מסעות התלמידים לפולין בקיץ הקרוב בוטלו 4142
בגין חילוקי דעות בין ממשלת ישראל לפולין על התכנים וההדרכה
לפני כמה ימים הודיע משרד החינוך כי מסעות התלמידים לפולין שתוכננו בקיץ הקרוב יבוטלו. המסעות הופסקו בגלל מגיפת הקורונה, ותוכננו להתחדש הקיץ. תחילה נמסר כי הבעיה היא חילוקי דעות עם פולין על דרישות האבטחה. אולם כעת אמר שר החוץ יאיר לפיד כי הסיבה היא דרישת ממשלת פולין להתערב בתכני ההדרכה. תגובת משרד החוץ הפולני מאשרת זאת. לדברי לפיד, ההחלטה היתה של שרת החינוך שאשא־ביטון ובתמיכתו.

ממשלת פולין שואפת בשנים האחרונות לקדם את הנראטיב לפיו הפולנים היו קורבנות במלחמת העולם השניה ובפרט בשואה, ולגמד כל אזכור להשתתפות של פולנים בהשמדה. המדינה אף חוקקה חוק המטיל עונש מאסר על מי שטוען כי פולנים היו מעורבים במעשי הנאצים. עד כה כנראה הוחרגו המשלחות מישראל מתחולת החוק, אך כעת מבקשת ממשלת פולין להחיל את החוק גם עליהן.

דובר משרד החוץ הפולני אמר, בתגובה לדברי לפיד, כי "על סמך הניסיון עד כה, אנו מתרשמים כי בני נוער ישראלים חוזרים מטיולים אלו עם רגשות שליליים כלפי פולין ופולנים. הצעירים הישראלים מביטים על פולין רק דרך הפריזמה של מחנות הריכוז ולא מכירים מספיק את מכלול יחסי פולין־יהודים במהלך יותר מאלף שנים". לדבריו, פולין מבקשת לשלב מדריכים פולנים בסיורים, וכן להפגיש בין בני הנוער לבין פולנים, במקום "בועה" ישראלית כנהוג היום. כמו כן, הוא הביע הסתייגות מהליווי של מאבטחים ישראלים חמושים, שגורמים לתחושה לא מוצדקת לדבריו של מקום מסוכן, ולעתים מתנהגים לא כיאות למבקרים אחרים באתרים. 

בחודשיים האחרונים התנהל משא ומתן בין הממשלות. ישראל הסכימה לחלק מהדרישות, כמו ביקור באתרים המנציחים את סבל העם הפולני, וכן מפגשים עם בני נוער פולנים; אך סירבה להתערבות בתכנים הנוגעים להשתתפות פולנים בהשמדה, ולחלקו של הצבא האדום בניצחון על הנאצים.
קישורים
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

שכתוב ההיסטוריה בפולין 749546
לדעתי יש מספר אפשרויות מרכזיות:
1. פולין החליטה שאינה מעוניינת יותר במשלחות ישראליות. תגובתה היא התירוץ הפוליטי כדי לא לקבל גינויים בעידן אחרי הפסקת המשלחות בשל הקורונה והפלישה לאוקראינה, תוך ידיעה מלאה שישראל לא תקבל את הדרישות לשכתוב ההיסטוריה (אך הייתה מוכנה לקבל את כל שאר הדרישות).
2. פולין עומדת על זכותה לשכתב את ההיסטוריה בשטחה ולאסור כניסה לכל מי שאינו משתף פעולה (או לאסור אותם אם יחילו את החוק החדש בפועל גם על ישראלים). הפולנים שכנעו את עצמם שהשכתוב שלהם של ההיסטוריה הוא מה שקרה, או לכל הפחות שכנעו את מירב בוחריהם. לכן ישראל בהכרח תתקפל כדי להציג את השואה וההיסטוריה של היהודים בפולין "כפי שקרתה".
3. פולין עדיין מקווה שישראל תיכנע לשאר דרישותיה, ולכן מושכת זמן עד ההחלטה הסופית.

הניחוש שלי הוא ש- (2) הוא מה שקרא בפועל, למרות שכל האפשרויות הנ"ל סבירות. שכתוב ההיסטוריה הוא לדעתי אף יותר קיצוני מאשר באוקראינה. זלנסקי באחד מנאומיו אמר: "האוקראינים עשו את בחירתם לפני 80 שנה, אנחנו הצלנו יהודים". גם הפולנים בחרו לשקר לעצמם.
749553
משהו בי מעריך את הפולנים על נכונותם לוותר על הכנסה למען העיקרון המופשט, הגם שזה עיקרון רע. באופן יותר ספציפי, על יכולתה של הממשלה לעשות זאת לנוכח האינטרס הכספי החזק שכנגד של ארגונים מסוימים. אני מנחש שאצלנו המלונאים והמסיעים (והמזינים? או שבמסעות האלו מביאים אוכל כשר מישראל?) כבר היו מצליחים לדבר עם מי שצריך ולהעביר את רוע הגזירה.

(הממ, אני אנטישמי?)
749590
ברור לי לגמרי שהפולנים מנסים לגמד את רדיפת היהודים ע"י פולנים ולנפח את הקורבנות הפולנית של הנאצים, אבל עקרונית מבחינה היסטורית דוקא הפולנים צודקים והנאראטיב הישראלי הוא שקרי. להבדיל מן האוקראינים והליטאים, הפולנים אכן סבלו מאד מנחת ידם של הנאצים ומעורבותם בהשמדת היהודים היתה זניחה. במפעל ההשמדה של הנאצים היו מעט מאד פולנים ורובם היו אסירים בעצמם. להאשים את הפולנים בשותפות להשמדה משול להאשמת היודנראט והמשטרה היהודית בשותפות כזו. בפולין פעלו שתי צבאות מחתרתיים פולנים ושניהם התנגדו לרדיפת היהודים ואיימו להעניש פולנים שישתפו איתה פעולה. בממשלת פולין הגולה בלונדון היו שני יהודים במעמד שרים.
ליהודים הבקיאים בהיסטוריה של פולין בשנות המלחמה יש טענות כבדות על הפאסיביות הפולנית בזמן השואה. המשורר הפולני צ'סלב מילוש כתב את השורות בנות האלמוות הבאות:

לְעִתִּים נָשָׁא הָרוּחַ מִן הַבָּתִים הַבּוֹעֲרִים
עֲפִיפוֹנִים שְׁחוֹרִים,
הַחֲגִים בַּסְחַרְחֶרֶת
אֶת קִרְעֵיהֶם תָּפְשׂוּ בִּמְעוּפָם.
בִּדְרָה אֶת שִׂמְלוֹת הַנַּעֲרוֹת
רוּחַ זוֹ מִבָּתִים בּוֹעֲרִים,
צַחֲקוּ הֲמוֹנִים עַלִּיזִים
בְּיוֹם רִאשׁוֹן וַרְשָׁאִי יְפֵהפֶה.

אלא שהפאסיביות הפולנית לא נבעה מאנטישמיות אלא ממעמדה ההיסטורי של פולין בין שני אוייבים מרים המאיימים לבלוע אותה (גרמניה ורוסיה). ההחלטה הפולנית היתה לשמור את הכוח הפולני לרגע בו ידרש להבטחת חירותה של פולין לאחר שהנאצים יובסו. הפולנים שלמו מחיר כבד מאד על ההחלטה הזו ואין זה מעניינם של הישראלים לעשות עמם את החשבון ההיסטורי הזה.
אין ספק שפולין הנוכחית עוסקת בשכתוב ההיסטוריה והעויינות בישראל לז'דאנוביזם הפולני מוצדקת, אבל לפני הכל כדאי שנזכור בעצמנו את העובדות.
749592
מקורות?
749600
צריך כנראה לשאול אם הפולנים צודקים באופן עקרוני מדוע אני טוען שהם עוסקים בשכתוב ההיסטוריה?
לפולנים בהחלט יש מה להסתיר. די להיזכר בפוגרומים בידוובנה ובקילצה שנעשו ע"י הפולנים, כדי להבין מה הפולנים מנסים להחביא ולטשטש. אני מניח שהפוגרומים הללו אינם קשורים למפעל הגרמני של השמדת יהודי אירופה אלא להיסטוריה עתיקה יותר של אנטישמיות פולנית, אבל הם בהחלט מנוגדים לתמונה שמנסים הפולנים לצייר כאילו כל העם הפולני עמד שכם אחד מול הגרמנים וסייע ליהודים.
ההבדל בין העמדה הפולנית החדשה לבין העמדה המסורתית שלהם משול להבדל בין אלו שאינם מציינים את הנקבה הפלשתינאית לבין אלו שמכחישים את קיומה. העובדה היא שהפולנים ערכו פוגרומים ביהודים שלהם לאורך ההיסטוריה שלהם גם אם לא היו שותפים לפיתרון הסופי הגרמני.
749601
אני חושב שאין מחלוקת שקשת ההתנהגויות מצד פולנים-קתולים כלפי יהודים בשואה נעה בין חסידי אומות העולם, עוזרים פחות מחויבים, אדישים, מסייעים לרצח כדי להימנע מסיכון לעצמם, עוזרים לרצח תמורת בצע כסף (או סוכר), ועד עוזרים לרצח בגלל אנטישמיות; ומכל אלו יש מספרים עצומים. אף אחד רציני לא טוען, אני מקווה, שפולנים היו חלק ממפעל ההשמדה באותו אופן שאוקראינים וליטאים היו, כלומר שכירים של הגרמנים; ואיש לא יכחיש גם את הסבל הנורא של העם הפולני במלחמה; אבל אין להכחיש שפולנים רבים הקלו, גם במעשים ולא רק במחדל, על ההשמדה.

סביב העובדות האלו, שאני חושב שאינן במחלוקת, אפשר לעצב כל מיני נראטיבים. חלק מההיסטוריונים יציגו נראטיב דומה לשלך (אולי תזדהה במיוחד עם דניאל בלטמן), אבל הוא יחסית בקצה הפרו-פולני; אחרים כן ידגישו את הצד שני. כשיצאה ההודעה המשותפת לממשלות ישראל ופולין, השנויה במחלוקת, כותב יהודה באואר: "בהצהרה המשותפת לישראל ופולין אף נאמר, כי חלקים רבים בחברה הפולנית סייעו ליהודים. העמדה הזאת מגמדת את גבורתם של חסידי אומות העולם הפולנים. שהרי המצילים הפולנים אצילי הנפש היו צריכים להסתתר לא רק מפני הגרמנים, אלא גם, ואולי אפילו בעיקר, מפני שכניהם הפולנים. "יד ושם" הכיר בכ–6,750 אנשים כאלה כחסידי אומות עולם. הם היוו מיעוט קטן ואמיץ לב. לדאבון הלב, הנורמה החברתית שהיתה מקובלת בפולין הכבושה היתה שונה לחלוטין: ההתנהגות הרווחת לא היתה סיוע ליהודים, אלא פגיעה בהם, ופולנים רבים היו מעורבים ברדיפת היהודים. שיתוף פעולה של עמים אירופים עם מדיניות ההשמדה של הנאצים היתה רווחת, כמובן, לא רק בפולין."

או שלושת חוקרי "יד ושם" דן מכמן, חווי דרייפוס ודוד זילברקלנג: "הממשלה הגולה לא פעלה בנחרצות למען אזרחיה היהודים של פולין, אף על פי שבשנות המלחמה הועברו לידי הממשלה ידיעות רבות ומוסמכות על אסונם של יהודי פולין... תושביה היהודים של פולין לא נתפסו כאזרחים של המדינה הפולנית, לא כל שכן כחלק אינטגרלי מהעם הפולני... הממשלה לא העמידה את רצח היהודים בראש מעייניה"... "המחקר העדכני קובע כי עשרות אלפים לפחות - ואולי אף מאות אלפי יהודים פולנים - נספו בתקופת המלחמה בשל פעולות של שכניהם הפולנים. לפיכך, מעורבותם של פולנים ברדיפת היהודים לא הייתה שולית כלל ועיקר. חלקים נרחבים מהחברה הפולנית היו שותפים לרצח היהודים לאורך כל שנות המלחמה, וחלקים נרחבים אף יותר שיפרו את מעמדם ואף התעשרו מ"היעלמותם" של היהודים... מאות אלפי יהודים שניסו להימלט מהרצחנות הנאצית חיפשו מפלט בעיקר בקרב האוכלוסייה הפולנית, ואולם מרביתם נתגלו ונרצחו: היו שנתפסו על ידי הגרמנים; אך רובם אבד בשל פעולות ישירות ועקיפות של פולנים, שרצחו אותם או הסגירו אותם לרוצחיהם... חלקים ניכרים של המחתרות הפולניות לא רק שלא סייעו ליהודים, אלא אף היו מעורבים לא פעם באופן פעיל ברדיפתם... לוחמי מחתרת פולנים, שהיו מוכנים להיאבק במסירות ובאומץ כנגד הכובש הגרמני, תרמו מצדם להיבט מסוים של המדיניות הנאצית בפולין הכבושה ולהצלחתו רחבת הממדים: רצח היהודים".
749777
הבעיה היא שלדעתי מה שציינת אינן העובדות הרלאבנטיות. כאשר מדברים על היחס של פולין ליהודיה בזמן מלחמת העולם, לא צריך לחשוב על מה שעשו פולנים מן השורה, החל בחסידי אומות העולם וכלה במלשינים, בוגדים, שודדים ורוצחים והמוני האופורטוניסטים שתמיד נבנים מאסון הזולת.
יהודי פולין חשו עצמם מופקרים לגורלם ע"י המדינה והאומה הפולנית. כפי שאסביר בהמשך, היתה להם סיבה טובה לחשוב כך.
אבהיר שוב. ממשלת פולין הנוכחית נוקטת רויזיוניזם היסטורי המנסה לטייח ולהכחיש את התופעה ההיסטורית של אנטישמיות פולנית שלא נעלמה מן השטח גם בזמן המלחמה בנאצים. אנו צריכים לתקוף ולהתנגד לעמדה זו. אבל אנו צריכים לעשות זאת מעמדה של ידע והבנה ולא להתעטף בכתונת הפסים של ה"מקופחים עלי אדמות" ("העולם כולו נגדנו" ו"כולם אנטישמים"). התגובה שלי באה כדי להסביר שאפשר גם להבין את הכעס הפולני כאשר מאשימים אותם ללא יסוד כאילו שיתפו פעולה כאומה, דוגמת ההונגרים, הסלובקים, האוקראינים והליטאים עם הכובש הנאצי.
פולין, אכן היתה מדינה כבושה, אבל הריבונות הפולנית לא חדלה להתקיים. רוב הפולנים היו נאמנים לממשלתם הגולה בלונדון. ממשלה זו לא רק שהיה בידה מידע רב ובזמן אמת על השמדת יהודי פולין, אלא היא היתה גם בעלת כוח והשפעה רבה בכל הנוגע לפולין והיא שלטה על כוחות חמושים בתוך ומחוץ לפולין.
אציין כאן אפיזודה מן ההיסטוריה הזו שתדגים את היקף השפעתה של ממשלת לונדון.
המשטרה הפולנית האזרחית, המשיכה לפעול תחת שלטון הכיבוש, אבל כמעט כל השוטרים היו נאמנים לממשלה החופשית. כאשר פרצה ההתקוממות הפולנית בוורשה בשנת 1944, כנגד הכיבוש הנאצי, עמדו השוטרים הפולנים בחזית ההתנגדות הפטריוטית כנגד הגרמנים ומשתפי הפעולה הרוסים שלהם. בלשון התנ"כית נאמר כי עשו להם שם בגיבורים.
לפני אותה ממשלה רבת השפעה, עמדה ב-‏1942 דילמה קשה. הם כאמור ידעו היטב על השמדת יהודי פולין. השאלה שניצבה בפניהם היתה האם להפעיל את הנאמנים להם בפולין ובכלל זה, מה שנקרא צבא המולדת, המחתרת הפולנית הלאומית, כדי לשבש את מפעל ההשמדה. לעולם לא נדע, אם היה בכוחם למנוע את השמדת היהודים, אבל ללא ספק יכלו להקשות עליה מאד (אפילו באמצעים של שביתות לאומיות כפי שנעשה בהולנד או ע"י שיבוש פעולת הרכבות).
בפועל, החליטו הפולנים לא להפעיל את כוחם. יהודים רבים חשו שהסיבה היתה האנטישמיות המסורתית הפולנית. למעשה הסיבה היתה כנראה אחרת. לראייה, הפולנים לא רק שלא הסתירו את המידע שבידיהם, אלא פעלו כדי להפיצו הן להנהגת בעלות הברית והן לארגונים היהודיים השונים. הפולנים חיו בתודעה ההיסטורית של חלוקת פולין בין שכנותיה. הם חששו שהשחרור מן הנאצים רק יביא לשעבודם ע"י הכובש הרוסי. הפולנים נקטו לכן באיסטרטגיה של שמירה על כוחותיהם והפעלתם רק כאשר השלטון הנאצי יתחיל להתפורר. בדרך זו רצו להבטיח שיוכלו לשבת בשולחן המנצחים מעמדה של כוח. בחכמת הבדיעבד, היתה זו החלטה אומללה. הפולנים ידעו היטב גם על הטבח שעשו הרוסים בקאטין באנשי הצבא הפולנים, היו צריכים לדעת שהרוסים לא ישתפו פעולה עם הלו"ז שלהם. בפועל מה שהתרחש היה חזון הבלהות הפולני. הכוח של צבא הבית חוסל בהתקוממות של וורשה, צבא אנדרס נטבח על מורדות מונטה קסינו וכוחות האויר והים הפולנים שפעלו בבריטניה ספגו אבידות משתקות. לשולחן המנצחים הגיעו הפולנים חפים מכל כוח ועל אף התעקשותו של צ'רצ'יל לא קבלו שום דבר שאי אפשר היה לקחת מהם בהמשך.
בכל אופן, ליהודים היתה סיבה טובה לראות עצמם כמי שננטשו ע"י הפולנים לגורלם. הצד השני של הסיפור הזה הוא שהפולנים רשאים לחוש עצמם נפגעים כאשר מתארים אותם כמשתפי פעולה עם הנאצים בזמן שבפועל לחמו בהם באופן הרואי. התעלמות מן הטרגדיה הפולנית אינה חלק מן האמת. פולנים רבים, בתוכם גם לא יהודים, עשו מאמץ גדול לחשוף את ההיסטוריה של יהודי פולין, כולל החלקים שלא היו מחמיאים לפולנים. אנו חייבים להם חוב של כבוד, להתייחס להיסטוריה הזאת בבגרות ובהבנה ולא בילדותיות וצדקנות אטומה.
קמפו די פיורי 749779
נקודה שנשמטה מן התגובה שלי.
לא במקרה הבאתי את הקטע מן הפואמה ''קמפו די פיורי'' של צ'סלב מילוש. (הפואמה מתארת את הצעירים הפולנים המחוללים בגן השעשועים העירוני בזמן שבתי הגטו היהודי עולים באש). לאינטלקטואלים פולנים רבים יש תחושה של חרטה ובושה על שתיקתם הן מול הכובשים הנאצים והן מול השלטון הקומוניסטי. אנשים אלו הם המטרה העיקרית של הרויזיוניזם הפולני. אסור לנו לנטוש אותם ע''י עמדה פרימיטיבית של הכללת כל הפולנים בחבילה אנטישמית אחת.
יש בזה משהו 749594
הכל שאלה של מטרה ומידה. כאבא לילד שהשתתף במסע אני מסכים עם האמירה של הדובר שבני הנוער ''נחשפים אך ורק דרך הפריזמה של מחנות הריכוז''. השאלה היא האם זאת המטרה דהיינו ''לחשוף את הנוער למה שהתרחש במחנות הריכוז'' או המטרה יותר רחבה כגון ''יחסי פולנים-יהודים במלחמה'' ואז יש מקום גם לגילויי אנטישמיות ורצח שהתחוללו תוך כדי ובסיום המלחמה, גם לחסידי אומות עולם, גם לשיתוף הפעולה בין המחתרות וכו''. ואם זאת המטרה בהחלט אפשר לשתף מדריכים פולנים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים