הטובים לסייבר? 3785
בכתבה "צה"ל מתמודד עם איום סייבר מסוג אחר", סוקר עמוס הראל ב"הארץ" מגמות חדשות בתכנון ושיבוץ כוח האדם בצה"ל, וביניהן, את התמודדות מערכת הביטחון עם "פיתוי הסייבר".

בשנים האחרונות עלה משמעותית בקרב המתגייסים הביקוש לשירות ביחידות הסייבר של צה"ל, בעיקר באגף המודיעין ובאגף התקשוב במטכ"ל. זהו שירות שנתפס כיוקרתי, אינו מסוכן, ומהווה נקודת זינוק מצוינת לקריירה טכנולוגית מתגמלת באזרחות.

אך הביקוש העולה לשירות ביחידות הסייבר יצר מספר בעיות. "כל תיכון שמכבד את עצמו פותח מגמת סייבר", צוטט בכתבה קצין בכיר באגף כוח האדם במטכ"ל, שהוסיף: "צה"ל אמנם זקוק להרבה יותר מומחי סייבר, אבל לא במספרים שמכשירה מערכת החינוך". לא כל בוגרי מגמות הסייבר בתיכונים מתאימים לשירות בתפקיד, ודחייה של רבים מהם יוצרת מירמור אצלם ואצל הוריהם. בצה"ל מודאגים מתופעה נוספת: מתגייסים בעלי נתונים אישיים גבוהים ופרופיל רפואי גבוה, שהיו יכולים לשרת כמפקדים מצטיינים במערך הלוחם, אך בוחרים לשרת בסייבר; החל מהשנה הבאה, צה"ל יחל להתעקש על שיבוצם ביחידות קרביות. לדברי הקצין הבכיר, "אנחנו רוצים לשמור על קבוצת האיכות הזו מכל משמר ולשבצה ללחימה, גם בעידן הסייבר",

צה"ל גם שינה לאחרונה את תכנית השירות בארבע יחידות העילית שלו - סיירת מטכ"ל, הקומנדו הימי, שלדג ויחידת החילוץ של חיל האוויר (669). המתגייסים ליחידות אלה נדרשים כעת להתחייב לשירות ממושך של שמונה שנים, הכולל תואר אקדמי, בדומה לשירות הטייסים והחובלים. לדברי הראל, "נראה שהרמטכ"ל מכניס כאן, בדלת האחורית ובפרופיל נמוך, מהלכים היוצרים שוני גדול יותר במסלולי השירות — ובטווח הארוך עשויים לסמן את תחילתו של מעבר לצבא מקצועי."
קישורים
צה"ל מתמודד עם איום סייבר מסוג אחר - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

695200
עד כמה שזכור לי, כשאני התגייסתי בעלי פרופיל גבוה היו מופנים לקרבי, אלא אם מוינו ליחידות עילית טכנולוגיות או אחרות.
כמובן, שברגע שיחידות טכנולוגיות גדלות לעשרות אחוזים ממחזור הגיוס, אי אפשר להגדיר את כולן היחידות עילית,ולכן החלת אותו כלל היום נשמעת סבירה.
לגבי מה קורה אם מתוך ארבעה מועמדים לשירות קרבי אחד מתאים גם לשירות ביחידת סייבר - מצד אחד למה שלא ילך לסייבר? מצד שני, אם זה מוריד את רמת הקרביים לדעת צה"ל, זכותו המלאה להשאיר אותו בתותחנים.
לגבי המרמור בקרב ההורים - צבא זה לא קייטנה לבחירתך.
אריתמטיקת כ''א 695218
>> עד כמה שזכור לי, כשאני התגייסתי בעלי פרופיל גבוה היו מופנים לקרבי, אלא אם מוינו ליחידות עילית טכנולוגיות או אחרות.

אם אני לא טועה, רק כ-‏15% מהמתגייסים הגברים משרתים שירות קרבי, ואילו אחוז בעלי הפרופיל הגבוה (כלומר כזה שמאפשר שירות קרבי) הוא גבוה בהרבה. אז משהו לא מסתדר לי כאן. בנוסף, במהלך השירות שלי (התגייסתי שנה-שנתיים אחריך, אני חושב) הכרתי אישית כמה חיילים עם פרופיל קרבי ששירתו כמוזיקאים.
אריתמטיקת כ''א 695229
זה שיש אחר כך סינונים נוספים ומספיק אנשים מוכשרים שמתאימים קרבי לא סותר את מה שאמרתי.
מוזיקאים, אם אני לא טועה, עוברים סינון מיוחד, כך שמבחינה מסוימת, ודאי מבחינה כמותית, דינם כדין יחידת עילית.
695221
נכון שצבא זה לא קייטנה, אבל בחברה הישראלית הצבא הוא מקפצה משמעותית לעתיד האזרחי. בהשוואה לצעירה שלחמה בשירות קרבי, הרי שצעירה ששרתה ביחידת סייבר תזכה לחיים קלים יותר בלימודים (יש לה הכרות קודמת עם חלק מהחומר) ותתקבל, הסתברותית, בצורה קלה יותר לעבודה שהיא מעוניינת בה (היה לה קל יותר בלימודים, ולכן (סטטיסטית) ציונים גבוהים יותר; ויש לה נסיון קודם בקורות החיים).

לכן... האם ראוי שצה"ל יעדיף לבחור מלש"בים לשירות ביחידות סייבר על-פי קריטריונים עוורים? או אולי תוך העדפת מועמדים מרקע מוחלש דווקא (למשל, להעדיף אקטיבית מועמדים מרקע סוציו-אקונומי חלש יותר, בהנתן ששאר הפרמטרים זהים)?

ספרו לי ביום שבו צה"ל *מעדיף* מועמד משכונת עוני שאביו ישב בכלא על פשע אלים, משום שלאותו מועמד יש *בדיוק* את אותן תוצאות הבחינה כמו למועמד שאביו יבואן אמיד.
695228
יש מצב שהנתונים של שני אלה שהבאת לא זהים, כי כידוע לא רק הבחינות קובעות קב'א ודפ'ר.
המטרה של הצבא היא לבחור את אנשי הסייבר הטובים ביותר, ולא להסתפק באנשי סייבר בינוניים (וגם לא בטייסים או שיריונאים בינוניים) בשם איזו פרוגרסיביות חברתית או אינטגרציה.
בפראפראזה על סטיב בושמי, לא הייתי רוצה לטוס במטוס שתוכנן על ידי המהנדסים שסוננו על פי הנטיות הפוליטיות, או הפוליטיות קורקט ביותר.
695232
לכן הדגשתי את "בדיוק אותן התוצאות" – לפחות בחלקים שבשליטת המועמד; הדפ"ר, למיטב הבנתי, הוא תוצאת בחינה אובייקטיבית, בעוד ציון הקב"א מושפע כנראה מגורמים לא אובייקטיביים כמו איזור מגורים. אבל אפשר לגמרי לדמיין מצב בו המועמד בנו של היבואן איבד נקודות קב"א בשל סיבה אחרת כלשהי, ולכן ציון הקב"א שלהם זהה. (אגב, רשמית, שום דבר מהדברים ה"גרועים" שרשמתי על בנו של הפושע האלים לא אמור להוריד את הציון הקב"א שלו).

אם הציונים אכן זהים, האם גם אז לדעתך אין מקום להעדפה מתקנת? את ה"מפסיד" נשלח למסלול קצונה קרבית, שהרי גם הנתונים שלו מצויינים וגם שם הוא יוכל לתרום המון למדינה, צריכים שם אנשים איכותיים, (הוסף כאן עוד קלישאות).
695238
אם הציונים זהים במדויק, זה לא ממש העדפה מתקנת במילון שלי, ואם כן היא ממש גבולית. הענין הוא שבחיים האמיתיים הציונים אף פעם לא זהים, או לצורך הענין זהים רק במקרים זניחים סטטיסטית.
העדפה מתקנת דה פקטו אמורה לתעדף כאלה עם ציונים פחות טובים. וזה ממש לא תפקידו של הצבא, אלא עומד בסתירה לתפקידו.
695241
אני תוהה מה דעתך על תוכנית מקא''ם (''נערי רפול'').
695243
אחלה תוכנית, ששמטרותיה הסיציאליות הוגדרו מראש, היא כוונה לפלח קטן של האוכלוסיה ואני בכלל לא בטוח שהיא רלבנטית לאזורי ה'העדפה המתקנת' שדנו בהם עד כאן.
אני מניח ומקווה שהשפעתה על היחידות המבצעיות של צה''ל היתה קטנה.
או אם נשתמש בקלישאה - במקרה הטוב, היא היוצא מהכלל שמעיד על הכלל.
695247
כמי שבילתה (לצערה) חלק משירותה בבסיס ההכשרה שלהם?
רעיון אחלה, המימוש - אני לא חושבת שמוצלח‏1. ואילו אני, ממש לא אוכלוסיית היעד, היו מתייחסים אלי כמו שמתייחסים אליהם, גם אני הייתי מתנהגת כמותם.

מכל מקום, לפחות בתקופת שירותי, העילית שבהם היתה מגיעה לצמ"ה. האחרים - לתפקידים עורפיים עם יתרון פרקטי באזרחות‏23. ההשפעה שלהם על יכולת הלחימה או אפילו התפקוד היומיומי של צה"ל - אפסית.
כלומר, הם לא מהווים עול, מעבר לעול התקציבי של תפעול בסיס ומערך הדרכה‏4.

אבל שירות ביחידת סייבר לא אמור להיות כלי לשינוי חברתי. צה"ל צריך כאן את הטובים שבטובים, בלי העדפה מתקנת.

1 בבסיס היינו צוחקים על 'חוק שימור הקה"ס' (קשיי הסתגלות) - ההתנהגות הטיפוסית לחיילים עוברת לסגל ומדביקה גם אותם.
2 ככל שיש צורך באזרחות בסנדלרים(?). מישהו בצה"ל לא התעדכן במה נדרש בשוק ומה לא.
3 ואצלנו בבסיס, דווקא בסיס ההכשרה - כן? הכאילו-סנדלר, שהיה בוגר טירונות מקא"מ אצלנו, היה בפועל עובד רס"ר, משהו שאסור בשום פנים ואופן שיקרה, להלכה.
4 להערכתי - עלות מצומצמת למדי מתקציב הבטחון, והיתרונות של תוכנית כזו לחברה הישראלית ברורים.
695236
אם מדובר על שתי צעירות שעשו 5 יח"ל במתמטיקה ו- 10 יח"ל במחשבים כפי שמתואר בכתבה, היתרון שמעניק שירות כזה הוא לחלוטין בר גישור.
עם העליה בכמות יחידות ה"סייבר" בצבא, חלק ניכר מהתפקידים נותנים הכשרה בסיסית למדיי, ברמה של קורס או שניים באוניברסיטה, זה לא game changer.

התפקידים יוצאי הדופן באמת, אלו שבוגריהם לא זקוקים לתואר על מנת להשתלב בתפקידים מעולים בשוק האזרחי, מועטים מאוד ומתכתחילה מעידים על איכות יוצאת דופן של המשרתים שם (רמז, לא מספיק לעשות כך וכך בגרויות בביה"ס, אלא ניסיון תכנות אמיתי ואיכותי).

עם זאת, על בסיס מה שהכרתי לפני כעשור, אני מסכים לחלוטין שתהליכי המיון ליחידות מסוימות הנחשבות "איכותיות" בצה"ל לוקים בחסר ומפלים לרעה פריפריאליים. לא מתוך רשעות, אלא מתוך קושי אמיתי למיין כמות גדולה של אנשים בעלי נתוני בסיס זהים. אני מקווה שזה השתנה מאז.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים