גילוי נאות 18
פרק ההמלצות בדו''ח ''הוועדה הציבורית לצמצום האלימות בקרב ילדים ונוער'' שפורסם לאחרונה, מתעלם מאחת הבעיות החמורות ביותר במערכת החינוך. למעשה, ההמלצות שבדו''ח עשויות אפילו לגרום להחמרת המצב.

לפני שבועות ספורים פרסמה "הוועדה הציבורית לצמצום האלימות בקרב ילדים ונוער", בראשות שר התרבות הספורט והמדע, מתן וילנאי, "דו"ח המלצות ראשוני ליישום". דו"ח זה מורכב מהפרק השמיני של הדו"ח המלא, שיפורסם בהמשך. יש משהו מוזר, ואולי אף טעם לפגם, בפרסום המסקנות לפני פרסום העובדות: הדו"ח המלא כולל בין השאר תמונת מצב מפורטת, פרטים על מספר מחקרים שנערכו בארץ, ותיאור תוכניות שננקטו במקומות אחרים בעולם.

קשה להעביר ביקורת על מסקנות מבלי לדעת במדויק על־סמך מה הוסקו, ולכן אשמור את מרבית ההשגות שלי בנוגע להמלצות לשלב מאוחר יותר, לאחר שיפורסם הדו"ח המלא. עם זאת, ישנה בעיה אחת המוכרת לי אישית ממערכת החינוך שלא זכתה להתייחסות בפרק ההמלצות שפורסם. היות וההמלצות מיועדות, בחלקן לפחות, ליישום מיידי כבר בשנת הלימודים הנוכחית, והיות ואחת ההמלצות העיקריות בדו"ח עשויה לדעתי להחמיר את המצב, אני מרשה לעצמי להקדים את הביקורת לקריאת הדו"ח במלואו.

הבעיה אליה אני רוצה להתייחס היא "כיבוס הכביסה המלוכלכת בבית". כיום, ולמעשה כבר מראשית ימי מערכת החינוך בישראל, מנהלים רבים מקפידים על שמו הטוב של בית הספר - לעיתים, מקפידים מדי. לכן, מקרים רבים של אלימות הגובלת בפלילית נסגרים "בחצר בית הספר", ללא דיווח לרשויות האמורות להחליט אם אכן מדובר בפלילים. מנהלים אף עושים כמיטב יכולתם כדי למנוע מהורי הקורבנות (במקרים קיצוניים אף מדובר בקורבנות אונס) להגיש תלונה במשטרה. מקרים של אלימות קשה חייבים, לדעתי, להיות מדווחים למשטרה, ללא מתן כל שיקול־דעת למנהלים. המלצות הוועדה (בעיקר המלצה א') קוראות להגדלת סמכויות המנהל בתחום הטיפול באלימות, ועשויות להוביל לכיוון ההפוך בדיוק.

אל תבינו אותי לא נכון: אני בהחלט בעד הגדלת סמכויותיהם של מנהלי בתי הספר - לא רק בתחום הטיפול באלימות אלא באופן כללי. אולם בנוגע למקרים של אלימות שכבר התרחשה (בניגוד ל"טיפול מונע"), יש לדעתי לכונן "חובת דיווח", לפיה ההחלטה אם לפנות למשטרה אם לאו פשוט לא תהיה בידי המנהל. במנהלים שיחרגו מסמכותם ולא ידווחו על מקרי אלימות שאירעו בתחום אחריותם יש לנהוג ביד קשה (מנזיפה, דרך מניעת קידום ועד פיטורין).

יש למנהלים סיבות טובות להצניע מקרי אלימות, ובראשן, כפי שכבר צויין - שמו של בית הספר. כל מקרה אלימות הזוכה להגיע לתקשורת, או אפילו להישאר בגדר "רכילות מבוססת בשכונה", פוגם ביוקרה של המוסד. איזה מנהל ירצה לקבל לידיו מוסד חינוכי יוקרתי ולסיים את הקדנציה כשהוא מותיר מאחוריו מוסד הנתפס בציבור כ"מסוכן"? יש לזכור גם שכל מקרה אלימות, בעיקר אם נגדיל את סמכויות המנהל לטיפול בבעיה, עשוי להיתפס ככישלון אישי של המנהל עצמו. עם זאת, לטעמי, הענשה פנים־בית־ספרית של תלמידים אלימים במיוחד אינה אפקטיבית, ויש לפנות אל המשטרה כדי שתטפל בבעיה למרות אי־הנעימות הכרוכה בכך.

טיעון נוסף שמעלים אנשי מערכת החינוך בנוגע להצנעת מקרים שונים הוא שפניה למשטרה "תכתים" את הילד האלים, לעיתים בכתם לכל החיים. רבותיי, הגישה הזאת של התייחסות לתוקף כאל קורבן (של הסביבה, של ילדותו, וכו'), צריכה להעקר מקרבנו. הכתם שידבק בתוקף הצעיר מטריד אותי הרבה פחות מכתם הדם על בגדיו של הקורבן הבא.



הערת העורך

פחות מיממה לאחר שנשלח סיפור זה למערכת, התפרסם כי שר החינוך יוסי שריד (מרצ) מציע להעניק את פרס החינוך לשנת 1999 למנהלת בית־ספר בירושלים שפעלה ביד נוקשה נגד חבורת בריונים אלימים בבית ספרה, והסגירה אותם למשטרת ישראל. נראה כי יש אנשים במערכת המסכימים עם הכותב. (ט.כ.)
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הכביסה המלוכלכת 134
הנטייה לשמור את הכביסה המלוכלכת בבית טבועה באופיו של כל אחד. איש אינו נלהב להיות מוצג בקלונו לעין כל. בוודאי לא בתקופה שכל חקירה משטרתית מודלפת (לא "דולפת") מיד לתקשורת. כי לא ההישגים בראש מעייני המשטרה - אלא תדמיתה וה"שואו" שלה.
במה שונה התנהגות מנהלי בתי-הספר מהתנהגות מזכירויות הקיבוצים שאינם מזעיקים משטרה לטרה-סנטה שלהם ? (ראו עיתוני ערב החג על הביקורת של הקיבוצניקים בקיבוץ המסוים שבו העזו - שומו שמים - להפעיל בלש פרטי ?!)
גיבורי מערכת החינוך של ש"ס מתהדרים שאין אצלם פשיעה. פשיעה יש ויש - תלונות אין. הרב הצדיק הודח מישיבת נתיב מאיר על מעשים מגונים בתלמידיו, אך איש מהממונים עליו, והרבנים שלו (דרוקמן) לא סברו כי זהו עניין למשטרה לענות בו.
"וביערת הרע מקרבך" - צ"ל "בקרבך".
בני-זוג של מורות נגד אלימות 157605
"ידיעות חיפה" מדווח על התאגדות של בני זוג של מורות בבתי-הספר בחיפה, כדי לפעול נגד אלימות של תלמידים כלפי מורים.

המקרים המתוארים בכתבה (http://www.yedhaifa.co.il/new/details.asp?cat=12&... - אבל איני יודע כמה זמן יחזיק הקישור) כוללים זריקת ביצים וקמח אל המורות, ירי ברובי מים, ועוד. הענישה: איום (בלבד) בביטול מסיבת הסיום.

והשאלה שלי - מדוע לא פנתה אף אחת מהמורות למשטרה? ניתן להעמיד כל אחד מהתלמידים הללו לדין על תקיפה (ואולי אף תקיפת עובד ציבור - האם המורים נכללים בהגדרה זו?). אני בטוח שלאחר שתיים-שלוש תלונות מסוג זה, שתסתיימנה בתיקים פליליים, רמת האלימות תרד פלאים.

אגב, כמורה, הייתי גם מגיש תביעת פיצויים (תביעה אזרחית) בנוסף לתביעה הפלילית.
בני-זוג של מורות נגד אלימות 157650
הניחוש שלי?
בתי הספר לוחצים על המורות (באופן גלוי או במרומז) לא להוציא את הכביסה המלוכלכת של בית הספר החוצה.

לדעתי, אם היית מגיש תביעה אזרחית+פלילית, היית מוצא את עצמך מוקף אנשים שפגעת באינטרסים שלהם (או שנדמה להם שזה מה שעשית) - מנהל בית הספר, התלמידים וההורים. לא מקום נוח במיוחד להיות בו.

למרות זאת, אני מסכים שזה מה שצריך לעשות, גם אם זה לא קל למורה.
מורה כעובד ציבור: 159190
אם המורה, בתפקידו כמורה, הוא אחד מאלה הוא יהיה עובדציבור:

"עובד הציבור" -

(1) עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-‏1955 3;

(2) עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;

(3) עובד מועצה דתית;

(4) עובד המוסד לביטוח לאומי;

(5) עובד בנק ישראל;

(6) עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;

(7) עובד לשכת שירות התעסוקה;

(8) עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;

(9) בורר;

(10) נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9);

(11) דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-‏1975 , וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה;
מורה שהתלוננה ננזפה 182741
במסגרת תוכניתנו "מתחת לשטיח", מורה שהגישה תלונה למשטרה על אלימות מצד תלמיד, ננזפה ע"י מנהל בית-הספר: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2826937,00.h...

משעשעת במיוחד תגובתו של המנהל, כפי שצוטט: "לצערי, אין כל קשר בין העובדות למקרה שהיה".
מתי להזמין משטרה 189779
מתוך "ידיעות אחרונות" של היום (ע' 22): מנהלת תיכון ביבנה הזמינה משטרה לחקור לאחר שרכבה רוסס כולו בצבע. החשוד העיקרי: תלמיד שהורחק יום קודם מהלימודים ע"י המנהלת, בשל תלונה של תלמידה, שטענה שנגע בה בניגוד לרצונה.

התלמיד מכחיש את ההאשמה, נעצר (ביום ו') ושוחרר בערבות (במוצ"ש).

אפשר לשאול את המנהלת הנכבדה מדוע לא טרחה להזמין משטרה בעקבות תלונת התלמידה? האם הטרדה מינית (או לחלופין האשמת שוא בהטרדה מינית) היא פשע חמור פחות בעיניה מהשחתת רכוש?
מין ושאינו מינו 189789
"נגע בה" כשמדובר בתלמידים לא בהכרח נעשה על רקע מיני. גם על משיכה בצמה לא תמיד נכון להגיש תלונה למשטרה בעוון תקיפה (גילוי נאות: אם הפרקטיקה הזאת היתה נהוגה בצעירותי יש להניח שהייתי בצינוק עד היום).
מתי להזמין משטרה 189965
לא לזכותה של המנהלת, אבל יתכן שהתלונה לא הוגשה תחת הכובע של מנהלת בית ספר, אלא תחת הכובע של אזרחית שרכושה הושחת.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים