תכנית חדשה: לימודי מדעי המחשב מהבית במימון המדינה 3868
באוקטובר 2019 יפתח פרויקט לימודים חדש במדעי המחשב, במסגרתו יוכל כל החפץ בכך ללמוד בחינם ובאופן מקוון סדרה של קורסים אקדמיים בתחום, אשר יוכרו על ידי האוניברסיטאות לצורך קבלת תואר. התלמידים יוכל ללמוד בדרך זו עד כ-‏50% מהנדרש לתואר אקדמי במדעי המחשב. הפרויקט ימומן על ידי המדינה, והוא פרי שיתוף פעולה בין מטה "ישראל דיגיטלית" בממשלה, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומספר חברות היי־טק.

בקול קורא שהמל"ג ומטה "ישראל דיגיטלית" פרסמו לפני מספר חודשים, נכתב כי מטרת הפרויקט היא "להביא לגידול במספר הסטודנטים הלומדים במוסדות המתוקצבים במקצועות הרלוונטיים להיי־טק כדי לספק כוח אדם ראוי לתעשיית ההיי־טק בישראל. כמו כן, הוא נועד להביא לגידול במספר הלומדים במדעי הנתונים".

פרופסור יפה זילברשץ, יושבת ראש הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, אמרה כי "הקורסים המקוונים יביאו לשיפור איכות ההוראה האקדמית בישראל על ידי רענון הסילבוסים ושימוש במדיה דיגיטלית חדשה ואטרקטיבית. בנוסף, קורסים מעולים אלה יסייעו למשיכת סטודנטים חדשים, ויתרמו לבחירת תחומי לימוד אקדמיים בצורה מושכלת יותר".

בפרויקט שותפות גוגל, אינטל, התעשייה האווירית, וחברות נוספות מתעשיית ההיי־טק. הן בין השאר יתרמו Case Studies עבור תכנית הלימודים, כך שהיא תהיה רלוונטית לצרכי השוק הנוכחיים. החברות יוכלו גם להכיר בקורסים שיילמדו בתכנית עבור העובדים שלהן או מחפשי עבודה.
קישורים
בקרוב: לימודים במדעי המחשב מהבית - ובחינם - TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

700869
למרבה הצער הידיעה המקורית חסומה בחומת התשלום של המארקר ולכן לא יכולתי להבין מי בפועל יפעיל את הקורסים המקוונים ויהיה אחראי גם על התמיכה והסיוע ללומדים וגם על כך שהם יצטרכו לעמוד בדרישות אקדמיות - וכמובן האם הוא יקבל תשלום לפי מספר הנרשמים או המסיימים בהצלחה.

לכאורה רישום ללא סינון וללא תשלום מתורגם אוטומטית לאפס מחויבות ולכן כמעט מבטיח שעור נשירה קרוב ל-‏100%. הייתי שמח לדעת כיצד נערכים להתמודדות עם מצב כזה (או אולי מקבלים אותו כחלק הכרחי מהמיזם). אבל מה שבאמת לא ברור לי הוא עד כמה זה באמת נחוץ. האם מחקר גילה שהסיבות להעדר מספר מספיק של לומדי "מדעי הנתונים" הן סינון מועמדים ותשלום שכר למוד והדרישה להגעה לקמפוסי האוניברסיטאות והמכללות? גם אם כן, המיזם כפי המתואר כאן נותן פתרון חלקי בלבד - מחצית התואר עדיין תהיה בתשלום ובקמפוסים. לעומת זאת כבר קיים פתרון אחר - באוניברסיטה הפתוחה אפשר ללמוד תואר שלם מהבית ללא סינון, ויש גם אפשרות ללמוד שנה אחת מהבית ולהתקבל לאוניברסיטאות להמשך התואר על בסיס השנה הזו. נכון אמנם שהלמודים כרוכים בתשלום, אבל אפשר לפתור את זה בצורה שגם תשמר את המחויבות - למשל, הסטודנט ישלם על קורס ויקבל החזר אם הוא מסיים אותו בהצלחה ונרשם לקורס הבא.

עוד תהִיָה היא לגבי טענתה של פרופ' זילברשץ ש-"הסילבוסים יעודכנו" וכיו"ב. האם היא טוענת שהסילבוסים האוניברסיטאיים לא טובים מספיק? שהם צריכים להיות מוכוונים לצרכי התעשיה ולא להקבע לפי שיקולים אקדמיים תאורטיים? או שמא הכוונה היא פשוט להורדת רף הדרישות?
700875
תהיות מוצדקות.

אבל אולי צריך להתיחס כאל ניסוי. קל למדוד את זה ואולי זה יצליח במקומות שהאוניברסיטה הפתוחה נכשלת. למה? קשה להגיד מראש. אולי בגלל שההרשמה תהיה יותר נגישה לילדים או לחרדים. אולי זה יכשל בגלל שזה יעבוד רק באינטרנט אקספלורר.

אפרופו, בחכמה בדיעבד, תוכל להגיד שזה ײברור לכל משקיףײ שזה יכשל (או יצליח).
700876
אני מניח שכשאתה מתיחס לחכמה בדיעבד אתה מרמז (שלא לומר מלגלג על) לתגובה 700847 שלי. אני לא יכול להפנות אותך לתגובות מ-‏2010, אני לא זוכר דיון מאותה תקופה על תחזיות מרכז טאוב באייל; אבל בתגובה 655748 והפתיל הממשיך ממנה אתה יכול לראות שב-‏2015 כתבתי כבר את עיקרי הדברים האלה לגבי הדמוגרפיה הדתית והחרדית.
700880
אוקי, הרמיזה היתה אסוציציה פרועה על כך שהגבת ב 2 הדיונים.. זו לא הנקודה המרכזית שלי.

הנקודה היא שלחזות את העתיד זה לא כזה טריוויאלי. גם אם <לגלוג אחרון אני מבטיח>יש מישהו שאמר עוד ב 2015 ואפילו קודם שמרכז טאוב הגזים. על כל אחד כזה יש מישהו שאמר ההיפך<\לגלוג אחרון>.

לדעתי יש סיכוי של יותר מחצי שהיוזמה תכשל לגמרי, מכיוון שהיום יש הרבה מאד אפשרויות למידה זמינות באינטרנט בתחום הזה (רובן באנגלית). עדיין אני חושב שזה ניסוי משתלם, כל עוד המחיר שלו הוא סביר.
700889
יתכן שהיו כאלה שאמרו ההפך. כתבתי ש-"ברור לכל משקיף" (כלומר: לי זה היה ברור ונראה היה לי הגיוני שגם לאחרים יהיה ברור) כי אני לא באמת חושב שיש לי גאונות מיוחדת שלאחרים אין או מידע רב יותר, והתחזיות נראו לי מופרכות לגמרי. גם כעת אני מאמין שמי שהיה אחראי לתחזית הזו אינו דמוגרף במקצועו. מה שכן, דבר אחד למדתי מהם והוא שאקסטרפולציה היא בעברית חִיּוּץ - מה שמעורר כמובן את השאלה האם אינטרפולציה היא פִּנּוּם. בכל מקרה החיוץ יצטרף אל חבריו מֵרוּב ומִטּוּב (מקסום ואופטימיזציה) במעמד דומה לסרוויס הפורצלן מתוצרת רוזנטאל שאשתי ירשה מסבתא שלה - טוב שיהיה בבית, אפשר לנקות ממנו אבק פעם בשנה ואולי לשים בוויטרינה אבל בהחלט לא להשתמש באמת.

לי כאמור נראה שהיא תכשל, אבל דווקא אפשרויות הלמידה באנגלית פחות נראות לי כגורמים אפשריים לכך. נראה שהיוזמה מופנית אל מי שרוצה לא סתם ללמוד קורסים ולדעת אלא ללמוד וגם לקבל תואר מאוניברסיטה ישראלית. נראה אפילו שאחת המטרות המרכזיות מבחינת המדינה היא אספקת סטודנטים דווקא ל-"מוסדות המתוקצבים" - או אולי זה היה התנאי של המוסדות האלה כדי לשתף פעולה. כך או אחרת, הקורסים המקוונים לא יקרבו את המועמדים לתואר ישראלי, ולמען האמת גם לא רבים המגייסים בהיי טק שיתרשמו מקורסים בקורסרה או חאן אקדמי. כמובן, יש הרבה מסגרות לא-אקדמיות ולא מתוקצבות שמאפשרות השתלבות בהיי טק; לתכנת זה לא באמת דבר שקשה ללמוד. אבל נשמע כאילו הם סבורים שיש מצבור של אנשים שרוצים לא סתם להפוך למתכנתים אלא ממש ללמוד מדעי המחשב, עם כל האלגברה הלינארית ומכונות הטיורינג והבעיות הניתנות להכרעה בזמן פולינומיאלי ואיך עובד FFT. אני בספק אם יש מצבור כזה של אנשים שרוצים את זה אבל זה לא מתאפשר להם, ואם כן - האם פטור מתשלום ולימודים בסביבה הביתית יצליחו לגרום להם להשקיע את המאמץ הרב שכרוך בזה. דווקא נושא האנגלית הוא מעניין. האם הם יפַתחו חומר לימוד בעברית או יניחו כמו באוניברסיטה שסטודנט בתחומים האלה חייב להסתדר באנגלית מרגע שהוא מתחיל ללמוד לתואר ראשון? יתכן שיש כאלה שנושא האנגלית מרתיע אותם או גורם להם לא לעבור את הסינון, ואולי אם הם יתחילו בלמודים הם יסתדרו בסופו של דבר. אני מכיר מישהו שבקורס המבוא למדעי המחשב האנגלית שלו היתה כל כך גרועה שכשבתרגיל הוא נדרש להגדיר משתנים שייצגו צורות גאומטריות הוא קרא להם בשמות כמו Ribua ו-Igul; לימים הוא סיים דוקטורט, עשה פוסט בארה"ב והיום הוא מרצה בכיר באוניברסיטה בארץ.
אחיה 700956
אינטרפולציה היא ביון.
אחיה 700957
המממ... אם כן, ה-NSA הוא ארגון אינטרפולציה?
700958
זה נכתב אותו דבר בדיוק בעברית אבל יש לי תחושה (ולא יותר מזה, אני לא מהתחום) שהביון של ה-NSA מגיע מהתבוננות, ואילו הביון של האינטרפולציה מגיע מ"בין" (מה שבין X1 ל-X2).

היה יותר מצחיק אם האינטרפול היה ארגון אינטרפולציה.
700959
לדעתי הביון הצבאי מביע מבינה (intelligence). ניסיתי לחפש מילון מונחים צבאיים באתר האקדמיה ולהפתעתי לא מצאתי. לגבי האינטרפול אני מסכים.
701039
ברור, אבל ''בינה'' בא מאותו שורש של ''להתבונן'' (ו''בין'' לא, אלא אולי עמוק בפרהיסטוריה השמית).
אחיה 700965
הנה ראיון עם מישהי שעברה אינטרפולציה. מצד אחד מדובר על ארגון מודיעיני. מצד שני, לך תדע מי קורא את המידע שמגיע לשם.
700903
גם לא ברור לי על סמך מה פרופ' זילברשץ מתארת את זה ''קורסים מעולים אלה''.
לא הבנתי 700878
מה ההבדל בין "להביא לגידול במספר הסטודנטים הלומדים במוסדות המתוקצבים במקצועות הרלוונטיים להיי־טק" לבין "להביא לגידול במספר הלומדים במדעי הנתונים". אני גם לא יודע למה "מדעי הנתונים" ברבים.
לא הבנתי 700881
מדעי הנתונים: Data science באנגלית. תת תחום של מדעי המחשב שעוסק בניתוח נתונים בעזרת שיטות סטטיסטיות, כריית מידע, למידה ממוחשבת ועוד מריעין בישין.

תרגום לא מוצלח. אבל גם ײמדעי המידעײ נשמע רע. ובעצם גם Data science זו לא הברקה.. יש למישהו הצעה טובה יותר? אני מבטיח להעביר את המוצלחות לײמדעני הנתוניםײ שאני מכיר.
אחד לא מספיק? 700980
נדמה לי שמה שהטריד אותו זה ''מדעי'' ולא ''הנתונים''
אחד לא מספיק? 700982
אכן.
אחד לא מספיק? 701000
"מדעי המחשב" לא מטריד אותך?
אין תוכנה כברה 701012
חומרה ותוכנה?
אין תוכנה כברה 701019
אולי נישא ושולחני?
למה המחשב לא נדלק? אולי ישן הוא ויקץ. 701027
''אולי נישא ושולחני'' נשמע כמו פסוק.
למה המחשב לא נדלק? אולי ישן הוא ויקץ. 701036
נשמע כמו עברית של בית שני.

גם מאתר ההקשרים המקראיים הזה לא מצא שום דבר על זה.
לולא הפכת שולחני, לא מצאת דינרי 701037
אולי צדקת ממני ושולחני
לולא הפכת שולחני, לא מצאת דינרי 701038
בשפה מקראית: שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים.
לולא הפכת שולחני, לא מצאת דינרי 701042
יש לאלהים צורות תשלום מוזרות:
70 מלכים עם בהונות קצוצות, 72 בתולות בגן עדן...

אני מעדיף פנסיה תקציבית.
לולא הפכת שולחני, לא מצאת דינרי 701044
70 מלכים וגו זה לא התשלום, זה המוצר
לולא הפכת שולחני, לא מצאת דינרי 701045
היום היו קוראים להם ראשי רשויות מקומיות, וזה היה הופך את כל העסק להרבה הרבה יותר קריפי.
לולא הפכת שולחני, לא מצאת דינרי 701047
דה, כולנו מעדיפים פנסיה תקציבית.
כמה חבל שזה לא בר קיימא מבחינה אקטוארית.
לולא הפכת שולחני, לא מצאת דינרי 701061
אלהים לא מתעסק באקטואריה.
הוא פוקד עוון אבות על בנים, על שילשים ועל ריבעים.
דומה יותר לריבית שגובה טוני סופרנו.
לולא הפכת שולחני, לא מצאת דינרי 701063
אח, אנלוגיה נהדרת.
לא הבנתי 700989
בואו נשים זאת על השולחן - אם אתה כבר לא באקדמיה, אתה עוסק ב'הנדסת מידע' ולא בשום מדע. ואין בזה רע, גם עיבוד תמונה, עיבוד אותות וחבריהם הם ענפי הנדסה מכובדים בעלי מסורת של מאה שנה עוד מעט.
לא הבנתי 700991
השם "הנדסת מידע" שמור לתחום אחר מ-data science. מהנדסי מידע, או מהנדסי נתונים, הם המהנדסים שבונים את התשתית לעיבוד, הפצה ואכסון מידע. הניתוח של המידע, והאלגוריתמיקה שמבוססת עליו -הם מחוץ לתחום שלהם.
לא הבנתי 700992
הבעייה היא שגם 'ניתוח נתונים' כבר תפוס, וכבר לא נותרו הרבה אפשרויות.
אולי נחזור קודם לבסיס - מה בכלל עושים באמת Data scientists?
לא הבנתי 700995
בכל חברה ואפילו בכל פרוייקט זה אחרת, אבל באופן כללי, בונים מערכות המסוגלות לאחזר נתונים, לבנות על גביהם מודלים סטטיסטיים ולקבל החלטות בהתאם למודלים אלו.
דוגמא 1: מערכת לסיווג טקסט מקבלת מסמך (למשל ידיעה חדשותית), קובעת באיזה נושא הוא עוסק (חקלאות) ובהתאם לזאת מפנה אותו לבעלי העניין (אנשי יח"צ של איגוד החקלאים). במקרה זה אין צורך ליצור מודל באופן רציף.

דוגמא 2: מערכת Real Time Bidding מקבלת בקשה להצעת מחיר עבור הזכות להציג מודעה באפליקציה ידועה שפתח באותו רגע משתמש ידוע. המודל מחשב, עבור כלל המפרסמים עבורן יש לחברה הסכמים מה הסיכוי להקלקה עבור כל אחת מן המודעות הפוטנציאליות ומציע את המכפלה המקסימלית של סיכוי בתיגמול שתקבל החברה מן המפרסם עבור הקלקה עבור הצגת מודעה. במקרה שישנה זכיה, הוא גם יכול לבדוק אם היתה בפועל הקלקה או שלא, ומוסיף מידע זה כדי לאמן מודל חדש (בזמן אמת או פעם בכמה זמן).

דוגמא 3: ה-data scientist יוצר מודל Deep Learning שבהינתן קטע טקסט מזהה את השפה ומתרגם את הקטע לאנגלית (או לג'יבריש, אותו כסף :)

דוגמא 4: ה-data scientist יוצר מודל שמזהה מאפייני גלישה של משתמשים נורמטביים ומתריע ברגע שהסיכוי לאנושיות נורמטיבית נמוך מסף מסויים (חשש לבוט).

כשאני צריך להסביר מה אני עושה אני מתאים את התשובה לידע של השואל. לפעמים אני עונה "מלמד מחשבים איך ללמוד בעצמם", בידיעה שזה מה שיעבור להם בראש, לפעמים "בינה מלאכותית" ולפעמים "מתכנת מחשבים".
לא הבנתי 700999
בקיצור, מהנדס אלגוריתמים בתחום של למידה ממוחשבת.
או יותר בקיצור, אלגוריתמאי למידה ממוחשבת,ML algorithms engineer בלעז.
לא הבנתי 701006
אלא שהרבה פעמים data scientists לא עושים שום דבר שדומה להנדסת אלגוריתמים. לעיתים קרובות (אולי בדרך כלל) העבודה שלהם כוללת בעיקר ניתוח נתונים ובניית מודלים (מתמטיים וסטטיסטיים) סביבם. לפעמים הם אפילו מתכננים ועורכים ניסויים. דווקא די סביר לתאר עבודה כזו כ-"מדע".

בכל מקרה, כנראה שעם הזמן תעמיק הדיפרנציאציה בין סוגים שונים של data science, והתיחום בין תת-ההתמחויות השונות יעבור סטנדרטיזציה שתביא עימה אוסף חדש של titles מעצבנים. יש למה לחכות.
לא הבנתי 701008
בתור אלגוריתמאי מזה לא-נעים-להודות-כמה-שנים, חלק ניכר וקריטי מעבודתי הוא ניתוח נתונים, בניית מודלים (צתמטיים, פיזיקליים וסטטיסטיים), וגם ערכית ניסויים במערכות שונות כדי לבחון התאמה למודלים הנ''ל.
אני מאד מוחמא מלהתקרא ''מדען'', אבל בכל זאת...
לא הבנתי 701009
**אני מודע לזה שיש אמביגיואיטי נפוץ שמאחד תחתיו 'אלגוריתמאים', שחלק ממה שמבדיל בין שתי הקבוצות זה שאחת מהן יודעת לעשות אלגוריתמים על גרף והשנייה יודעת לייצר גרפים בפייתון או Matlab (אבל יודעת לעשות FFT וטרנספורמציות, נניח).
לא הבנתי 701028
כמה הצעות:
כוהן נתונים - data priest
שר נתונים - data lord
גנן נתונים - data gardner
לא הבנתי 701010
החלק של ה-data הוא מרכיב גדול, בעיקר כשמדובר בסביבה רבת נתונים, רבת משתנים, לעיתים כאוטית. כל הסיפור של איסוף נתונים, ארגון, חיבור מקורות מידע, ניקוי ועיבוי נתונים, הבנה של הנתונים בהקשר של הנושא הנבדק, סינון ובחירה של נתונים רלוונטיים וכו'.
לא הבנתי 700996
לפני המון שנים היתה כתבה עם הגדרות משעשעות של מקצועות IT. זה היה ב- Datamation (ז"ל בדפוס) או אולי Computerworld.

אז רק התחיל העסק הזה עם בסיסי נתונים, ובהגדרה של DBA היה כתוב משהו כמו אף אחד לא יודע מה הוא עושה אבל אף אחד לא יכול להרשות לעצמו שלא יהיה לו אחד כזה.
ירידה ועליה 701030
מעניין שהיו כמה שנים של ירידה בשיעור הסטודנטים שלמדו מדעי המחשב, אך השנה, ללא קשר לתוכנית החדשה, ישנו זינוק במספרים. מעניין מה היו הסיבות לירידה ולעליה. לפי הקישור האחרון, לפחות העליה יכולה להיות קשורה להעלאת תעריף ההוראה של מרצים למדעי המחשב, ע"ח התקציבים למשפטים ומינהל עסקים. אבל מדוע היתה ירידה?
ירידה ועליה 701031
אולי זה?
ירידה ועליה 701032
למה זה קשור לירידה? כי נושרים?
עוף טופיק 701033
לאיזה אתר אתה מנסה לקשר?
עוף טופיק 701035
זאת היתה שארית מבדיחה שפג תוקפה, שאני לא מצליח למחוק.
ירידה ועליה 701034
בשנים האחרונות יצא לי לפגוש קבוצה גדלה של מפתחים שלא מוצאים טעם בלימודים אקדמיים, או כאלו שהתחילו ונשרו לאחר שנוכחו, לטענתם, שבאותו הזמן הם יכולים לרכוש נסיון מעשי שהרבה יותר רלוונטי לעבודתם, ולמבוקשותם‏1 בכלל זאת.

1 לא לחפש במילונים. חם מן התנור. אפילו נשרף לי בקצוות (:

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים