זה שעולה 421
תודה, תודה, ושוב תודה. יש מהפך.
פוליטיקה • שי כהן • יום ד', 7/2/2001, 1:52
היום הצבעתי אריאל שרון. למרות שלא היו לי כל התלבטויות בין פתק לבן לשרון, אודה שחששות רבים ליוו אותי עד כחודש לפני הבחירות. לא מפני מלחמה חששתי. המלחמה נכפתה עלינו עקב החולשה שמשדרת ישראל החל מימי יצחק רבין. לאריאל שרון יש אפשרויות מעטות להימנע מהתנגשות צבאית. הימים ימי מלחמה בישראל. עוד וויתורים נוסח ראש הממשלה המודח והיינו מעניקים לילדינו מלחמה מבית לבית נוסח מלחמת השחרור. חששתי מהעובדה שאריאל שרון, עלול להזניח כל תחום שאינו הביטחון. חששתי מהעובדה ששרון נוטה לניהול כלכלה מופקרת משהו.

הערב, עם היוודע נצחונו הדרמטי של מר אריאל שרון, ניצחון שעקב הימים בהם נמצאת ישראל מזכיר את ימי הכרזת המדינה, שמחה מחד, ומציאות אכזרית מאידך, הייתי רוצה לשאת תקווה, שמר אריאל שרון יצליח במקום בו כשלו שני קודמיו. ראיית המכלול השלם - ההבנה שתפקיד ראש הממשלה מתחיל אומנם בשמירה על הביטחון, אבל לא נגמר שם.

הייתי רוצה לשאת תקווה שמר אריאל שרון יפנים את העובדה שהמרקם הדתי־חילוני עבר כבר את הסף, ולמרות שיתכן וממשלתו תורכב רק ממחנה הימין והדתיים, יש גבול גם לוויתורים בתחום זה.

הייתי רוצה לשאת תקווה שמר אריאל שרון יצליח להתגבר על עיסוק בכלכלה ברוח הכלכלה הריכוזית והרעה. שתחת מדיניותו בתחום הכלכלי לא נגיע למצב הכלכלי של שנות ה-‏80.

הייתי רוצה לשאת תקווה שמר אריאל שרון יתגבר על הקללה שאפיינה את שני ראשי הממשלה הקודמים, וימנע מהעמקת קרעים ושיסוי חלקים של הציבור היהודי זה באחיו.

הייתי רוצה לשאת תקווה ולאחל לכולנו, שמר אריאל שרון יצליח לעשות את הבלתי אפשרי, וימשוך את מפלגת העבודה לקואליציה בראשותו. יהיה זה קשה, בראש ובראשונה משום שמפלגת העבודה מובלת כרגע על־ידי כוחות המסרבים לאפשר לשרון להצליח. אבל אריאל שרון הוכיח יותר מפעם אחת שבכוחו לעשות את הבלתי אפשרי. נקווה, למען כולנו, כי אריאל שרון, שהקים את הליכוד יש מאין ב-‏1973, יצליח לעשות את הלא יאומן גם כאן.

הייתי רוצה לשאת תקווה שמר אריאל שרון, יעשה עוד מעשה הירואי אחד נוסף למען ישראל: יחזק את האחדות הפנימית מעבר להשתייכות המפלגתית. יגביר את תחושת השייכות ויקטין את הניכור.

הייתי רוצה לשאת תקווה שמר אריאל שרון ישדר ככל האפשר חוסר התנשאות. לא עוד התנשאות נוסח שני קודמיו. שמר אריאל שרון לא יתקוף את האליטות משמאל: כולם כולם משלנו, של עם ישראל.

ישראל היום עומדת, בלא כל צל של גוזמה, על נפשה. הייתי רוצה לשאת תקווה שמר אריאל שרון מבין שהעם עייף מהתנהגות קודמיו, הייתי רוצה לאחל לכולנו שמר אריאל שרון זוכר שהאחדות היא בנפשינו, ולסיים באיחולים למר אריאל שרון: לך, עלה והצלח, למרות המכשולים והמבחנים הקשים מחוץ ומבית, ואם רק תקדם את המעט שבשאיפות אילו, אזי לטור החוב של עם ישראל אליך, מר אריאל שרון , יתווסף עוד חוב. חוב שכולו זכות שלך.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לזה שיורד וגם לזה שעולה 16125
רון בן-יעקב יום ד', 7/2/2001, 6:03
ולאחר שיגמרו החגיגות (חגיגות?) יווכחו כולם שאמנם הים הוא אותו הים, הערבים הם אותם ערבים ומעל לכל הבעיה בה' הידיעה, הבעיה הראשונה שבפתרונה טמון המפתח לאפשרות לשאר הבעיות, היא מציאת פיתרון לסכסוך עם הפלסטינאים ועם מדינות ערב.

ללא התקדמות וללא הסכם עם הפלסטינאים, כל ראש ממשלה
וכל ממשלה תצטרך לשעבד את נכסיה הפוליטים והכלכליים
לתכחים, לקומבינות, ללחצים ולסחר סוסים בין מפלגתי ובין
גושי לחץ שונים.

אבן הראשה הזו שהפילה את כל הממשלות מאז שמיר היא
זו שמונעת את בניית הגשר .כל הקונפליקטים החברתיים שהם
האקוטים ביותר לא יוכלו להפתר ללא התקדמות מדינית .

אפילו אם יבואו מי וינסו לשים את הבעיה הפלסטינית על אש קטנה ולהתרכז ולהסתכל פנימה (כמו ששרון רוצה לנסות, גם הוא, את המסלול הסורי) יגלו שאין הדהר אפשרי, עכשיו בשנת 2001 לאחר כל מה שקרה לטוב ולרע בשמונה השנים האחרונות בין ישראל לפלסטינים, בין ישראל למדינות ערב, בין ישראל לאירופה ובין ישראל לעצמה.

המציאות נתונה וכופה עצמה עלינו ומי שינסה להתעלם ממנה חייב להיות מוכן לשלם את מחיר ההתפקחות. אינני מתכוון להתפקחות מסוג הפתרון אלא מן העובדה שאין מלבד החתירה לפתרון נושא יותר עדיפויי.

ואת הסכמת המפלגות והגופים שמרכיבים את הקואליציה יצטרך שרון לקנות בתשלום קשה של דחיית פתרונות אזרחיים, כלכליים, כלכליים, חברתיים, משפטיים וכו'.

וכשהבעייה תתיישב על שולחנו ביומו הראשון, הוא יווכח לדעת שאמנם תכניתו מקובלת על חלקים נרחבים בציבור, אם רצונו להגיע להסכם בין ישראלים, אך כדי להגיע להסכם עם הפלסטינים, מה שבן-גוריון טען ב, 67 מה שממשלת ישראל (כולל בגין) החליטה ב, 68 מה שממשלת בגין חתמה ב, 78 מה שאורי אבנרי אמר מחוץ לקונסנזוס מאז 67 והציבור החל לדבר בחדרי חדרים בשנים האחרונות וברק שם בעל כורחו על השולחן - תנאי ההסדר הם יציאה מהגדה ומעזה, יציאה מירושלים המזרחית, מס שפתיים ותשלומים לפליטים ודחיית פתרון פורמלי בנושא העיר העתיקה.

כל זה תוך ידיעה שרמת המתח הביטחוני לא תרד, רמת הסכנה המלחמתית לא תרד ורמת השנאה לא תרד .גם ישיבה ללא הסכם תשאיר את רמת הקונפליקט בעינה, אך הסדר יפתח סדק .מה שיכולנו להשיג עבור לירה לפני 33 שנה, דרשו 10 לירות לפני 100 , 27 שקלים לפני 13 שנה, עכשין המחיר גדול יותר ובעתיד עבור אותה סחורה המחיר יהיה אקספוננציאלי.

האחדות הפנימית לא תגבר כל עוד סיבה מספר אחת לקיומה לא פתורה. היא זו המאפשרת השלכת הקונפליקטים החברתיים על בעיות חוץ ולכן צריכים לנטרלה .אין מדינה במאה ה 21 שיכולה לשלוט על עם אחר, אפילו אם תתחזק בדעתה לשאת בנטל המחיר.

הקריסה הפנימית כתגובה לדיסוננס איננה דבר של מה בכך.
גזום הגזמת 16161
לודוויג יום ד', 7/2/2001, 16:19
בהמשך ל-"הייתי רוצה"-ים שלך...

היית רוצה שאריאל שרון יפסיק, אולי, וגם אחרי שנבחר כבר, להתחבא מאחורי ססמאותיו הטפשיות והסלוגאנים הבנאליים שצוות הקופירייטרים שלו ניסח, ויתחיל להביע את כוונותיו הפרקטיות?
חבל באמת, שאין למר אריאל שרון גם כמה "הייתי רוצה..". אם היה מתנסח כמוך, אולי מצבנו היה טוב יותר. אולי היינו יודעים במי, או באיזה מצע (חלקנו) בחרנו. איזה מתכון סודי מתבשל לכבודנו בסיר הלחץ של מר ראש הממשלה.

היית רוצה שאריק יפסיק את ההתנשאות. נו באמת.. ובהגדרתך "לא יתקוף את האליטות.. " -הטקטיקה בה אתה משתמש, כמייטב המסורת הימנית ; יצירת סטיגמה התנשאותית ע"י צדקנות מעמדית ותחושת אפליה מדומה. דבר זה איננו משכנע כלל. אולי רק נותן/נתן לגיטמציה לטיעון.

ואני, הייתי רוצה שתחזור ותקרא את המאמר שלך עוד, בוא נגיד, חצי שנה. ותגיד לי אתה, אם משפטים כמו "יתעלה על שני קודמיו" , "יעשה עוד מעשה הירואי", "יצליח לעשות את הבלתי אפשרי" , ועוד כמה משפטי פולחן אישיות שכתבת שם, יתאימו.

הערה אישית: מטובי אנשי צוות התעמולה שלו לא הצליחו לעשות עבודה טובה כשלך. גם ניסוח מצע, וגם בניית פרופיל אישיות מושלם?
כל הכבוד.
כן, תתווסף עוד נקודה לחוב שלו 16236
יונתן יום ה', 8/2/2001, 17:45
למדינת ישראל.
המלך ערום 16265
סמילי יום ה', 8/2/2001, 22:12
אני לא מבין מדוע, אחרי כל מה שכתבת על מפלגת העבודה ועל העומדים בראשה, אתה רוצה ששרון יצרף את מפלגת העבודה לקואליציה. ברור שקואליציה כזו לא תוכל לממש את האלטרנטיבה (הלא קיימת, לדעתי) שהימין מטיף לה כל פעם שהוא מגיע לאופוזיציה. במדינה דמוקרטית אמור כל מחנה לנסות לממש את דרכו כאשר הוא מגיע לשלטון, ולנסות לשכנע את העם בצדקת דרכו כאשר הוא מגיע לאופוזיציה, ממשלת אחדות תמנע משני הצדדים לבצע את תפקידם. האם הסיבה שאתה (ולמעשה כמעט כל דוברי הימין) כל כך רוצים ממשלת אחדות, היא בגלל הפחד מהאפשרות שהעם יגלה שאין לימין (להבדיל מהשמאל) אלטרנטיבה או דרך?
העם בחר בשרון על דרכו, אולי כדי שתתן לו את ההזדמנות להוכיח, שכל מה שנאמר עליו על ידי השמאל לא מדויק.
המלך ערום 16305
שי כהן • בתשובה לסמילי יום ו', 9/2/2001, 13:52
סמיילי היקר,

''העבודה'' ההסיטורית נחטפה ונאנסה על ידי מספר שמאלנים ברוטליים.

העבודה עצמה לא מורכבת רק החזות של ביילין, פרס ושות'

אני משוכנע שכעת כאשר יירד לעבודה האסימון שאו שהם מגרשים את השמאל הקיצוני מהם, או שהם יהיו רלוונטים בערך כמו האגודה.

תודה לאל, על הערבים הם כבר לא יכולים לבנות. עכשיו זו חייבת להיות מפלגה שפונה לציבור היהודי. לציבור הזה לא תמכור את החזרת ירושליים, הביקעה, ובכלל.

חוץ מזה, בניגוד לשמאל שמעדיף במוצהר ערבים על אחים יהודיים, לי אין בעייה עם אחים יהודיים.

ערבים (שיש להם בעצם נאמנות פלשתינית), לא הייתי רוצה לראות אצל שרון, יהודים כן.
המלך ערום 16312
סמילי • בתשובה לשי כהן יום ו', 9/2/2001, 15:24
מר כהן הנכבד,
ה"עבודה" ההיסטורית זזה יחד עם תנועת מרכז הכובד במרחב הדעות בציבור הישראלי. אותו תהליך קרא גם ל"חרות" (ששרה פעם על בן ערב בן נצרת ובני או משהו כזה) ההיסטורית ול"מזרחי" (שדברה פעם על מרכז רוחני) ההיסטורית. חוקי הג'ונגל הפוליטיים גוזרים קלייה על מי שלא משכיל לזוז יחד עם תנועת מרכז הכובד (ראה את התחייה או צומת...), או למצוא נישה מתאימה (כמו שינוי או ש"ס). מה שנכון, לצערי, הוא שאתה כנראה צודק, והתנועה עכשיו תהיה בכיוון ההפוך. אבל בשביל לאפשר תנועה, צריך הימין להקים ממשלה בהתאם לדרכו, במידה והימין יצליח לשכנע את הציבור שממשלתו מצליחה (שזה, כמובן, לא שווה ערך להצלחה אמיתית) התנועה ימינה תגבר, במידה ולא התנועה תעצר ותשנה כיוון (לשמאל). אם תוקם ממשלת אחדות, התנועה תיעצר ושני הצדדים ינטרלו זה את זה וידאגו לביטול האפשרות שהצד השני יצליח גם במחיר כישלון לצד שלהם.
נראה לי שאתה סותר את עצמך, מצד אחד אתה אומר "לי אין בעייה עם אחים יהודיים." ומצד שני אתה קורא לחלק מהאחים האלה "ברוטלים. צבועים ,שועלים ובו"' ומאשים אותם בחטיפה, אונס ובגידה.
האם בקריאתך לממשלת אחדות אתה מעוניין רק בחברי העבודה שהם לא "ביילין, פרס ושות"' ואם כן, אני לא חושב, שצירוף שני חברי כנסת מישראל אחת (ארבע עם משפחת לוי) לממשלה יכול להקרא ממשלת אחדות.
ובקשר להערה האחרונה, אני חייב לשאול (למרות שברור לי, שזאת שאלה פרובוקטיבית) אתה מעוניין לראות בממשלת שרון את ח"כ גוז'נסקי ולא את ח"כ קרא?
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות