ניסוי במערכת החינוך: אינטרנט חשמלי 1770
פרוייקט משותף של משרד החינוך וחברת החשמל יציע לתלמידים בעלי מחשב שאינם מחוברים לאינטרנט להתחבר ל"רשת חינוכית" דרך רשת החשמל הביתית.

הניסוי החל בחטיבת הביניים "שמואל הנגיד" בהרצליה, שכבר מחוברת לאינטרנט החינוכי דרך רשת החשמל. בהמשך יתאפשר לכל אחד מתושבי העיר, שלכ-‏98 אחוזים מתושביה יש מחשב, אך רק ל-‏75 אחוזים יש חיבור לאינטרנט, להתחבר לרשת החינוכית. החיבור דרך רשת החשמל יסייע, לדברי מנכ"לית משרד החינוך רונית תירוש, לצמצום הפערים.

הגוף האחראי על התכנים ברשת החינוכית הוא הטלוויזיה החינוכית, שכבר החלה להערך לפרוייקט. "זה לא יהיה ים של מידע, אלא אי בתוך הים, שיקל על התלמידים שלא ללכת לאיבוד," אומרת יפה ויגודסקי, מנהלת הטלוויזיה החינוכית וראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.
קישורים
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

תהייה 190165
ראיתי את הידיעה, ותהיתי: האם ה"רשת החינוכית" כבר קיימת, והאם ניתן לגשת אליה דרך האינטרנט הישן והפורנוגרפי? אני סקרן לראות מהם התכנים שיש באי ההוא.
190166
אגב, בקישור במעריב אי אפשר לראות, אבל במהדורה המודפסת התמונה גדולה יותר, והתרגיל שמופיע על המחשב‏1 (ועל הלוח בעזרת מקרן) הוא:
i‏2
(+4)+(+3)=?

זה אמור להיות תרגיל ברמה של חטיבת ביניים?!

1 IBM thinkpad, עושה רושם, שנמצא משום מה בתוך ארונית עץ עם מודם פי שניים מהגודל של המחשב, ככל הנראה.
2 אות זו נמצאת כאן רק כדי להצמיד את השורה הבאה לשמאל.
תהייה 2 190172
מדוע חברת החשמל לא מספקת טלפון חינם לכל ישראל? הדבר כרוך במודם לכל בית, אולי טלפון מיוחד ומרכזיות פה ושם.
גם אם מחיר הטלפון והמודם יועמס על הצרכנים הרי מחיר השיחות המפתה, יפתה את רוב הישראלים לבחור בזניחת בזק.

מחיר חודשי קבוע, חוסר בקידומת ואיכות קו דיגיטלית יהוו מתחרה לא רע לבזק המונופוליסטית.
תהייה 2 190174
ואיך תצלצל 103 להודיע על הפסקת חשמל?
תהייה 2 190176
בעזרת מודם-מים שיחובר לכל בית-אב ויפעל על תשתית צנרת המים של מונופול אחר.

בכלל, זה מעלה תהייה #3, מדוע לא מערבבים מונופולים בישראל?
אפשר להעביר טלפוניה על רשת החשמל, חשמל על צנרת המים של מקורות ומים ברשת בזק (בכל בית אב יהיה מתקן אשר יערבב חמצן מהאוויר עם מימן מהאוויר ויצור מים במקום. החיוב יהיה על פי פעימות המונה שהפעיל המתקן)

לערבב מונופולים בישראל ויפה שעה אחת קודם!
שתי בעיות עם ההצעה שלך: 190181
1. צריך די הרבה אויר בשביל המימן של כוס מים אחת.
2. הבעיה היותר חמורה: יצטרכו לשנות את הסקר של האייל על המים שאתה שותה.
שני פתרונות לבעיות עם ההצעה שלי + רעיון חדש: 190211
1. את המימן תספק אחת מחברות הגז של ישראל. בכל X ימים יגיע מונופוליסט גז עם בלון על הגב ויחליף את הבלון הריק בבלון מלא
2. מי הדליף שאני שותה מים? זו הדלפה מכוונת שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות

דרך אגב, בזמן האחרון ישנה אופנה להחדיר למי השתיה (שתיה אלאק) מיני מינרלים, פלואורים ועוד. מדוע שלא יחדירו נושאי מידע אלו או אחרים? הכנסת המידע יכולה להיעשות בדמות שבבים, פיסות ממוגנטות או כל אמצעי אחר שימצא ראוי לרעיון זה.
את פיסות נשאי המידע יהיה ניתן לקרוא בבית השימוש בעת היציאה.

הפיסות הללו יכילו חדשות שונות, עדכון חוקים, תוצאות ספורט, עדכון באייל, קריאה לציבור וכו'.
תהייה 2 190203
אחת מהבעיות היא שצנרת המים משמשת כהארקה

מה שכן היום ניתן להעביר המון מידע על רשת החשמל, ולבטל את רשת הבזק
(כאילו שנחיה לראות דבר כזה...)
תהייה 2 190207
נודניק של עברית:
אם אתה מעביר המון מידע על רשת החשמל ואז מבטל את רשת הבזק, אין לך יותר חשמל בבית.
תהייה 3 190195
ואיך היום מצלצלים 166 להודיע על תקלה בטלפון?
תהייה 3 190427
בתיבות "שם", "כותרת" ו-"התגובה" לחצו על Ctrl-Shift בחלקה הימני של המקלדת
כדי לעבור לכיוון פסקה עברי. במערכות מסויימות, יש לעבור גם לכיוון הקלדה עברי,
על-ידי לחיצה על Alt-Shift בחלקה הימני של המקלדת.

לסיום, לחצו על הכפתור "אשר". תנתן לכם הזדמנות לבחון את התגובה שכתבתם לפני
שהיא מתפרסמת.

כדי לכלול קישור בטקסט, פשוט הקלידו את הכתובת (במלואה, כולל "//:http").
כדי ליצור קישור לתגובה, למשל תגובה מספר 1234, הקלידו תגובה 1234.
מספר התגובה מופיע בחלק השמאלי העליון של כל תגובה.
באופן דומה, ניתן לקשר לדיונים (מאמרים, עידכוני חדשות וסקרים) כך:
דיון 1215, כדי לקשר לדיון שמספרו 1215.
תהייה 2 190269
דיברתי עם מישהו שמתעסק קצת בעניינים דומים (voice over IP), והוא אמר לי משהו מעניין. חברות הטלפוניה הרגילות השקיעו ומשקיעות הון בתשתית עבור קווי הטלפון.
לחברות שעושות VOIP, העלות היא אפסית. אין פה תחרות הוגנת, ולכן יש מהלך לחייב את חברות ה-VOIP בעתיד לשלם איזה שהוא סוג של מס על כל שיחת טלפון שתתבצע איתן. הממשלה לא תיתן לחברות הטלפון הגדולות (והמונופוליסטיות) לקרוס כל-כך מהר. בסוף ישלמו פחות על שיחות מקומיות, אבל לא כל-כך יותר נמוך כמו שהיית מצפה.
תהייה 2 190270
אם אני לא טועה, גם הvoip צריך לעבור בסופו של דבר על תשתית של כבלים אפילו אינטרנט אלחוטי מגיע לנתב על תשתית כבלים, זו יכולה להיות של בזק חברת כבלים ואפילו דרך הלויין , כך שכל החברות הללו שמשקיעות עדיין ימשיכו להרוויח כסף, אולם הם אולי ירויחו פחות על שיחות ומעט יותר על שימוש בתשתית.

תזכיר לי מתי בזק התלוננה על הפסדים...
תהייה 2 190284
בסופו של דבר, התשלום יהיה לפי כמות המידע המועבר. התשלום יתחלק בין ספק האינטרנט לספק התשתית, בנוסף לעמלות לגופים מיוחדים (כמו ארגוני אמנים). זה יהיה הפתרון להורדת מוזיקה, זה יהיה הפתרון ל-VoIP, ועוד.
תהייה 2 190394
כזה יקרה, ספק האינטרנט שלי יראה רק חיבור SSH ארוך ואינטנסיבי עם שרת שישב במקום בו לא שואלים אותי מה אני עושה עם החיבור שלי.
איך עוזר לך SSH? 190398
טל הציע להסתכל על הקנקן ולא על מה שיש בו. כאשר המדד הוא כמות, לאף אחד לא אכפת מה אתה מעביר בצינורות הדיגיטליים שלך. מצידם אתה יכול להוריד ספרות חינמית מהמאה ה-‏18. העיקר שתשלם על התעבורה ובריטני ספירס כבר תקבל את מה שמגיע לה (לא, אני לא מדבר על אלות בייסבול).

כמובן שלא הבנתי מהצעתו של טל אילו ארגוני אומנים יהיו זכאים לקבל כסף, ועפ"י איזה קריטריון יקבעו את כמות הכסף שמגיע לכל ארגון (מה ימנע ממני להפיץ קובץ MP3, בו אני מקלל ברומנית, ולדרוש כסף עבור יצירת האומנות שלי, בהנחה שאנו לא יודעים מה תוכן התעבורה אלא רק את כמותה?).
תהייה 2 190399
זה אכן יקרה (לדעתי), ואופן החיבור שלך לא ישנה לאף אחד: אני מאמין כי התשלום לגופים כמו ארגוני אמנים יהיה על-סמך הסכמים, כאחוזים מהתשלום הכולל, ולא על-פי השימוש של כל משתמש ומשתמש.
תשלום גלובלי 190413
כמות התעבורה היא מדידה, ולכן תשלום לפי Kbyte זה דבר אפשרי והגיוני. כמובן חברות התשתית ינסו לתפוס את המקל משני קצוותיו, ולדרוש תשלום קבוע על זמן החיבור, ותשלום נוסף לפי כמות המידע המועברת.

תשלום גלובלי לגופים (כאחוז מהתשלום הכולל) לא נראה לי הגיוני וישים. זה בעצם מס על האינטרנט, ולכן דורש שינוי חקיקה או הסכמה של הלקוח ("שלמו עוד X שקלים וקבלו גישה בלתי מוגבלת ל-Kazaa"). בלי הסכמה כזו, חיוב בהתניית שרות בתשלום נוסף לצד שלישי תפסל ע"י בית המשפט. הרעיון הבסיסי שאתה מציג הוא שקבוצה גדולה של אנשים תשלם יותר כי גורם שלישי נפגע (במידה זו או אחרת) מתת-קבוצה של הקבוצה הזו. אפשר ליישם לפי אותו עקרון את ההצעה על כלל משלמי המיסים בישראל. נקבע שאחוז מסויים ממס ההכנסה שאתה משלם ילך לקופת ארגוני האמרגנים, כי חלק ממשלמי המיסים קונים דיסקים מזוייפים בתחנה המרכזית החדשה.

כדי שהרעיון יהיה פיזיבילי, על הגופים הללו מוטלת ההוכחה להראות שהם מפסידים עקב השימוש של לקוח מסויים ולדרוש ממנו תשלום בהתאם. אם הוא טיפש מספיק ומשתמש ברשת לא מאובטחת כגון Kazaa, קל מאוד לראות מה הוא הוריד ומתי, ולחייבו בהתאם. ברגע שהגופים הללו יעשו זאת בצורה סיסטמטית (כפי שהם מתחילים בארה"ב), אנשים יעברו להשתמש במערכות מאובטחות יותר (למשל רשת waste), שבהם איסוף מידע חיצוני הוא בלתי-אפשרי כי התקשורת מוצפנת.
תשלום גלובלי 190438
לגבי שני קצוות המקל: כמובן. גם חברת החשמל, בזק, חברות הסלולר (בחלק מהמסלולים) וחברות הגז גובות תשלום בסיסי + תשלום ע"פ שימוש. אין שום סיבה שספק הנתונים שלך ישתמש בשיטה שונה.

תשלום גלובלי לגופים עובד כיום, במס על כל קלטת אודיו ריקה שנמכרת בישראל, או על כל CD לצריבה שנמכר בקנדה, למשל. איך יחלקו האמנים את הסכום בינם לבין עצמם? זו כבר בעיה שלהם. הם יכולים, למשל, לעשות זאת ביחס ישר למכירות.

גם כיום אחוז מסוים ממס ההכנסה שאתה משלם הולך לקופות האמרגנים. קוראים לזה תקציב התרבות.

היות שברור שכל צרכני המוזיקה ה"לא-חוקית" (דהיינו, המוגנת ע"י זכויות יוצרים, כך שהעברתה ממשתמש למשתמש אינה חוקית) יעברו, בסופו של דבר, לרשתות מוצפנות, האלטרנטיבה ל"מס" מהסוג שתארתי לעיל הוא השתלטות של טכנולוגיות DRM. איכשהו, נדמה לי שמיסוי (סביר) עדיף.
תשלום גלובלי - הרהורים 190486
תשלום לפי כמות מידע זה פתח לשוק נוסף - כיווץ מידע.

אתה משלם עבור כמות המידע? תתקין את התוכנה שלי והשרת שלי יכווץ מידע עבורך וישלח לך את אותה כמות נתונים בפחות ביטים.

השירות הזה יבלע בתוך ספקי האינטרנט שיבטיחו כיווץ מידע ברמות שונות.

ועכשיו צריך להשוות מחירים:
ספק א' נותן מחיר X לקילוביט אבל רמת הכיווץ שלו היא Y.
ספק ב' נותן מחיר A לקילוביט אבל רמת הכיווץ שלו היא B.
מה עדיף? אני מוריד הרבה mp3 כיווץ רלוונטי? כמה?

והחלק הסמי-פלילי: ניפוח מידע ע"י ספק השירות...

והחלק המסובך יותר: הפרוטוקולים שמשתמשים בהם ברשת - HTTP לדוג'.
מנהלי אתרים יצטרכו לחשוב ברמת הפרוטוקול כדי שיהיה זול להכנס לאתר שלהם.
תשלום גלובלי - הרהורים 190487
לא ממש. רוב המידע ה"כבד" מכווץ מאוד גם כך: מוזיקה, סרטים, תמונות גדולות, תוכנות להתקנה וכיוצ"ב. כמות ה-HTML שאתה מעביר, אם אתה משתמש מהשורה, היא זניחה למדי – דף דיון "כבד" במיוחד באייל, עם כל התגובות פרושות, הוא דוגמא קיצונית, והוא מגיע ל- 2MB בערך. שזה, בוא ונראה, שתיים-שלוש דקות של מוזיקה באיכות סבירה. כשהרשת תשמש אותך כרדיו, טלוויזיה ועיתון גם יחד, מספרים כאלה הם לא משהו שכדאי להתאמץ בשבילו. (אגב, מתוך אותם 2MB, החלק השייך לפרוטוקול HTTP עומד לכל היותר על מאות בייטים ספורים – נניח 1KB ונקבל שמדובר בחצי פרומיל. כל השאר שייך (א) לטקסט ו-(ב) לקוד HTML).
תשלום גלובלי - הרהורים 190495
אןף טופיק-

כמה שוקל האייל הקורא כולו?
תשלום גלובלי - הרהורים 190500
מאמרים: כ- 5.5MB, תגובות (לא כולל כאלה שהוסרו): כ- 74MB. המספרים מתייחסים לגוף הטקסט בלבד (לא כולל כותרות, שמות הכותבים, ומטא-מידע).
תשלום גלובלי - הרהורים 190537
והתאמות אישיות?
תשלום גלובלי - הרהורים 191181
ומי ישלם על כל מני פופאפ ופרסומות עם אנימציות כבדות שנפתחות בלי הזמנה?
תשלום גלובלי - הרהורים 191250
ומי משלם כיום על המוספים המקומיים לעיתונים, המהווים חלק ניכר ממשקל הנייר ומכילים מעל 50% פרסומות?

אבל ראה גם פסקה שנייה בתגובה 190753.
תשלום גלובלי - הרהורים 191283
זו בדיוק דוגמא לתשלום קבוע מול תשלום לפי שימוש.

אם הייתי מגיע לדוכן עיתונים, בוחר את העיתונים שאני מעוניין לקנות שוקל אותם ומשלם בהתאם למשקל הייתי מתרעם על המשקל המוגזם של הפרסומות. המצב הוא אחר. אני מגיע לדוכן, בוחר את הגליון שמעניין אותי, משלם את המחיר שלו ומקבל בנוסף לתוכן העיתונאי המעניין ושתמורתו שילמתי מחיר ידוע מראש גם פרסומות שפחות מעניינות אותי אך מסייעות לבעל העיתון להמשיך לקיים את העיתון שלו ולמכרו לי במחיר שוה לכל נפש.
Very off topic 191296
מותר לשאול איזה עיתון אתה קורא, שניתן למצוא בו תוכן עיתונאי מעניין?
Very off topic 191301
בדרך כלל העיר, כשיש לי סוףשבוע פנוי יחסית אני מצרף את הארץ.
פעם הייתי קורא מעריב אבל מתישהו הוא נמאס עלי.
Very off topic 191303
זהו, חשדתי שזה לא משהו שזמין לכלל האוכלוסיה.
תשלום גלובלי 190508
חברות התשתית ינסו לתפוס את המקל משלושה קצוות:
ראשית תשלום קבוע על השימוש. שנית חיוב נוסף לפי זמן החיבור. שלישית חיוב לפי כמות המידע המועבר.

אפרופו DRM, חומר קריאה משובח (אם כי מעט ישן):
לא ידעתי שאני משלם מס נוסף על כל קלטת אודיו. אפשר עוד פרטים?

בנושא תשלום גלובלי. יש עוד תעשיות שנזוקות מהשימוש באינטרנט. למה לא לפצות את המו"לים, כי אנשים מורידים ספרים מלאים מהאינטרנט (למשל lavka.lib.ru) במקום לקנות ספר במחיר מלא... או למשל מספר האנשים שקוראים עיתון בבוקר קטנה כי חלקם קוראים את החדשות באינטרנט. למה לא להגן גם על העיתונים, שיפשטו את הרגל אם כולם יקראו חדשות באינטרנט?
תשלום גלובלי 190512
זמן החיבור יהיה 24 שעות ביממה, די בבירור, כך ש"חיוב ע"פ זמן חיבור" שקול לחיוב קבוע.

לגבי המס, הישראלי והקנדי: ראה http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2840120,00.h... (המס הישראלי נידון בפסקת הסיום).

לגבי המו"לים – לא יודע. יש יותר מדי פוליטיקה בתחום הזה מכדי שאנסה להציג הימור לגבי זהות ואופי הגופים שיגזרו את הקופונים.
תשלום גלובלי 190513
חיפשתי במאגר חקיקה, ולא מצאתי התייחסות למס על קלטות ריקות.
אני לא בטוח שגל מור, עוד מימיו באייל, יכול להחשב כבר-סמכה לעניני החוק הישראלי (או לעניני האינטרנט בכלל), ולכן אני בספק אם חיקוק כזה קיים כלל.
תשלום גלובלי 190514
גל מור לא היה המקור שלי למידע הזה; זה פשוט מה שדגתי ברשת בחיפוש זריז. אני באמת שלא זוכר היכן קראתי על המס לראשונה, אבל אני די בטוח שזה היה עוד בימים בהם הקלטתי מוזיקה על המדיה הזו.

יש משפטנים בקהל?
תשלום גלובלי 190593
הנה: http://www.ip-law.co.il/sa%20web%20site/IL_laws/Copy... סעיף 3ד (ב).

כדי להחיל את החוק על דיסקים קשיחים, מדיה לצריבה, וכו' צריך רק למחוק את הביטוי "למעט התקן המיועד לשימוש במחשב" מסעיף 3ב (3).

ותודה למיץ פטל שהביאני עד הלום.
תשלום גלובלי 228979
עדכון זריז: בנורבגיה, על כל מכירה של יצירת אמנות (תמונה בגלריה, למשל – אולי גם כרטיס לסרט קולנוע, לא יודע) הקונה משלם מס של 2.5% ממחיר המכירה, שמועבר ל-"Artist Development Fund".

מצד שני, המיסים בנורבגיה גבוהים באופן כללי (מע"מ עד 24%, למשל).
תשלום גלובלי 190694
למה רק אני אצטרך לשלם? לא פייר.
תהייה 2 191386
אני חושב שמודל כזה יעודד אנשים לצרוך תרבות ובידור (ספרים, סרטים, מוזיקה) דרך האינטרנט ולא דרך המדיומים המסורתיים, ובכך יהווה מענה מסויים לבעית-האין-תוכן-שמצדיק-לשלם-על-רוחב-פס-גבוה ‏1.

1 אני די משוכנע שבגרמנית זו מילה אחת חוקית.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190566
הרעיון נוסה כבר במספר מקומות בעולם .
לפי מה שאני מכיר מהנושא גם ללא הצלחה מרובה.

זה לא שווה לספק האינטרנט שרוב הלקוחות שלו משלמים סכום הרבה יותר גבוהה במשך חודש ממה שהיו משלמים אילו שילמו רק על העברת מידע.

ניתן אולי לתת איזה שהוא קנס לאילו שעוברים גבול כל שהוא אבל גם זה בעייתי.

לכל מקרה אני זוכר שראיתי פעם באתר של נטוויזן שמותר להעביר עד 5 גיגה בחודש על פי החוזה שלהם. אני די מאמין שהם לא ממש מקפידים על הנושא.

הסיבה העיקרית שהנושא ככל הנראה לא יעלה היא כי אלמלא ממש כל החברות יעשו זאת ביחד , רוב הסיכויים שכמות הנוטשים לכל חברה שכן תעשה זאת, גם אם זה יהיה שווה ללקוחות , תהיה גדולה מאוד.

אני יודע שלמרות שכמות הגלישה שלי ירדה פלאים בזמן האחרון לא הייתי רוצה לעבוד לשיטת הסלולרי באינטרנט. אם כבר הייתי רותה גם בסלולרי לקבוע מחיר סופי חודשי ולדעת שאני יכול לדבר כמה שאני רוצה. (אם אני לא טועה השיטה עובדת בארצות הברית בחברות הטלפון. (או לפחות בחלק מהן. )
אני לא חושב שזה יהיה כך 190591
השיטה בארה"ב מתייחס לשיחות מקומיות בלבד. ובאשר למעבר לתשלום לפי נפח תנועה – שוב, זו רק ההשערה שלי, אבל אני די בטוח שהיא תתקיים בסופו של דבר. מתי? כשחיבור לאינטרנט יהיה עוד יותר חיוני לחיי היום-יום מכפי שהוא כיום, ולמספר גדול יותר של אנשים.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190713
כמו שציינתי זה נוסה ג\כבר אם אני זוכר נכון באוסטרליה.

היתרון באינטרנט שיחסית אין הבדל בין שיחות מקומיות לשיחות לא מקומיות למרות שכאשר חושבים על זה אני מאמין כי החברות משלמות הרבה יותר על חיבור לחו"ל מאשר לארץ כך שאולי שווה ליצור מצב שבו אתה משלם סכום קבוע על גלישה בארץ וסכום שונה על גלישה מחו"ל.

השאלה איך תקבל חשבון וכדומה.

בכל מקרה לדעתי זה ממש לא יעבוד, בכל מקרה הטכנולוגיה משתפרת וכמות המידע שניתן להעביר רק גודלת. התקנים לגלישה אלחוטית מדברים על רוחב פס הרבה יותר גבוהה בקרוב ממש מה שיגרום לכך שאם יש לך מחשב ניסע תוכל לגלוש למעשה כמעט בכל מקום.

אם אני זוכר נכון בארצות הברית יש מספיק בתי קפה שנותנים לך לגלוש בחינם אם יש לך את הציוד האלחוטי שלך , אם אתה רוצה להשכיר כרטיס זה כבר יעלה לך כסף.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190725
דווקא משום שהטכנולוגיה משתפרת וכמות המידע גדלה, אני חוזה שהתשלום יהיה ע"פ נפח העברת המידע. אני מניח שהתשלום על כמות המידע הממוצע שמעביר היום משתמש ADSL יוותר ללא שינוי. צרכנים "קלים" ישלמו פחות, צרכנים "כבדים" ישלמו יותר, וצרכנים "כבדים מאוד" (למשל, מי שמפעיל שרת) ישלמו עוד יותר. הבן, טכנולוגית DSL מאפשרת העברה של מידע במהירות גבוהה *בשני* הכיוונים. הסיבה שמהירות שליחת המידע בחבילות השונות היא נמוכה בהרבה ממהירות הורדת המידע נובעת מכך ש"בזק" רוצה למנוע הפעלת שרתים בחיבור "פשוט" – התשלום על תשתיות "כבדות" יותר, כמו למשל תשתית FR המיושנת, גבוה בהרבה. אבל אם הלקוחות ישלמו ע"פ כמות המידע, התשתית לא ממש תשנה ל"בזק".

מה שנוסה באוסטרליה לא רלוונטי, משום שכיום התלות של מרבית האוכלוסיה במידע המגיע מהאינטרנט עדיין אינה גבוהה מספיק. כשמרבית האוכלוסיה תשתמש בחיבור מידע "כללי" עבור כל שירותי המידע השונים – אינטרנט, טלוויזיה, רדיו, טלפון – התלות תגדל בהתאם, וממש כמו תשתיות חיוניות אחרות (מים, חשמל, טלפון) התשלום יהיה ע"פ שימוש.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190801
עלות העלאת מידע והרדת מידע היא אותה עלות, מבחינת בזק אין הבדל ואין הוצאה גדולה יותר אם אני משחרר גיגה או מושך גיגה מהרשת.

בארה"ב חברות הכבלים מוכרות כבר מיזמן חבילות שבהן קצב העלאה והורדה שווה.

שרות הvdsl שמגיע ל50 מגה משנה את הסיפור לחלוטין, אולם אינו היחיד, ישנו שרות חדש שמתי שהוא יצא של אינטרנט דרך הטלוויזיה שמסוגל באמצעות כיווץ בmpg4 כמות גדולה מאוד של מידע על רוחב פס נמוך בהרבה. הטענות של מי שמביא את הטכנולוגיה, היום הן 3 מגה לסרט באיכות טובה. מה שישנה מקצה לקצה את ההגדרה של העברת כמויות מידע.

אגבfr היום אינה איכותית ביותר והיא מתחרה בתשתיות אחרות בגלל מספר יכולות של העברת קצב נתוניים מובטח וכדומה, היא סתם יקרה מידי ובגלל שאין לה תחרות (למרות שאפילו adsl מסוגל להתחרות בה אם היו נותנים רוחב פס גבוהה בהעלאת קבצים) היא שורדת

כמו שציינתי אני לא מאמין שבקרוב או ברחוק יגבו כסף על העברת מידע אלא ילכו על הפיתרון של הגלישה החופשית בעיקר כי הראשון שיעשה זאת ייפול.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190804
לגבי FR, זה בדיוק מה שאמרתי – טכנולוגיה מיושנת השורדת בשל שיקולי הספק ובניגוד לשיקולי הצרכנים.

לגבי העלאה מול הורדה - ברור שמבחינת הספק מדובר באותה עלות, השאלה לגבי המחיר תלויה בשיקולי שיווק של הספק.

לבסוף, לגבי MP4, אתה מתכוון אולי ל-‏3 מגה ל*דקה* של סרט - בערך עשירית מ-MP2, הנמצא בשימוש כיום ב-DVD.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190808
זה לא מה שהעבירו לי אילו שמכניסים את הטכנולוגיה לארץ, גם אני לא האמנתי ועדיין לא מאמין, אבל זו הטענה שלהם.

או לפחות עד שאני אראה בעיניים.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190817
שמע, MPEG 4 היא טכנולוגיה קיימת, ולא צריך להאמין לאף אחד – אפשר פשוט לקרוא תיעוד, או "לראות בעיניים" כבר עכשיו. הסטנדרט אינו מכתיב קצב, כלומר, אפשר תיאורטית לקודד בעזרתו סרט שלם ב- 3MB, אלא שאיכות התמונה תהיה בהתאם (תמונה בגודל של בול-דואר שתתעדכן פעם בחצי דקה, או משהו מסוג זה). באיכות סבירה, מדובר על לפחות 300Kbps, כלומר בערך 2MB לדקה.

יש ל-Apple דף המציג את הטכלונוגיה לציבור הרחב (כלומר, לא טכני מדי) בכתובת http://www.apple.com/mpeg4/ . בתחתית הדף יש קישור לגלריה של קבצים לדוגמא; תוכל למצוא שם את הטריילר של "סינמה פרדיסו", למשל. זוהי דוגמא באיכות מצויינת, וברזולוציה סבירה (לשידור טלוויזיה). גודל הקובץ: 11.6MB, משך הסרטון: דקה 22 שניות. כלומר מדובר בערך ב- 8.5MB *לדקה*.

העתיד אולי (אני בספק רב) צופן לנו סרטים ב- 3MB לסרט מלא; אבל זה עוד רחוק מאוד, ובוודאי שזה לא MPEG4.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190836
בקשר לשורה האחרונה, למה ההסתייגות? אפשר לומר בפה מלא - העתיד לא צופה לנו סרטים באוך מלא בשלוש מגהבייט באכות רגילה.

אתה אמור לדעת יותר טוב ממני - הרי הוכיחו כבר שיש חסם תחתון לכמות דחיסת האינפורמציה האפשרית (האנתרופיה של המידע, אתם קוראים לזה, לא?) ולהעביר 600 על 800 פיקסלים, ב3 רמות צבע של 255 אפשרויות, ב24 פריימים לשנייה, למשך 90 דקות בנות 60 שניות (שזה יוצא 186624 מגהבייט, לפני דחיסה) אי אפשר להעביר ב3 מגהבייט.

(האמת אני משקר כאן - אני מניח אי תלות בין הפריימים, מה שלחלוטין לא נכון, אבל גם אם נניח תלות מלאה ביניהם, זה בסך הכל מקטין את הדרישה בפקטור של שמינית - היינו במקום מגהבייט צ"ל מגהביט.)

(הממ, האמת, אם לחשוב עוד טיפה, ולהניח תלות מלאה ביניהם גם ברמת הפריים, אז זה קטן בעוד פטור של 800*600, אבל בקיצור, גם בלי לסגור את החשבון יפה, ברור שכל סרט רגיל, לא כזה שנבנה במיוחד כדי שיתפוס מעט מקום, לעולם לא יתפוס 3 מגה)

אולי בעתיד, ברמת הפנטזיה, ימצאו טכנולוגיה שמאפשרת להציג סרטים בעזרת מעט מה שלא יהיה. (אולי ביטים קוונטיים?). שלושה מגה בייטים רגילים זה בטח לא יהיה.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190842
יש תלות מאד רצינית בין פריימים בסרט עלילתי — הרי מדובר בתיעוד של סדרת התרחשויות בעלות תוואי הגיוני מוצהר. סצנה עוברת לסצנה, גופים נעים ממקום למקום.. אם יציידו מלכתחילה כל מחשב במערכת מודלים מתוחכמת מספיק, ניתן יהיה לקודד את הסרט הספציפי בצורה מאד מצומצמת. אולי אפילו 3 מליוני בתים.

כבר היום ישנם סרטים המתבססים על מנועי משחקי מחשב:
מה גדלו של סרט עלילתי באורך מלא המורץ על מנוע כזה?
אני לא חושב שזה יהיה כך 190853
אם ידיעתי הדלה בתחום נכונה, העקרון על פיו מקודדים סרטים ל- DVD הוא באמת ע"י חישוב ה"דלתא" בין פריים לפריים, כפי שהצעת.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190862
כתבתי פעם על כיווץ כזה ב תגובה 146800

אבל לא מסתפקים בחישוב הדלתא - גם את תמונת ההפרשים מכווצים,נגיד באמצעות שימוש בגלונים (wavelets) או DCT (התמרת קוסינוס דיסקרטית) לבלוקים של התמונה וקיצוץ מקדמים (העיקרון של jpeg).

אבל אני מכיר בעיקר את התאוריה - אני לא יודע מה בפועל עושים בכיווץ בתקן MPEG2.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190869
ההצעה שהבאתי (לא הייתי קורא לה שלי, היא אינה מקורית שלי) הרבה יותר מרחיקת-לכת מחישוב הפרשים. היא דומה יותר למה שקורה בפועל במכינימה, או איך שיעברתו את מה שאפשר לראות בלינק שהצגתי שם.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190847
אני יכול לקודד סרט באורך מלא ב-‏40 ביט.

(בהנחה שלא הוסרטו יותר מבליון סרטים עד כה).
אני לא חושב שזה יהיה כך 190859
ואני יכול ב1 - סרט שכולו לבן כל הזמן.
כבר ביקשתי סרטים שלא נבנו במיוחד - נגיד, קודד את "שיר אשיר בגשם" ב3 מ"ב.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190867
שיטת הקידוד של עוזי מתאימה לכל הסרטים שהוסרטו עד כה. הקוד בן 40 הביטים כולל, פשוט, רק את מספר הסרט.

זה דומה לטענה שאפשר לקודד את כל אינסוף הספרות של פיי בבייט יחיד, הנה כך: π

הבעיה היא כמובן שכדי לפענח את הקידוד שהציע עוזי, המחשב המפענח צריך לכלול ספריה ובה כל הסרטים כולם. למעשה, זוהי שאלה רצינית: כדי לבדוק עד כמה קידוד הוא אפקטיבי, צריך להתייחס גם לגודל התוכנית (והנתונים הנלווים לה) הנדרשת כדי לפרוש את המידע המקודד. ואיך תמדוד את התוכנית? אותה תוכנית יכולה להיות קטנה בהרבה (שתי הוראות מכונה, לצורך העניין) אם היא תרוץ על מעבד שנכתב במיוחד. לכן יש לקחת בחשבון גם את מורכבות המעבד עבורו נכתבה התוכנית.

(בפועל, מניחים שכל המעבדים הם פחות-או-יותר שווים מבחינה זו).
אני לא חושב שזה יהיה כך 190870
זו בעצם הסיבוכיות האלגוריתמית של הסרט, הלא-כן?

בסופו של דבר, צריך להגיע לשיווי משקל מסויים — מצד אחד, לא רוצים שכל אחד ישב עם ארכיון סרטים מוכן מראש בביתו. מצד שני, לא רוצים להתעלם מן התבניתיות שיש בסרטים, אחרת יתקשו לכווץ באופן משמעותי.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190877
הספריה הביתית תכלול קטעים קלאסיים, סצינות אופייניות, ומודולים של אפקטים מיוחדים.
כשיוציאו סרט חדש לאקרנים, גרסת האינטרנט (3MB) תכיל תמונות של השחקנים הראשיים ומידע ביומטרי, ותסריט ("סצינת יריות בבנק, גבר נזרק החוצה ממסבאה, עדר סוסים נרדף לתוך נקיק, משרד השריף, קרב יריות ברחוב הראשי, רוכב אל עבר השקיעה, קאט") - המחשב שלנו ישלים את השאר.
כל העולם כולו סרט צר מאוד 190889
סוף סוף אני מבין על מה דיבר המרצה בחישוביות! אבל זכור לי במעומעם שהוא הוכיח כי "מכונת טיורינג עם סרט אחד" שקולה למכונה עם K סרטים, בניגוד לדבריך.

(בדיחת גיקים, להתעלם)
מנצל את הנושא לשאול שאלה אולי קשורה 190893
סיימתי לקרוא את "הצד האפל" של גיא חסון ‏1. באחד הסיפורים, "האיש שהפך למרכז היקום", הגיבור משתמש בשיטה הבאה כדי לנצל מחשב בעל קיבולת זיכרון מוגבלת למשהו בעלת קיבולת אינסופית (או קרוב לזה). הרעיון שם, אם הבנתי נכון, הוא כזה: כל תוכנית היא רצף מספרים ארוך. במקום לזכור את הרצף כולו מספיק למצוא מספר אי רציונלי שבו מופיע הרצף האמור, ולסמן את המקום שבו צריך להתחיל "לקרוא" את המספר ואת גודל הקטע שיש לקרוא. באופן זה במקום לזכור רצף ארוך מאוד של ספרות מספיק לזכור שלושה דברים קטנים: את הנוסחה שהפתרון שלה הוא המספר האי רציונלי האמור, ואת המקום ואורך הרצף שיש לקרוא מתוך המספר.
השאלה: האם זה באמת יכול לעבוד? ואם לא - למה.

1 מומלץ בחום, ולו רק בגלל הסיפור הראשון.
מנצל את הנושא לשאול שאלה אולי קשורה 190897
הסיבה ששיטות כאלו לא עובדות, היא שכדי לייצג n תוכניות שונות זו מזו, אתה תצטרך לכל הפחות n מספרים שונים זה מזה. כלומר, לכל הפחות מחשבך יזדקק ל-Log n ביטים.
בדוגמא הקונקרטית שלך, המיקום שממנו צריך להתחיל לקרוא עלול להיות מספר גדול מאוד, אפילו יותר מהמספר המקורי. וכך גם הנוסחא.
מנצל את הנושא לשאול שאלה אולי קשורה 190900
הבנתי, תודה.
זה היה נשמע fishy מראש...
מנצל את הנושא לשאול שאלה אולי קשורה 191126
מה שמזכיר לי את השיטה הבאה לקדד את כל אנציקלופדיה בריטניקה על-פי אורך של מקל:
קדד את כל האינציקלופדיה כמספר ארוך.
חלק את המספר באמצע (מבחינת הספרות) לשני מספרים (N1 N2), האחד גדול מהשני בלכל ביותר 10 (או 2, תלוי בבסיס).
חלק את הקטן בגדול. קבלת מספר רציונאלי x=N2/N1 בין 0.1 ו- 1.
חתוך מקל באורך מדוייק של x מטר...
אני לא חושב שזה יהיה כך 190929
ממש לא נכון. העלאה והורדה, ב ADSL למשל, מתנהלת בקצבים שונים לחלוטין על רוחב סרט שונה. לכן לא ניתן לומר "לספק זו אותה עלות" - כנראה שיותר זול לו להעביר אליך מידע מאשר להיפך.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190931
אנא קרא שוב את הפסקה הראשונה בתגובה 190725.
אם יורשה לנחתום להעיד על עיסתו 192259
(ויורשה לו) אנחנו (E.C.I Telecom) מספקים כיום שירות של וידאו על קווי טלפון. בADSL אנחנו נותנים עד שלושה ערוצים בו זמנית באיכות של הכבלים הדיגיטליים. לאלו המעוניינים להצטרף, רק חברת CYTA (בזק של קפריסין) קנתה מאיתנו את השרות הזה נכון להיום.
לא הבנתי 190809
שרות vdsl הוא בקצב של 50 מגה לשניה??
או רוחב פס, או מה?
לא הבנתי 190832
לטכנולוגית dsl כמה יכולות. טכנולוגיה של העברת נתונים על גבי כבל נחושת.
adsl מסוגל להגיע עד קצבים של 8 מגה (כמובן לחלק ב8)
vdsl מסוגל להגיע ל50 (גם את זה לחלק ב8)

רק שהמרחק מהמרכזיה מתקצר מאוד לקילומטר. במקום כ5 בטכנולוגיה adsl .

יש עוד שניים רק שאני לא זוכר את שמם, הvdsl הוא המהיר מבין ה4 .

טכנולוגיית הכבלים למשל מסוגלת להגיע לקצב של 36 מגה.

בסיב אופטי יש אופציה למעבר של גיגה.
אם אני זוכר נכון עשו לא מזמן ניסוי שבו שברו שיא של העברת נתוניים למרחק של 5000 קלומטר.אני לא זוכר כמה הועבר שם.

שים לב שכרטיס הרשת שלך יודע להעביר 100 מגה. (אם הוא 10/100 )
אני לא חושב שזה יהיה כך 190906
יש עוד מרכיב אחד בנושא החיבוריות לרשת שהצרכנים לא רואים - היכולת של ספקי האינטרנט ותשתית התקשורת לספק את צרכיהם של כל המשתמשים.

לדוגמה, נניח שבזק מספקת 10Mbit/s ל200,000- משתמשים. מתוכם, חצי רוצים להוריד מידע בו זמנית. מזה יוצא שכדי לעמוד בקצב הזה יש צורך בהעברת 1000Gbps.

אין כיום אפשרות לנהל עומס תעבורתי כזה - אין חומרה ואין תוכנה שתעמוד בזה (לפחות לא מחוץ למעבדות Bell או משהו כזה).

מן הסתם חברות הטלקו רוצות להגביל את רוחב הפס של המשתמש לרמה שהן יכולות לסבול ולא תכריח אותן להחליף תשתיות יקרות להחריד כל שנתיים. המטרה שלהן היא למצות את הטכנולגיה הקיימת כמה שיותר (return on investment) ולא דווקא לספק חיבוריות מדהימה לכל אזרח.
לכן עדיין מוכרים דברים כמו ISDN, Frame Relay ושאר טכנולוגיות שמקומן במוזיאון.
אני לא חושב שזה יהיה כך 190915
זה נכון רק כאשר מדובר במרכזייה אחת.
אתה ואני גרים במקומות שונים (בהסתברות גבוהה) ולכן המרכזייה שאליה אני מחובר לא מושפעת מזה שגם אתה מוריד מידע במקביל.
ומאידך אם כל אותם 100K משתמשים מורידים מידע מאותו מקור, הבעיה קיימת כאשר מדובר במידע שונה, למשל קבצי מוזיקה, אבל אם אנחנו רואים את אותו סרט אונליין באותו זמן שידור, המרכזייה שליד משדר הסרט מפצלת את התעבורה לכמה מרכזיות המחוברות אליה ומהן התעבורה מפוצלת שוב ושוב, ומשתמשי הקצה יקבלו את כל ההספק בלי עודף עומס על המרכזיות.

עבור אותו מקרה של קבצים שונים מאותו מקור במקביל - אכן קורה שאתרים שונים קורסים, כמו מרכזיות טלפון וקווי חשמל בזמן עומס.
אני לא חושב שזה יהיה כך 191381
הבעיה היותר קשה היום היא בעיקר קבלת מידע מבחוץ (מחוץ למדינה) רוחב הפס של הספקיות בארץ יוצר מצב שכמעט ואין בעיה ביניהן, של רוחב פס.

פיתרון שניתן לבעיה הם שרתי פרוקסי עצומים. שכל חברה משתמשת בהם היום.

וגם אם פיתרון זה עדיין רוחב הפס גודל וימשיך לגדול כל הזמן אול לפחות עד שיסגרו את העברת הקבצים באמצעות תוכנות כמו קאזה וחברותיה. (מה שכנראה לא יקרה בעתיד הקרוב או הרחוק.)
אגב גם לזה יש פיתרונות של מספר חברות שעובדות על הנושא. כמובן לא מושלמים אבל יכולים להוריד מהעומס אחוזים ניכבדים.
תהייה 2 190699
אחת התוצאות תהיה שנשלם בכסף על פרסומות באתרים ועל דואר-זבל (בניגוד למצב בסוגי מדיה אחרים).
תהייה 2 190724
כשאתה קונה "ידיעות", "מעריב" או "הארץ" במכולת, העיתון מגיע ללא פרסומות?

ערוץ 10, שלא ניתן לקלוט אותו ללא תשלום לחב' הלווין או הכבלים, הוא נטול פרסומות?

רשתות ב' ו-ג', שאתה משלם אגרה לרשות השידור כדי לממן אותן, הן נטולות פרסומות?

ואם נתעלם לרגע מהעובדה שמדובר בפרסומת-עצמית או פרסומת לגופים ממשלתיים בלבד, הרי שיש פרסומות גם בערוצי הכבלים והלווין השונים, כמו גם בערוץ הראשון – כולם ערוצים בתשלום.

אז נכון, זה לא מצב נחמד, אבל הטענה שהמצב באינטרנט (אם ה"חזון" שלי נכון) יהיה "בניגוד לסוגי מדיה אחרים" היא שגויה.
תהייה 2 190729
סתם הערה בקשר לערוץ 10, שנידון כאן גם באיזה דיון אחר: את הערוץ ניתן לקלוט ללא תשלום לספק כלשהו, ע"י השקעה חד פעמית בקניית צלחת לוויין (אני מסכים שזה לא פתרון מוצלח, ושההיגיון דורש שניתן יהיה לקלוט את הערוץ באותם אמצעים שמאפשרים לקלוט את ערוץ 2).
לא רוצה להיות 2 191184
כשהתחילו לשדר את ערוץ 2, היה צריך להתקין אנטנה "מיוחדת" לקליטת השידורים שלו בהשקעה חד פעמית.
כן, אני יודע. 191371
תגובה 137757

(ומעניין שבזמנו (מרץ 2003) נכתב באתר של ערוץ 10 (תגובה 137769) שלאחרונה אושרה הקצאת תדר לשידורי ערוץ 10 בתוך חודשיים. מישהו יודע מה קורה עם זה?)
תהייה 2 190749
התשלום לעיתון לא מכסה אפילו את עלות הנייר. הפרסומות מסבסדות את יתרת עלות העיתון. אז אמנם אפשר להגיד את אותו הדבר על באנרים (שמסבסדים את עלות האתר‏1), אבל זה באמת לא הוגן לחייב אנשים בגלל שנשלחו אליהם וירוסים וספאם בסך 100 מגה...
אם כבר, שיחייבו אנשים על כמות המידע שהם *שולחים*. ככה גם תהרוג את ה-P2P (כי אנשים לא פראיירים לשלם כדי שמישהו אחר יקבל מהם את הקבצים שלהם), וגם תפגע פגיעה יתרה במפיצי ספאם למיניהם, פלוס - תיצור אינטרס גובר לאנשים למגן את המחשב שלהם מפני וירוסים שינסו להפיץ עצמם הלאה על חשבון בעל המחשב הנגוע.
באופן כזה, ה"מס" יהיה על המפיץ (אתרים למיניהם) ולא על הצרכן. הבעיה, כמובן, היא שאתרים כמו האייל לא יצליחו לתפקד לאורך זמן בלי תרומות.
בקיצור - כל העסק בעייתי למכביר.

1 אם כי בהחלט יווצר עודף לחץ לצמצם את כובד הפרסומות הללו - ישנן כיום פרסומות שכוללות סרטים של ממש!
תהייה 2 190753
אני מניח שמודל הדואר יהיה הראשון להשתנות: תקבל רק את כמה מאות הבייטים הראשונים, ותוכל לבחור אם להוריד את השאר.

תשלום דו-כיווני (משלוח וקבלה) יחסל את ה-P2P באותה מידה, מאותן סיבות. מצד שני, היות ובכל מקרה תשלם עבור הפרסומות באתר החדשות שלך (הרי הפרסומת דורשת רוחב-פס), אולי יהיה עדיף לך להעביר את התשלום ישירות לאתר החדשות כדי לקבל גרסה נטולת פרסומות. אבל, שוב – אני מאמין שהפרסומות באתרי חדשות תהוונה חלק כ"כ זניח מסך התעבורה שלך, שלא תתייחס אליהן כלל במישור זה (אלא אם כן נעבור לפרסומות של streaming video). חשוב על כך שכל צפיית הטלוויזיה שלך תהיה מבוססת על תקשורת רשת!

שרתים כבר כיום משלמים לפי נפח תעבורה יוצאת (התשלום הבסיסי מכסה נפח מסויים, כל חריגה עולה יותר).
תהייה 2 190802
אגב אתה הisp שלך יכול בקלות כבר היום לתת לך את השרות הזה, בו תראה רק את ההדר של ההודעה בסגנון של : מאת , אל , כותרת , ותאריך. ואז באתר web תוכל לקבוע אם אתה רוצה להוריד אותו או שלו.

זה אפילו לא השקעה גדולה.
VOIP 228952
מסתבר שה"פתרון" ל-VoIP הוא לשלם כסף (איך לא?) לבזק.

עוד מועד לחזון 470549
הניסוי החל 479975
הניסוי החל 480012
אה, אתה עוד איתנו? היי. נזכרתי בך הבוקר כשקראתי את הידיעה הזאת: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...

ולפתע עלה בדעתי שהדמיון המצלולי בין עתלית לאטלנטיס (עתלנתיס?) אולי פותר את החידה האבודה בת אלפי השנים... ההיא מ דיון 2047 .
הניסוי החל 480025
ייתכן שמדובר באמת באטלנטיס, אבל שקיעתו של המקום הייתה תוצאה של לוחמה אקולוגית.
הניסוי החל 542553
ממשיכים לקנדה:
http://www.cbc.ca/technology/story/2010/05/06/crtc-u...

The CRTC has approved Bell Canada's request to bill internet customers, both retail and wholesale, based on how much they download each month.
תהייה 2 190310
מדוע אתה מעלה באותו משפט את בזק מצד אחד ואת התחרות הלא הוגנת מהצד השני?
זה יוצא קצת מצחיק, לא? "חברות XY מנצלות את התשתית של המונופול Z. זה לא פייר כלפי Z."

בו-הו.

ועוד נושא, כשאתה אומר בסוף, למה אתה מתכוון? בסוף של מה? כמה זמן יחזיק מעמד הפתרון הסופי שהצעת? לא יהיה אחריו עוד פתרון יותר טוב? בזק תשאר פה לנצח? אנחנו נשאר פה לנצח? התשתית? ומה יש מעבר? אני רואה אור, קרני אור אני רואה וקולות והם קוראים בשמי.
בשמי
קצת פרטים טכניים 190197
הנסיונות להעברת קישורי אינטרנט על גבי רשת החשמל אינם חדשים. אפילו בישראל, אם פרחוני אינו מטעני, החלה חברת החשמל לחקור את הנושא בתחילת שנות ה 90 (או סוף שנות ה 80). המכשול העיקרי הוא בכך שהשנאים שבין קווי המתח הבינוני וקווי המתח הנמוך אינם ידידותיים לשידורים בעלי רוחב פס משמעותי ולכן יש צורך במעקף שיותקן לצד כל שנאי ויעביר את האינטרנט בשלום אל עולם ה 220V הבטוח.
קצת פרטים טכניים 190202
העברת טלפוניה ע"ג רשת החשמל היא סיפור של עשרות שנים (בארץ). המערכת, המכונה carrier, נמצאת בשימושה של חברת החשמל לתקשורת בין מתקניה, וכן לתקשורת עם צרכנים כבדים (כגון תחנות השאיבה של המוביל הארצי) המוזנים ישירות מקווי מתח עליון. ציוד הקצה של מערכת זאת הוא טלפון רגיל.
קצת פרטים טכניים 190208
קצת פרטים טכניים 190218
כשהייתי סמל בחיל הקשר האלקטרוניקה והמחשבים, מעולם לא היה לי קאטר. טכנאי ראוי לשמו באותה יחידת עילית היה מסוגל לחתוך זוג תיילי נחושת מסובבים באמצעות הידיים ולחשוף את קצוות הגידים באמצעות השיניים. היינו ממש חיות רעות, לא פלא שניצחנו במלחמה (חוץ מזה כל קאטר שהיה מגיע היה נעלם בתוך כמה שעות כאילו שהסתובב בבסיס איזה אספן קאטרי חולני).

באחת הפעמים שעשיתי את פעולת חישוף הגידים לא שמתי לב שהצד השני של זוג הגידים היה מחובר לקו הטלפון. רשת הטלפונים כידוע נושאת עימה בנוסף לאותו אנלוגיים גם מתח שבאמצעותו מופעל הטלפון אני לא בטוח אם זה AC או DC אבל כשזה נוגע בטעות בסתימה בשן זה הרבה יותר כואב מעטיפה של קרמבו.

אני מפחד לתאר לעצמי מה היה קורה לו צה"ל היה משתמש בטכנולוגיה של העברת נתונים על רשת החשמל באותו בסיס. אינני סבור שהייתי מצליח לשרוד מכה של 220 וולט לתוך סתימה.
קצת פרטים טכניים 190219
הקאטרים בצבא זולגים, כי אפשר לקבל עליהם מחיר גבוה בחוץ אצל האנרכיסטים.
(אבל הכלי שחושף גידים הוא לא קאטר, איך קוראים לו?).
קצת פרטים טכניים 190222
מה הבעיה לחשוף גידים?

גידי אתה כאן? (רגע תיכף תראו)
קצת פרטים טכניים 190288
למה הרגזתני להעלות אותי?
קצת פרטים טכניים 190220
כשהייתי חפ"ש בקורס חבלה, נאמר לנו שאסור בשום פנים ואופן לצמת(1) בשיניים, שזוהי סכנה איומה, כי אתה עלול להפעיל את הנפץ באמצעות השיניים, דבר שעלול להביא לריסוק הלסת, לאובדן ראיה, ועם קצת חוסר מזל אפילו למוות (שהרי המוח לא כלכך רחוק מהשיניים, ופיצוץ בקירבתו עלול להיות לא סימפטי).
לשאלת התמימים(2) שביננו "איך אפשר לצמת עם השיניים?", היתה התשובה: "הנה, ככה!"
ובמילים אחרות, אם צה"ל היה משתמש בטכנולוגיה של העברת נתונים על רשת החשמל, הוא היה דואג שלכל טכנאי הקשר תהיה רגל מעץ.

___
(1) לצמת זוהי מילה צהלית (בלי קשר לרפול) שהמשמעות שלה היא להצמיד. כשחבלנים משתמשים בפועל לצמת, הם מתכוונים לחיבור הפתיל לנפץ.
(2) בסדר, המיתממים.
קצת פרטים טכניים 190225
אין כמו פק"ל נעלי גומי כדי ליצור תחושה של אחוות לוחמים וגאוות יחידה. זה מזכיר לי את השמועות שהסתובבו בבה"ד 7 על כך שהמטכל מתכננן לתת לחייל כומתה בצבע ורוד בוהק.
קצת פרטים טכניים 190271
אה, נזכרתי - הcarrier של חח"י הוא לא 220 וולט, הוא 150 קילו וולט.
פתרון יעיל לצימצום האבטלה הסמויה בקרב טכנאי הקשר בצה"ל.
צמצום פערים 190232
מתוך הכתבה במעריב:
"על פי נתוני משרד החינוך, העיר הרצליה היא כר נוח מאוד לניסוי. 98 אחוז מתושבי העיר מחזיקים במחשב, וכ-‏75 אחוז מהתושבים הם בעלי חיבור לאינטרנט. כעת אמור החשמל, כך מקווים, לצמצם את הפערים."

ל-‏25 אחוזים מתושבי הרצליה אין אינטרנט, טוב שיש מי שדואג לצמצם את הפער.
צמצום פערים 190273
נכון, רעיון הרבה יותר מוצלח היה לעשות את הניסוי ברהט. נדמה לי שכבר לכולם שם יש חשמל (מחשבים לא כל כך, אבל זה פרט שולי).
ו(קצת) יותר ברצינות: כמו שנאמר בדיון על "להתקיים בכבוד", פער הוא דבר יחסי. נדמה לי שהרבה יותר נח(1) להיות כמו חצי מהתלמידים שבכלל אין להם מחשב בבית, מאשר להיות אחד משלושת ה"עניים" של הכתה, שאין להם חיבור ADSL בבית.
__
(1) איש צדיק היה *בדורותיו*.
צמצום פערים 190343
חברת החשמל עושה ניסוי שיהיה דריסת רגל מאוד עמוקה בשוק האינטרנט המהיר. לקרוא לזה צמצום פערים, נשמע לי די מטופש.
אם כבר רוצים לצמצם את הפערים ניתן לבקש מחברת החשמל לספק מחשבים לתלמידים (ולאו דווקא בהרצליה), יחסית להשקעה הכללית בפרוייקט מדובר בכסף קטן.
בעזרת השם 190344
למה מטופש? צמצום פערים זה שם שעשוי לפתוח דלתות שבשם אחר(1) עלולות להשאר סגורות.

___
(1) הסיסמא "סומסום הפתח" כבר תפוסה.
בעזרת השם 190346
זו הסיבה שאני לא איש שיווק, קשה לי לקרוא לסנאי אוגר ולהסביר שהזנב הוא רק קישוט.
בעזרת השם 190347
(1) מה יותר מתאים לענייני המארה‏1 החשמלית מאשר "חשמב"ה חשמב"ה חשמב"ה" (*חש*מל *מ*צויין *ב*מקום *ה*טלפוניה)?
_________
1- לא טעות הקלדה (להלן לט"ה)
מחר בבוקר 190352
אצלך בשטקר ארבע מאות וחמישים אלף וולט!
מתמטיקה 197315
לא לגמרי קשור, אבל נחמד וקשור למערכת החינוך: http://alefefes.macam.ac.il/jokes/jokes.asp?n=1
מעניין איך יצחקו על לימוד המתמטיקה בשנות ה...? איך יקראו ל10 השנים הראשונות של המאה הזו? שנות האפס?
מתמטיקה 197322
הסלוגן של תחנת-רדיו מקומית:

Music from the Eighties, Nineties, and... whatever they're calling THIS decade!

מתמטיקה 197324
שאלתי פעם חבר בעבודה איזו מוסיקה הוא שומע והוא ענה לי: "קלאסי ושירי שנות הקשישים".

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים