דו''ח: ישראל היא המדינה המובילה בעולם ב''זליגת מוחות'' לארה''ב 3913
דו"ח שפרסם המכון לחינוך בינלאומי (IEE) של לשכת החינוך והתרבות האמריקאית מגלה כי ישראל היא המדינה המובילה בשיעור החוקרים שלה העובדים בארה"ב, ביחס לאוכלוסייתה. על פי הדו"ח, בשנת 2017 הועסקו באוניברסיטאות אמריקאיות 1,725 חברי סגל שהגיעו מישראל, יותר ממספר חברי הסגל הבכיר בכל אחד מהמוסדות האקדמיים בארץ.

האקדמיה הלאומית למדעים בישראל הקימה בשנת 2007 את "מרכז קשר", שמטרתו לסייע לחוקרים ישראלים הנמצאים בחו"ל לחזור לארץ. אולם למרות מאמצי המרכז וגופים נוספים, מספר האקדמאים הישראלים אשר חוזרים לארץ לאחר שהייה בת למעלה משלוש שנים בחו"ל נמצא בירידה: כ-‏900 ב-‏2014, כ-‏700 ב-‏2016, וכ-‏600 ב-‏2017.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 11% מקרב בעלי הדוקטורט ממוסד אקדמי ישראלי נמצאים בחו"ל. התחומים שבהם שיעור זה גבוה במיוחד הם מתמטיקה (24.2%), מדעי המחשב (20%), ורוקחות (17.5%).

דן בן דוד, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב וחבר מוסד "שורש" למחקר כלכלי־חברתי, אמר כי "להגירה האקדמית מישראל לארה"ב אין אח ורע בעולם המערבי". לדבריו, אחת הסיבות המרכזיות לתופעה היא השכר התחרותי המוצע למרצים מובילים בחו"ל. לטענת פרופסור בני גייגר, יו"ר הקרן הלאומית למדעים בישראל, הסיבה המרכזית אינה השכר אלא תנאי המחקר: "כשאומרים 'בריחת מוחות', מדברים על החוקרים הטובים ביותר, שמקבלים הצעות שאי־אפשר לסרב להן בחו"ל — לאו דווקא מבחינת שכר. החוקרים הללו לא רוצים לוותר על החלומות המדעיים והמקצועיים שלהם ולכן הם נוטים להישאר בארה"ב, וחלקם הופכים לפרופסורים באוניברסיטאות המובילות".
קישורים
האוניברסיטה הישראלית הכי גדולה - נמצאת בארה"ב - TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

Space Bugs 703900
מצטער, "זליגת מוחות" ישר הזכיר לי את זה
Space Bugs 703908
היתב סידרה נחמדה (אחרי שמתגברים על הרגשת הבחילה הקלה)
זליגת הג'זיסטים 703910
תופעה פחות מוכרת - ועם השלכות פחות מדאיגות - היא המספר האדיר, יחסית לאוכלוסייה, של מוזיקאי ג'ז ישראלים שפועלים בארה''ב. סיפר לי לא מזמן יוסי רגב, ראש מגמת הג'ז בתלמה ילין, שבתכנית הקיץ לתיכוניסטים של ברקלי קולג' (כפי הנראה ביה''ס לג'ז המוביל בעולם), חצי מהזוכים במלגה מלאה (על בסיס הצטיינות מוזיקלית) בשנה האחרונה או הלפני-אחרונה היו ישראלים. גם בתוכנית הלימודים הרגילה של ברקלי לתואר ראשון מככבים בקביעות ישראלים. הרבה מהם משתקעים בהמשך בארה''ב ומנהלים קריירות מצליחות.
זליגת הג'זיסטים 703913
מהמדגם הקטן שחוויתי בריילס‏1, הג'זיסטים הישראלים ממש ממש מצויינים וברקלי עושה להם טוב.

--
1. Ryles Jazz Club, מנוחתו עדן.
זליגת הג'זיסטים 703918
תופעה ותיקה. בתחילת שנות האלפיים אני כבר זוכר שהייתה אימפריה משמעותית של ישראלים בצמרת של ברקלי
זליגת הג'זיסטים 703994
בתור בוגרת תלמה ילין - חלק ניכר מהמוזיקנטים בשכבה שלי - ורוב אלה שאשכרה עשו קריירה מוזיקלית, גרים בחו''ל.
אני לא בטוח שאני מבין 703917
1. מה הבעיה? חוקרים באקדמיה מפרסמים את המחקרים שלהם בכל העולם בחינם (דה פקטו), ככה שבעוד שמדינת קליפורניה משקיעה במחקר של מתמטיקאי בברקלי, מדינת ישראל מרוויחה ממנו. אין מחסור, למיטב הבנתי, במרצים, ולפי הכתבה המרצים שיש היום מצליחים להכשיר יותר חוקרים מוכשרים מהיכולת של השוק לקלוט...
2. איך בדיוק יוצא החישוב של "ישראל תפסיד כ–20 מיליון שקל ב–30 השנים הקרובות עבור כל חוקר שייבחר להישאר בחו"ל"?! 20 מליון ב-‏30 שנה זה 55,000 אלף שקל בחודש. אין ספק שיש מחקרים בתחומים מסוימים שיכניסו כאלה מספרים,, אבל ממוצע?! לחוקר באקדמיה?! נשמע לי לא אמין.
3.למה אין מספרים כאלה ממדינות אחרות. ז"א, אם מדינות אחרות לא מציעות תנאים כמו ארה"ב אפשר היה לצפות שחוקרים יעזבו גם את המדינות האחרות כמו את ישראל, אם מדינות אחרות כן מציעותתנאים שמתחרים עם ארה"ב אז למה החוקרים הישראלים לא מהגרים לאותן מדינות?
אני לא בטוח שאני מבין 703922
3. ארה״ב היא השילוב בין תנאים טובים לחוקר, לאיכות ורמתו המקצועית של המוסד. החסרון למעבר הוא כל הבעיות שמלוות הגירה. לכן, הגיוני שישראלי יהיה מוכן להגר כדי לקבל את השילוב של תנאים/איכות, במקום בו אחר אינו מוכן להגר.
אני לא בטוח שאני מבין 703923
3. לא הבנתי את התשובה שלך. למה הגיוני שישראלי יהיה מוכן להגר ולא הגיוני באותה מידה שהולנדי, שוודי או צרפתי יהיה מוכן להגר?
אני לא בטוח שאני מבין 703925
כי התועלת כפולה בעוד שהעלות אינה משתנה.
אני לא בטוח שאני מבין 703938
לא הבנתי. התועלת לחוקר הישראלי שמהגר לארה"ב כפולה מהתועלת לחוקר הולנדי (או ספרדי, או איטלקי...)? איך הגעת ליחס הזה?
אני לא בטוח שאני מבין 703967
לא ''הגעתי'', סתם סברת כרס.
אם (נניח) התנאים באירופה שווים לאלו בארהב, אך איכות המחקר נמוכה יותר (או להיפך) - ומאידך, העלות האינדיבידואלית של הגירה זהה, הגיוני שנטיית הישראלים להגר תהיה גדולה יותר מזו האירופאית.
אני לא בטוח שאני מבין 703978
בפורטוגל, למשל, יש אוניברסיטאות פחות טובות מבישראל (מקור) ותנאים די דומים (מקור) ומייצרת מספר דוקטורנטים די דומה לישראל (יחסית לגודל האוכלוסייה - מקור). האם היית מצפה לראות את פורטוגל מובילה את הרשימה יחד עם ישראל?
אני לא בטוח שאני מבין 703927
השערה (לא מאוד יצירתיות) שיכולה להסביר את 3 - באירופה (למשל) תנאי המחקר טובים לא פחות מבארה"ב, כך שהחוקרים שם פחות רוצים לצאת; ומאידך האקדמיה פחות פתוחה לחוקרים זרים/ישראלים (תרבותית או ממסדית), ולכן פחות חוקרים מישראל יכולים או רוצים להגר לשם.

מסכים עם 1 ו-‏2.
אני לא בטוח שאני מבין 703939
אני מניח שחלק מזה קשור לקלות שבהגירה בתוך האיחוד האירופי, אבל לא נראה לי שזה ההסבר המלא.
בתור אחד שחי בבריטניה 703947
וקודם הייתי בארה''ב וקנדה יש כמה הבדלים. ארה''ב באופן כללי מציעה את התנאים הכי טובים. המשכורות גם באוניברסיטות פחות יוקרתיות יהיו גבוהות יותר מאשר באירופה, גם הטבות שונות. תנאי מחייה זולים יור במקרים רבים ואלו שלא, המוסד מציע תנאים טובים יותר. להשיג ויזה לארה''ב גם קל יותר אם יש לך הצעת עבודה, ומה שחשוב לא עולה כסף כמו בהרבה מקומות באירופה (והמוסד לא תמיד מממן אותה). מזג אוויר יכול להיות שיקול אבל הדבר אולי הכי חשוב זה השפה. ישראלים יעדיפו ללכת למדינות דוברות אנגלית, מה שמצמצם דרמטית את המקומות באירופה שאטרקטיביים עבורם. זה שיקול אולי פחות לעבודה האקדמית שהרבה פעמים נעשית באנגלית, ויותר לחיי היום יום או לבן זוג שצריך ללמוד שפה חדשה אם מעוניינים בעבודה. גם יש הרבה קהילות של ישראלים בארה''ב בקליפורניה, ניו יורק, בוסטון, פלורידה שתורם לרצון לעבור לשם.
703998
למישהו יש נתונים שיכולים לסייע להבדיל בין ההיפותזה "האקדמיה הישראלית בצרות: חוקרים ישראלים רבים, יחסית, מעדיפים קריירה בחו"ל", לבין ההיפותזה: "האקדמיה הישראלית פורחת: חוקרים ישראלים רבים, יחסית, מתבלטים וזוכים במשרות יוקרתיות"?

אני נוטה לחשוב שלתאוריה השנייה יש יותר כוח הסברי, אבל אין לי ראיות חותכות.
704002
אין לי נתונים אבל יש לי רעיון.
הבנתי שכמות הציטוטים של מאמרים היא אינדיקטור לאיכותם. אולי יש סטטיסטיקה על כמות הציטוטים של מאמרים ישראליים והשינוי בה לאורך השנים.
704097
אני חושב שהנתונים שהובאו בידיעה, בלי צורך בנתונים נוספים, מעידים על פריחה בעבר הקרוב. השאלה היא האם יש מקום לחשש לצרות בעתיד - אם, למשל, איכות החוקרים שנשארים בישראל יורדת.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים