פיתוח אנטיביוטיקות חדשות תקוע בגלל חוסר כדאיות כלכלית 3987
מאמר בניו־יורק טיימס (תרגום ב-TheMarker) דן בבעיה שיש בהתמודדות עם עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה: לחברות התרופות אין כדאיות כלכלית בפיתוח תרופות אנטיביוטיות חדשות.

בארה"ב מתים כ-‏35,000 אנשים בשנה מזיהומים חיידקיים עמידים. האו"ם צופה כי המספר בעולם יגיע ל-‏10 מיליון ב-‏2050 ללא תרופות חדשות. ב-‏20 השנים האחרונות פותחו שני סוגים חדשים של אנטיביוטיקה (לצד וריאציות חדשות על תרפות ישנות).

הבעיה המסחרית היא שמרשמים לאנטיביוטיקה ניתנים רק למספר ימים, בהשוואה לתרופות למחלות כרוניות שכל מטופל קונה במשך שנים. יתרה מזו, בתגובה לביקורת ארוכת שנים בדבר שימוש יתר באנטיביוטיקה, רופאים רבים כיום משתדלים לא לרשום תרופות אנטיביוטיות חדשות. התרופות החדשות נמכרות במחיר גבוה: Xerava, למשל, עולה בארה"ב כ-‏2000 דולר לטיפול, בהשוואה לדולרים בודדים בתרופות הותיקות. עובדה זו פועלת בעצמה להקטנת השימוש מצד רופאים ובתי חולים.

לדוגמה, Achaeogen היה סטארט אפ שפיתח את התרופה Zemdri לטיפול בדלקות עמידות בדרכי השתן, בהשקעה של מיליארד דולר ב-‏15 שנה. הוא קיבל את אישור ה-FDA, בהליך מזורז בגלל הפוטנציאל המבטיח של התרופה. ביולי הכריז ארגון הבריאות של האו"ם על התרופה כחיונית, אך בינתיים הסטארט אפ פשט רגל, מבלי שהספיק לשווק את התרופה ולערוך מחקרים קליניים נוספים. יצרנית התרופות הגנריות Cipla רכשה את הזכויות ואת קו הייצור ב-‏16 מיליון דולר.

גם Aradigm הוא סטארט אפ אנטיביוטיקה שנסגר לאחרונה. חברות אחרות נמצאות במצב קשה: Tetraphase שפיתחה את Xerava נסחרת ב-‏2 דולר למניה לעומת 40 לפני שנה, פיטרה לאחרונה מדענים וסגרה מעבדות, ונטשה תוכניות להתקדם בפיתוח שלוש תרופות מבטיחות נוספות. מנייתה של Melinta, שמייצרת ארבע תרופות אנטיביוטיות, צללה והחברה פרסמה אזהרה למשקיעים. מבין חברות התרופות הגדולות, בשנות השמונים עסקו 18 מהן בפיתוח אנטיביוטיקה, היום רק שלוש, לאחר שנוברטיס ואלרגן נטשו את התחום.

הממשל השקיע בעשור האחרון כמיליארד דולר בחברות המפתחות אנטיביוטיקה, דרך מיזם BARDA. בקונגרס עלו יוזמות לסיוע רגולטורי נוסף: הבטחת תוקף ארוך יותר לפטנטים של אנטיביוטיקה, רכישת מאגרים פדרליים של התרופות החדשות, והוראה לביטוח הבריאות הבסיסי לממן אותן. יוזמות אלו זכו לתמיכה בשתי המפלגות הגדולות, אך היוזמות נתקעו בינתיים. לדברי הסנטור בוב קייסי, אחד המקדמים שלהן, סיבה משמעותית לעיכוב היא הדימוי השלילי של חברות התרופות כחמדניות על חשבון הציבור, בגלל העלאות מחירים חדות בתחומים אחרים של תרופות - קשה יותר לחברי קונגרס לתמוך בצעדים שמסייעים להן.
קישורים
מאמר בניו־יורק טיימס
תרגום ב-TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

קונץ פטנט 712349
האם יש דרכים חלופיות לממן את הפיתוח?

כמה יכול לעלות מימון ישיר של פיתוח תרופות. כלומר: מימון ישיר של מחקר (ולו בחוזה לחברת תרופות אחת או יותר) ובתמורה התרופה תהפוך לגנרית (לפחות בפועל)?

ואולי זה דווקא טוב שאנטיביוטיקה חדשנית יקרה, כדי למנוע שימוש יתר?
קונץ פטנט 712441
יש לי הרגשה די מבוססת שבהעדר אנטיביוטיקה יעילה הרופאים הנואשים רושמים כמויות גדולות של אנטיביוטיקה פחות יעילה, או לא יעילה כלל, כדי להרגיע את מצפונם ואת החולה ןמשפחתו ממולם.
דוגמה מצויינת 712372
לכך שלסה פר הוא לא תמיד הפתרון הכלכלי המוצלח ביותר, ואיפה ממשלה גדולה יכולה להועיל.
דוגמה מצויינת 712464
או שהבעייה היא שהרגולציה על התרופות מחמירה מדי, וקשה להוציא תרופות לשוק.
דוגמה מצויינת 712472
לא, זה לא. הפסקה השניה של תגובה 712177
דוגמה מצויינת 712550
איפה באמת הסינים והרוסים, וגם האירופים, בפיתוח אניטיביוטיקה? במאמר נדמה שהוזכרו רק חברות הנזק אמריקאיות וכמה תאגידי ענק בינ"ל.
דוגמה מצויינת 712551
אח, הפח היקוש של ''חברות הנזק'' הוא ההיטב הטוב ביותר של המונח המוזר הזה. תענוג.
דוגמה מצויינת 712553
בהתחלה לא הבנתי, כי חברות הנזק מבחינתי הן הן תאגידי הענק הבינ''ל
דוגמה מצויינת 712569
שאפו על ש''ההיטב'' - אני מניח שלא מדובר בטעות הקדלה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים