לשם שכנוע יכול להיות הדבר הבא! אולי נמצא שאנשים שהאדמה קרובה ללבם יכולים באים מכל סוגי המפלגות ויש מכנה משותף שאפשר לדחוף - ומאמר מוסגר וחלומי הישר מספרי הילדים - אולי גם אפשר יהיה להגיע מתוך כך להסכמות בנושאים "כואבים" ו"חשובים" יותר כמו בטחון וכו...

נא לחתום רבותי.
מי ישמור על התל? 178254
או פשוט כיתבו לח''כים השונים באתר הכנסת-נראה לי יותר פרקטי (אם בכלל). בתקווה שיצא מזה משהו.
176877
ישנן כאן שתי בעיות: מעשית ותפישתית.

מעשית, ישנה בישראל בעייה קשה מאוד של צפיפות. אם מוציאים מכלל חשבון את הנגב על תושביו, כ-‏6.3 מליון תושבים נאלצים להצטופף בשטח של כ-‏8,000 קילומטר מרובע – כמעט 800 נפשות לקמ"ר. אפילו בהולנד הצפיפות היא רק מעט יותר ממחצית מזה (484 נפש לקמ"ר בשטחים שאינם ים). במצב כזה, קשה מאוד לשמר ערכי טבע ונוף.

נתונים אלו מובילים לבעייה הקונספטואלית. המקומות היחידים שהם צפופים יותר מישראל הם מקומות זעירים נוסח מקאו, הונג-קונג וסינגפור עם 1200 עד 7000 נפש לקמ"ר). מקומות נוספים שסובלים מצפיפות ברמות קיצוניות אלו הם טאיוואן (628 נפש לקמ"ר), קוריאה עם 492 נפש לקמ"ר, ויפן עם 340 נפש לקמ"ר. בשלוש האחרונות, רוב השטח הררי מאוד ואינו מתאים ליישובים גדולים ולכן מתרכזת רוב האוכלוסיה ברצועה צרה למדי לאורך החופים, כך שהצפיפות האפקטיבית גדולה אף יותר.
בהונג-קונג ודומותיה נוצרה תופעה של "מדינה-עיר" – ארץ שכל שטחה הוא למעשה עיר אחת גדולה. ביפאן, קוריאה וטאיוואן אפשר להבחין בתופעה דומה שבה רצועות מעויירות הולכות ומתפשטות עד שהן הופכות לרצף עירוני אחד.
נוכח הצפיפות הזו, מתבקשת גם בישראל תפישה שונה של המציאות שאינה מתעלמת מההיווצרות בפועל של רצף מעוייר כמעט ללא הפסקה מראשון לציון, חולון ובת-ים בדרום עד הרצליה בצפון וכפר סבא, הוד השרון ופתח תקווה במזרח שבו מתגוררים כמעט מחצית מתושבי המדינה, כשאליהם נוספים גושים עירוניים גדולים נוספים בחיפה וירושלים.
המצב הזה רק ילך ויעצים, כמובן, ונדרשת הכרעה ברורה: האם להמשיך ולדבוק בקיום טבע ונוף תוך העמדת פנים שמדובר בסך הכל במושבות עם תסחיף מוחי שבגללו גדלו למידת ערים או להתייחס לתל-אביב רבתי (בעיקר) ולערים הקטנות יותר כאל שטח עירוני מובהק ולטבע בתוכו כאל טבע בתוך ערים.
176882
המצב הרבה יותר פשוט ממה שאתה מתאר ולא נדרשת שום הכרעה. אפשר וצריך לעשות תכנון עירוני הכולל בתוכו טבע (עצים, גנים, חופים), ובמקביל אפשר וצריך לתכנן את שמירת הנופים באזורים פתוחים (למשל, למקם פרוייקטי נדל''ן חדשים במתחמים שהם כבר בנויים).

אגב, התייחסו לטיעונים שלך בתגובות קודמות. עובדתית יש הרבה אזורים בעולם המערבי שמבחינת הצפיפות ורמת הפיתוח דומים לישראל, אבל מבחינת שמירה על איכות הסביבה עולים עליה בהרבה. אפילו בראיה המאוד צרה של טבע בתוך ערים.
176903
לא ממש הבנתי את דעתך בעניין ההכרעה הברורה. מדיניות התכנון בישראל בעשור האחרון, כלל אינה דובקת בקיום טבע ונוף, ומעודדת בינוי חסר תכנון ארוך טווח.
המדיניות הזו היא אותה מדיניות שאיפשרה לערים כמו רעננה או כפר סבא, לבנות גם בעשור הנוכחי שכונות מגורים צמודות קרקע למרות מצוקת השטח - ולכן העמדת הפנים היא חלקית בלבד, בונים כאילו זה אזור כפרי, אבל היקפי השטח המנוצלים לבנייה הם כמו באזור עירוני, ובסוף לא נשארים די שטחים ירוקים, וגם נוצרות בעיות קשות של העמסה על התשתיות הקיימות. זאת כאשר בלונדון רבתי לבדה, יש כ-‏90 שמורות טבע עירוניות.

גוש דן כבר היום הוא שטח עירוני מובהק, אך הבנייה והפיתוח בו נעשים בשלל תוכניות מתאר ללא תיאום אמיתי ביניהן, וכך מתוכננות כיום כ-‏60 אלף יחידות דיור בחלקו הצפוני של גוש דן (צפון מערב ת"א, דרום מערב הרצליה, רמת השרון, הוד השרון) במספר תוכניות נפרדות וללא תכנון כולל.

אפשר גם לציין שליצירת עיר המדינה, יש השלכות כבדות משקל מבחינת איכות החיים, דמוגרפיה וביטחון לאומי.
אין מדיניות 177011
זה מפני שאין מדיניות, נקודה.
אתה מכיר נושא אחד במדינה שבו יש מדיניות? מישהו שממש יושב ומתכנן ומחליט החלטות בצורה מסודרת והגיונית?
זה לא קורה בשום תחום אחר. למה שזה יקרה בתחום הסביבה?
דוגמה קיצונית ‏1 177042
לאו דווקא של בנייה "שטוחה":

ההיגיון של כניעה עירונית לשיקולים של יזם/קבלן, על חשבון שיקולים עירוניים ארוכי-טווח, בולט פה מאוד. אותו היגיון פעל גם במקרה של הרס גימנסיה הרצליה לטובת מגדל שלום בסוף שנות השישים. אז לא היתה מודעות לשימור המבנים ההיסטוריים של ת"א. היום יש מודעות, אז לא הורסים אותם - רק בונים ביניהם מפלצות של רבי קומות.

מקרה נוסף הוא שוק בצלאל, שם אמור להיבנות קומפלקס של מרכז קניות, חניון תת-קרקעי ומגדל מגורים. השוק אינו אתר היסטורי ואין לו ערך אדריכלי, ובכל זאת נראה לי שהתוכנית מתעלמת מהעובדה שהאזור שבו מדובר כבר רווי במרכזי אוכל (שוק הכרמל), בילוי (אלנבי, רחוב קינג ג'ורג') וקניות (שינקין). לא ברור אם יש בו צורך אמיתי, או אם יעמוד כפיל לבן, בדומה למגדל הדירות בבלפור פינת אלנבי.

עוד פילים לבנים? הקניונים שהוקמו כמעט בכל צומת בשטחים שבין חולון וראשון. עכשיו מחצית מהם עומדים ריקים (לא ריקים מקונים - ריקים מחנויות).

1 זה כמובן במסגרת פרסומת סמויה לבלוג שלי
דוגמה קיצונית ‏1 177056
אכן דוחה, ומדגיש אחת מהבעיות - אין תכנון כולל.
ייתכן שיש מקום להקמת המגדל הזה, אבל בפירוש לא כנטע זר בנוף אלא כחלק מקבוצת מבנים, כולל מחשבה על שדרוג תשתיות התחבורה (רכבת קלה כבר אמרנו?) בדומה למשל למתחם La Defence בפאריס.
ואם מזכירים פילים לבנים, התחנה המרכזית החדשה בת"א מהווה עוד דוגמא נוראית להצבת פיל לבן באמצע אזור מגורים (שהולך ומדרדר עם השנים), והיום רוב החנויות בתחנה נטושות. בתכנון כולל, היה ניתן להפוך את כל האזור למתחם בנייה גבוהה עם זיקה ישירה בין התחנה המרכזית ותחנת הרכבת הסמוכה, ואפילו להשאיר מקום לפארק ציבורי.
דוגמה קיצונית ‏1 177183
איכס, התחנה המרכזית החדשה בת''א. מקום דוחה.
ישראל התחילה עם מודעות סביבתית גדולה מאד 176947
די לזכור שתל אביב החלה כשכונת גנים ואת נטיעת היערות של הקרן הקיימת (לרוב עצי אורן ולא אלונים שיותר מתאימים לנוף).

עם הזמן זה נהרס. משנות החמישים ישנו גידול דמוגרפי בלתי פוסק.
השילוב הדורסני של פולטיקאים, קבלנים ובנקים גם עושה שלו.
וגם השתלטות התפיסה שלכל אזרח מגיע בית צמוד קרקע משלו ועוד מכונית פרטית.
שתי התביעות האחרונות גורמות ליצירת מפלצות בדמות שוהם, ישוב עירוני צמוד קרקע המשתרע לאורך קילומטרים, ומחלפי הענק שמובילים אליו.

את הגורמים לתביעות הנזכרות יש להתבונן, אך עדיין אין ספק שהם בין הורסי הטבע הגדולים של מדינת ישראל.
(עוד הבדלים נמצאים בין השפלה הצפונית של ישובי הכוכבים צמודי קרקע לבין השפלה הדרומית של ערים גדולות ולא מפוזרות).
עוד מאמר רלוונטי 176988
של דניאל מורגנשטרן ב-YNET
עוד מאמר רלוונטי (לקרוא ולבכות) 177003
אכן מאמר איכותי, ממש כואב לקרוא כיצד השטחים הטבעיים הקטנים של מדינתנו נטרפים בידי שיקולים קצרי טווח, אפילו בארצות הברית הקפיטאליסטית, בעלת שטחים עצומים ונרחבים השמירה על הסביבה רק גוברת ומשתפרת, חוץ מכמה מדינות תעשייתיות. באמת צריך להכריז על חדרה כאזור אסון לאומי! זה פשוט נורא, נורא.
מילים כדרבנות 177291
מה נאמר ומה נגיד...צודק. אני חש די מאוד כמוך אבל מתנחם בנסיעות צפונה למצפה נטופה דרומה לאן שלא יהיה או מזרחה לבקעת הירדן שם אני לומד.אכן מצבנו עגום אבל אני אופטימי:בסך הכל המודעות לעניני הסביבה גוברת ואני מאמין שחלק גדול מעם ישראל יכול להרשות לעצמו לגור מחוץ לעיר ורוב רובם בטוח יכולים לטייל מידי פעם,ולמי אין קרובים בגליל?בנגב?באיזשהו מושב?! אז נכון שזה לא "נוף מולדתו" אבל אפשר להקשר לנוף...עובדה שאני הצלחתי.
אגב,אני מאמין שהטבע מסוגל להתגבר תוך כמה עשרות שנים על מחצבה,בטח אם עוזרים לו (ושיעזרו לו!!!)
גדי
חובב אלונים מושבע
החטאת את המטרה 177352
צר לי, אבל מגורים מחוץ לעיר - על הנוף - אינם תורמים לשמירת הנוף. מוטב לרכז את עיקר הבנייה בערים מודרניות, ולשמור על שטחים פתוחים גדולים ורציפים ככל האפשר בין האזורים העירוניים.
יש חשיבות לטיולים, אך לא רק מחוץ לערים אלא גם בתוכן, וחשוב שגם הערים תבנינה כך שיהיה אפשר לדבר על נוף עירוני היוצר זיקה אליו.

אגב מבחינתי אישית, כל שעל בארץ הוא חלק מנוף מולדתי, ואותה תחושה היתה לי גם בטיולי בעבר הירדן המזרחי (למרות תמיכתי במדינה פלסטינית ברוב שטחי יש''ע).
כמה נכון כמה כואב 238403
כל כך נכון וכל כך כואב
ועוד לא הזכרנו את הנזק שגורמים המטיילים הרבים והררי האשפה הנערמים בכל פינה.
פשוט עצוב
שפוט מביש
כמה נכון כמה כואב 383696
למה לא קיים גוף שיפקח על הבנייה ועל התשתיות? לסירוגין למה אף ארגון "ירוק" לא עושה הפגנות? אם נמשיך כך, תשאר אצרנו אבן ובטון. יעלמו מדברים, חולות יערות(חורשות). ולמי שאחראי על התשתיות, אין לו לב? אין לו נשמה? לא כואב לו לראות איך חתכו בבשר האדמה?
כשאני רואה איך בונים כביש באמצע הר, מדמיינת אני שבוכה ההר, והנה עוד רגע קט ינשוף את נשמת אפו האחרונה ויהפוך לגוויה, בה ישרצו המכוניות כתולעים.

למה לאף אחד לא אכפת?
כמה נכון כמה כואב 383716
וכשאת רואה שכורתים עיצים, את ישר רואה אנטים.
כמה נכון כמה כואב 383718
מה זה אנטים, ובכלל - אתה יכול לפרש את כל המשפט?
כמה נכון כמה כואב 383731
צר לי, לא מספיק מתוחכמת להבין כוונתך...
כמה נכון כמה כואב 383737
לא קראת את שר הטבעות?
כמה נכון כמה כואב 383744
קראתי גם קראתי. (גם סרטים ראיתי) אנטים לא זכרתי.
הכוונה למפלצות העצים? (גרועה בשמות...)

בכל מקרה מה רצית לומר בתגובתך? שהייתי רגשנית מדי?
כמה נכון כמה כואב 383746
איפה למצוא המובאה של טשרניחובסקי 400824
ובענין אחר, אני צריכה למצוא את המובאה של טשרניחובסקי "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"
איפה זה כתוב, ממש כתוב? כולם משתמשים בזה ואף אחד לא יודע, הרוב גם לא יודעים שזה טשרניחובסקי.
תודה על העזרה
איפה למצוא המובאה של טשרניחובסקי 400828
הממ. שאלה קשה. אולי באסופת השירים שלו?

ואולי לעשות חיפוש גוגל על הציטוט שהבאת, ולפנות לקישור הראשון בדף התוצאות השני? גם רעיון.
איפה למצוא המובאה של טשרניחובסקי 449712
''האדם אינו אלא...'', כתבי ש. טשרניחובסקי (הוצאת ועד היובל) כרך שלישי - שירים, עמ' סד
איפה למצוא המובאה של טשרניחובסקי 454894
תודה על ההפנייה. חסרה בה רק שנת הוצאת האסופה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים