אתיופי, דוס ובדואית הולכים לרופא 2994
לפערים תרבותיים בין רופאים, אחיות ועובדים אחרים של מערכת הבריאות ובין מטופלים יכולה להיות השפעה מכרעת על איכותו ויעילותו של הטיפול הרפואי. הכשרת המטפלים להעניק טיפול הולם ומודע מבחינה תרבותית נועדה להתמודד עם הבעיה ולהעניק להם כלים לתקשורת עם מטופלים מקבוצות תרבותיות שונות.
(צילום אילוסטרציה: US National Institute of Health)
לפני שנה אובחנה זינב, בדואית בת 50, כחולת סוכרת. הרופא שלה, ד"ר לאוניד שעלה מחבר העמים לפני כ-‏17 שנים, הסביר לה שבשלב זה ניתן לטפל בסוכרת בדיאטה בלבד. כעבור חצי שנה מצבה החמיר וד"ר לאוניד המליץ לה ליטול כדורים, בנוסף לשמירה על דיאטה וביצוע פעילות גופנית של 45 דקות בכל יום. אך כעבור שלושה חודשים נוספים הראו שוב הבדיקות התדרדרות במצבה הבריאותי. ד"ר לאוניד לא הבין מה קרה, אך חקירה מעמיקה יותר גילתה שזינב הבינה שאם היא לוקחת את הכדורים אין צורך שתקפיד על דיאטה, שכן הכדורים יורידו את רמת הסוכר ללא קשר לשאלה מה תאכל. בנוסף, היא לא הקפידה כלל על ביצוע פעילות גופנית: הרי לא יעלה על הדעת שהיא תצא להליכה מהירה לבדה ברחוב. מה יגידו השכנים? שהיא מחפשת גברים? שהשתגעה? ומה יחשוב בעלה?

מודעות תרבותית במתן שירותים רפואיים

סיפורה של זינב ומקרים דומים אחרים מצביעים על החשיבות שיש לתרבות בעיצוב ערכים, אמונות והתנהגויות הקשורים לבריאות. מחסומים של תרבות, שפה והבדלי כוח ומעמד, הנובעים ממפגשים חוצי־תרבות בין מטופלים ומטפלים, מקשים על מתן טיפול שוויוני והולם ומובילים לכך שמטופלים מקבוצות מיעוט אינם זוכים לטיפול רפואי מיטבי.

בסקר שנערך בארה"ב בקרב אנשים שביקרו לפחות פעם אחת במרפאה בשנתיים האחרונות, נבדק שיעורם של קשיי התקשורת הנוצרים בין מטופלים ובין רופאים בקבוצות אתניות שונות, ובין היתר מצבים שבהם היה למטופל קושי להבין את הרופא, כאשר המטופל הרגיש שהרופא לא הקשיב לו או כאשר היו למטופל שאלות שלא נענו. נמצא ששיעור גבוה יותר של מטופלים השייכים למיעוטים אתניים דיווח על קשיי תקשורת - 23% בקרב אמריקאים־אפריקאים, 33% בקרב היספנים ו-‏27% בקרב אמריקאים־אסיאתיים - ביחס לאוכלוסיה הלבנה (16%). סקר נוסף, שכלל כאלפיים מתמחים אמריקאים בתחומי הרפואה השונים, גילה כי רבים מהם מרגישים שאינם כשירים לטפל באנשים מרקע אתני או גזעי שונה, ובייחוד במהגרים, במטופלים המרגישים חוסר אמון כלפי מערכת הבריאות, במטופלים שאמונותיהם או מנהגיהם לגבי בריאות שונים מאלו של התרבות המערבית, במטופלים שרגשותיהם הדתיים משפיעים על הטיפול בהם, במטופלים שאינם שולטים באנגלית ובמטופלים שנעזרים ברפואה אלטרנטיבית או משלימה. המתמחים דיווחו כי ההכשרה שקיבלו ברפואה בין־תרבותית הייתה מצומצמת וכי היעדר ההכשרה היה בעל השלכות שליליות על הטיפול, כולל הארכת משך הביקורים, חוסר היענות של המטופלים, עיכובים בקבלת הסכמה מדעת, הזמנת בדיקות מיותרות, ובאופן כללי – איכות טיפול נמוכה.

בשנים האחרונות הולך ותופס תאוצה התחום של הכשרת אנשי מקצועות הבריאות למתן שירות ב"הלימה תרבותית" או "כשירות תרבותית" (Cultural competence) לצרכי המטופל. ניתן להגדיר הלימה תרבותית כיכולת להגביר את הרגישות במתן שירות לקהילות מגוונות מבחינה תרבותית, בהתבסס על ידע, ערכים ומיומנויות המכוונים להגברת המודעות התרבותית אצל המטפלים, ולגבש נכונות אצל המטפלים לקבל אנשים מתרבות שונה בפתיחות ובכבוד וללמוד מהם. המטרה היא שהמטפלים יכירו בשונות הנובעת מהבדלים בין קבוצות שונות מבחינה אתנית, עדתית, לשונית או תרבותית ויתחשבו בשונות זו בעת הטיפול הרפואי, ובמיוחד בהבדלים הקשורים במעמד חברתי־כלכלי, באמונה דתית, בדפוסי התנהגות, ברמות הבנה לשונית ובדרכי קבלת החלטות.

העניין בהלימה התרבותית התעורר בעקבות מודעות גוברת לנושא שעוררו ארגונים בתחום שירותי הבריאות ומובילי דעה בתחום. עניין מיוחד התעורר בעקבות דוחות שפרסם ה-Institute of Medicine בארה"ב, אשר קבעו כי "כל נותני השירות בהווה ובעתיד יכולים להפיק תועלת מהכשרה בין־תרבותית". גם ה"תקנים הלאומיים למתן שירות הולם תרבותית ולשונית בבריאות" (National Standards for Culturally and Linguistically appropriate Services in Health Care) שפורסמו ע"י המשרד לענייני בריאות המיעוטים קבעו כי "צרכני בריאות צריכים לקבל מכל הצוות טיפול יעיל, מבין ומפגין כבוד, הניתן בצורה תואמת לאמונות הבריאות בתרבות שלהם, הנוהגים שלהם ושפתם המועדפת. אנשי צוות בכל הרמות ומכל המקצועות צריכים לקבל חינוך מתמשך והכשרה במתן שירות תואם תרבותית ולשונית. ארגוני בריאות צריכים לשלב צעדים הקשורים להלימה תרבותית ולשונית בתוכניות השיפור שלהם וצריכים לתכנן יישום שירותים המגיבים למאפיינים התרבותיים והלשוניים של איזור השירות שלהם."


(צילום: US Social Work Department)



דרכים להטמעת כישורים בין־תרבותיים

תוכניות הכשרה בהלימה תרבותית נכללות כיום בבתי ספר לרפואה ובתוכניות התמחות רבות. התוכניות הללו מתבססות על מתן כלים מעשיים ומיומנויות להתמודדות עם פערים תרבותיים וליצירת תקשורת בין־תרבותית. התוכניות עושות שימוש בשיטות הוראה אינטראקטיביות, כגון שימוש בשחקנים המגלמים חולים מדומים, ומשחקי תפקידים. זאת לשם תרגול הערכת נושאים בין־תרבותיים מרכזיים, בירור משמעות המחלה עבור המטופל והדרך שבה הוא מבין אותה, וקביעת ההקשר החברתי שבמסגרתו משתלב הטיפול. המתמחים לומדים על תפיסות שונות של מטופלים לגבי הרפואה בכלל, רפואה משלימה ועממית, ותופעות של חוסר אמון כלפי המערכת הרפואית. הם גם מתנסים בשיטות לניהול משא ומתן, לומדים כיצד לעשות שימוש במתרגמים ומתווכים, ורוכשים מיומנויות נוספות להבנת צרכי הקהילה בה הם מטפלים.

אחד המודלים שפותחו להערכת הכשירות התרבותית של מטפלים פותח ע"י רינה פפאדופולוס, בריטית ממוצא קפריסאי, שהיא מומחית לסיעוד בין־תרבותי מאוניברסיטת מידלסקס בבריטניה. המודל שפיתחה סוקר מעבר בין ארבעה שלבים: "מודעות תרבותית", "ידע תרבותי", "רגישות תרבותית" ו"כשירות תרבותית". בשלב הראשון בוחן המטפל את הערכים, האמונות והזהות התרבותית העצמית שלו. לאחר מכן הוא רוכש היכרות עם קבוצות תרבותיות ואתניות שונות מאלו שלו. אז הוא מבין כי עליו לראות את המטופלים חברי הקבוצות האחרות כשותפים לטיפול, ולבסוף הוא מגיע לכדי סינתזה בין שלושת המרכיבים – המודעות, הידע והרגישות – ורוכש מיומנויות מעשיות של הערכת צרכים, אבחנה וטיפול.

ניתן לשער שהכשרתם של מטפלים לטיפול בהלימה תרבותית יוביל לשיפור בר־מדידה באיכות הטיפול הרפואי, מכיוון שידוע שתקשורת יעילה בין רופא לחולה קשורה לתוצאי בריאות משופרים. הדבר יכול לנבוע למשל משיעור גבוה יותר של נטילת תרופות באופן עקבי, מביצוע בדיקות שהומלצו על ידי הצוות וכן משביעות הרצון הגבוהה יותר של המטופלים. אך המחקרים שנערכו עד היום במטרה לבדוק את היעילות של ההכשרה התרבותית הראו בעיקר שיפור במדדים של ידע, גישה ומיומנויות של המטפלים, ורק מעט שיפור בשביעות הרצון של המטופלים. ראיות מעטות בלבד קיימות לגבי מידת השיפור בהיענותם של מטופלים לטיפול, ההשפעה על בריאות המטופל, או יעילותם היחסית של סוגי הכשרה שונים. הסיבה לכך היא שמחקרים כאלו דורשים מערך מחקר ארוך ומסובך. קשה מאוד להפריד בין ידע שהוקנה למטפלים במסגרות ההכשרה הייעודיות ובין ידע וגישה ש"חלחלו" גם לאלו שלא השתתפו באופן פורמלי בסדנאות. הוכחת הקשר קשה עוד יותר משום שלעיתים קרובות מטפלים המביעים נכונות להשתתף בהכשרות כאלו (ולהתמיד בהן) הם מלכתחילה מטפלים בעלי נכונות לשתף פעולה עם תפיסות חדשות, וניתן להניח שרמת הכשירות התרבותית שלהם היא גבוהה יחסית.

מסגרות של הכשרה ב"הלימה תרבותית" עדיין אינן רבות בארץ, אך הן תופסות תאוצה מיום ליום. בסדנא בנושא הלימה תרבותית שנערכה באוקטובר 2007 על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות הודגשה החשיבות של צמצום אי־השוויון בעולם בכלל ובישראל בפרט באמצעות בחינת ההיבטים השונים של הלימה תרבותית ותרומתם לרווחתם של הפרט, המשפחה והחברה הישראלית, בהתחשב במציאות הארגונית והכלכלית של מערכת הבריאות.

אני מקווה כי יום יבוא וזינב, חולת הסוכרת, וגם משה, הבחור החרדי, אבטאו האתיופי ומרינה העולה מחבר העמים יבואו למרפאה וימצאו שם צוות קשוב, המוכן להתמודד עם מטופלים ממגוון של תרבויות ואמונות.

קישורים
Cultural competence - ויקיפדיה
National Standards for Culturally and Linguistically appropriate Services in Health Care - משרד הבריאות האמריקאי
המרכז למחקר בינתרבותי בבריאות - אוניברסיטת מידלסקס
סדנא בנושא הלימה תרבותית שנערכה באוקטובר 2007 - המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

487300
אני מקווה שאם הסיפור בפסקה הראשונה אמיתי, השמות בדויים. בכל מקרה, כדאי להוסיף הבהרה.
בדיוני כמובן 487318
הסיפור מבוסס על קטעי מציאות של מספר אנשים; השמות כמובן בדויים.
בדיוני כמובן 487386
השמות בדויים או בדואיים?

בכל מקרה, איפה מותחים את הגבול? אם יבוא לך מטופל בשם דריהר ואחר בשם לייבוביץ', מה אז? לבדוק אם הוא בוגר בי"ס לרופאה בת"א או תיכון מקיף אופקים?
אין גבול 487396
התשובה היא שלא מותחים את הגבול כי הוא לא קיים. אני לא יכול ולא צריך לנחש אם המטופל האשכנזי שלפניי הוא בוגר בי"ס לרפואה או בוגר תיכון באופקים. יש דרכים להעריך את מידת האוריינות הבריאותית (health literacy) של המטופל ולהתאים את ההסבר לרמה הנדרשת. אפשר גם להבין תוך כדי שיחה לאן הרוח נושבת.
בדיוני כמובן 487398
למה או?
בוגר תיכון מקיף אופקים לא יכול להיות גם בוגר בי"ס לרפואה בת"א?
לא לזה התכוונתי 487402
בסך הכל עניתי לשאלה המקורית של האייל האלמוני שהיתה "אם יבוא לך מטופל בשם דריהר ואחר בשם לייבוביץ', מה אז? לבדוק אם הוא בוגר בי"ס לרפואה בת"א או תיכון מקיף אופקים?"
הכוונה היתה כמובן למישהו שסיים בי"ס לרפואה לעומת מישהו שרק סיים תיכון - באופקים או בכל מקום אחר.
לא לזה התכוונתי 487438
(ואכן, דורון העיר לאלמוני ולא לך)
זינב זה בהחלט שם בדואי... 566742
על שמה של מלכת העיר-מדינה הסורית תדמור.
באמת חייבים את כל הבלגן הזה? 487311
מה קרה לימים הטובים בהם רופא ללא כישורים רב-תרבותיים היה מסתפק בסלקציה דרוויניסטית ותו לא?
פינאטס 487319
יחסית למצבה העגום של הרפואה הציבורית בארץ, לחנך את הרופאים לרב-תרבותיות זה עניין שולי. עצם זה שהרופא בכלל ידע לתת את הטיפול הנכון לחולה הוא לפעמים בגדר יוצא דופן. הייתי בשמחה לוקחת כל שקל שירצו להשקיע בזה ונותנת לעוד תקנים לרופאים, עוד מיטות ועוד השתלמויות מקצועיות.
פינאטס 487320
"הטיפול הנכון לחולה" קשור, לא פעם, בשאלות של תרבויות שונות. אם למשל ילדה בדואית בת ארבע לא מצליחה לזהות צורות (ריבוע לעומת מלבן, עיגול לעומת אליפסה וכו') האם זה אומר שיש לה בעיית התפתחות? אבל מה אם היא מצליחה לזהות את ההבדלים בין כבשה לעז לתיש?
פינאטס 487326
את צודקת, לא לזה התכוונתי. הכוונה הייתה שנתקלתי בהרבה מאוד מקרים שבהם רופאים פשוט לא ידעו לתת את הטיפול המתאים, מבחינה רפואית, בלי לערב שיקולים תרבותיים. ואני חושבת שהשלב הזה חשוב יותר מאשר סדנאות להלימה תרבותית.
בוטנים 487329
הבנתי למה התכוונת, רק שניסיתי להבהיר ש"הטיפול הנכון" מבחינה *רפואית* קשור הרבה פעמים בשיקולים תרבותיים.‏1 את לא צריכה לתת טיפול רפואי אם אין בעיית התפתחות או אם זיהית אותה לא נכון.

1ראי את עצמך מופנית בזאת לאחד הפרקים של "האוס".
בוטנים 487350
אפשר לשאול גם האם לילדה הבדואית שלא מבחינה בין ריבוע למשולש וממילא לא מצליחה לסים תיכון, יש בעיה בכלל. או האם לקבוצות תרבותיות שתוחלת החיים שלהם עומדת על 40 יש בעיה שהתרבות המערבית צריכה להתעסק בה?

הרי אם אנחנו מכבדים את התרבות הבדואית (סתם דוגמה) אז למה צריך לכפות עליה את הרפואה המערבית ואת תוחלת החיים המערבית ואת התזונה והשפע המערבי? התרבות הזו מתקיימת כבר מאות שנים כפי שהיא, אולי עדיף לאפשר להם להמשיך להתקיים לפי דרכם?
בוטנים 487352
אם הם כבר טורחים להגיע למרפאה, מן הראוי לנסות גם להבין מה כואב להם ואיך לרפא את זה.
תוחלת חיים עד 40? 487353
אני מניח שלא התכוונת לומר שתוחלת החיים של הבדואים נעה סביב 40.
הבעיה היא שכאשר אוכלוסיות כמו הבדואים נחשפים ממילא לאורח חיים מערבי,לא בגלל שהצוות המטפל כפה עליהם אורח חיים מערבי, אלא בגלל שהחברה מסביב משפיעה עליהם, חלה עלייה פתאומית בשכיחות מחלות "מערביות" כמו סוכרת והשמנה אצלם, ואז צריך לטפל בהם - והשאלה היא איך לעשות את זה נכון.
תוחלת חיים עד 40? 487362
לפחות לגבי המקרה של זינב וד"ר ליאוניד אני מסכימה עם לונה: אין כאן שום עניין של פער תרבותי. אני מכירה אנשים לבנים, אשכנזים, משכילים, שגם הם היו מבינים את דברי הרופא (או טועים בהם!) באותו אופן. אם הרופא אומר לחולה כלשהו, "עכשיו הדיאטה כבר לא תעזור" ונותן לו תרופות - הוא בהחלט עלול להבין מזה שעכשיו לדיאטה כבר אין השפעה ולכן אין בה טעם. כנ"ל לגבי התעמלות.
יותר מזה, רופאים רבים אינם מתייחסים כלל לענייני דיאטה, למשל, אלא אם מדובר בבעיה בריאותית הנוגעת לעודף משקל. הם נוטים לחשוב ישר במונחים של הטיפול ש*הם* יכולים לתת, ושוכחים לציין את מה שחולה יכול לעשות בעצמו - או מניחים, משום מה, שאת הללו הוא כבר יודע מעצמו. כך, למשל, הגיע מישהו ממכריי לסף כריתת רגל רק משום שהרופא לא אמר לו להפסיק מיד לעשן ולבדוק בהמשך: לולא קרובו הפסיכיאטר שהציע לו זאת, הרגל הייתה נכרתת. כנ"ל לגבי מכרה שהרופא הפנה אותה לניתוח טחורים, ולא חשב להציע לה לנסות קודם דיאטה הולמת.
תוחלת חיים עד 40? 487784
כקליינט מתמיד בעל כורחו של מערכת הבריאות הציבורית, אני מסכים עם הטענה שרוב מוחלט של הרופאים (שפגשתי בנסיבות מקצועיות) מספקים שירות אבחוני הרבה יותר גרוע ממה שהיו יכולים לתת.
במקרה שלי ושל כמה ממכריי, מדובר דווקא בתופעה ההפוכה מזו שאתה מתאר- אצלנו מדובר בד"כ בנסיון להפחית מחומרת הבעיה, אולי כדי להמנע מטיפול יקר.
אני מכיר מיד ראשונה או שניה מספר מקרים של אדם צעיר שכיתת רגליו בעודו סובל מנכות זמנית במשך כשנה או יותר, עד שהאיבחון "דלקת קלה בגיד, זה יעבור לבד" הפך ל"קרע בגיד שדורש ניתוח" [דוגמא]. במקרה שלי, כספורטאי חובב פציעות, זה כבר קונפליקט כרוני שלי עם האורתופדי התורן.
מתוך כך שאני (בסיוע האינטרנט) מצליח בד"כ לאבחן בקלות את הבעיה האמיתית מספר חודשים לפני שהרופא המומחה מודה בה, אני מסיק שלא ידע הוא הבעיה, אלא הוראות מגבוה.
מקווה שאני טועה, ושפשוט היה לי ולמכריי הרלוונטיים מזל רע (יש עוד אופציה- אני כסיל שלא מבין מה קורה איתו, אבל למרות שעבור כלל הציבור היא עדיפה, אני מעדיף להתעלם מאפשרות קיומה).
תוחלת חיים עד 40? 487363
לא התכוונתי לזה כי אני לא יודע מה תוחלת החיים של הבדואים, והשתמשתי בהם רק כדוגמה. אם זאת אני מניח שהיא עלתה כתוצאה מהשפעתה של התרבות והרפואה המערבית.

חשוב להבהיר גם שאני דווקא בעד רגישות תרבותית ברפואה (ובשירותים אחרים) הן לתרבות הבדואית והן למגוון התרבויות האחרות בישראל - כפי שמרמזת כותרת המאמר. ובטח שאין לי טענות לצוות הרפואי, כאילו הוא כופה אורח חיים כלשהו.

אבל נראה לי חשוב להבחין בין שתי גישות עקרוניות:

א) "כור היתוך" - כלומר שעם הזמן נתיך את התרבות הבדואית (סתם דוגמה) כך שהם יתבוללו בתרבות המערבית בישראל (גם אם ישמרו על דתם ויאכלו פיתות כמו שאנחנו אוכלים מצות בפסח). במקרה כזה ההכשרה הרב-תרבותית של צוותי הרפואה היא פתרון זמני לתקופה (אולי דור או שניים) שבסופה הנשים הבדאויות יבינו רופאים "מערביים" ממש כמוני וכמוך, וילדות בדואיות יבחינו בין עיגול למשולש ממש כמו הילדים שלי.

ב) "שימור תרבותי" - כלומר שגם בחלוף דורות תישמר התרבות הבדואית באופן קרוב ככל האפשר למה שהיא עכשיו. במקרה כזה הצורך ברגישות תרבותית ישאר לנצח. אלא שאם שימור תרבותם של הבדאוים הוא המטרה לטווח הרחוק, אז בחדירת הרפואה המערבית
לתרבותם, יש סממנים של מיסיונריות שאולי דווקא ראוי להימנע ממנה.

האם ידוע לך איזו מהשתיים הנ"ל מנחה את הודי התוכנית?
תוחלת חיים עד 40? 487394
אני מנחש שהוגי התוכנית לא מונחים על-ידי אף אחת מהגישות האלו. כאנשי רפואה, הם יכולים להניח שיש להם מעט מאוד שליטה על התהליכים החברתיים העוברים על הבדואים. הם מסתפקים בלנסות להתאים את הרפואה למצב הקיים (יש הבדלי תרבות, לטוב או לרע), מתוך הנחה שהוא יהיה קיים עוד מספיק זמן כדי להצדיק את המאמץ.
תוחלת חיים עד 40? 487409
אני מנחש שאתה צודק, והם לא מונחים על ידי תיאוריות חברתית אלא על ידי האינסטינקט לעזור לחולים.

זה בסדר. אבל אני טוען שיכול להיות שהם מפריעים לחולים בני התרבויות האחרות ולאו דווקא עוזרים להם.
תוחלת חיים עד 40? 487439
אני חושב שאני מבין למה אתה מתכוון, ואני חושב שאני לא מסכים; אבל כדי שלא אטען סתם, פרט נא - איך הם (יכול להיות) מפריעים לחולים בני התרבויות האחרות?
תוחלת חיים עד 40? 487499
טוב, בשביל זה צריך להשתחרר (להתגבר?) על האינסטינקט ולעשות מה שהרופאים - לטענתך - לא עשו.

צריך לבחון אם קיומה של התרבות הבדואית (רק דוגמה) היא עניין שחשוב למישהו, ואם כן אז למי הוא חשוב (לי, למשל, זה לא מאוד חשוב).

אם סוברים שקיומה של התרבות הזאת חשוב לבדואים, אז פעולה שתורמת להחלשתה של התרבות הזאת פוגעת בבדואים. תחת הסברה הזאת אי אפשר לומר שסיוע לאישה בדואית אחת להתמערב לא מפריע לשאר הבדויים. למעשה כשאתה מסייע לה בהתמערבות, אתה פוגע גם בה אישית, כי התרבות הזאת, סברנו, חשובה לבדואים. והיא הרי בדואית, לא?

משל למה הדבר דומה (תחת אותה סברה), לנוצרים מיסיונרים שבונים כנסיה באפריקה ומציעם סיוע חומרי ורוחני - "הכל בדרכי נועם" ולפי בקשה מפורשת של האפריקנים.
תוחלת חיים עד 40? 487506
הכוונה אינה לשנות את התרבות של הבדואים או של כל קבוצת מיעוט תרבותית שאנו מטפלים בה. הכוונה היא להתאים את הטיפול המוצע למה שמקובל תרבותית על המטופל.
בוא ניתן דוגמא אחת שמראה איך זה עובד:
יש לפניי זוג בדואי, בני דודים ראשונים, (בדיוני, אם דאגתם) שמגיע אליי למרפאה ומדווח שהאשה בהריון בחודש השני. הם עשו את הבדיקות השגרתיות ועלה חשד למחלה תורשתית. מה עושים עכשיו?
תגובה א: להניח שהם בדואים ולא יעשו הפלה ולגרום ללידת ילד עם מחלה גנטית.
תגובה ב: לנזוף בהם שהם התחתנו כבני דודים ולהטיף להם שאם לא היו מתנהגים בצורה פרימיטיבית כזו לא היתה בעיה של מחלה תורשתית.
תגובה ג: לשלוח אותם כמו כולם לבדיקת מי שפיר. הם לא יעשו את הבדיקה כי בערבית שם הבדיקה הוא "מי ראש" ומכאן הם עשויים להבין בטעות שלוקחים מים מהראש של העובר. אם הם בכל זאת יעשו את הבדיקה, התוצאה הלא תקינה עשויה להתקבל מעבר ל-‏120 יום בהם מותר על פי ההלכה המוסלמית לבצע הפלה. שוב לא עשינו הרבה.
תגובה ד: לברר מה הנכונות שלהם לבצע הפלה אם תהיה בדיקה לא תקינה. להבין מהם שיש מגבלה של 120 יום. לבצע בדיקת סיסי שליה שמתבצעת בשבוע מוקדם להריון ולפעול לפי תוצאות הבדיקה. הצלחנו!
כלומר - הכוונה היא לא לשנות את התרבות של המטופל (תגובה ב), לא לפעול על פי סטריאוטיפים (תגובה א), לא לפעול כמו שהיינו פועלים כלפי בן התרבות הדומיננטית (תגובה ג), אלא להתאים את האפשרויות הקיימות לתרבות של המטופל, בלי להתנשא מעליו ותוך ניסיון למצוא פשרה בין התפיסה התרבותית שלו לתפיסה הביו-רפואית המערבית.
תוחלת חיים עד 40? 487520
אפשר אולי לשאול על הנכונות לבצע הפלה (במקרה של בדיקת תקינות הריון), ולהסביר את האפשרויות, בלי קשר למוצא המטופל?
תוחלת חיים עד 40? 487642
אני מחשיב את עצמי מערבי שמייחס ערך גבוהה לחיי אדם ולכן מברך על כל מאמץ של הרופאים לשפר את השירות הרפואי בכל אופן אפשרי - כולל כמובן התאמת השרות לתרבותו של הלקוח.

את הדוגמה שהבאת אני מעדיף לפרש (כנראה כמו יוסי) לא כהלימה תרבותית אלא כהתאמה אישית. בענפי תעשייה ושירותים אחרים, שעבדו עד לפני 20 שנה בשיטת הסרט הנע, קוראים לזה Mass Customization. כלומר ייצור המוני ובכול זאת מתאים ומיוחד ככל האפשר לכל לקוח. כלומר במקום לתת לכולם את השטנס של תגובה ג', אתם מציע ללקוחות שלך תפריט של תגובות א', ב' ג' ... ונותן להם לבחור מה שמתאים להם. זה כמובן מבורך.

אבל הנקודה שאני מצביע עליה אחרת: אני אומר שהגדלת מספר האפשרויות שעומדות בפני היא ערך חיוני בעיני המערביות. וגם ערכם של חיי אדם גבוהה (למשל, יותר מכבוד המשפחה) בעיני המערביות. אבל כשאתה מציע את הערכים הללו לבני תרבות אחרת, אתה לא יכול לעשות זאת בלי לאיים על הערכים של תרבותם. אני לא מציע שתגרש אותם מבית החולים אבל מציע לך להכיר בעובדה שכאשר אתה מתקרב אליהם, הם מתקרבים אליך (התרבות הדומיננטית) ומחלישים את תרבותם.
תוחלת חיים עד 40? 487913
זאת דוגמה טובה מאוד למה שאתה טוען מלכתחילה :)
ההבחנה בין כללים שונים אצל אנשים שונים, שכולם מתנגדים להפלה מסיבות דתיות.
יש את אותם נוצרים שמבחינתם זו הפלה אסורה מרגע ההפריה, והם מפורסמים בארה"ב.
יש יהודים שמקלים עד 40 יום ובכל מקרה יכולים להתייעץ עם רב - ויכולים לבחור איזה רב, לפי הגישה הספציפית בה הם מעוניינים.
ויש את הכלל המוסלמי, שלא ידעתי עליו קודם, של 120 ימים, שזה שלב די מתקדם של ההריון.
תוחלת חיים עד 40? 487508
אולי כדאי לא להתייחס לנושא בצורה קיצונית. זה לא או-או - זה לא שאו שאתה ממערב את כל הבדואים <הצב קבוצה אתנית-תרבותית אחרת> באופן מוחלט ובכך משמיד את התרבות הבדואית <אחרת וגו'>, או שאתה משמר את התרבות הבדואית תוך מניעת היתרונות שהחיים המודרניים יכולים להביא לבדואים <הצב בני הקבוצה האתנית-תרבותית הנ"ל>.

אם לחזור למקור, כפי שהובא בכתבה, הרי לא מדובר כאן בבורא עולמות ומחריבם אלא בעניין נקודתי - הצורך לעזור לאשה בדואית לטפל במחלת הסוכרת שלה. רופא טוב וקשוב שאולי גם עבר הכשרה מתאימה, היה מצליח לברר ולעלות על הבעיות הכרוכות במפגש התרבויות הזה - והיה טורח מראש להסביר לה כי הדיאטה היא חשובה בכל מקרה, וכי התרופות אינן באות במקומה אלא ביחד איתה (לא פעם חשוב להסביר ולהדגיש את זה גם לבני תרבותו-שלו, של הרופא - רוסי, ישראלי, אמריקאי או אחר). כמו כן היה עליו לברר אם האפשרות לצאת לטיול של 45 דקות מדי יום (כאימון גופני) היא סבירה, במקרה שלה. משום מה קצת קשה לי להאמין שרופא שנמצא בארץ 17 שנה אינו יודע שיש בישראל מגזרים שבהם האפשרות הזו היא מוגבלת. לאחר שהיה מברר - היה משתדל לגבש ביחד איתה (ואולי בעזרת אדם נוסף, אשה נוספת, אחות...) עצה ותושיה, מה ניתן להיעשות אם לא לצאת לטיול רגלי יומי.

ובאותו אופן, כמו בדוגמה זו, ניתן לטפל במצבים רבים אחרים, ובייחוד רפואיים (במשברים במסגרת המשפחתית הרבה יותר מסובך לטפל. בבעיות אלימות - זה כמעט נדון מראש לכשלון). פעם ראיתי (הצצתי מן הצד) כיצד הדבר נעשה. זה לא היה ע"י רופא אלא ע"י עובדת סוציאלית, עם עולה מאתיופיה, ובעניין אחר, אבל הבעיות היו בעיות מאותו סוג. זה לא בלתי אפשרי ולא בכל המקרים זה כרוך, בהכרח, בזעזועים תרבותיים דרמטיים.
תוחלת חיים עד 40? 487718
טוב ששאלתי, כי מסתבר שבאמת לא הבנתי. אנחנו לא מדברים על רופאים המנסים לסגל עצמם לתרבותה של הבדואית? במה הם עוזרים לה להתמערב?
תוחלת חיים עד 40? 487726
===>"אנחנו לא מדברים על רופאים המנסים לסגל עצמם לתרבותה של הבדואית?"

לדעתי לא (וגם לא צריך לדרוש את זה מהם).

שמעתי פעם שהקטצ'ופ של מקדונלד פחות מתוק בצרפת מאשר בארה"ב. לדעתי לא נכון יהיה לומר שמקדונלד מסגלת את עצמה לטעם הצרפתי. יותר מדויק לומר שהיא מחדירה את תרבות ההמבורגרים האמריקאית גם לפריז.

באופן דומה, לא נכון יהיה לומר שהמסיונרים שבנו כנסיות באפריקה, סיגלו את עצמם לאקלים המשווני ולמלריה. יותר נכון לומר שהם עסקו במסיון כדי להחדיר את הנצרות לאפריקה. יש הטוענים שהמסיונרים גם הביאו קידמה לאפריקה ובכלל "העניקו לפראים האלו תרבות".

אני לא לגמרי מגובש בדעתי על תוכניות של הלימה תרבותית כנ"ל. אני רק אומר שבהגשת רפואה (שהיא תוצר תרבותי) מערבית עם "תיבול בדואי" יש משהו שמזכיר לי המבורגר של מקדונלד עם קטצ'ופ צרפתי.
תוחלת חיים עד 40? 488000
מקדונלדס מחדירה את תרבות ההמבורגרים האמריקאית *בהתאמה* לחך הצרפתי.
כמו שכמדומני במזרח הרחוק משווקת במבה בטעם אצות.
תוחלת חיים עד 40? 488296
בעצם העובדה שמקדונלד פותחת סניף בפריז, היא מחדירה לשם את תרבות ההמבורגרים האמריקאית. בהינתן זה, כשהיא מגישה קטשופ פחות מתוק, היא מסגלת את עצמה לטעם הצרפתי. זו כמעט עובדה פשוטה - אני לא מבין מדוע לא נכון לומר זאת. זה *גם* משמש לה כמכשיר להעמקת ההחדרה התרבותית (אבל תוך פשרה תרבותית). אני לא חושב שיש טעם לשאול "מה יותר" - כמו שלא תאמר "לא נכון לומר שהנגר דופק חזק עם הפטיש על המסמר - יותר מדויק לומר שהוא מחדיר את המסמר לקרש".

בנושא שלנו, המצב אפילו יותר ברור. אפשר לשאול האם זה טוב שמקדונלד פתחה סניף בפריז, ואולי אפשר לשקול לאסור זאת איכשהו; ואילו העובדה שהרופאים, על עיסוקם המדעי המערבי, מטפלים בבדואים, היא נתונה, מעל למחלוקת, ורצויה לכולם. סביר שזה מחליש במשהו את מעמדה של התרבות הבדואית, אבל עם מקסימום הכבוד שאפשר לתת לייחודה של התרבות הזו, אין מצב שהיא תעמוד מעל סבל אנושי ומוות (בפרט מות ילדים). מתקבל על הדעת לשאוף למנוע חדירה של הבטים תרבותיים מערביים כמו מוזיקת פופ, מזון מהיר, ואם אתה קיצוני מספיק, אפילו עיור; לא רפואה. בהינתן זה, אני לא יכול לראות איך אפשר לראות לשלילה כל דבר שהם יעשו שמסגל אותם (רק טיפ-טיפה, רק בשוליים, אבל זה אפילו לא משנה כמה) לתרבות הבדואית.
תוחלת חיים עד 40? 488333
אני חושב שהאנלוגיה שאתה עושה בין "מסגלת את עצמה לטעם הצרפתי" ובין "דופק חזק עם הפטיש" מחמיצה משהו. נכון שבשני המיקרים מדובר על אמצעי: בראשון להחדרת המבורגרים, בשני להחדרת מסמר. אבל ב"מסגלת את עצמה" יש גם אלמנט של שינוי עצמי שאין ב"דופק בפטיש". לדעתי מקדונלד לא מסגלת את *עצמה* (אין לה עניין) לתרבות הצרפתית יותר משהנגר מסגל את *עצמו* למסמר הדפוק. לכל היותר היא מסגלת את הקטשופ שלה לטעם הצרפתי כדי שההמבורגרים יחליקו ביתר קלות בגרונם של הצרפתים.

אתה יכול לנחש שלא יעלה על דעתי לאסור על מקדונלד לעשות כסף דווקא בצרפת (לדעתי, אם כבר, צריך לסגור אותם בכל העולם, אבל זה סיפור אחר). כך גם לא הייתי אוסר על רופא ללמוד ערבית, אם הוא רוצה להיטיב עם חוליו (או אפילו להרחיב את הקליניקה שלו לצרכיו). אבל לגבי מעמדה של התרבות הבדואית, אני לא בטוח שכולם מסכימים איתך.

===> "אין מצב שהיא תעמוד מעל סבל אנושי ומוות (בפרט מות ילדים)."
זה ביטוי - די בלתי מתחשב, הייתי אומר - לתפיסה מערבית. והטענה ש"היא נתונה, מעל למחלוקת, ורצויה לכולם" גובלת בשובניזם. בהחלט יש מצב שבתרבויות מסויימות פגיעה ומוות (אפילו של ילדים) יקבלו מעמד נמוך ממעמדה של התרבות - או הקולקטיב.

אני מחזיק בתפיסה מערבית ולכן רוצה, כמוך, שערך החיים, של כל אדם בנפרד, יהיה ערך עליון (אם אתה רוצה הוא "תכלית בממלכת תכליות"). אבל במסגרת התפיסה המערבית אנשים מערביים גם רוצים להתיר לאנשים להנות ולשמר את התרבות שלהם - גם כשהיא לא מתיישבת עם ערכייהם המערביים. אז נדמה לי שיש קונפליקט בין שני הרצונות האלו וניסיתי להצביע עליו.
תוחלת חיים עד 40? 488348
הדילמה בולטת יותר בהתייחס לזכותם הרב-תרבותית של גברים בדואיים להתנכל לזכויות-הפרט של נשים בדואיות.
תוחלת חיים עד 40? 488365
כן... ולרצוח אותן למען כבוד המשפחה.
תוחלת חיים עד 40? 488368
או סתם להכות אותן כשעשוע נאה של אחר הצהרים. בכתבת היומן אתמול התרעם אחד הבדואים מהכפרים הלא מוכרים על המדינה, ש''נכנסת בינו לבין אשתו'' אם הוא מכה אותה.
תוחלת חיים עד 40? 488373
טוב, בשביל זה לא צריך להיות בדואי. גם אצלינו יש מזה.

אבל השאלה היא אם המדינה, שפועלת לפי הערכים והתרבות שלי ושלך, צריכה להכניס עובדת סוציאלית (או רופא) בין הבדואי ובין אישתו... ועוד אחר-כך להתיפיף שהיא מכבדת את התרבות הבדואית.
תוחלת חיים עד 40? 488375
לדעתי השאלה היא אם כל פ]רט ופרט באורח חיים מסוים יכול להיקרא תרבותו ולהתקדש כחלק ממנה. הכאת נשים וילדים יכולה להיקרא גם חלק מהתרבות היהודית, שהרי החרדים בהחלט קידשו עליה דורות רבים - בעיקר לגבי הילדים. אז? אז אסור היה למשטרה להתערב בעניין הילדים המסכנים שהתעללו בהם אנושות במצוות איזה "רב" חולה נפש?
ובכלל, משום מה כשחושבים על תרבויות אחרות משלנו, שאינן שייכות למערב באופן כללי, ישר מניחים שדרכן לשמר את עצמן צריכה להיות באמצעות קפיאה נצחית במצבן ההתחלתי. זו שטות: כל העמים והתרבויות שינו פנים במידה כלשהי - גדולה יותר או גדולה פחות - משחר ההסטוריה, ובדרך כלל גם דרך החיכוך עם תרבויות אחרות.
תוחלת חיים עד 40? 488387
===>" כל העמים והתרבויות שינו פנים במידה כלשהי - גדולה יותר או גדולה פחות - משחר ההסטוריה".

זה כמובן נכון. ובעיני זה מבורך, כך שאני מקווה שכל התרבויות שעדיין מתעללות בנשים וילדים (ולפעמים גם בגברים חלשים או חריגים) תשננה את פניהן במהרה בימינו. ובכל זאת, אני לא בטוח שדווקא אני מוסמך לקבוע את קצב השינוי של כולם.
תוחלת חיים עד 40? 488390
כיוון ש - ואני רוצה לומר זאת בזהירות הראויה - הנשים הבדואיות מעדיפות את האפשרות להפסיק בעזרת המדינה את ההתעללות מצד בעליהן, וכיוון שהנשים הן יותר מחצי האוכלוסיה הבדואית, נראה לי שהן אלה שצריכות להיות מוסמכות להחליט על הקצב בעניין הזה.
נשבר לי הזית 488378
כן, היא צריכה, והיא צריכה גם להשתדל ולדאוג בכל האמצעים העומדים לרשותה שלא יקצצו לבדואיות את הדגדגן ואת כל מה שמסביבו, ושיז***ן הרלטיביזם. נשים בדואיות, בפעמים המעטות שיש להן הזדמנות להתראיין באמצעי התקשורת, לא מדברות על כבוד לתרבותן אלא על הצורך לשרוד, איכשהו, את ביצת החרא העמוקה שהיא החיים שלהן. ובכלל, סליחה על המעבר לפסים אישיים, אבל חוץ ממך אף אחד לא דיבר כאן על כבוד לפנים האכזריות של איזשהו מושג מופשט בשם "רב-תרבותיות". גם המאמר לא התייפייף במין "כבוד" מופשט שכזה אלא עסק בצורך בהבנת התרבות ובהתקרבות אליה כאמצעי להקלת מתן העזרה הרפואית.

עקב תנאי מחיה קשים וקשר בעייתי עם הממסד הרפואי שמקשה עליהם, שיעור הפגים הנולדים במגזר הבדואי הוא גבוה מן הממוצע הארצי. עקב מסורות המעדיפות נישואין תוך-שבטיים, שיעור לידת ילודים בעלי מומים במגזר זה הוא הגבוה בארץ. 60% מן היולדות בביה"ח סורוקה בבאר שבע הן בדואיות תושבות הנגב, ואתה יכול לקחת את דברתי בעניין זה: אף אחד לא סוחב אותן לשם באוזן. הן - בד"כ בתמיכת בעליהן - מעדיפות שלא להמשיך את המסורת התרבותית של לידה באוהל או במרעה העיזים ובמקום זה הן מגיעות מרצונן הטוב והחופשי לביה"ח ע"מ ללדת בתנאים אנושיים, לאפשר לעצמן לידה טראומטית פחות ולאפשר לילודיהן שרידות ברמה סבירה.
נשבר לי הזית 488381
מישהו שעבד איתי פעם סיפר על מח' יולדות בסורוקה:
בזמן שאשתו ילדה, הוא שמע את המילדות בקרבת מקום צועקות על איזו בדואית שתשכב על המיטה ולא תלד על הרצפה.
מבחינה רפואית זה דווקא חבל: עדיף ללדת בכריעה (אם יש לך רגליים מספיק חזקות).
אני מקווה שהרב-תרבותיות בסורוקה התקדמה מאז ויכולה לקבל ולעודד את זה.
נשבר לי הזית 488391
אפשר ללדת בכריעה גם *על* המיטה הנקייה, בפוזה שבה הרופאות והמיילדות יכולות לעזור.
נשבר לי הזית 488386
===>"...אבל חוץ ממך אף אחד לא דיבר כאן על כבוד לפנים האכזריות של איזשהו מושג מופשט בשם "רב-תרבותיות"".

נו, אז מה? אם אף אחד לא דיבר זה אומר שגם אני צריך לא לדבר על זה?!
זה האייל או מה?

===>"...ובמקום זה הן מגיעות מרצונן הטוב והחופשי לביה"ח ע"מ ללדת בתנאים אנושיים..."

בזה אין לי ספק. ומי שמכיר אותי כאן יודע שאני תמיד בעד הפרטים. אבל מה, אם כבר עוזרים לפרטים ובכך מחלישים את הקולקטיב התרבותי, אז כדאי לפחות להכיר בעובדה שזה מה שאנחנו עושים. ואם זה לא כ"כ נורא להחליש את התרבות הבדואית כדי להיטיב עם הפרטים הבדואים, אז אולי במקום ללמד רופאים מנהגים בדואים, נכפה על הבדואים את התרבות המערבית? זה ייעל את המערכת ויאפשר לרופאים להפנות את תשומת ליבם ללימוד ביולוגיה במקום אנתרופולוגיה.
נשבר לי הזית 488392
אם להשתמש באנלוגיה שהבאת, מקדונלד'ס יכולים לפרסם המבורגרים, להחדיר בחוזקה את התרבות האמריקאית לצרפת ולהשקיע המון בשיווק ומיתוג. או שהם יכולים לחלק קטשופ פחות מתוק.
אפשר לנסות להחדיר את התרבות המערבית לבדואים; אבל לרופא, הרבה יותר קל להעניק רפואה "בתיבול בדואי" מאשר לבצע את אותה "הטמעה תרבותית" (מבלי להחליט האם מדובר במהלך חכם).
נשבר לי הזית 488465
לי, כאמור, אין טענות אישיות נגד הרופאים. מבחינתי, שיעשו מה שקל להם ואם הם מצילים נפש אחת מ(מדינת) ישראל, הרי זה ....וגו'.
אבל באייל - להבדיל מאגודת הרופאים - מותר להתעניין באספקטים רחבים או אחרים של התופעה.
נשבר לי הזית 488395
א. לעניין "חוץ ממך אף אחד לא דיבר כאן על כבוד..." - אכן, הניסוח הזה הוא מטעה, והרי ניסוח חדש וענייני יותר: אתה מעלה בתגובה 488373 שאלה שיש בה יותר מרמז דק, כי יש להאשים את המדינה בהתייפייפות בכך "שהיא מכבדת את התרבות הבדואית". ובכן - מדינתנו היקרה מתייפייפת בהרבה דברים, אבל כאן, בדיווח שבמאמר זה, אין שום התייפייפות בשום כבוד מן הסוג שאתה מתאר בתגובותיך בפתיל זה, אלא יש בו רק סקירת הבעיה באמצעות הדגמה, סקירת התמודדות עם הנושא ברחבי העולם ואזכור של סדנה בהלימה תרבותית שנערכה בקיסריה לפני קצת פחות משנה.

ב. "... אולי במקום ללמד רופאים מנהגים בדואים, נכפה על הבדואים את התרבות המערבית? זה ייעל את המערכת ויאפשר לרופאים להפנות את תשומת ליבם ללימוד ביולוגיה במקום אנתרופולוגיה."

ב1. הממ... לי יש הצעת "אולי" אחרת לגמרי: אולי, במקום לחשוב שסדנה של יומיים (10-9 באוקטובר 2007) עלולה לפגוע קשות בידע הביולוגי של רופאי ישראל ולהפוך אותם, רחמנא ליצלן, לגדודים-גדודים של חובבי אנתרופולוגיה שרופים ששכחו מהו ההבדל בין ויטמין C לבין טיפול כימותראפי - נשמור על קצת פרופורציות?

ב2. ובמיוחד לעניין המדאיג של - "אולי [....] נכפה על הבדואים את התרבות המערבית? זה ייעל את המערכת וגו' " - ובכן, מרגע זה והלאה אני עומדת להחליש את הקולקטיב התרבותי - גם את הקולקטיב, גם את התרבותי וגם את השאנז-אליזה עם הקטשופ ההוא, שגם הוא, באדמומיותו האיכסית, השתחל הנה איכשהו, ואני עוברת להוראות מדוייקות, שלא תגיד שלא היו כאן הוראות מדוייקות המובנות לכל נפש:

בתרבויות עתיקות לא מעטות, יפות, עמוקות, עשירות ומעוררות התפעלות, חוזר אלמנט אחד מעניין שהוא, במידה רבה, המעצב אותן ונותן להן את צורתן הסופית: תרבויות אלה גורסות, כמעט באופן סדרתי, כי נשים וילדים הם יצורים שצריך להרביץ להם מכות רצח ולפעמים גם לחתוך להם כל מיני דברים. ולהלן ההוראה, שלא תגיד אחר כך שלא היתה הוראה: את האלמנט התרבותי הזה יש לסלק, להכרית, להשמיד, להעלים מעל פני האדמה - עכשיו - כרגע! - זהו הקצב הנכון! - ויש להחמיר בדין עם מי שלא מבין או שדוגל בכך שיתנו לו להסתגל לכפייה התרבותית החזירית הזאת בקצב שלו.

אלמנט תרבותי נוסף, לא עתיק מי-יודע-מה אבל מרגש עד דמעות, כמעט פואטי, הוא חששם של כמה מסבירים וראשי אגודות צרכניות, כי הגאווה התרבותית של בדואים ונציגים אקזוטיים אחרים תיפגע אנושות אם יושיטו להם עזרה רפואית שאינה תואמת את תורת תרופות הסבתא, הגורסת כי את מחלת הסרטן יש לרפא בעזרת אבקה העשויה מסוסוני-ים מיובשים (זהו פטנט סיני, אבל בינינו - הוא מוצא חן בעיני יהודים ובדואים גם יחד. כאלה סוסונים חמודים... ). לרגישים האלה, הנה הוראה מדוייקת נוספת:

יש להושיט לאנשים עזרה רפואית שת-ע-זור להם - זהו הרעיון הבסיסי - שתעזור להם, שתרפא אותם במידת האפשר - ושתאריך את חייהם (להוציא מקרים מיוחדים שיש לדון בהם בנפרד). סוסוני-ים מיובשים או מקביליהם הבדואים/יהודים/יהודים-פולניים - אינם עונים על התנאים האלה. הרפואה המדעית, לעומת זאת - עונה עליהם, לעיתים קרובות, ואפשר להסביר את העובדה הזאת באופן אנושי ואוהב לכל מי שנחוץ לו הסבר.

חוץ מהתעללות בנשים וילדים וחוץ משימוש אדוק ברפואה עממית שאינה עוזרת, ישנם כל מיני אלמנטים תרבותיים אחרים - מוסיקה, שירים, ריקודים, כלי נגינה, מיתולוגיות דתיות, מיתוסים היסטוריים-לאומיים, מאכלים מסורתיים, סיפורים, משלים, דברי חכמים, פתגמים, ביגוד פולקלורי, רקמה פולקלורית, תורת בניית אוהלים מצמר גמלים, כלים, פחחות מסורתית, צורפות מסורתית, פינג'נים וקפה משובח - כל אלה הם תרבות, כולם יתקבלו בברכה ובאהבה, וכולם - יש לשמר אותם בכל דרך אפשרית, כולל דרכי תיעוד אקדמיות. למה אלה כן - ורפואה עממית ומכות - לא? - הנה, אני אגיד לך למה לא - זה משום שאני, בניגוד לאיש שמת לאחרונה, שבע ימים וסודות, לא מתביישת לומר במפורש:

כי אני נתתי את ההוראה!

עכשיו פארשטייסט? אני מקווה שכן.
לא שם זית 488466
לי נראה שכל הזיתים של שבורים. או שנשבר לך המזגן. מה זה הלהט הזה?

מרוד ברור מה את רוצה. לא ברור למה ולמי זה חשוב.
492469
דיון 3021.
נשבר לי הזית 488393
סתם בצד - נדמה לי שמנהג מילת הנשים עבר מן העולם בקרב הבדואיות בישראל, במהפכה שקטה.

מתוך קטע שכתב דר' אבשלום זוסמן-דיסקין, יו"ר וועד העמותה נגד חיתוכים באברי המין:

"37 נשים בדואיות מן השבטים, בהם אמורה הייתה להיות נהוגה מילת הבנות, נבדקו לגילוי תוצאות המילה בעת בחינה גניקולוגית מקפת. הנשים היו אמורות להיות נימולות בשיטה הסונית, שהינה הקלה והנפוצה מבין שלוש הצורות של מילת הבנות. בשיטה הסונית נכרתת רק עורלת הקליטוריס בדומה למילת הבנים.

קבוצת החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע גילתה להפתעתה שכל הנשים היו שלמות! הן אמנם עברו טקס, שבו הוחזקו על ידי שתי נשים בירכיים פשוקות, אך כל שנעשה הוא חתך אחד או שניים בסכין גילוח, שהותירו צלקות באורך של עד 1 ס"מ על עורלת הקליטוריס או על השפתיים הקטנות העליונות. כיוון שהנשים היו בנות 36-17, ניתן לשער שהטקס בצורתו הלא משחיתה הזו קיים לפחות מראשית שנות השבעים. טקס מילת הבנות אצל הבדואים הפך אפוא מטקס, שבו נכרתה כנראה עורלת הקליטוריס (לא ידוע אם אכן כך היה ואם כן מתי השתנה הטקס), לטקס של חתך סמלי בלבד.

אצל יהודי אתיופיה טקס מילת הבנות היה עדיין בתהליך של שינוי, עת הגיעו לארץ והפסיקו באופן מיידי ודרמטי לבצעו, מתוך רצון להיות כשאר היהודים. מתוך 113 הנשים, שגילן נע בין 16 ל-‏47, אצל 71 (63%) לא היה כל זכר לחיתוך כלשהו ולו הסמלי ביותר; ל-‏4 (3%) היו צלקות קטנות באורך כ-‏4 מ"מ על עורלת הקליטוריס; אצל 8 (7%) הוסרה פיסה של 1 סמ"ר מהשפתיים הקטנות מתחת לקליטוריס; אצל 19 (17%) הייתה כריתה חלקית של הקליטוריס ואצל 10 (11%) כריתה מלאה".

מתוך
נשבר לי הזית 488396
הקישור הוא משנת 99, ולפני שנים, באותה תקופה וגם לפני כן, גם לי יצא לקרוא וגם נאמר פעם במשדר רדיו שהמנהג פס מישראל לגמרי או כמעט לגמרי. לפי כתבה בעיתונות המודפסת (ידיעות, מעריב, לא זוכרת בדיוק..), לפני כחודשיים, המנהג עדיין קיים, אם כי יש סביבו קשר של שתיקה וקשה להעריך את היקפו. עפ"י העיתונאית, היה קשה להגיע לאינפורמציה הדרושה והתברר שגם לגורמי הרווחה ולקופ"ח אין מידע מספיק, והמעט הידוע מגיע באמצעות המקרים החמורים, כלומר דרך חדרי המיון. בכל אופן, המנהג בארץ, כפי שעלה מן התיאור, אינו מתבצע דווקא בצורתו הסמלית כפי שמתואר בקישור אלא בצורה ה"בינונית".
נשבר לי הזית 488397
אין לי מידע ''מסודר'' אחר, אבל שמעתי על כך גם לאחרונה, ממיילדת בבי''ח בנגב.
נשבר לי הזית 488401
אגב, את יודעת אם מבחינה חוקית זה מותר בישראל?
נשבר לי הזית 488402
זו לפחות עבירה של חבלה חמורה.
נשבר לי הזית 488403
ניתן לצרף לכתב האישום בגין חבלה גם סעיפים מהחוק הפלילי לגבי התעללות פיזית ומינית בילדות.
נשבר לי הזית 488404
כדי להרתיע את מבצעות הזוועה בבנות הנולדות הייתי מצרפת גם האשמות של עיסוק בפרוצדורה רפואית ללא הסמכה, וכמובן השחתת גוף בכוונה.
נשבר לי הזית 493033
האם ניתן להגיש כתב אישום דומה גם על מילת זכרים?
אם לא, האם מילת זכרים רשומה בחוק כיוצא דופן מיוחד, או שההבדל נובע ממקום אחר?
נשבר לי הזית 488406
תודה.
נשבר לי הזית 488408
הנה, יגעתי המון ומצאתי: "אין להן מילה", מוסף 24 שעות, ידיעות אחרונות, יום שלישי 15.7.08. העיתונאי, עיתונאי ולא עיתונאית: ניר גונטז'. והזכרון שלי טעה בעוד כמה דברים (מה שהכי זכור לי מיום קריאת הכתבה, יותר מן הפרטים עצמם, זוהי תחושת התדהמה, לאחר שחשבתי ש"זה בארצות אחרות, אצלנו כבר לא"), למשל ביחס למרפאות המטפלות באוכלוסיה הבדואית - בהן יודעים, דווקא, אבל אסור לדבר על זה. כאשר נודע ל"הנהלת המרפאה" כי אחות שוחחה עם העיתונאי, הוא נתבקש לעזוב את המרפאה מיד וכל בקשותיו לראיין את צוות המרפאה נתקלו בסירוב מוחלט. הכתבה מתחילה בסיפור על נערה שהגיעה לחדר המיון בסורוקה לאחר כריתת דגדגן, מדממת קשה וחסרת הכרה. בכותרת המשנה נאמר שרשויות החוק מכירות את התופעה אך עומדות מולה חסרות אונים. ממדי התופעה אמנם קטנו בעשרות השנים האחרונות אך היא נפוצה עדיין בחלק מיישובי הבדואים בנגב. ביישובי הבדואים בצפון הארץ נעלמה המילה הנשית כמעט לחלוטין (בטח עד שיגלו שגם זה לא נכון).

האחות - זו שבעקבות השיחה איתה סולק גונטז' מן המרפאה - אמרה ש-‏90% מן הנשים הבדואיות באזור נימולות (יש להניח שהמספר מוגזם. זו לא סטטיסטיקה אלא, להערכתי, תחושה אישית הנובעת מכך שהיא נתקלת באותן בעיות לעיתים מזומנות, תחושת "עוד אחת ועוד אחת, הן כמעט כולן ככה"). לא ברור לי מה מקור הפחד "להתעסק" עם הנושא. נראה שהוא קשור בסטטוס קוו הרגיש שבין הבדואים, שמספרם בנגב, עפ"י הכתבה, כ-‏200,000, לבין המוסדות הרשמיים שאינם רוצים להסתבך עם תגובות אלימות של האוכלוסיה בעניין רגיש המוסתר בקפדנות. ואכן, מקובל שהגברים מכחישים כל קשר לנושא ומקובלת האמירה "זה עניין של נשים"
487358
והרבה יותר פעמים הוא קשור בזה שהרופא אידיוט. מצטערת, אני איתנה בדעתי: אני מכירה יותר מדי מקרים שבהם רופאים לא נתנו טיפול נכון לאנשים איתם לא היו להם פערי תרבות משמעותיים. עד שזה לא ישתפר בצורה משמעותית, אני לא רואה צורך להשקיע כסף בדברים אחרים.

_____________
להפנות *אותי* להאוס? או-הו, זה כמו להפנות חתול לחלב... :) רק עוד חודש והוא חוזר.
יש בעיה עקרונית עם דרך החשיבה הזו 487410
האנשים איתם אין להם פערי תרבות משמעותיים הם בדרך כלל חברי הקבוצות החזקות בחברה.

בזה שאת משקיעה את כל הכסף בשיפור מצבם, את מגדילה את הפערים במערכת הבריאות: כל שקל הולך לשיפור הטיפול הרפואי הספציפי, במקום שיפור כללי של טיפול באוכלוסיות חלשות, למשל על ידי לימוד הלימה תרבותית.
487500
טוב, זה כבר תלוי בהגדרת ''קבוצות חזקות''. לפחות במקרים בהם אני נתקלתי, האנשים האלה הם חברי קופת חולים, שרפואה ציבורית זה מה שהם יכולים להרשות לעצמם. אם מבחינתך ''קבוצות חלשות'' כוללות רק בדואים, עובדים זרים ומקבלי השלמת הכנסה, אז הקבוצות החזקות האלה מרכיבות את רוב ישראל.
יש בעיה עקרונית עם דרך החשיבה הזו 493034
אבל אם הקבוצה החזקה היא גם הגדולה - איפה הבעיה פה?

האם לא עדיף להשקיע שקל כך שיעלה את אחוז הפעמים שהרופא נותן את הטיפול הנכון מ 80% ל 85% עבור הקבוצה הגדולה באוכלוסיה מאשר שיעלה את אחוז הפעמים שהרופא נותן את הטיפול הנכון בשיעור דומה עבור קבוצה קטנה?
אזור אסון 487418
מצטרף בכל לב למה שכתבת בתגובה זו. חבל שמאוחר יותר לקחת זאת לכיוון של הערכות אישיות לגבי רמתם של רופאים כלשהם.
מאחר ובזמן האחרון השתמשתי די הרבה בשירותי מערכת הבריאות הציבורית שלנו (כמלווה של אבי), התרשמותי האישית היא כי רמתם של הרופאים במערכת היא גבוהה במיוחד, הן מקצועית והן אישית. הצוות הרפואי והמנהלתי ככלל שופע רצון טוב ומוכנות לעזור. אך התוצאות של עבודת האנשים האלו בשורה הסופית הן אזור אסון אנושי. אולי בפעם אחרת ארחיב לגבי התרשמותי ממה שאני רואה כמחלה כרונית אנושה של מערכת הבריאות. כאן אומר רק שלדעתי גורמי המחלה יסודם אינו ברמתם המקצועית ובמידת מסירותם של עובדי המערכת אלא בניהול כושל. על ניהול זה יש לומר שהוא גרוע מטיפשות וחוסר יכולת, הוא בבחינת פשע ממש.

באומרי מצב האסון במערכת הבריאות, כוונתי לצפיפות, לתורים, לעומס העבודה של הצוות, לסירבול המנהלי הנלווה לכל הליך, לתיחכום ולשימוש המופרז בנהלים וטכנולוגיות שאינם מותאמים לצורכי המשתמשים, לביזור המופרז של בדיקות וטיפולים. סה"כ של כל אלו מסתכם לסימפטומים הקריטיים של המערכת: ניחוח השחיתות באויר הנובע מעירבוב רפואה פרטית וציבורית ואוירת האלימות הכבושה המוכנה להתפרץ בכל רגע ורגע.

אם לא הפרזתי בתיאור משבר המערכת, הרי העיסוק ברפואה "מותאמת תרבותית" משול לחלוקת אופני כושר לחולים טרמינליים.

כמו בתחומים אחרים אנו נשרכים אחרי המטרופולין המודרני שלנו, ללא אבחנה וברירה מושכלת. נושא הרפואה "מותאמת התרבות" הפך בארה"ב לטרנד אופנתי של ממש במערכת הבריאות. שם הוא הגיע לרמות שיעקב דריהר נמנע מלהזכירן. הדיון שם עוסק בתרופות ומינונים מותאמים אתנית. הטענה היא שיש יש מערכים גנטיים שהם פתוגניים בקבוצה אחת ובלתי מזיקים בקבוצה אחרת. יש טיפולים (רפואיים-ספציפיים ולא התנהגותיים כפי שהוצג כאן) שהם יעילים יותר בקבוצה אחת ופחות בקבוצה אחרת ויש טיפולים שהם מועילים בקבוצה אחת ומזיקים באחרת. השאיפה היא להגיע להתאמת הטיפולים והמינונים ברמה האתנית, אם לא ברמה האישית.

כל העיסוק האולטרה (ואולי פסוודו)-מדעי הזה מאפשר למערכת להתחמק מהעיסוק בבעיות האמיתיות של מערכת בריאות כללית. כלכלנים רבים מצביעים על מערכת הבריאות האמריקאית כדוגמה של כשל שוק. מדינאים בולטים (הילארי קלינטון למשל) כבר שברו את גבם על המשוכה הזו והרימו ידיהם מול מערכת המספקת שירות ההולך ומתייקר בזמן שהוא הולך ופוחת בטיבו לציבורים הולכים וגדלים ובו בזמן דוחקת ציבורים גדלים אחרים אל מחוץ לתחומה לגמרי.

בעיות המערכת אצלנו שונות לחלוטין (המערכת שלנו היא ציבורית ולא מופרטת כמו שם), אבל דומני שאפשר להצביע כאן על מכנה משותף של בעייתיות בסיסית: כאשר מערכת שאינה מצליחה לספק שירותים בסיסים מבלי לעלות על עצביהם של כל הנוגעים בדבר, מרבה לעסוק ברפואת הייטק סופר מדעית, יש בכך משום סימפטום לבעיה מבנית חמורה מאוד אצל מנהלי המערכת הזו.
אזור אסון 487448
גם אם השתמשת הרבה בשירותי מערכת הבריאות היצבורית שלנו לאחרונה, לא סביר שהזדמן לך להתרשם ממספר רב של בתי חולים, מרפאות, וודאי לא מחלקות טיפוליות שוות. אי לכך קשה להסתמך על נסיונך לצורך עדות כוללת. לפי נסיוני שלי, למשל, הצוות הרפואי והמנהלתי לא תמיד שופע רצון טוב ונכונות לעזור, ולא כל הרופאים ברמה אנושית טובה.

"כוונתי לצפיפות, לתורים, לעומס העבודה של הצוות, לסירבול המנהלי הנלווה לכל הליך, לתיחכום ולשימוש המופרז בנהלים וטכנולוגיות שאינם מותאמים לצורכי המשתמשים, לביזור המופרז של בדיקות וטיפולים. סה"כ של כל אלו מסתכם לסימפטומים הקריטיים של המערכת"...
זה נכון מאוד: כל הסמפ]טומים האלה אכן ניכרו גם לעיניי בכל מקום שנזקקתי לו. יותר מזה, הם אף זוכים לסיקור נרחב למדי בתקשורת: הזקנה מהמסדרון של ברק עדיין שוכבת שם, והעומס על חולים שצריכים לתאם בעצמם טיפולים, אבזרים טיפוליים, בדיקות, תרופות וצרכים נוספים - בלתי נסבל. למעשה, קשה להבין איך חולה, שמגיע היום לבית החולים עם יותר מבעיה רפואית אחת, יכול לשרוד ללא משפחה תומכת חזקה ביותר. מאידך גיסא, לא ברור איזה סוג שיפור אתה מציע, או אפילו איפה בדיוק אתה ממקם את הבעיה: בניהול בתי החולים? במשרד הבריאות? בקופות החולים?

ונקודה נוספת: לפני יום יומיים שמעתי ברדיו, בחצי אוזן, משהו על רמת החיסיון הרפואי הקבוע בחוק - אם הבנתי נכון, רופא חדש שאתה הולך אליו איננו רשאי לראות את כל תיקך הרפואי ללא הסכמה מפורשת ממך. כעת, לא לגמרי ברור לי איך חולה בר דעת כלשהו ירצה להסתיר מרופאו מידע רפואי קודם עליו - הרי הסתרה כזו עלולה לגרום לסיבוכים קשים בטיפול - אבל עצם הרעיון הזכיר לי שבהרבה מקרים הרופאים עצמם אינם טורחים לקרוא את ההסטוריה הרפואית של חוליהם, ולמחדל זה יש לעתים תוצאות הרסניות. גם זה דבר שיש לקחת בחשבון.
אזור אסון 487457
באמת יצא תיקון כזה לחוק? איך זה מסתדר עם טכנולוגיות חדשות של "סנכרון תיקים רפואיים" שבתי החולים וקופות החולים מטמיעים כרגע? (טכנולוגיות שיאפשרו לרופא המשפחה לקבל אונליין נתונים על האשפוז האחרון של החולה, למשל).
אזור אסון 487476
כפי שכתבתי, שמעתי זאת בחצי אוזן - אז ייתכן שזו טעות. באמת שווה בירור.:)
רופא המשפחה 487947
אחרי הרבה שנים של טיפול במרפאה אחת עברתי למרפאה אחרת ולרופא משפחה חדש. הרופא כבן 50, ערבי דתי, למד רפואה בגרמניה, וגם עבד שם כ20 שנה. הוא רופא בארץ כבר 8 שנים, והוא נוקט בגישה שונה מכל אלה שהיכרתי בעבר.
הוא טוען שהרופאים המקצועיים שאליהם הוא מפנה את הפציינטים שלו, מייעצים לו כיצד לטפל בחולה שלו. "אני לא מתערב בקיבוע השבר שהאורטופד עושה, בניתוח אפנדיציט, אף, או בכל בדיקה אחרת מתחום המומחיות שלהם.אני רק בודק שהמשך הטיפול לא יזיק למה שכבר יש לך" כשהוא מקבל את המכתב לרופא המטפל, הוא איננו נותן תמיד את הטיפול המומלץ ככתבו וכלשונו. הוא מסביר: "תראה, הרופא בבית חולים רוצה שאתן לך את התרופות האלה, אבל אני יודע מבדיקות קודמות שאתה לא מגיב טוב. אז אנחנו ננסה תרופה אחרת." ולפעמים הוא גם מרים טלפון לרופא הממליץ ומברר איתו דברים. לא פעם הוא מתקשר אל הפציינטים שלו בשעות שלאחר העבודה כדי לברר או להזמין להגיע למרפאה, אם באותו יום ואם למחרת. לטענתו, כך היה נהוג בגרמניה במרפאה שבה עבד וכך הוא נוהג.
כמובן שיש לו בעיות עם הקופה, כי אם לדעתו צריך MRI ולא CT אז זה יהיה. והוא זה שמנהל את המלחמה מול המשרד, לא הפציינטים שלו.
הלוואי שכולם היו כמוהו.

ובעניין הרפואה המקצועית: יש לי נסיון לא רע עם מערכת הבריאות. בדרך כלל נתקלנו (בני משפחתי ואני) ברופאים טובים עד מצויינים. הבעייה כפי שהזכירו היתה במקרים רבים, לא תמיד, עם המינהלות. בהרבה מקרים הרימו הפקידים ידיים תוך השתתפות בצער ואמרו כי הבעייה היא בהוראות שהם מקבלים מגבוה.
רופא המשפחה 487956
הרופא הזה באמת נשמע משהו מיוחד, שמעתי על מעטים מאוד מסוגו. הלוואי עלינו.
רופא המשפחה 488091
אני לא יודע אם גם אני רופא כזה, אבל אומר רק שאני מאד משתדל להיות. זהו בדיוק המודל שאני מנסה לפעול לפיו (טוב, ניסיתי, עד לפני חודשיים; בינתיים קודמתי לתפקיד ללא מגע יומיומי עם מטופלים). הבעיה היא, שמאד קשה לפעול בצורה כזו כאשר המטופלים שלך מגיעים מרקע תרבותי שונה משלך ומערכת הציפיות שלהם מהרופא שונה מהציפיות של הרופא מעצמו (משפט מסובך...). הכשרה ב"הלימה תרבותית" יכולה לעזור לתאם ציפיות בין המטפל למטופל כאשר הם באים מרקע תרבותי שונה.
אזור אסון 487515
קל מאוד להעלות על הדעת מקרים שבהם המטופל רוצה להסתיר מידע מרופאים.
דוגמה מתבקשת: הפלה ללא נישואין.
אתה בוודאי זוכר, שכבר היה לפחות רופא אחד בארץ שרצח את אחותו כיוון שהתנהגותה לא נראתה לו.
אזור אסון 487531
ממש לא. על מה את מדברת?
אזור אסון 487541
אזור אסון 487543
זהו מקרה טראגי מאוד, אבל לא קשור בנושא החיסיון הרפואי. האח הרופא חשוד שעזר ברצח באמצעות חומרי טשטוש, אבל אחיה של הנערה ידעו על התאהבותה בפלשתיני מחברון תחילה ממקוו שלהם ואחר כך בחזרתה מחברון, ולא בעקבות מידע שהגיע מהאח הרופא ומהתיק הרפואי. בכתבה גם לא מוזכר שום עניין של הפלה ללא נישואין (תגובה 487515).

התופעה של רצח על רקע כבוד המשפחה ידועה וקורית לאורך כל השנים בחברה הערבית בארץ (אזא"ם, בעבר, בימי ראשית המדינה, היו מספר מקרים כאלה גם במשפחות של יהודים עולי ארצות ערב). סביר להניח שבמסגרת התפלגות המקצועות, גם במשפחות אחרות שבהן אירע רצח כזה היו מדי פעם בני משפחה רופאים, ובאותם מקרים הדבר לא הוצא לפרסום ע"י המשטרה.
אזור אסון 487974
מעניין מניין הסטטיסטיקה לגבי רצח אצל משפחות יהודיות יוצאות ארצות ערב? לא שמעתי על זה- ואני בתחום.אתה יכול הגיד שזה קרה- בדיוק או אפילו הרבה פחות ממה שזה קרה אצל משפחות יוצאות חבר העמים- אבל זו בהחלט לא תופעה שמתקבלת אצל ראשי הקהילות שם ואינה מקובלת על איש.
אזור אסון 487978
מה פירוש "אני בתחום"? אתה עוסק ברצח במשפחה?
אזור אסון 487982
מחקרים סוציולוגיים.
487501
אני מבינה שכל אחד מאיתנו מקיש מנסיונו האישי, אבל נתקלתי לא מעט ברופאים שרמתם נמוכה ביותר, ואי אפשר לתת להם שום נסיבות מקלות של בירוקרטיה. לצד זה, יש גם את הבעיה שאתה מציג, והיא אכן קשה: המשמרות הארוכות, חוסר בתקנים וכל מה שציינת. לגבי החצי השני של התגובה - מסכימה לחלוטין.
פינאטס 488345
הרפואה הציבורית בארץ היא מהטובות ומהשוויוניות בעולם.
בית המשפט חושב קצת אחרת 487372
לא כדאי לרופא להתחשב במה שהוא יודע (או חושב שהוא יודע) על התרבות והאמונות של המטופל.
בית המשפט עלול לשפוט אותו לפי מבחני "האדם הסביר" החד-תרבותיים.
בית המשפט חושב קצת אחרת 487374
בדיוק להפך. אם הרופאה היתה מכירה את התרבות החרדית ומכבדת את מטופליה החרדים, היא היתה יודעת שחשוב להסביר להם מה זה בדיקה של חלבון עוברי (בגלל שילדה חרדית שלמדה בבית ספר חרדי ונכנסה להריון ראשון בטח לא יודעת בדיוק מה זה חלבון...) והיא היתה מבינה שיש מקרים בהם גם חרדים יכולים להפיל, ושבכל מקרה, החובה שלה היא להסביר להם...
בית המשפט חושב קצת אחרת 487389
רק הערה קטנטונת - רוב החרדיות לומדות לימודי חול ברמה די גבוהה בתיכון (כולל על חלבונים...), חלק לא קטן מהן עושה בגרות מלאה עם ציונים יפים בהחלט.

הבורות ש"האייל האלמוני" מייחס לחרדים בתחום הביולוגיה רלוונטית כשמדובר בבנים שמנועים מלימודי חול בשל חשש "ביטול זמן". בנות, בנוסף ללימודיהן בתיכון, קוראות בשבועונים מצוינים כמו "משפחה" ו"בקהילה" על הנושאים האלו ברמה ראויה ביותר.

אגב, כמובן שלמרות הסטטיסטיקות ישנם בנים חרדים שיודעים ביולוגיה די הרבה. אני בטוח שישנן פה ושם בנות (חרדיות וחילוניות) שזה זהן למדו מה זה חלבון בבית-ספר לא עוזר להם כמשתמשים בביטוי "חלבון עוברי" :)
בית המשפט חושב קצת אחרת 487390
מעניין מי כותב בשבועונים המצויינים הללו.
בית המשפט חושב קצת אחרת 487391
משפחה (שבועון) [ויקיפדיה]

בקהילה [ויקיפדיה]
בית המשפט חושב קצת אחרת 487392
תודה, אבל עדיין לא ברור אם מי שכותב את הדברים המחכימים הם גברים שלא למדו לימודי חול או נשים. ב''במשפחה'' ראיתי שיש עורכות לכמה מוספים. ב''בקהילה'' לא ראיתי פירוט.
יש כלל אחד בשבועונים חרדיים: 487700
אם הכותב מזדהה באות ראשונה של שמו הפרטי בלבד, זו בד''כ אשה. מעבר לכך, יש עדיין כמה חרדים שלמדו לימודים כלליים, ואפילו כמה דוקטורים חרדים, וגם כמה חרדים שיודעים לגשת לגורמים מקצועיים. זה לא שיש מסך ברזל שמונע מכל גבר חרדי שהוא לדעת שום דבר בביולוגיה.
יש כלל אחד בשבועונים חרדיים: 487701
בינתיים מישהו שלח לי אימייל עם פחות או יותר אותם דברים, וגם הוסיף שהרבה פעמים הם נעזרים בכותבים חילוניים. אני מתאר לעצמי שהרבה חילוניים גם מקבלים את המידע שלהם ממדורי העצות בעיתונים.
בית המשפט חושב קצת אחרת 487381
''מעדותה של הרופאה עלה כי היא הניחה שבשל היותה של האם חרדית, היא לא תבצע הפלה בכל מקרה, ולכן היא לא ראתה צורך להרחיב בנוגע לחשיבותה של הבדיקה.''

זה מה שנקרא ''סטריאוטיפ''. להניח שהמטופל לא מעונין בהסבר רק בגלל שהוא שייך למגזר מסוים. הגישה של ההלימה התרבותית רואה בכל מטופל אינדיבידואל שניזון בין השאר מרקע תרבותי, ונותנת משקל רב למה שהמטופל יודע כעת, חושב, מרגיש, חושש מפניו, רוצה לדעת, וכו'.
בית המשפט חושב קצת אחרת 487422
הסתכלות אחרת על הסטראוטיפ: הרופאה פירשה את הזלזול של המטופלת בבדיקה, כהוכחה לכך שהמטופלת איננה מעוניינת בבדיקות לעובר כי אין לה כוונה להפיל.

טיפת חלב צריכה להלך על חבל דק. מצד אחד חובתה לנדנד למטופלות להיבדק, לחסן וכו', ומצד שני היא צריכה להזהר שלא לנדנד יותר מדי כדי שהמטופלות לא יפסיקו לבוא.
הפוך גוטה, הפוך 487423
שיתכבדו המיעוטים וילמדו את תרבות הרוב. ז''א אם בריאותם חשובה להם.
הפוך גוטה, הפוך 487449
העניין הוא שבני המיעוטים, על כל היותם בני מיעוטים, הם בד''כ רבים יותר מהרופאים המטפלים בהם - וקל יותר לסגל את המעטים מאשר את הרבים.
נראה לי שהוא התכוון לרופאים 487463
נראה לי שהוא התכוון לרופאים 487478
?
פירוש פשט 487785
שיתכבדו המיעוטים = יואילו הרופאים
וילמדו את תרבות הרוב = ללמוד את תרבות בני המיעוטים
ז"א אם בריאותם חשובה להם = אחרת יוכו על ידי בני המיעוטים מכות נמרצות, כנהוג לאחרונה.
פירוש פשט 487806
חוששתני שתחביב הכאת הרופאים התפשט במקומות שונים ורבים, לאו דווקא בקרב המיעוטים.
507087
אנקדוטה רלוונטית: חברה ערבייה, דוקטור למדעי החברה ומאוד ממוערבת, הזכירה בשיחתנו איזו דודה שלה. כששאלתי עליה, היא אמרה שזו איננה דודה אמתית, שהעא ואחיה רק קוראים לה דודה, אבל בעצם זו רק אחות של אמה.
אני תוהה אם כשאותה חברה תישאל על מחלות במשפחה, היא תחשוב בכלל להזכיר בעיות שפקדו את דודתה זו, במקרה שהיו כאלה.
הגידי לנו כֵיין 507192
לא הבנתי - מה היא חשבה שזה כן דודה אמיתית?
הגידי לנו כֵיין 507204
אחות של האבא.
אתיופית הולכת לרופא 617257
אם מעניקים טיפול שמתחשב בתרבות, תמיד ימצא מי שיקרא לזה "גזענות".

אורלי אבוקסיס-לוי (הבת של דוד) מנסה לקבל תשומת לב בעקבות הטענה שלכאורה נכפה (בפועל) על עולות מאתיופיה להשתמש בזריקה (דפו פרוברה - פעם בשלושה חודשים, במקום גלולה יומית) כאמצעי מניעה. יכול להיות שהאמצעי הזה פשוט יותר נוח מהגלולה?
אתיופית הולכת לרופא 617260
הנשים לא התלוננו על כך שלא קיבלו גלולות. הטענה היתה שהזריקה ניתנה בלי הסכמה אמיתית של המוזרקות ובלי ליידע על תופעות לוואי. ולמעשה, בלי לבדוק אפילו אם המוזרקות מעוניינות באמצעי מניעה.
נסה לחשוב שהמוזרקת היא לא אישה אתיופית עולה חדשה אלא אתה. האם היית מסכים שמישהו ידחוף לך זריקה מעקרת בלי יידוע מלא והסכמה מלאה? ואח"כ יספר לך שזה נוח יותר = לטובתך, למרות התנגדותך?
אתיופית הולכת לרופא 617261
האיום הזה הוא מה שלא נשמע לי הגיוני: היא לא תעלה לארץ אם היא לא תקבל את הזריקה. אבל מה אחרי שלושה חודשים? אם היא לא תקבל את הזריקה היא תגורש מהארץ? איך מוסברת הפופולריות של הזריקה בארץ? ואולי נשים כן היו מעוניינות באמצעי מניעה ותנאי המחנה לא אפשרו שימוש נוח באמצעי מניעה אחרים?

יש לי ניחוש קצת שונה: אולי הן לא היו מעוניינות לשמוע על תופעות הלוואי? הסכמה מלאה היא במקרים רבים הליך פקידותי פורמלי.

בקשר לשאלתך: למיטב ידיעתי לסירוס כימי יש תופעות לוואי רציניות יותר. אבל אני לא מסכים אם טענתך לגבי היידוע.
אתיופית הולכת לרופא 617262
למה שלא יהיו מעוניינות לשמוע על תופעות הלוואי?

לי ולך ברור שלא יגרשו אותן מהארץ. אבל למהגרת טרייה שיושבת מול נציג/ת המערכת הרבה יותר קשה להיות אסרטיבית מאשר לי ולך.

ברור (או נניח) שזריקה פעם ברבעון יותר "נוחה" מטיפול יומי. מה שלא ברור הוא:
האם שיקול הנוחות גובר על שיקולים אחרים כאן שנוגעים לזכויות החולה?
האם שיקול הנוחות הוא של נותני הטיפול בלבד ובלי הסכמת המטופלים?
האם שיקול הנוחות הזה מופעל גם על אוכלוסיות אחרות שלכאורה זקוקות ל"נוחות" כזו באופן זמני או קבוע? (למשל האם הזריקה מוצעת לסטודנטיות בתקופת בחינות? לאזרחיות העומדות בפני טיול בעולם השלישי? לתושבות מצפים בגליל? סתם דוגמא).
אתיופית הולכת לרופא 617263
נראה לי שאת מתחילה לגלוש כאן למחוזות הקונספירציה.

לעניות דעתי טיפול בגלולות נוח יותר לנותני הטיפול מאשר טיפול בזריקה (נותנים חבילה ושוכחים מזה. נותן הטיפול יכול להיות פחות מיומן).

עד כמה יש הסכמה במקרים אחרים (יחסית להסכמה שיש או אין במקרים הללו)?
אתיופית הולכת לרופא 617265
לא טענתי לשום קונספירציה. אשמח אם תסביר לי מה קונספירטיבי בניסיון לשמור על חוק זכויות החולה.

שוב, השאלה אם זה באמת ''יותר נוח'' או ''פחות נוח'' בעיניך היא השאלה הכי פחות חשובה כאן.
אתיופית הולכת לרופא 617270
נא לדייק, לא מדובר ב''זריקה מעקרת'' אלא בזריקה למניעת הריון. יחי ההבדל הגדול.
אתיופית הולכת לרופא 617273
כן, אז בוא נקרא לזה "זריקה לעיקר זמני" (כי זה בעצם מה שזריקות/גלולות למניעת הריון גורמות, גם אצל נשים).
אתיופית הולכת לרופא 617275
בסדר, ובהזדמנות זאת בואי נקרא לכדור-שינה ''כדור למוות זמני''.
לא.
אתיופית הולכת לרופא 617276
אם אקרא לזה "גרימת עקרות זמנית" תרגיש טוב יותר? כי זה מה שזה.
אתיופית הולכת לרופא 617274
תגובה קצרה.
אתיופית הולכת לרופא 617277
אוף, איזה אורך. אני מבינה שהמקור הזה פועל להוקעת פרסומים שליליים על ישראל בעולם. גם זה לא המקור הכי אובייקטיבי.

הם מסיקים שם מסקנות מראיון עם פרופ' דניאל זיידמן, מומחה פוריות בלתי מעורער, אבל מהשיחה ברור שאין לו מושג לגבי המקרה הספציפי. הכתבת דוחקת אותו לפינה והוא מתחיל להעלות השערות מהשערות שונות, תחת "אולי" ו"אני חושב". זה לא מפריע להם לכתוב פסקה נחרצת כמו:

"ניתן בהחלט לשער כי חלק גדול מאותן הנשים ממשיכות לקבל את הזריקה בישראל מכיוון שזה מה שהן מכירות, או כפי שאמר יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה: "אני חושב שזה פשוט משהו תרבותי מאפריקה... אין שם תרבות של גלולות", משפט המקבל משמעות מובנת לאור הממצאים שהבאנו כאן".
אתיופית הולכת לרופא 617278
משפט אחד מתוך אותה תגובה (תרגום לעברית מתגובה של רופא שנמצא שם מטעם הג'וינט):

"זריקות למניעת הריון הן המבוקשות ביותר ברחבי המדינה. הן פשוטות, מועדפות תרבותית, ומאפשרות לאשה למנוע הריון ללא ידיעת בעלה, דבר המהווה סוגיה במקום זה."

לזה התכוונתי. תודה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים