עובדי עיריית קריית-מלאכי עובדים כבר חצי שנה ללא משכורת 1764
כ-‏200 עובדי העירייה והמתנ"ס בקריית־מלאכי התבצרו היום (ג') בלשכתו של ראש העיר. העובדים טוענים שלא קיבלו את שכרם מזה חצי שנה. חלקם אף טוענים שלא קבלו שכר כבר תשעה חודשים.

חבר ועד העובדים שלמה אזורי אמר: "יש פה אנשים שמנקים רחובות בשביל 3,000 שקל וגם את זה לא מקבלים. יש עובדי עירייה שאין להם חשמל בבית ולאף אחד לא אכפת, אנחנו עובדים בהתנדבות. זה אסון, זה חורבן. אני מפחד שיקרה איזה אסון לעובדי העירייה ואז יהיה מאוחר מדי".

ראש עיריית קריית־מלאכי מוטי מלכה התייחס היום למצוקת העובדים: "אני מבין את העובדים. אני עצמי ויתרתי על שכרי והסגנים אצלי לא מקבלים שכר. אני עושה ימים ולילות על מנת שהעובדים יקבלו את שכרם כחוק".
קישורים
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

188786
באמת, כל הכבוד לראש העיריה. העובדים לא מקבלים משכורות, והוא עצמו ויתר על שכרו. יישר כוח.
189194
עובדי עיריית קרית מלאכי נעלו ראש העיר במשרדו - "הארץ" :
אפשר גם אחרת 188790
מתוך "הארץ" (תזכורת - עכשיו תחילת ינואר 2004):

חלק מעובדי מע"צ שיפוטרו בשבועות הקרובים בעקבות סגירת מע"צ והחלפתה בחברה ממשלתית, ימשיכו לקבל משכורת חודשית עד סוף 2004, אף על פי שלא יועסקו - כך העריכו היום (שלישי) מקורות במשרדי הממשלה.

לא מובן 189043
כאשר מעסיק פרטי אינו משלם משכורת - איש אינו חושב לשבות. הדרך המקובלת היא פניה לבית הדין לעבודה ותביעה על הלנת שכר. יתרה מזו - הפיצויים על הלנת שכר הם גבוהים מאד, במידה האמורה להרתיע כל מעסיק מלהשתעשע ברעיון של הלנת שכר.

מדוע כאן אין הדבר כך? עובד שלא קיבל את שכרו במשך חצי שנה אמור להפוך לאדם עשיר בשל ההרפתקה הפיננסית הזו של המעסיק, ויהא זה אדם פרטי או המדינה.

נראה לי שהנתונים שבידינו אינם מלאים, שהרי פניה פשוטה לבית הדין לעבודה היתה אמורה לפתור את הבעיה. האם נעשתה פניה שכזו?
לא מובן 189095
יש לי חברה האמורה לקבל את משכורתה מרשות מקומית (לא קרית מלאכי), וגם היא אינה מקבלת את שכרה באופן סדיר ורציף. לשאלתי מדוע אינה תובעת את המעסיק על הלנת שכר, היתה תשובתה (מפי ועד העובדים שלהם) כי בעבר פסק בית משפט בתביעה דומה (של מועצה מקומית שלישית) כי למועצה אין כסף, ולכן היא פטורה מתשלום הלנת שכר. נשמע מוזר? גם לי.
לא מובן 189122
סיפור אמיתי:
בזמנו עבדתי אצל מעסיק פרטי (חברה בע"מ) שהפסיק לשלם לעובדיו משכורות, בעקבות פניה לבית הדין לעבודה, זכינו בכל הסכום ובתוספת של מאות אחוזים על הלנת שכר, לכאורה ניצחון יפה, למעשה, המעסיק הכריז על פשיטת רגל, ולכן פסק הדין לא חייב אותו כלל, והפך אותנו לעוד נושים. בעקבות פירוק החברה, עבר התיק לביטוח לאומי, שלאחר טיפול מהיר במיוחד‏1, רק שמונה שנים, ולאחר עזרה של עורכי דין בתשלום‏2 קיבלנו את השכר עם הצמדה, ללא הלנת שכר, ללא ריבית וללא החזר הוצאות.

מה שלי לא מובן זה למה הם משיכים לעבוד אצל מעסיק כזה.

1 זה הרושם שקיבלתי ממכתב הסיכום.

2 ביטוח לאומי מסרב לדבר עם אזרחים פרטיים בנושאים כאלה, העובד צריך לפתוח תיק בהוצאה לפועל ולשכור עורך דין, בנוסף, ביטוח לאומי מרכז את כל הפניות דרך עורך דין ספציפי, שגם לו צריך לשלם.
לא מובן 189127
בקשר ל-‏2, לא הבנתי - התובעים צריכים לשלם לעורך הדין של הביטוח הלאומי?
לא מובן 189130
הוא לא עורך דין של ביטוח לאומי‏1, הוא עורך דין שמרכז את התביעות בנושא עבור ביטוח לאומי, וכן, צריך היה לשלם לו.

1 לעורכי הדין של ביטוח לאומי כולנו משלמים.
לא מובן 189138
זה בדיוק מה שמוזר בעיני. מי שצריך לשלם לו, להבנתי, זה הביטוח הלאומי, לא?
לא מובן 189143
להבנתי, התפקיד שלו מיותר לחלוטין (למה הביטוח הלאומי לא יכול לרכז את התביעות בעצמו). להבנתי, אין סיבה שביטוח לאומי לא ידבר עם האזרחים ישירות, בעיקר כשמדובר על אזרחים ששילמו עבור הביטוח, ושלא קיבלו משכורות מזה זמן רב, ולכן אין להם כסף לשכור עורך דין‏1. להבנתי, אין סיבה שטיפול בתיק כל כך חד משמעי‏2 יקח יותר משבוע. להבנתי, אין סיבה שלא לשלם לאזרחים ריבית על חוב שכזה‏3. לצערי, אין קשר בין הבנתי להבנת הביטוח הלאומי.

1 מתוך כשבעה עובדים, רק ארבעה הגיעו למסקנה שכדאי להם לשלם לעורך דין, השאר, בעלי החוב הנמוך, ומכאן בעלי המשכורות הנמוכות, פשוט ויתרו על החוב שלהם.

2 לאחר שיש פסק דין של בית הדין לענייני עבודה, מה יכול להיות יותר חד משמעי?

3 הרי הבנקים לא ויתרו לנו על האובר במשך התקופה הזו.
לא מובן 189150
ע''פ החוק, ביטו''ל נכנס לנעלי החברה ומשלם לעובדים (עד תקרה מסוימת, לא מאוד גבוהה) רק לאחר מתן צו פרוק לחברה. לשם כך נדרש עו''ד.
לא מובן 189367
לא מדובר במי שמונה להיות מפרק החברה?

ואגב, עורכי הדין שמטפלים במקרים כאלה, עושים זאת מהר יותר, משום הכרותם את המערכת, אך הם גובים את שכרם באחוזים, מה שאומר שבעלי המשכורות הגבוהות ישלמו יותר מאשר בעלי המשכורות הנמוכות (יחסית).

אני הייתי במצב דומה לפני כשנה והעדפתי לטפל בדברים באופן עצמאי וללא עורך דין ‏1 זוהי כן אפשרות מעשית, אך ארוכה יותר ומעיקה ביורוקרטית.

1 כלומר התעצלתי ולא עשיתי דבר, הואיל והייתי בין אנשי המשכורות הנמוכות.
לא מובן 189137
אם אני מבין נכון, עירייה היא במעמד משפטי מיוחד. היא אינה יכולה להיות מוכרזת כ''חדלת-פרעון'', ואין דרך להטיל עיקול על נכסיה (רק על כספים שמגיעים לה). לכן, זה לא ממש עוזר לתבוע את העירייה על סכומים דימיוניים, אם היא לא מצליחה אפילו לשלם משכורות.
לא מובן 189147
אולי רשות מוניציפלית אינה יכולה להיות מוכרזת כ''חדלת-פרעון'', אבל ניתן להכריז עליה כ''חסרת אחריות'', ולמנות לה ועדה קרואה. אולי אני טועה, אבל נדמה לי כי יו''ר רשות מקומית אשר חרב כזאת תונף לעברו, ימצא מהיכן לשלם משכורות, שהרי אין מצב שלעיריה (או המועצה המקומית) אין כסף בכלל, השאלה היא של סידרי עדיפויות.
לא מובן 189151
(לפי ראיון ששמעתי עם השר פורז) החוק לא מאפשר לשר הפנים למנות ועדה קרואה החל משנה לפני הבחירות המקומיות. המדינה חסרת-אונים בשנה האחרונה לכהונתו של ראש-עיר.
לא מובן 189243
אבל הרי הבחירות היו ממש לא מזמן...
לא מובן 189248
ועדה קרואה לא מכניסה כספים חדשים. היא רק נוטלת את הסמכויות מראש העירייה ומהמועצה בגלל ניהול כושל. אז בשנה האחרונה לא היה ניתן למנות ועדה קרואה. ועכשיו יש ראש עירייה חדש - אז מה התועלת בועדה כזאת?
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189120
אני חושב שזהו אי-הצדק החברתי המקומם ביותר שנתקלתי בו עד כה במדינת ישראל. קשה לי לתאר את הכעס כלפי מי שאשם באי-תשלום שכרם של עובדים שעושים את עבודתם נאמנה (לא רק בעירית קרית מלאכי, אגב; התופעה נפוצה להדאיג).

איך לכל הרוחות אמור לחיות אדם ששכרו נמנע ממנו לתקופה כה ארוכה? איך אפשר להסתכל בעיניים לעובד *שממשיך לעבוד למרות הכל* במצב שכזה?

ומה שמטריד עוד יותר: היכן כל מגיני הנדכאים ואבירי החלכאים כשמדובר במקרים כאלה, צודקים במובהק? היכן יו"ר ההסתדרות? לאן נעלמו ולמה נאלמו כל השרים והחכ"ים המגדירים עצמם כ"חברתיים"? נדמה לי שזוהי הדוגמה המובהקת ביותר לסקטוריאליות הנוראית של "מגיני החלשים": אם הוא חלש, אבל לא מאנשי שלומי, הוא לא מעניין אותי. אני יודע שאם פרץ היה מחליט להשבית את המשק *לחלוטין*, לשתק את המדינה תוך גרימת נזקי ענק לכלכלה, עד שישולם שכרם של עובדים אלה, הייתי תומך במאבקו בפה מלא וללא היסוס.

הבעיה של עיריות שקופתן מרוקנת צריכה להיפתר. מאבקם של אנשי האוצר בניהול כושל של מועצות ועיריות הוא מוצדק וחשוב. אבל אסור שמאבק זה יתרחש על-גבם של עובדי המועצות. החשש של אנשי האוצר, אם הבנתי נכון את הדברים, הוא שסכומים שיועברו למועצות יבלעו בגרעון ולא יגיעו אל העובדים. הפתרון שאני רואה הוא פשוט, כמעט בנאלי: על האוצר לשלם ישירות את משכורתם של עובדים אלה, תוך הבהרה שהסכום יקוצץ מכל הסדר עתידי עם המועצה.

האם האזרחים יכולים לעזור? הרעיון היחיד (למעט מחאה מסוגים שונים; אלא שכיום קשה להוציא אנשים לרחובות, ועוד כשמדובר בצרות של אחרים...) – הרעיון היחיד שאני מצליח לחשוב עליו הוא תשלום ישיר מתושבים אל העובדים, בצורה מאורגנת: אולי ועד העובדים יכול "לפדות" בצורה מאורגנת תשלומי ארנונה – כלומר, תושב שמעוניין לעזור ישלם את הארנונה לא לעיריה, אלא לועד העובדים, שיספק לו אישור (לא רשמי כמובן) על התשלום. הועד יחלק את הכספים בין העובדים ויעביר רק את היתרה, אם תהיה, לעיריה. ברור שאם רק תושב אחד או שניים יעשו זאת, יהיה להם קשה מאוד להתנער מתשלום (חוזר) של הארנונה, עם ריבית פיגורים; אבל אם חלק גדול דיו של תושבי המקום יעשו זאת, לעיריה לא תהיה ברירה אלא להכיר בתשלומים אלה. לחלופין, לכשתשוב העיריה לשלם משכורות, יחזירו העובדים את חובם ע"י תשלום הארנונה של אותם תושבים; העיריה תאולץ לוותר על מיני ריביות וקנסות.

אפשרות אחרת, פשוטה יותר אך כנראה אפקטיבית פחות, תהיה "מרד ארנונה" של התושבים. אפקטיבית פחות, משום שתשלומי הארנונה הם שאמורים, בסופו של דבר, לכסות לפחות חלק מאותו שכן שהולן.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189275
העיריה לא הפסידה את הכספים בקזינו או בהשקעות לא מוצלחות. ראש העיר הקודם החליט, *במודע*, להכנס לגרעון, על-מנת לממן את הפעילות השוטפת, ואולי גם פרוייקטים מיוחדים.
חלק גדול מן האשם מוטל על החוק (או הפרצה בחוק), המאפשר לראש עיר ללוות כספים בשם העיריה. כדי להבחר שוב, יש לו אינטרס להוציא כספים גם כשאין מאיפה; בסופו של דבר, או שכאב הראש יעבור למישהו אחר, או שמשרד האוצר יתבקש לשלם את החשבון.
החוק צריך לקבוע לרשות מקומית גרעון מקסימלי (נאמר, 4% מן התקציב השנתי), ולקבוע סנקציות (פיטורי עובדים (כולל בכירים), הבאת התקציב לאישור מפקח מלווה, פיזור העיריה) שלא יהיו תלויות ברמת תשומת הלב ששר הפנים יכול להקדיש לנושא.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189277
אתה מתייחס לגורמים ולמניעת מצבים כאלה בעתיד, ואני כמובן מסכים איתך. אני בתגובתי דיברתי על המצב הנתון כיום, וכיצד ניתן לעזור לעובדי העיריה מולני השכר.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189281
טוב, זה מתבקש: האם אתה בעד החלת אותה מדיניות ברמה הממלכתית? ז"א, במקרה שממשלה נבחרת נכנסת לגרעון מסוים, היא חייבת למשל לפטר שרים בכירים, או להתפטר? אם לא, למה?
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189356
לא היה מזיק להגביל את יכולתה של הממשלה להעמיס את הצרכים של היום על האזרחים של מחר; אבל יש כמה הבדלים עקרוניים שבגללם אני לא חושב שהרעיונות האלה רלוונטיים לממשלה שנכנסה לגרעון.
(למדינה יש מדיניות כלכלית, לרשות מקומית - אין; רשות מקומית יכולה לסמוך על עזרה משמעותית בשעת משבר, ומדינה לא; למדינה יש גופי תכנון משמעותיים, לרשות מקומית לא).
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189362
כמובן שאי-אפשר להגביל את הממשלה. אין אפשרות להבחין בין פעולות שנעשות למען העתיד, וכאלה שלא. בנוגע לרשויות מקומיות, אני לא ממש מקבל את קיום ההבדלים שציינת (מספיק לקרוא את דיווחי העיתונים על מצב המדינה כדי להבין מדוע). אני שותף לתחושה שיש צורך ברפורמה, אבל אני לא מכיר הצעה מעניינת.

בכל זאת, יש שתי נקודות שנראה לי חשוב לציין בהקשר הזה:

1. ניהול תקציבה של רשות מקומית אינו דומה לניהול חשבון בנק. למרות שיש לרשות תקציב מתוכנן, אין זה שיש בידי ראש-הרשות סכום ידוע מראש שאפשר להוציא. חלק גדול מהרשויות (נדמה לי שכמחצית) גרעוניות בהגדרה, ומסתייעות במענקי-איזון, שגודלם אינו ידוע מראש. אין למענקים קריטריונים ברורים של חלוקה. הם מתבססים על "הבטחות" ואומדנים. ראש-הרשות לא יכול לעצור את מתן השירותים לאזרחים או את פיתוח האזור בגלל שהכסף לא "בידיו". בנוסף, בנוגע לפרויקטים (סלילת כבישים, חינוך וכדומה) בד"כ השתתפות המדינה ניתנת אחרי שפרויקטים בוצעו, ואז מתנהל מו"מ על חלקה בעלות הפרויקט. זה סוג של מו"מ פוליטי (ראש הרשות מול המשרד/השר, השר מול עובדי משרדו וכו'), אחרת היינו משתמשים במנהלי חשבונות לניהול רשויות-מקומיות.
אני לא מצדיק את התנהגותם של ראשי הרשויות, אבל מקורות הבעיה רחבים יותר.

2. לא הייתי רוצה מנהלי חשבונות מוגבלים כראשי רשויות. חשוב לשמור על רשויות מקומיות כמוקד כוח נוסף לשלטון המרכזי. ישראל היא מדינה ריכוזית בטירוף.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189379
למה אתה סבור שישראל היא מדינה ריכוזית בטירוף? (כלומר בהשוואה למה?)
אני דווקא קיבלתי את הרושם שבהשוואה למדינות אחרות, הרשויות המקומיות בישראל הן מינאטוריות מבחינת גודלן הגאוגרפי ומספר התושבים (אבל אני מודה שזה רק רושם).
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189471
אני לא בטוח שגודלן של הרשויות הוא רלוונטי. חשוב התפקיד והכוח שלהן ביחס לשלטון המרכזי. אני מודה שגם אני כותב על סמך התרשמות ואין לי נתונים. אבל בארה"ב זה בודאי שונה: יש מבנה פדראליסטי מול השלטון המרכזי, וגם לרשויות המקומיות עצמן יש כוח (שריף מקומי, משטרה עירונית, מדיניות חינוך וכולי). באנגליה המשטר אוניטרי, אבל שם יש מבנה חברתי מאוד יציב עם מוקדי עוצמה אחרים (מעמדות מובהקים, נורמות חזקות וכולי). אני אנסה להשיג יותר פרטים בהזדמנות.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189482
הגודל כן קובע - החלוקה ליחידות אורגניות עצמאיות יחסית כדאית רק כאשר הגודל מצדיק זאת, אחרת יש יותר מדי overhead.
למשל: ההיררכיה של צה"ל היא נמוכה יותר מזו של צבא ארה"ב ומידת העצמאות של כל דרג היא פרופורציונלית לגודלו ולא למרחקו מהשורש.
למשל2: אין מדינות פדארליות בגודל של ישראל (גאוגרפית ומבחינת מס' תושבים).
מבחינת תושבים, ישראל היא בגודל של state בינונית של US, ומבחינת השטח היא אולי בגודל של county גדול (מה שמפחית מכדאיות החלוקה האינהרנטית למחוזות).
עם זאת, יש מקום להשוואה למדינות בגודל דומה (בלגיה?).

ודרך אגב גם בארץ יש חלוקה למחוזות, ומוקדי כח שונים מהממשל המרכזי (לדוגמא ההסתדרות, ומשאע"ז).
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189485
אני עדיין לא בטוח שהגודל רלוונטי. מצידי, שיהיו פחות רשויות מקומיות, אבל שהן יהיו מוקדי כוח.

נראה לי שמוקדי כוח אלטרנטיביים שהתקיימו בחברה (ההסתדרות, התנועה הקיבוצית ועוד. נכון לרגע זה, נראה שאפילו הרשות המחוקקת) הם היום לא יותר משלדים. מוקדים אלטרנטיביים (כמו אוניברסיטאות) לא רלוונטים בישראל. כמעט כל הכוח נתון בידי הממשלה (למרות שלפעמים נראה שהיא רק סניף של הצבא).
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189539
שוויץ היא מדינה פדרלית עם מספר תושבים ושטח מאותו סדר גודל של ישראל.
השאלה היא האם זה מבנה היררכי עם כח 189550
ההשוואה מעט חלשה כי היסטורית הקטנטונים היו יחידות מדיניות נפרדות שהתאגדו בפדרציה, וקיימים הבדלים בינהם, עד כדי לשוניים. השטח אכן מאותו סדר גודל (פי 2 מישראל) אך כמובן יש הבדלים עקרוניים בפיזור האוכ'.

מצד שני, במאה ה-‏21 אפשר לחשוב על חלוקות לאו דוקא גאו'
השאלה היא האם זה מבנה היררכי עם כח 189551
1. לא טענתי שיש לישראל ולשוויץ היסטוריה דומה, רק שיש מדינה פדרלית מאותו סדר גודל של ישראל.
2. תוכנית הקנטונים מוזכרת בהקשר של מדינה דו לאומית מפעם לפעם.
השאלה היא האם זה מבנה היררכי עם כח 189592
1. לא טענתי שטענת את זה :) רק הסברתי שבמקרה של שוויץ למרות שהיא מאותו סדר גודל, ההשוואה היא חלשה.
2. אכן.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189390
1. ובכן, למה לא להגביל את ההוצאה לגובה מסויים, ובמקרה שתידרש תוספת איזון מעל לגובה זה תהיה חובה לנהל את המו"מ עם האוצר לפני ההוצאה ולא בדיעבד?

2. הרשויות המקומיות הם גופי שלטון מושחתים ולא יעילים, יותר מן השלטון המרכזי (אופס. איפה הסטטיסטיקות שלי?). להלחם בריכוזיות השלטון ע"י מתן צ'קים פתוחים לפיאודלים המקומיים לא נשמע לי רעיון טוב.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189472
אני חושב שזה עניין מסובך יותר. ראשית, בגלל מבנה השלטון בישראל. ישנם תחומים שבהם הרשות המקומית משמשת רק "צינור" להזרמת כספים של השלטון המרכזי (למשל, שכר חלק מהמורים: הם עובדי הרשות המקומית אבל אין לה סמכויות כלפיהם), ישנם תחומים שבהם הרשות היא מעין "סניף" של השלטון המרכזי (למשל, חלק ממערכת הרווחה: היא מנוהלת ע"י הרשות אבל הכספים מגיעים מהמדינה), ישנם תחומים שבהם יש השתתפות של המדינה ותחומים שהם באחריות הרשות לבדה.
שנית, המו"מ לא מתקיים דווקא עם האוצר, ולא מדובר רק על תוספת איזון. רשות-מקומית מקבלת כספים מרוב משרדי הממשלה, מיחידות-סמך ומיחידות בעלות מעמד סטאטוטורי. חשוב להדגיש שחלק גדול מהכספים ניתן *אחרי* שפרוייקטים בוצעו, כהחזר או השתתפות. זאת דרך של המדינה להבטיח שפרויקטים שהיא מעונינת בהם יבוצעו והכסף לא יאבד בתזרים השוטף של העירייה. למעשה, ראשי-רשויות לא-מאוזנות עובדים בד"כ על חשבון "כסף שאין להם".
שלישית, השאלה כמה כסף תקבל הרשות בסופו של דבר היא תמיד עניין להערכות. לרוב, אין דרך לקבל התחייבות "נוקשה" משרים לגבי ההבטחות שהם נותנים (הבטחות בסגנון: אתה תקדם את הפרוייקטים שאני מעוניין בהם, ואני אדאג להשיג לך השתתפות גבוהה יותר בהוצאות אחרות). זאת בדיוק מהותה של הפוליטיקה – היכולת לבצע הערכות נכונות ו"לשחק" נכון עם מכלול ההתחייבויות.

אני מסכים שרוב ראשי הרשויות הם פוליטיקאים גרועים (איפה ערן? הבלבניזם חל גם על ראשי רשויות?). אבל אני לא מבין מדוע אתה קורא להם פיאודלים מקומיים. הם נבחרו בבחירות דמוקרטיות, כמו הממשלה שלך. אני מאשים את הדמוקרטיה, וטוען שיש להטיל על האזרחים את האחריות לבחירתם. אני מציע להכפיל את הארנונה בקריית מלאכי.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189497
מאיזו בחינה ראשי רשויות הם פוליטיקאים גרועים? הם לא משיגים את המטרות שלהם, לדעתך?
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189503
אני לא זוכר לאילו מסקנות הגעתם בפתיל על פרמנידס, אבל נראה לי שיש קצת סתירה בין הניק והאי-מייל שלך.

הם פוליטיקאים גרועים במובן זה שהם לא משיגים את המטרות שלשמן הם נבחרו. לדעתי, חסרה להם היכולת שציינתי ''לבצע הערכות נכונות ו'לשחק' נכון עם מכלול ההתחייבויות''. אתה עומד לומר לי שאני לא יודע מה המטרות שלהם, ואני מסכים אתך. יכול להיות שראש עיר אחד רוצה דווקא להיות האדם הראשון על המאדים, ואחר רואה את פסגת שאיפותיו בלחתן את בתו. אני יכול למדוד את ההצלחה שלהם רק ביחס למטרות התפקיד.
הפיאודלים החדשים 189506
הם פיאודלים במובן שהם נוטלים לעצמם ולקרוביהם זכויות לרוב, ומתייחסים לתושבים כאל וסלים. ''משרתי ציבור'' הוא בדיחה עצובה בהקשר הזה.

הכללה גורפת, ובאמת לא מבוססת אלא על התרשמותי מאותם מקרים בהם נזקקתי לחסדיהם (והמילה הזאת לא מקרית). לדוגמא, אם אתה חייב ארנונה של כמה חודשים, אין שום קריטריון שקובע אם תקבל הנחה או לא. אם יש לך בן-דוד שמכיר את הפקיד המתאים, יש לך סיכוי טוב לשלם רק חצי מהחוב.

כמובן שהדבר מצביע על חולשת הדמוקרטיה, אבל זה מה יש.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 193138
אם הממשלה לא תצליח לשלם משכורות לעובדי המדינה או לכוחות הביטחון, בגלל גרעון בתקציב, יכולים לקרות כל מיני דברים קיצוניים שהקל שבהם הוא התפטרות הממשלה. הפיכות צבאיות ואחרות החלו על רקע כזה.
יתכן שבגלל זה נזהרים לא להגיע למצב כזה. ברשויות המקומיות הדבר עובר.

ומנקודה קצת שונה, הייבוש של המועצות הדתיות מבלי הליך מסודר של העברת השרותים לגופים אחרים והסדרת מעמדם של העובדים היא מחדל או רשעות. גם שם יש עובדים רבים שלא מקבלים משכורות, כי אין מאפה לשלם, ולא מסדירים את מעמדם.
(נאמר, 4% מן התקציב השנתי) 189749
לשם השכלה כללית הגרעון בשנת 2001 בקריית מלאכי עמד על 52%!‏1 מן התקציב.
בשנת 2002 עמד שכר הבכירים הממוצע בקריית מלאכי על 43,500 ש"ח ברוטו לחודש ‏23.

3 אמנם רק 3 בכירים.
מנהל תקין 189751
3 אם הבנתי נכון את הקישור ‏2, ב"בכירים" אתה מתייחס לשלושת נבחרי הציבור. שכרם של אלה לא ממצה את העניין - בקישור שהבאת ב-‏1 מוזכר גם:

"לשלשה נבחרי ציבור חובות ארנונה ומים שהסתכמו בסוף השנה בכ- 159 אלפי ש"ח. עומק החוב בין שנה לשמונה שנים. החוב הגבוה ביותר של נבחר יחיד הסתכם ב- 113 אלפי ש"ח".
מנהל תקין 189753
זה שלבכיר יש בכלל חוב כזה, ולא סידרו לו משהו, זאת כבר תעודת כבוד לעיריית קרית מלאכי.
תעודת ע(ו)ני/ות 190051
ולהשוואה 189754
סתם כדי לראות אם זו הנורמה, הצצתי בדו"ח המקביל של עיריית תל-אביב. לא ששם כולם מלאכים, אבל בעניין חובות לעירייה (כולל חנייה(!)), העסק שם מסתכם ב-‏19 אלף ש"ח על ששה-עשר איש, עם חוב מקסימלי לאדם של 7,000 ש"ח.

מישהו בקרית-מלאכי שותה *הרבה* מים מהברז.
189289
ראשית הגיעה הזמן שיעזבו אולי? אם אני לא אקבל שכר במשך חודשיים אני אחפש מקום חדש, לא אגיע לעבודה , או אגיע ואעבוד בצורה איטלקית ואיטית מאוד.

מה דעתו של ראש העיר להודיע כי שכרו שהוא לא נמוך ושל כל הבכירים כחלק מהתהליך השיקומי ירד פלאים (מהרגע שבו יחזור השכר לעובדים?)
אגב גם החברה בחברת קדישה לא מקבלים שכר כבר כמה חודשיים למרות שקניית קבר עדיין עולה הון לא קטן? לאן הלך הכסף? שאלה טובה.

שנית רק היום נאמר בטלויזיה שהמגזר הציבורי ממשיך לגדול.
במדינה בה כל החברות מצמצמות ומקצצות מגזר אחד ממשיך וגודל. למה פתאום יש ייותר עבודה? או שהפיתרון למצוקת אי העבודה הוא שמי שכן עובד יממן את אילו שלא עובדים.
הכללה גורפת 189387
עובדי העיריות עובדים בצורה איטלקית בלי קשר לשאלה אם משכורתם שולמה או לא.

(לעובד העיריה היחיד שקורא את האייל: חוץ ממך, כמובן.)
עוד קריאה 189447
לכל עיריה יש את יחסי הכוחות שלה ויחס פקידותי שונה,

האם יש אייל מקריית מלאכי בקהל?
הכללה גורפת 189457
לא הבנתי את חוץ ממך..
אני ממש לא עובד עיריה.
ברחובות כדי להיות עובד עיריה צריך בדרך כלל קשריים מאוד טובים.
הכללה גורפת 189463
עצם זה שאתה לא עובד העיריה היחיד שקורא את האייל, מוציא אותך מפניתו של השכ''ג. הוא לא התכוון אליך.
הכללה גורפת 189523
אה
לחזקים דווקא משלמים 189922
הבדיחה מספרת על אותו יהודי שבא אל השדכן וביקש ממנו להכיר לבנו כלה נאה. ענה לו השדכן, כי זמנים קשים הגיעו, והבנות אינן מעוניינות להתחתן, "אבל", הוסיף השדכן, "יש לי עבור בנך כלה נאה, אמנם רגלה האחת קצרה מדי, אך מאידך, רגלה השנייה ארוכה יותר, כך שהחיסרון מתקזז".
צאו וראו, כי בעיריות רבות, מזה חודשים ארוכים לא שולמה משכורתם של עובדים רגילים רבים. לחלק ניכר מעובדי עיריה אלה נותקו השלטרים של החשמל והטלפון בבית. הילדים שלהם יודעים שאין כסף לחוגים ולטיולים. ולאלה שטרם נותקו, הגם שמשכורתם לא מגיעה, אבל חשבונות החשמל, הטלפון והארנונה מגיעים בעתו ובזמנו. ולאף אחד במדינה לא איכפת ממי שמצידם ממשיכים לעבוד בהתנדבות. כך משתמע מ"מכתב לאלוקים" שפירסמו העובדים בכלי התקשורת, בשל אטימות ליבם של השרים אשר אליהם נואשו לפנות:
אולם, הסירו דאגה מלבכם. כדי לקזז את העניין, קיימים עובדים בכירים אחרים, שכמעט ולא עובדים, אך משכורתם השמנה עד למאוד, נכנסה לחשבונם גם נכנסה. כך שאין מה להלין ואין מה להקים קול צעקה. כי הכול מקוזז כמות שצריך, ובקו הממוצע לא זז דבר.‏1

1 מכאן ברור שאינני פתי מאמין לראש העיריה או לסגניו הנכבדים והמקורבים לצלחת, על שאינם נוטלים את תלוש משכורתם השמנה עד למאוד. לדעתי, הצהרותיהם ההומניות נאמרו רק לראוות כלי התקשורת.
לחזקים דווקא משלמים או החיסרון מתקזז לבכירים 189926
מכתב גלוי לבורא עולם, אחרי שהממשלה לא עונה

יום אחר יום אחר יום אנחנו מגיעים בבוקר לעבודה. דואגים לילדים ולנוער, לתלמידים, לחזקים ולחלשים. אבל חודש אחר חודש אחר חודש אנחנו לא מקבלים משכורת. מנהל הבנק כועס. הבית כמרקחה. המשפחה מאיימת להתפרק. במכולת כבר לא מוכנים לרשום בהקפה, אך בממשלה מתעלמים. בחודש הראשון, כשלא קיבלנו משכורת, כעסנו. בחודש השני נבהלנו. בשלישי התחלנו לפחד. ברביעי לבכות. בחמישי לקוות. ובשישי כבר לא היה כוח לבכות, אז התחלנו לצחוק. מדי פעם אנחנו חולמים על היום בו כל המשכורות שחייבים לנו ייכנסו ביחד ונקבל פתאום "בוחטה של כסף". אנחנו מספרים לילדים שלנו על היום הזה, אבל היום הזה איננו מגיע.
שואלים אותנו ממה אנחנו חיים, ממה אנחנו מתפרנסים, ואנחנו לא יודעים לענות. האמת היא שאנחנו כבר לא ממש חיים, וכבר לא ממש מתפרנסים. למרבה המזל, יש כמה חברים טובים וקרובי משפחה שעוזרים, וההסתדרות שנותנת מילה טובה ואפילו צ' ק נדיב על החשבון כדי לעזור. עכשיו אנחנו מתחילים למצוא את עצמנו מסובכים בשוק האפור. אין לנו כסף לשלם לילד לטיול בבית ספר, לחוגים, ואפילו לא לאוכל.
בממשלה אומרים כל הזמן לכו לעבוד. אנחנו הולכים. חינכו אותנו מגיל צעיר, שכל עבודה מכבדת את בעליה. אי אפשר לומר עלינו שאנחנו פרזיטים, עצלים, לא רוצים לעבוד, או חסרי השכלה. לפי תלושי המשכורת שלנו אנחנו "מעמד הביניים". לפי חשבון הבנק שלנו אנחנו עניים.
אף אחד בממשלה לא מתייחס אלינו, ואנחנו פונים אליך, אלוקים, ומבקשים כי תפרנס אותנו בכבוד, שלא נזדקק לבריות ולא להלוואות. בהתחלה פנינו לשר האוצר, הוא הרי חושב שהוא אלוהים. הוא לא ענה. עכשיו אנחנו פונים אליך.

גדעון רחמים, עובדי מתנ"ס קרית-מלאכי, שמונה חודשים בלי משכורת

מתוך:
לחזקים דווקא משלמים או החיסרון מתקזז לבכירים 189956
נו, איך הם מצפים שהממשלה ושר האוצר ייענו לפניותיהם של אנשים הנסמכים על ההסתדרות המשוקצת. שיגדלו שפם, שילכו לעמיר פרץ.
לחזקים דווקא משלמים או החיסרון מתקזז לבכירים 190015
Fat lot of good that would do him.

טוב, נו, אולי משהו אחד טוב יצא מכל העסק: הם יחזרו בשאלה.
לחזקים דווקא משלמים או החיסרון מתקזז לבכירים 190070
דווקא חשבתי את ההפך הגמור: שהם יחדלו מלסמוך על תבונתו של האדם המודרני במדינתו הנאורה, שניהולה השלומיאלי והאגוצנטרי לא היה מבייש את החשוכות שבארצות ערב.

"מפני שפה (בישראל) כולם שונאים זה את זה, רוצים להרוס זה את זה, לדרוס, לחסל, מוכנים להמציא עלילות שקר זה על זה, רק כדי שיעמדו גבוה יותר כשהם דורכים על גוויות! ליהודים לא צריכה להיות מדינה! כל השִפלות היהודית צפה פה למעלה ונותנים לה חותמת רשמית!" - הסופר אהרן מגד, חתן פרס ישראל לתשס"ג, בנובלה האחרונה "נקמת יותם", בהוצ' זמורה ביתן.
השלום מתחיל בבית 190569
בתגובה על "עובדי קרית מלאכי חסמו ביתו של הנשיא קצב" מאת כתב "הארץ" ("הארץ", 12.1):

ברכות לנשיא משה קצב על הזמנת נשיא סוריה, בשאר אסד, לישראל. אסד לא ענה להזמנה בחיוב. מי שבוודאי היו שמחים לפגוש את הנשיא קצב הם בני עירו, עובדי עיריית קרית מלאכי שאינם מקבלים משכורת כבר חודשים ארוכים, אך הם אינם מוזמנים.

פוליטיקאים רבים שמחים לעסוק בדיון התיאורטי על השלום עם סוריה, אך איש מהם אינו רוצה להתעסק בנושא פרקטי וכאוב של עובדים בלי שכר.

נראה שמאמר חז"ל מלפני מאות שנים, "עניי עירך קודמים", לא נכתב אלא לשעה זו שבה נשיא המדינה מסרב לפגוש את עובדי עירו המקופחים.

אשר יוחאי
רמת גן
הפגנת עובדים בי-ם 191010
מסתבר כי מדובר בכמה אלפי (!) עובדים, בכל רחבי הארץ, שלא זכו לקבל את שכרם: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2860682,00.h...
עובדי המועצה בעראבה עובדים כבר 192635
11 חודש ללא משכורת. ואתמול בתוכנית של רינו צרור, הראו אותם קוטפים מהשדה חוביזה ועולש, לארוחת הצהריים. היה גם מתכון.
עובדות ונתונים נוספים 192653
על פי הנתונים בעיתון "מעריב": במדינת ישראל הנתונים מצביעים על 35 עיריות, רשויות מקומיות ומועצות דתיות שאינן משלמות שכר לעובדיהן. מדובר במאות משפחות שהתפרנסו שנים ארוכות בכבוד ממשכורת ציבורית קבועה, ובשנה האחרונה, כששכרן הולן, הפכו לעניים הסופרים את פרוטתם. מדובר בעצם באבטלה הפוכה: 20,500 תושבים מגיעים לעבודה מדי יום, אבל אינם מקבלים משכורת כיוון שהקופה ריקה ולרשויות, על פי האוצר, גירעון מצטבר של שישה מיליארד שקל.
בפרדס-חנה חיים עובדי המועצה הדתית 24 חודשים בלי משכורת. עובדי עירייה נוספים, בין השאר בלוד, יהוד, קרית ים וקרית גת מקבלים זה שנה שכר לסירוגין, המשולם טיפין טיפין או אינו משולם כלל.
אבל המצב הקשה ביותר שורר בקרית מלאכי: 300 משפחות עובדי עירייה ו-‏200 גמלאים לא קיבלו שכר במשך חצי שנה (חוץ ממשכורת אחת שקיבלו לאחרונה), עוד 80 משפחות עובדי מתנ"ס לא קיבלו משכורת תשעה חודשים, ובנוסף 15 משפחות עובדי המועצה הדתית סובלות מהלנת שכר כבר שנה ושמונה חודשים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים