''ציפורים בניוטרל'' כמשל 30
עידו שטרנברג נכנס בתרבות הפופ הישראלית. פרק ראשון - הקולנוע.

שבעים ושמונה הדקות של "ציפורים בניוטרל" הן משל מאלף על הקולנוע הישראלי בשנות התשעים. לו היה זה סרט דוקומנטרי, הוא היה ראוי לזכייה בתואר המגוחך "האוסקר הישראלי". למרבה הצער, "ציפורים בניוטרל" אינו סרט דוקומנטרי. הוא סתם עוד סרט. צפוי, שבלוני, חובבני, סטריאוטיפי, מנותק. סתמי. הסיבה לכך היא ש"ציפורים בניוטרל" נגוע בכל חוליי הקולנוע הישראלי.
להלן הסימפטומים:

כמו תמיד, שם הסרט הוא נפוח וחלול.
כמו תמיד, העלילה מתרחשת בפלורנטין, ולא - חס וחלילה - מחוץ לתל־אביב.
כמו תמיד, סט השחקנים הוא זה המוכר לכם מתוכניות האירוח, מסדרות הטלוויזיה ומהקליפים בערוץ המקומי: דנה ברגר, דנה מודן, מאור כהן, דורון צברי, קארין אופיר.
כמו תמיד, הסטריאוטיפים הם שקובעים את שמות הדמויות ואת דרך התנהלותן: ניסו הוא הערס השכונתי; אלבז הוא השוטר.
כמו תמיד, התנהגות הדמויות היא בלתי־טבעית בעליל: מזדיינים בדלת פתוחה, משתינים בדלת פתוחה, רוכבים על קטנוע בתוך הדירה, מדרדרים רכב לתהום ככה סתם.
כמו תמיד, הדיאלוגים בעייתיים: ביותר ממקרה אחד, אחת הדמויות משיבה לפני שהדמות האחרת הספיקה להשלים את השאלה.
כמו תמיד, חורים בעלילה נסתמים בשפכטל: דנה ברגר משתוללת וזורקת את כל תכולת דירתה על אייל שיראי "כי נמאס לה"; דנה מודן מחליטה לברוח מהארץ כי הפיקוח העירוני מתנכל לה ומסרב לאפשר לה להשלים את ציור הקיר במרכז פלורנטין; יעד הבריחה הוא ניו־יורק, כי זו העיר הראשונה שעלתה לה לראש; את כרטיס הטיסה מסדר לה ניסו, תמורת זיון.

סיכומו של דבר, אם היה לכם משהו טוב יותר לעשות בערב שבת - לא הפסדתם כלום.
לעומת "ציפורים בניוטרל", סרטי הבורקס של יהודה ברקן וזאב רווח נראים כמו עבודה של פליני.

ועכשיו נשאלת השאלה: למה כל זה צריך לעניין אותנו? או: מדוע אני מטריח אתכם בביקורת על סרט סטודנטים ישראלי?
התשובה היא פשוטה: כי אנחנו משלמים. הסרט נתמך על־ידי הקרן לעידוד קולנוע ישראלי איכותי (כן, כן - איכותי), בשיתוף משרד החינוך והמשרד למסחר ותעשייה. לשון אחר: אנחנו שילמנו את הרום־סרוויס של דנה מודן ושל צוות הצילום בניו־יורק. אפשר היה לצפות שכספי המסים שאנו משלמים יופנו ליצירות מקוריות, במובן המקורי של המילה. יצירות שמתרחשות מחוץ לפלורנטין. יצירות שלא מככבים בהן רק החבר'ה מהבנדה של שינקין. במקום ועידת הפסגה של החיוכים הדביליים (מאור כהן ודנה מודן), הגיע הזמן שנראה פרצופים חדשים, מקומות חדשים, סיפורים חדשים. בליל הקלישאות והסטריאוטיפים מיצה את עצמו. הגיעה העת לרענון, לזווית אחרת, להסתכלות שונה.
אפילו בערי שדה שכוחות אל כבר לא מתלהבים מפלורנטין.


קישורים
קרנות ומענקים לעידוד יצירת קולנוע וטלוויזיה בישראל
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

בשביל מה אני טורח? 404
אם לשפוט לפי מספר התגובות (זו הראשונה), הרי שאין ממש בשביל מי לטרוח להכין את הפרק השני, אה?
בשביל מה אני טורח? 407
לא, זו דווקא כתבה מעניינת. אבל:
1) לא לכל דבר אפשר להגיב. זאת, בעיקרה, ביקורת סרטים. אנשים קוראים, מסכימים או לא מסכימים, וזהו. אין הרבה מה להגיד.
2) לפי דעתי, הצגת רק בעייה אחת בסצנת הקולנוע הישראלית הבעייתית. ומה עם העובדה שעושים פה רק סרטים קלילים, בלי שום מסרים? הרי כל הסרטים בישראל מתחמקים בעוז מלעסוק בסוגיות אמיתיות וכואבות, כמו יחסי חילונים-דתיים, ימין-שמאל, ערבים-יהודים (בזה עוסקים, אבל כמעט רק בצורה בנאלית להחריד) ועוד.
בשביל מה אני טורח? 415
ראשית כל תודה לך, גם על המחמאה וגם על העובדה שהבהרת לי שמישהו חוץ ממני קרא את הרשימה.
אני חולק על הקביעה לפיה הסרטים הישראלים הם קלילים או חמקניים בעיקרם: "לא שם זין", "שחור", "שתי אצבעות מצידון", "אחד משלנו" ועוד רבים אחרים עסקו בצורה כזו או אחרת בבעיות היותר קשות של החברה הישראלית (וזה, כמובן מבלי להיכנס ליאכות הסרטים עצמם).
יחד עם זאת, טענתך לגבי השטחיות והקלילות שבסרטים מהז'אנר אליו התייחסתי, מובלעת ברשימתית אם כי לא נאמרה בריש גלי. זה באמת המקום לצאת נגד הגישה השטחית של "בואו נעשה סרט בשביל הסבבה"
בשביל מה אני טורח? 422
אין ברירה, חייבים להתייחס לסרטים עצמם. "לא שם זין" ו"אחד משלנו" הם פשוט סרטים גרועים. הם מטפלים בבעיות הקיימות בחברה הישראלית ע"י הצגת חברה ישראלית _אחרת_, מלאכותית (שיוצרי הסרט המציאו), הצגתה בצורה מגוכחת, יצירת בעיות דביליות ומתן פתרונות חסרי כל-שחר. נקודת המוצא שלהם נכונה, אבל הדרך, אוי הדרך...
כמה סרטים ישראלים טובים יש שטיפלו בבעיות אמיתיות, הציגו אותן בצורה אמיתית, ועשו את זה בצורה מעניינת ואיכותית? אני בספק אם יותר מ-‏15 מאז קום המדינה (אני יכול לחשוב רק על שניים, אבל אני מנסה להיות נדיב). זה הרי מצב איום! זה כאילו כל תעשיית הקולנוע מגוייסת למדיניות שטיפת מוח אחת גדולה ע"י המדינה, ומציגה אותה כמקום שנעים לחיות בו, אין בו בעיות שלא ניתנות לפיתרון, והכל בו מורכב מקלישאות (ומשחקנים גרועים ושחקניות שמראות את הציצים).
תעשיית הקולנוע שלנו בקאנטים. נכון שגם הממסד, שבקושי ממן, אשם בכך. אבל כמה כבר אפשר להטיל את האשמה? פשוט האנשים שעושים את העובדה עושים עבודה גרועה, רוב הזמן.
איזה דכאון.
בשביל מה אתה טורח? 539
אם אני רואה עוד סרט ישראלי שעוסק בדיוק בנושאים שתארת אני צורח!
יותר מדי סרטים ישראלים טרחניים מתעקשים לעסוק דווקא בבעיות חברתיות, אלק, כאלו.
די! עוד סרט על יהודיה כשרה שמזדיינת עם ערבים? ("חתונה פיקטיבית" היה דווקא סרט ממש בסדר), עוד סרט על חילונים/חרדיים? (היה כזה ממש עכשיו, לא זוכר את שמו, ותאמת לא ממש מעניין אותי) על ימין ושמאל לא ממש כדאי לדבר, כי לא נראה לי שיש יוצרי סרטים (גם מהגרועים שבהם) שהם ימניים, אז אין ממש טעם.
כל הנושאים שאתה מציג מתייחסים לאנשים ולבעיות אנושיות בצורה סטריאוטיפית וסטטיסטית.
סרט עושים על בעיה של איש או שניים לא של עם, אם בכלל יש פירוש לכזה מונח מחוץ לספרי הסטוריה ונאומים פוליטיים. לכן אולי כל הסרטים האלה (וסביר להניח שגם רוב הסרטים שיעשו, כי ודאי יש מפיק או שניים שלצערי חושבים בדיוק כמוך) כל כך נמוכים.
יש סרטים ישראלים טובים, אבל הם יוצאים בהפרשים של 5 שנים לפחות בין אחד לשני, הנה כמה דוגמאות: "אוונטי פופולו" (רפי בוקאי שעזב את הבימוי לטובת הפקה, וחבל), "שורו" ו"חולה אהבה משיכון ג"' (שבי גביזון, ואני מחכה בכיליון עיניים לסרט הבא שלו).
אולי הקרן צריכה להעניק מכספינו לתסריטים ראויים יותר, או שתסריטים ראויים יותר לא מגיעים לשולחנה.
בשביל מה אתה טורח? 540
אה, ודרך אגב, אפילו שלא ראיתי את ציפורים (אולי הייתי רואה, אם הייתי בדיוק לפני הטלויזיה באותה שעה), אני בטוח שיש שם מסרים עמוקים כלשהם, יכול להיות שהסרט בקלילותו בלבל אותך, אבל רק סרטים פלצניים נושאים בחובם מסרים, גם קלילים.
יכול להיות גם שלא.
713638
למה בכלל צריך את הקרן לעידוד קולנוע ישראלי איכותי?
נניח שהקולנוע הישראלי ישתפר בעקבות הזרמת הכספים, האם זה באמת בראש מעייניו של משלם המיסים?
(שלא לדבר על אי הנוחות שמעוררת וועדה מוטה - ואין ועדות לא מוטות - שמחליטה לאיזה סרטים בדיוק תחולק הסובסידיה הממשלתית)
713644
אני יכול לחשוב על עשרות מטרות גרועות יותר שאינן בראש מעייניו של משלם המיסים, ומקבלות תקצוב.
713646
אשמח להוסיף גם אותם לרשימת הדברים שאבטל ביום בו אתמנה לדיקטטור. אני רואה בך בר-סמכא על סמך ההיכרות הוירטואלית שלנו ואפילו לא צריך לשאול אותך מהן עשרות המטרות הגרועות הללו.

אבל איך הן מצדיקות את התקצוב (הרע, לטעמי) של קרן הקולנוע?
713650
טעם הוא ענין אישי, אבל ככלל השקעה בתרבות נשמעת סבירה מאד, וגם מקובלת במדינות רבות בעולם. וקולנוע הוא בין נושאי הדגל של התרבות העכשווית. מה רע בקצת לתמוך בו?
713664
מה רע?
1. הכסף שניתן ליוצרים נלקח בכוח החוק מאנשים שהרוויחו אותו ביושר. חלקם זקוקים לו מאוד - לאוכל, לתרופות, להשקעות, לחופשה, או לדברים אחרים. אני מצפה ממדינה מתוקנת לא לבזבז כספי מיסים בקלות ראש.
2. היכולת להרוויח כסף ע"י יצירת סרט גרוע ונטול צופים חוסמת תחרות. יזם כשרוני עם פוטנציאל צריך לעבור משוכה גבוהה מאוד של תחרות עם מקושרים ותיקים ומסובסדים על שחקנים צלמים אולפנים ומה שלא יהיו המשאבים הנדרשים ליצירת סרט טוב. ההסטוריה הכלכלית מלאה בדוגמאות של סובסידיה ממשלתית שניוונה ענפי יצור, ואני לא רואה שום סיבה להניח שהקולנוע הישראלי חסין לזה.
3. באיזשהו מקום יושבים קומץ פקידים או אנשים שמונו ע"י פקידים ומחליטים מי יקבל מימון ומי לא. מי מציע תסריט שמתאים לטעמם האמנותי והפוליטי ומי לא. זה פילטר רע, ואפילו רע מאוד. וזה בכלל לא משנה עד כמה הקוצץ הזה מומחים בעיני עצמם.
4. בהינתן סעיף שלוש, במוקדם או במאוחר ינסו פוליטקאים להשפיע על התכנים. והקרן לעידוד הקולנוע תהפך למכשיר הזרמת כספים לפרופוגנדה ממשלתית (או סתם מבית היוצר של מירי רגב).
5. יש כבר דרך מאוד פשוטה לתמיכה בקולנוע, והיא מבוססת על קבלת תשלום מהצופים שבוחרים לצפות בסרט. מה רע בלאפשר לנישומים שעוד נושמים לבחור ישירות את הסרטים בהם הם רוצים לתמוך?
713668
5. בהתחשב במכונות יחסי הציבור שזה יוצר, אני לא בטוח שזה עדיף. ומעבר לעובדה שההכנסות מהכרטיסים מגיעות בשלב מאוד מאוחר ולכן המימון ליוצרים להפקה לא מגיע ישירות מהם.
713679
אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך - האם אתה מתכוון שסרטים ישראלים עושים יחסי ציבור טובים למדינת ישראל? אם כן, על סמך מה אתה חושב כך?

ובנוגע להכנסות המאוחרות וחסרות הוודאות של הסרט - במה זה שונה מהשקעות אחרות? נניח - בניית קניון, הפקת משחק מחשב, או פיתוח תרופה חדשה?
מימונה 713681
יחסי ציבור שנדרשים כדי להביא קהל.

התוצאה היא שעדיין בכל מקרה יוצר צריך לנסות לשכנע אחרים שהסרט של הוא סרט טוב.
713670
1. האמירה שלך דמגוגית. הכסף שנגזל ממשלם המיסים הוא מהפרזיטים שתורתם אומנותם וממדינת הרווחה שנבנתה מחוץ לגבולות ישראל הלגיטימים. תמיכה בתרבות ובאמנות היא אחת מהמחויבויות של המדינה ובכל מקרה תקציב התרבות נמוך מתקציבים אחרים שניתנים ע"י המדינה.
2. בעבר לפני הקמת הקרן אכן האפשרות לעשות סרטים היתה של מפיק עשיר שהרוויח מסרטים קודמים או מהשקעה של הבמאי ומקורביו במקרים של סרטים איכותיים. זה יצר גל של סרטי בורקס וקומדיות מטופשות מצד אחד וסרטים איכותיים יותר אך דלי תקציב והשפעה מצד שני. זה מה שגרם לניוון של הקולנוע הישראלי והורדתו למכנה המשותף הנמוך ביותר. מזה יש לנו מספיק בפוליטיקה, תודה רבה.
3. אנשי מקצוע שמבינים את התחום ומממנים קולנוע עשיר ומגוון יותר שזוכה להכרה בינלאומית אינם פקידים בירורקטים שחונקים את העשיה כפי שאתה מציג אותם. הקרן גם אינה מנטרלת הפקת סרטים בידוריים ועממיים המיועדים לקהל הרחב.
4. כאילו שמפיקים עצמאיים נקיים מהשפעה פוליטית. אם אתה לא מאמין, תראה מה קרה לערוצי הטלוויזיה גם לאחר ביטול רשות השידור.
5. בשוק קטן כמו של ישראל אין למילה 'תחרות' משמעות. רוב הקהל אוהב סרטים מסוג מסוים ואם המסננת תהיה כלכלית גרידא התוצרת הקולנועית תהיה חד גונית (ראה סעיף 2). לעומת זאת, סרטים מסוגים אחרים שגם הם פופולריים עבור קבוצות קטנות יותר בציבור לא יכסו את השקעתן וייעלמו הנוף הקולנועי, מה שיפגע באותן קבוצות המיחלות לסרטים כאלה.
713675
לא ענית לשאלה העקרונית שלי. ה'כסף שנלקח בכח החוק' זו דמגוגיה זולה.
כל המיסים נלקחים בחסות החוק, זה טריויאלי, ומחולקים לפי עדיפויות הממשלה.
ורוב רובם ניתנים למטרות שזקוקים להם נואשות, כמו בריאות חינוך וביטחון. גם זה טריויאלי.
מעבר לזה, יש עשרות ומאות מטרות, שראוי לדון בכולן. וכמו שאמרתי, התמיכה - הממש זעומה, יחסית לתקציבים אחרים - בתרבות, למשל תרבות הקולנוע, היא מאד סבירה ומקובלת.
לומר שתמיכה ממשלתית תמיד מביאה לתוצאות גרועות גם זו דמגוגיה. היא גם לא נכונה.
מסך הטלפון שאתה מחזיק בידך נוצר בעקבות תמיכות ממשלתיות מסיביות.

במדינה קטנה וסגורה כמו שלנו, מאד מאד קשה להתפרנס מיצירת תרבות. זה אמור חעודד עזרה ממשלתית, לא להיפך.
713680
נראה היה לי שעניתי בפירוט וברצינות לשאלה העקרונית שלך ''מה רע''. צר לי שאתה רואה בזה דמגוגיה זולה.
על קש ועל עזות מצח 721189
נדמה לי שרוב הציבור אינו מודע לעיוות מאד בסיסי הקיים במשק הישראלי ולא מהיום. הביטוח הלאומי לא מממן את האבטלה/פיצויים/גמלאות של השכירים מתשלומי הביטוח הלאומי.
למשל את תשלומי האבטלה משלם הביטוח הלאומי אבל לא מתשלומי הביטוח הלאומי של השכירים אלא מכספי ההפרשים והפיצויים שמעבירים השכיר ומעסיקיו לביטוח הלאומי. הסיבה שעצמאיים לא מקבלים דמי אבטלה, היא מפני שלא מגיע להם.
בזמנו הוצעה לארגוני עצמאיים הצעה למימון דמי אבטלה מתשלומי הב"ל שלהם. מאחר והארגונים היציגים של השכירים לא יאפשרו שגם את תשלומי האבטלה של העצמאיים יממנו מן התשלומים הנסחטים מן השכירים ובצדק, מה שהוצע הוא שהעצמאיים החזקים יממנו את החלשים. מה שמסתתר מאחורי הניסוח הזה, הוא שבישראל יש חלק משמעותי של עסקים עצמאיים המתקיימים על סף הרווחיות (בחלקם אולי הונאות מס). בכל אופן הממשלה לא מעוניינת לפגוע בעסקים אלו ומכאן ההצעה. ארגוני העצמאיים (שמסתמא מייצגים יותר את העצמאיים החזקים מאשר החלשים) סירבו ואולי בצדק. זוהי הסיבה שלעצמאיים אין תשלומי אבטלה.
הנסיבות היום הן כאלו שהעצמאיים נמצאים בעמדת סחיטה והממשלה והמשק לא מעוניינים בחיסול העצמאיים, כך שיש סיכוי גדול שגם את העול הזה יטילו על כתף השכירים. לפחות את הצביעות והנהי של העצמאיים חיסכו מאיתנו.
על קש ועל עזות מצח 721190
התגובה הלא כל כך נעימה ומאוזנת הזאת, נכתבה בזמן האזנה לשני אוילים המאווררים את אוילותם בשידורי גל''ץ, הרב פירון והכתבת גל משהו (מעין גרסה צדקנית במיוחד של שלי יחימוביץ) הקוראים ומהמים שהממשלה צריכה לעזור לכל מי שמבקש זאת.
על קש ועל עזות מצח 721191
אני לא מבין את האבחנה שאתה עושה בין ''תשלומי הביטוח הלאומי של השכירים'' לבין ''כספי ההפרשים והפיצויים שמעבירים השכיר ומעסיקיו לביטוח הלאומי''.
אלה שמות שונים של אותם כספים בדיוק.
בתור שכיר תשלומי הבט''ל שלי הם בדיוק ההפרשים והפיצויים שאני מעביר לבט''ל מדי חודש בחודשו.
713652
למה בכלל צריך תגובות כמו שלך המדגימות בורות וחוסר תרבותיות? קרן הקולנוע הישראלי (ששמה השתנה מהקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים מאז כתיבת המאמר הבור והשטחי אף הוא) נוצרה על מנת לתמוך כספית ותרבותית בסרטים ישראליים שהפקתם יקרה ולפני כן נעשו בתנאים צנועים ובתוצאות דלות יותר. בין הסרטים שנתמכו ע"י הקרן: חמסין, מתחת לאף, מאחורי הסורגים, בלוז לחופש הגדול, אוונטי פופולו, שורו, החיים על פי אגפא ועוד לא מעט סרטים ששמם הולך לפניהם ושבלי תמיכת הקרן לא היו יוצאים לאור או שהיו מופקים בתנאים דלים בהרבה.

נכון, בתמיכה גורפת כזאת נוצרים גם סרטים פחות מוצלחים אבל כך קורה בכל תעשיית סרטים. נכון, ועדות הן תמיד מוטות אבל זו בהחלט לא סיבה לשלול את עצם קיומן. ולשם מה משלם המיסים הישראלי צריך לתמוך בזה? כשם שהוא תומך בשירותי חינוך, בבריאות וברווחה כך הוא צריך לתמוך גם בתרבות וקולנוע הוא חלק בלתי נפרד מתרבות גם אם לא כל מוצריו הם פופולריים או מתאימים לטעם הנחות של צופים המחפשים רק בידור. חוץ מארה"ב, בכל מדינה ישנו גוף ציבורי התומך בקולנוע המקומי וכך גם צריך להיות בישראל.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים