 |
נתניהו ביקש חנינה מהנשיא הרצוג | 4256 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
"סיום המשפט יסייע להוריד את עוצמת הלהבות בוויכוח שנוצר סביבו" - חבל שמנהיגנו הדגול מסתפק בבקשה המאופקת הזאת ולא הולך על אורנים גדול כבר עכשיו: "סיום מערכת המשפט יסייע להוריד את עוצמת הלהבות בוויכוח שנוצר סביבה, וזאת לאחר ששנים של השתנה מהמקפצה לא הצליחו לעשות זאת". |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אל דאגה, הוא הולך גם הולך. הוא רק לא מצהיר, כי למה לו? אגב, אם זה לא מספיק, הוא גם מביא כנימוק תומך1 "הענקת חנינה תאפשר לראש הממשלה לפעול לאיחוי הקרע בעם, ואף לעסוק בסוגיות נוספות, כגון במערכת המשפט ובתקשורת. סוגיות שהוא מנוע היום מלעסוק בהן בשל המשפט המתנהל בעניינו." זה ממש בקשת הרשאה לפירומן להמשיך ביתר שאת. 1 באיזה עולם לעזאזל זה נימוק *תומך*? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לפעול לאיחוי הקרע בעם'' מזכיר לי את ההוא שרצח את אביו וביקש מהשופט רחמים כי הוא יתום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. זה גם אותו טריק שהם עושים עם התירוץ לוועדת החקירה ש"לעם אין אמון בנשיא העליון". ומי באמת קעקע את האמון הזה כבר חצי עשור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. נתניהו בנה קואליציה קיצונית שמייצגת במקרה הטוב חצי מהאזרחים, עד כאן זה כשר. מסריח, אבל כשר. הבעיה היא שהממשלה פועלת רק עבור חצי מהאזרחים (במקרה הטוב) וכשהחצי השני מתמרמר אז יש ''קרע בעם''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חושבני שיש טעם לנסות שוב לעורר דיון בשאלת יסודות המחאה. ואני חוזר שוב לאבחנה שעשה מהטמה גנדי בין מרי אזרחי לסרבנות (בלתי אלימה). א. לטענתו מרי אזרחי דורש סוג מסויים של אמון מצד האזרחים המוחים כלפי השלטון. אנשי המרי האזרחי מצאו שמהלכים שלטוניים מסויימים הדירו אותם מתוך הקונסנזוס האזרחי. אבל מאחר ויש להם אימון ברצון הטוב של השלטון כלפיהם, המרי האזרחי נועד לגרום לשלטון לתקן את מעשיו באופן שיאפשר לכלול גם אותם מחדש בהסכמה האזרחית. ב. לעומת זאת, כאשר האימון הזה אינו קיים, הסרבנות (דיסידנטיות) מבאת פרידה מן ההסכמה האזרחית הרחבה וסירוב לשתף עמה פעולה. ג. אני לא טוען שזהו מודל טוב למצב הישראלי. להיפך. מחנה השמאליב כפלג של ישראל, מתקיים במציאות של אוייבים חיצוניים רצחנים. פרישה מן ההסכמה האזרחית הרחבה היא בבחינת לא יעלה על הדעת. ד. שנית, אנו נמצאים בדיוק על נקודת האמצע של המודל. אנו בדמוקרטיה. אין לנו אימון בשלטון הנוכחי, אבל אנו מאמינים שנוכל בבחירות להחליף אותו בשלטון אחר שכן ירצה לכלול אותנו בהסכמה האזרחית שלו. ה. לב העניין הוא להבין היכן אנו עומדים. בפנים או בחוץ. אינספק שביחס של חלק מן הבייס הBBסטי כלפינו, יש מידה רבה של אנטישמיות פתולוגית. אבל יש גם אחרים. זו שאלה גדולה ומורכבת מה הם רוצים מאיתנו. הייתי אומר שמבחינתם יש בנו או במעשינו משהו שהם לא יכולים לסלוח לנו עליו. אמירה זו אינה מסבירה משהו חדש. אבל אני מוצא שהיא מבטאת הכי נכון את המציאות המורכבת. ו. השלטון הזה והבייס שלו דוחק אותנו באופן שיטתי ועקבי אל מחוץ לכלל הישראלי. האם אנו באמת יכולים לשלוח את בנינו למשטרה של בנגביר או לשב"כ של זיני? האם אנו יכולים לשרת בצה"ל תחת קצינים לאומניים, קנאים דתיים ואנטי-אנושיים המפוצצים מסגדים ואוניברסיטאות ומטיפים לאורגיה של רצחנות כלפי שבויים ואזרחים? ז. במחאה שלנו אנו חייבים ליחצן את הדילמה הזאת שלנו. יכול להיות שהיא תסדר לאנשים מסויימים את המוח ויתכן שלא. אבל הסיבה העיקרית שצריך לעשות זאת היא שזו באמת האמת שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זאת העז ? החנינה או חוק הגיוס? כך או כך - גם וגם. אתם תתעסקו בחנינה ואני אעביר לבנתיים את חוק הגיוס ואת חוק התקציב בתשומת לב ציבורית מופחתת. החנינה בבחינת דיבידנד. אפילו לפיד בראיון אצל קרן מרציאנו דיבר על החנינה יותר מהחוק והדגים בשידור חי, את נכונות בעיות הקשב והריכוז הפוליטי הישראלי המוגבל והכרוני. בסופו של דבר, מהות החנינה הפלילית בשיטת המשטר הישראלית הפרלמנטרית לובשת צורה נשיאותית מלאכותית ופגם זה מראה עד כמה השיטה הפרלמנטרית הישראלית נטולת החוקה בעידן דו גושי היא עוות קשה של שיטת המשטר עליה נבנתה מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דף המסרים של הליכוד עקב החנינה בהחלט כמה רגעים משעשעים. אלי כהן: "גם אזרחי ישראל יסכימו איתי - נתניהו לא אדם מושחת" אופיר כץ: "בחירתו של ראש הממשלה נתניהו לבקש חנינה היא גדולה ענקית. הרי ברור לכולם שהמשפט הפוליטי ביותר קורס וראש הממשלה יכל בקלות להוכיח את חפותו ברדיפה המושחתת הזו - אך לשם איחוי המדינה, ופיוס, הוא בוחר בדרך הזו" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט מספק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- "איחוי" - "You keep using that word, I do not think it means what you think it means"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי לראות את העונה השניה של מותק בול באמצע (רק את הפרק הראשון). בפרק הזה, בין השאר, חנה חנינה חנן, זו שאגוז בזלת בחר למפלגה כי היא פועלת למען מעשנים כבדים ממוצא מזרחי, הפכה לראשת המפלגה. והיא הבינה שכדי לה לקרוץ לבייס מהימין. האם התסריטאים חזו מראש את הנשיא ארך האפיים שלנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה בהשראת אריק. הנשיא הרצוג מקור: "ברור לי שהסוגיה מטלטלת הרבה מאוד אנשים בארץ, בציבורים השונים והיא מעוררת ויכוח, אבל כבר הבהרתי ואמרתי שהיא תטופל בצורה הנכונה ביותר והמדויקת ביותר. אני אשקול אך ורק את טובת המדינה והחברה הישראלית ולנגד עיניי רק מדינת ישראל וטובתה. שיח אלים לא משפיע עליי, להיפך, שיח מכבד בהחלט מעורר דיון ומעורר שיח ואני מזמין את הציבור הישראלי לאתר בית הנשיא, בית העם, להביע את דעתו ולהתייחס בהתאם" מצרף קישור לטופס הפניה המקוון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו חנינה במדינת ישראל הופכת מהליך חוקתי למשאל עם - ועוד משאל עם שהנשיא בוחר איך לספור את הקולות ומה להציג לציבור. בקיצור - הצגה של משאל עם שהיא אנטי-חוקית כהצגה ואנטי-חוקית גם לו התוצאות היו גלויות. מי הוא חושב שהוא? חנינה ניתנת לפי החוק לעבריינים שהודו ונמצאו אשמים בהליך משפטי. לו הנשיא היה מכבד את חוקי המדינה שהוא לכאורה מייצג, היה צריך לדחות את הבקשה הזו על הסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבינדב בגין פונה אל נשיא המדינה מקור. """ שלום נשיא המדינה מר הרצוג. שמי אבינדב בגין. הצבעתי 'ליכוד' מרבית שנותי, בפתק אישי למר נתניהו פעמיים ומחל פעמים רבות. עמדותי המדיניות נשארו כשהיו, נסמכות על תורת ז'בוטינסקי ועל הגותו המפוארת של מנחם בגין ועודי למד מאבי מורי אותו אתה מכיר. חנינה למר נתניהו ללא הודאה תהיה להוכחה גדולה - ניצחת כי האשמותיו בדבר *פשע בגידת* מאות נאמנים למדינה, שוטרים, פרקליטים, חוקרי הרשות לניירות ערך, שופטים, אנשי שב"כ וקציני צבא כפי שהוא חוזר על כך השכם וערב כבר שנים באותו "דיפסטייט", אותו "מסע צייד מאורגן", אותה "חונטה תופרת תיקים", אותו "פוטש", אותה "הפיכה שלטונית" ועוד שפע ביטויי פשיעה מחרידים שהוא ומקורביו טפלו אודות אותם אין ספור נושאי משרה רמים כזוטרים יהפוך *לעובדה מוגמרת.* את השד הזה ששוחרר מן הבקבוק ונוספו לו הדחות דעת אנטי דמוקרטיות, אנטי בגיניסטיות אודות כפירה בסמכות בית המשפט העליון, אודות פירוק מעמד היועץ המשפטי לממשלה, אודות הועדה לבחירת השופטים - אי אפשר עוד לרצות, אי אפשר לפייס. את מסע הכזבים הזה אין דרך אחרת אלא לשבור. השבירה כרוכה בכאב רב ותהיה אך ורק על ידי גילוי האמת בשני מישורים: במישור העובדתי בפסק דין או בעסקת טיעון הכוללת הודאה מפורשת אשר תוכיח כי לא היו כל אותן האשמות בלע דיפסטייט מעולם ובמישור ועדת חקירה ממלכתית אשר היא כמו המשפט כחלק ממסע דה הלגיטימציה הנורא של שלטון החוק בישראל בכדי לחמוק ממנה וממסקנותיה. גם אם יהיה בידך לעקוף את הפלונטר המשפטי בנוגע לחנינה ללא "עבריין" הרי שבמישור החברתי דבר לא יושג, ההיפך - רק דלק למדורת הקונספירציות המחרידות יתווסף. יהיה זה אסון. בטוחני כי כל פעולותיך הן למען המדינה. שא ברכה בפועלך. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
׳הגותו המפוארת של מנחם בגין׳ האמנם הייתה למנחם בגין ׳הגות׳ ועוד כזאת המוגדרת ׳מפוארת׳? תמהני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליד הליכוד של היום בטוחני שהיא מפוארת בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, מה כבודו יודע על ׳הגותו המפוארת׳ של המנוח מנחם בגין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר עמדתי על דעתי (הרכה בשנים) כשבגין נבחר כראש ממשלה. משכך, אני יודע על מורשתו ואישיותו במידה דומה למה שאני יודע על רבין, פרס, ברק ונתניהו. אפשר להיות פוסט-מודרני ולומר שאני לא יודע באמת כלום חוץ ממה שאני קורא בעיתונים (המודפסים והוירטואליים), אבל לדעתי זה לא מאד פרודוקטיבי או מעניין. אני יודע שבגין כיבד את השופטים בירושלים, הקים ועדת חקירה ממלכתית והתפטר כשהרגיש שהוא לא תורם, וכשמצפונו כאב עליו רבות על חיילי צה''ל שנהרגו ונפצעו במלחמת לבנון הראשונה. כל אלה הן עובדות, ולגביהן אני יודע היטב מה היו עושים - ועדיין עושים - ראשי וחברי הליכוד היום, במצבים גרועים הרבה יותר. בשביל ההשוואה שעשיתי בתגובתי הקודמת - זה ידע יותר ממספיק ומספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אני יודע שבגין כיבד את השופטים בירושלים, הקים ועדת חקירה ממלכתית והתפטר כשהרגיש שהוא לא תורם, וכשמצפונו כאב עליו רבות על חיילי צה"ל שנהרגו ונפצעו במלחמת לבנון הראשונה׳ - כל אלה הן עובדות״. יתכן ואלו הן העובדות, אבל מה בין ׳עובדות׳ אלו להגותו? או - מה הוא אותו זיכרון ישן מלפני 50 שנה שמוביל את זכרונך לקבע עובדה לפיה ׳בגין כיבד שופטים׳ ? וכיצד הוא כיבד את השופטים ? הזיכרון הזה שאתה מציב אותו כחלק מאותה הגות, מתייחסת מן הסתם לאמירתו מסוף שנות ה-70, יש שופטים בישראל [ויקיפדיה] וזאת בהקשר בג״ץ בית אל - ״אדוני היושב־ראש, לעם היהודי יש זכות מלאה להתנחל בארץ ישראל. זכות זו קוימה ותקוים... בימים אלה החליט ביהמ"ש העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, לאמור שההתנחלות האזרחית היא חלק של מערכת הביטחון של ישראל. זהו פסק דין עקרוני, תקדימי. (...) ואם מישהו יאמר לי אי־פעם שההתנחלות היהודית בארץ ישראל היא בלתי חוקית, יהיה אשר יהיה האומר, כך אשיב לו: "יש שופטים בישראל". האם אמירה זאת שהיא דווקנית לתוצאה החיובית מבחינתו כמנהיג פוליטי היא זאת ההוכחה הניצחת שבגין ׳כיבד שופטים׳ ? ומה בדבר אמירותיו על מערכת המשפט בעניין מחתרת צריפין מלכות ישראל [ויקיפדיה], האם אז כבודם של השופטים היה מוטל בספק? עניין זה של כיבוד האליטות 1 אינו רק מנת חלקם של פוליטיקאים דמגוגים ויתר מחויטים, אלא זאת מוסכמה חברתית עתיקת יומין שיש לכבד את הרשויות ובוודאי את השופטים היושבים בכס שיפוטם. כיבוד האליטות/שופטים אינו יכול להסתכם מעבר לאמירה, אחרת כיבוד זה תתורגם לשוחד ושחיתות. אמירתו של האדם הפוליטי היא אמירה פוליטית ואינה אמירה ערכית גם אם אותה אמירה עולה בקנה אחד באותו פרק זמן עם הערכים המקובלים. 1 ׳רבי היה מכבד עשירים, רבי עקיבא היה מכבד עשירים׳ - עירובין פו׳ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגין של 1977 היה לאחר עשרות שנים באופוזיציה. לכן אפשר לצפות שיהיה הבדל בינו לבין בגין של תחילת שנו החמישים (של קצת אחרי המדינה שבדרך). אבל כן: בגין היה גם אז דמגוג לא קטן. גם אם הוא לא היה גדול בהרבה משמיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו עדיין בשאלה אם הייתה למנחם בגין הגות פוליטית ליברלית מובהקת וזאת מעבר לאמירתו שנאמרה בעל-פה במסגרת נאום פוליטי בבית הנבחרים, שגם היא בכלל הייתה מותנית בכך ש׳יש שופטים בישראל׳ שכן קביעה ליברלית מעין זאת שיש שופטים, היא רק הנחה שאם מישהו יאמר ׳אי־פעם׳ שההתנחלות היהודית בארץ ישראל היא בלתי חוקית, נזכיר לו את אותו פסק הדין שניתן בישראל לפיו כל ארץ ישראל שייכת לעם היהודי וזאת במנותק ממהות ליבת פסק הדין. לבסס על דמגוגיה מעין זאת את התואר ׳הגות׳ ועוד מפוארת, לדעתי הדרך ארוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לחלוטין. בנוסף לדעותיו כפי שהתבטאו בפועלו לאורך הקריירה הפוליטית הארוכה שלו, הוא גם כתב ספרים. אני זוכר את הספר "המרד". להתכחש לאידאולוגיה הדי עיקבית שלו זה טפשי. אאז"ן הוא היה בן פלוגתא עוד של ז'בוטינסקי. אני חושב שמשנתו היתה ממלכתית, ליברלית בעיקר בתחום הכלכלה וחופש הדיבור. בצעירותו הושפע הרבה מן המשטר הפרוטו-פאשיסטי של פילסודסקי בפולין. זה התבטא בעיקר בסוג של לאומנות יהודית ומיליטריזם של אופרטה, ואני מניח שגם הכבוד שלו למוסדות ממלכתיים כמו בתי משפט, רבנות, חיילים, מצעדים ודגלים. ההתבטלות שלו בפני המפקדים הלוחמים בשטח היתה הגורם לשני כשלונות שלו: פרשת אלטלנה ומלחמת שלום הגליל. בשניהם, הניח למפקדים בשטח לנהל את ההתפתחויות עד שכבר היה מאוחר מדי לתקן את הנזקים. אני יכול להעיד באופן אישי שהיה נואם יוצא מן הכלל שהצטיין באומנות הקשה מאד של יצירת קשר אינטראקטיבי עם קהל חי. בצד זה היה גם פופוליסט ודמגוג לא קטן שידע לנגן על התכונות הפחות טובות של אוהדיו. ובשנות כהונתו האחרונות היה די פסיבי והתעורר בעיקר בזמן הבחירות לכנסת. אם מחפשים מורשת פוליטית שהשפיעה על עתיד מדינת ישראל, אפשר להציב אותו בקוטב הנגדי לישעיהו לייבוביץ בשאלת שטחי 1967. יש לו אחריות רבה למפעל ההתיישבות ולספחות שקמו לישראל בגדה ובעזה. למי שזה נראה קצת מוזר, צריך לזכור שהמפא"יניקים היו תמיד פראגמטיים, אבל ברמת האידאולוגיה התאורטית, אשכול, ספיר וגם יורשיהם דיין ואלון היו פתוחים יותר לפשרה בשטחי 67 (בצורה של תוכנית אלון ו"מי צריך את הותיקן הזה"). האידאולוגיה של א"י השלמה השלטת היום היא מבית מדרשו של בגין, לא שלהם. במציאות זה לא שינה הרבה ובגין התגלה כפרגמאט לא פחות ממפא"י (יותר גולדמן מגולדה). ללא ספק היה אדם ישר. להגיד שהתפטר בגלל חללי צה"ל המרובים של מלחמת לבנון הראשונה יהיה לא מדוייק. אבל אין ספק שהאחריות שחש לכך, ההפגנות של משפחות החללים וגם מות אשתו, תרמו להחרפת מצב המאניה-דפרסיה שלו. המחלה הזו היא שגרמה לפרישתו במילים המפורסמות: "איני יכול עוד". אם רוצים לשרטט את ההבדל בין בגין לBB, יאמר שבגין היה יריב פוליטי של השמאליב. BB הוא אוייב ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחובתו ראוי גם להזכיר את הסדר "תורתו אומנותו" וביטול המכסה לפטורים של חרדים מימי בן גוריון. בראייה לטווח ארוך - אנחנו כמעט 50 שנה אחרי ההחלטה האומללה הזו - זה כנראה הכשלון האסטרטגי הגדול ביותר שלו והנזק הכי חמור שגרם למדינת ישראל לדורותיה. קשה לחשוב על דוגמה נוספת בהיטוריה שלנו שבה אבן יחידה שזרק מישהו1 גרמה לנזק מצטבר כל כך גורף, עד כדי איום קיומי על המדינה בעתיד הלא רחוק. 1 טוב, יגאל עמיר גם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו חלקתי על הדעה הזאת. צריך לזכור כי כאשר בגין ביטל בעצם את ''תורתו אמונתו'' והחיל את הפטור על כלל החרדים, לא עורר הדבר מהומה רבתי. זה היה ביטוי להרגשה כי בגין למעשה הכשיר רשמית את המצב דה-פקטו ולא מעבר לכך. בניגוד למה שמתעקש מי שמתעקש, החרדים מעולם לא שרתו בצה''ל. ההסבר הוא שרבים שנחשבים היום לחרדים, לא נחשבו אז לחרדים אלא לדתיים סתם (היום היו קוראים להם חרד''לים). הקבוצה הגדולה ביותר הם החרדים הש''סנקים שאז נחשבו לדתיים לאומיים ממוצא ספרדי. היום שיניתי דעתי. השאלה אינה כמה מלש''בים פטר בגין משירות בפועל (ולא סתם פטר אותם מן הצורך להשיג פטורים פסיכיאטריים). הבעיה היא בהסכמות העקרוניות שהוא החיל והיום אנו אוכלים את פירותיהם הבאושים. בחקיקה המשנית שלו קיבע בגין את ההנחה לפיה יש בציבור הכללי הסכמה לתפיסה החרדית כאילו לימודי התורה שלהם הם באופן כלשהו חלק מן המערך הבטחוני של ישראל. בכך ערער בגין את עצם הזכות של המדינה לגייס את החרדים. בגין הכניס לחוק שהדעה לפיה בטלני הישיבות החרדיות אינם תורמים לחברה הישראלית דבר אינה לגיטימית. אפשר להסכין עם המצב שבפועל רוב החרדים לא יתגייסו ועדיין לחשוב שזה לא בסדר וראוי לעונש ולא לפרס. הג'סטה הנדיבה וחסרת התבונה של בגין הפכה את התפיסה הזו לשולית ולעומתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. טבל יש לתקן - חרדים שירתו גם שירתו בצה"ל עד 77. לא רק זה - עד הסדר תורתו אומנותו של בגין, הילודה החרדית היתה הרבה יותר דומה לזו של האוכלוסיה הכללית. בגין יצר במו ידיו את המוטציה הכלכלית-חברתית-דמוגרפית שהיא היברה החרדית של היום, שבינה לבין דת או יהדות אין ולא כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנתניהו יש תכונה בלתי מוסברת עבורי. הוא שוב ושוב מצפה מכל מיני אנשים שהוא מינה, לשכב על הגדר עבורו, למרות שהם, אחד אחרי השני מסרבים (רוני אלשיך, מנדלבליט, אדלשטיין, פלדשטיין, גלנט, זמיר). עכשיו הגיע תורו של הרצוג השני לשמו. בהארץ, רוגל אלפר כתב פרודיה מוצלחת המתארת את הרצוג כשחקן סטאטיסט על הבימה, החוגג את 15 רגעי התהילה שלו באור הזרקורים. הפואנטה שלי היא שהרגעים האלו יחלפו והרצוג שואף לשמור על התפקיד הקטן שלו. עם ישראל עומד בתור לדרכון הפורטוגלי והרצוג הוא האחרון שנותר בתור לדרכון הישראלי, שמאפשר לו את חשבון ההוצאות של המוסד המיותר שלו. המחיר של הדרכון הזה הוא שאסור לו להרגיז יותר מדי אפאחד בציבור הישראלי. ביטול משפט נתניהו במסווה של "חנינה" הוא חתיכת רימון שBB מצפה ממנו לשכב עליו. אני חושב שברירת המחדל שלו היא למסמס את האירוע ובסופו של דבר, לא לעשות כלום. כך פעל עד כה. כדי לקבל תקופת כהונה נוספת צריך BB לשנות את חוק יסוד הנשיא עבור הרצוג. כדי לשלם לBB במזומן בתמורה להבטחה עתידית, צריך להיות גנץ. הרצוג אינו טיפש וגם לא מושחת. הסיכוי שהוא הולך לפתוח חשבון עם חצי מהציבור בישראל הוא קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים שרוב הסיכויים שהרצוג ירצה להמנע מהחלטה מפורשת. הוא ימשוך זמן, יבקש גישור, יקים ועדה ציבורית של ''שני . הצדדים'' וכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסתייגות אחת קטנה - הרצוג הוא גם טיפש וגם מושחת1. 1 ישנה כמובן האופציה שהוא כל כך מושחת, שהוא פועל בחכמה ומציג את ההצגה (שחלקה שהוא טיפש) כדי להועיל לעצמו ולא לאזרחי ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גד ליאור על תקציב 2026. מקור. מביא רק את ההתחלה """ בעיכוב של ארבעה חודשים תדון היום הממשלה בכל סעיפי תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026, כאשר בשל האיחור הרב בהכנתו - בעיקר בשל אי-הדחיפות שבה נהג ראש הממשלה בנימין נתניהו - תתחיל שנת התקציב בפעם הרביעית ברציפות בחודש ינואר בתקציב המשכי. המשמעות של העיכוב המשמעותי היא שבכל חודש יוכלו משרדי הממשלה להוציא רק 1 חלקי 12 מתקציב המדינה משנת 2025, שאינו אקטואלי כיום. על פי תוכנית משרד האוצר יובא התקציב, לאחר אישורו כנראה רק מחר בצהריים בממשלה, לאישור הכנסת באמצע חודש ינואר ולאישור הסופי, לאחר הכנת 35 ספרי התקציב, בקריאה שלישית בכנסת רק לקראת סוף מרץ 2026. תקציב המדינה יגיע לכ-622 מיליארד שקל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קבע יעד גירעון של 3.2%, שעקב הגידול הרב בתקציב הביטחון כנראה לא ניתן יהיה לעמוד בו. הצמיחה תגיע במקרה הטוב לשיעור של 5%-4%. ההכנסות הצפויות של הממשלה, בעיקר ממסים, יסתכמו בכ-557 מיליארד שקל. בניגוד גמור להכרזות ראש הממשלה ושר האוצר כי הם לא בעד העלאות מסים, תקציב שנת 2026 יהיה משופע במסים חדשים וכאלה שהונחתו על הציבור בשל המלחמה אך לא יבוטלו גם בשנת 2026. כך למשל, יימשכו הקפאות מדרגות מס ההכנסה ושווי נקודות הזיכוי, וגם דמי הביטוח הלאומי יתייקרו. המשמעות של כל הגזרות הללו היא, בחישוב גס ממוצע למשק בית, אובדן של כ-1,000 שקל בחודש, שהם כ-12 אלף שקל בשנה. במשרד האוצר הכינו חוק הסדרים, מצומצם יחסית בהיקפו הפעם מפאת קוצר הזמן, אולם למרות זאת הוא כולל לא פחות מ-38 רפורמות ושינויים מבניים ועוד שבעה פרקים של שינויי מסים מתוכננים לראשית שנת 2026. בישיבת הממשלה המיוחדת לאישור התקציב וחוק ההסדרים שתתחיל היום, אך תסתיים כנראה רק ביום שישי לפני כניסת השבת, עדיין צפויים קשיים לאשר חלק מהצעדים שמתכנן האוצר. חלק מהרפורמות כבר הוגשו בעבר לממשלה ולכנסת, אך לא אושרו בסופו של היום המכריע. בשנת בחירות נראה שיהיה קשה להעביר בממשלה ובוודאי בכנסת חלק מהגזרות. ומאחר שאנו בשנת בחירות, הנה כמה הטבות שהציבור ישמח לקבל בשנת 2026, אך חלקן מותנה באישור הגזרות. אחת מהן היא ריווח מדרגות מס ההכנסה למשתכרים 16 עד 25 אלף שקל ברוטו, שיגדיל את שכר העובדים ממעמד הביניים בעיקר בכמה מאות שקלים נטו בחודש, תלוי כמובן אם השכיר מגיע ל-19 או ל-25 אלף שקל ברוטו לחודש. המימון צפוי לבוא מהטלת מס הרכוש החדש על הקרקעות, חרף התנגדותם העיקשת של הקבלנים. בנוסף, ישנה גם ההצעה הפופוליסטית של שר האוצר להעלות את סכום הפטור ממע"מ על קנייה באתרים בחו"ל מ-75 ל-150 דולר לחבילה. ביטול הפטור ממע"מ על שירותי תיירות אמור לממן אותה, אם יעבור חרף התנגדות שר התיירות חיים כץ וראשי הענף. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור """ 8 מיליארד שקל מתקציב המדינה כנראה אינם מספיקים: בשקט בשקט בליל התקציב התקבלה החלטה בממשלה למצוא מקור תקציבי נוסף למימון צרכים קואליציוניים — קרן העושר. בהחלטת הממשלה נקבע כי 60 מיליון שקל מקווי הקרן יעברו למטרות "חינוך" של גורמים המקורבים פוליטית לחברי הקואליציה. קרן העושר אמורה לנהל את ההשקעות מהכספים שמגיעים ממיסוי הרווחים ממשאבי הטבע. רווחי הקרן אמורים להיות מופנים "בראייה כלכלית ארוכת טווח" למטרות כלכליות, חברתיות וחינוכיות. ב-2025 בעת הקצאת הרווחים בהיקף של 189 מיליון שקל, בלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פעלו כדי להקצות חלק מהכסף למקורבים, אבל אז דובר על סכומים קטנים יחסית של מיליונים בודדים. מי שמוביל את הצעדים האלה מטעם סמוטריץ' הוא המשנה למנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי. כעת התיאבון גדל, ובהתאם להחלטת הממשלה 60 מיליון שקל יופנו לטובת מטרות "חינוכיות" שהן למעשה העברות תקציביות לטובת גופים המקורבים לקואליציה — למשל ישיבות הסדר וגרעינים תורניים. הסכום הכולל שיחולק מרווחי קרן העושר ייקבע רק בהמשך. במרץ 2025 בדיונים בכנסת הבהירה יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק כי העברות כספים למטרות של גופים כאלה אינן חלק ממטרות החוק, וכי קרן העושר לא נועדה להפניות של כספים קואליציוניים. אלא שהייעוץ המשפטי של האוצר נתן הכשר לכך והחקיקה עברה בכנסת. כעת הסכומים יזנקו. ההחלטה מוצעת במסגרת תקציב המדינה ל-2026 והיא תגיע בהמשך לאישור הכנסת. ההחלטה הזאת היא חלק משורת החלטות ממשלה שהתקבלו בליל התקציב בחמישי שעבר באיפול מוחלט, בלי שהופצו לציבור או לשרים לפני הדיון, כך שלא התקיים כל דיון ציבורי לפני שחברי הממשלה אישרו את הצעדים האלה. במסגרת זה התקבלו החלטות על הסטות תקציבים קואליציוניים, תוכנית חומש בסך 3 מיליארד שקל לשטחים, הטבות מס שעשויים להגיע לרשויות שראשיהן מקורבים פוליטית לקואליציה והקצאת כסף לאזורי עדיפות לאומית שהקריטריונים לה טרם נקבעו. בלשכת שר האוצר סירבו להגיב. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גידי וייץ, מ׳הארץ׳ מדווח היום שעו"ד רם כספי ז"ל, שתכנן את חנינות קו 300 ב-1986 שאפשרו לבכירי שב"כ להימלט מחקירה פלילית מטעמים ביטחוניים, יזם לפני מותו הצעה דומה לנשיא הרצוג הבן עבור בנימין נתניהו. ההצעה הייתה להעניק לנתניהו חנינה מרחיקת לכת (ללא דרישה להודאה באשמה) בתמורה לפרישתו מהחיים הפוליטיים, הקדמת בחירות, הקמת ועדת חקירה למחדל 7 באוקטובר והקפאת ההפיכה המשטרית. ככה מתאר וויץ דמיונו המופלג של המנוח ״מעמד מתן החנינה יתקיים בבית הנשיא, ובסופו תתכנס הממשלה במשכן כדי לאשר את הקדמת הבחירות והקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר (שהרכבה ייקבע "בהסכמה רחבה"). ההפיכה המשטרית תוקפא, ההתנכלות לגלי בהרב־מיארה תיפסק, הקשר בין יריב לוין ליצחק עמית יחודש וייבחרו ארבעת השופטים החסרים לבית המשפט העליון. אם תצוץ מחלוקת בין לוין לעמית על זהות השופטים, הרצוג יוכל לתווך ביניהם.״ כן, ההמשלה תתכנס לאשר את הקדמת הבחירות. צמרמורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו בתסריט הפנוזיונרי הזה, הלופ-הול הוא שהממשלה תכריז על בחירות אחרי הכרזת החנינה. זה צריך להיות בסדר הפוך, אחרת זה לא יקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה אינה מוסמכת להכריז על בחירות. ראש הממשלה מוסמך לפזר את הכנסת, בהסכמת הנשיא, אבל גם אז הכנסת לא מתפזרת אם היא בוחרת להביע אמון בממשלה אחרת בראשות ראש ממשל אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור """ חשיפה: מקורבי הנשיא יצחק הרצוג גיבשו חוות דעת משפטית סודית בעבורו, שנועדה לאפשר חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו טרם הגשת כתב האישום נגדו. לפי מקורבו לשעבר של הרצוג, כבר אז התקיימה בין הצדדים הבנה סביב האפשרות לחנינה – עוד בזמן המרוץ לנשיאות. בבית הנשיא הכחישו את הדברים: "מעולם לא הייתה הסכמה, הבנה או הכרה בין הנשיא לראש הממשלה". בשנת 2019, רגע לפני שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט הכריז על כתב האישום נגד ראש הממשלה, שימש הרצוג כיו"ר הסוכנות היהודית ופניו כבר היו לנשיאות. באותה עת הוא פנה גם לנשיא המכהן ראובן ריבלין וגם לנתניהו בניסיון להתניע מתווה שלפיו נתניהו יקבל חנינה – בתמורה לפרישה מהחיים הפוליטיים. המגעים נוהלו אז בידי מקורבו של הרצוג, איש העסקים מוטי סנדר, שהזמין חוות דעת משפטית מהעו"ד הבכיר אייל רוזובסקי. חוות הדעת נועדה להכשיר משפטית את בקשת החנינה שתיבחן אצל הרצוג והתבססה בעיקר על פרשת קו 300, במסגרתה נתן נשיאה ה-6 של המדינה ואביו של הנשיא הנוכחי, חנינה למעורבים. "קיימת תמיכה ברורה בסמכויות הנשיא להעניק חנינה מוקדמת בפסקי דין של בית המשפט העליון", נכתב במסמך. המסקנה שעלתה מחוות הדעת היא ש"לצורך מתן חנינה מוקדמת במקרה פוליטי נחוצים בפועל הסכמה ושיתוף פעולה של הגורמים המשפטיים ובראשם היועץ המשפטי לממשלה". במסמך נטען כי "החלטת הנשיא חייבת להיות נחרצת", ונקבע שההכרעה הסופית תהיה נתונה לבסוף בידי בג"ץ: "צפוי שהרכב סביר יאשר החלטה ברורה של הנשיא. נוסח החנינה ונוסח תמיכת היועמ"ש חשובים". ערב סגירת הרשימות לבחירות לנשיאות המדינה, פנה הפעיל הפוליטי לשעבר אלדד יניב באמצעות עורך הדין גלעד ברטל, ליועץ המשפטי לממשלה וליועצת המשפטית של הכנסת במסמך שכותרו "חשש לביצוע עבירות של טוהר המידות לכהונת נשיא המדינה. יניב ביקש מהם לבחון את חוות הדעת המשפטית החשד שזו מהווה ראייה לכוונתו של הרצוג באשר לסוגיה המשפטית של נתניהו באם יבחר לנשיא. פנייתו לא נענתה והרצוג נבחר לנשיאה ה-11 של מדינת ישראל. אז ריחפה השאלה במערכת הפוליטית מדוע הליכוד לא מציב מועמד מטעמו מולו. הצעת חברי ליכוד להריץ את מרים פרץ, כלת פרס ישראל, לא זכתה לתמיכתו של נתניהו. מקורבו של הרצוג לשעבר טען ש"תמיכתו ביוזמה, למרות החנינה, לא הייתה עניינית – אלא הכנה לדיל עם נתניהו". הוא הדגיש: "הדיל בין השניים הוא מהלך פוליטי ולא משפטי, אבל חוות הדעת שהוזמנה מעו"ד רציני מראה על הכוונה הממשית שהדבר ייצא אל הפועל – מכשירה את האירוע". ומתוך כך החשש הוא שתמיכתו של הרצוג ביוזמה, עוד בזמן המרוץ לנשיאות, נועדה להכין את הקרקע לדיל – תמיכה בנשיאות תמורת תמיכה בחנינה. יו"ר התנועה למען איכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, אמר בתגובה לחשיפה: "חוות הדעת היא חמורה מאוד. היא רעידת אדמה. זו הוכחה שיש לנו כאן נשיא שמעורב בדיל מושחת של חסינות תמורת נשיאות. שיחייב חקירה פלילית באירוע. שגם יחייב הפסקת כל הליך מתן החנינה לנתניהו". """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרסום בהארץ """ מקורב להרצוג איים: אם תיכנע לנתניהו בעניין החנינה, אפרסם מידע על הקשר ביניכם. לדברי איש העסקים מוטי סנדר, שתיווך במגעים בין נתניהו להרצוג בנוגע להקמת ממשלת אחדות, ידוע לו על הבנה מוקדמת בסוגיית החנינה בין השניים – שהנשיא מכחיש בתוקף את קיומה. בניסיון ליישר את ההדורים, בעת האחרונה היו שיחות בין מקורבים להרצוג ולסנדר. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות של טירונים - לאיים על מכונת הרעל ש''אם ככה וככה אגלה בעתיד ככה וככה''. זה כמו להודיע שלושה ימים לפני כן שאתה עומד לפתוח במלחמה. מכונת הרעל מיד מתלבשת עליו, ומתחילה ''לפשר'', לאיים במקלות ולהציע גזרים עד שיגיעו לעמק השווה ותמורת אתנן מספיק (או מקל מספיק גדול) יוסר האיום מהנשיא ומבן בריתו בממשלה. אם יש סקס אחר - הביאוהו לכאן. זה המעשה הראוי מבחינה ציבורית, חברתית ופוליטית. אם היה שם שוחד ומעשים מסריחים - הבא אותם לאוויר העולם. לאיים לא יעזור - לא מאיימים על יונה כידוע, ומדובר פה ביונים הגדולות ביותר שהיו כאן וכוחן פי מאה משל מקורב כזה או אחר. ובקיצור - מי שמביא סכין (ועוד וירטואלית) לקרב אקדחים, אנחנו כבר יודעים מה תהיה התוצאה. (ומי שמביא סכין לקרב אקדחים אחרי שכבר ראה חמישה מקרים כאלה, כבר ראוי לפרס דרווין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיחות הן עם המקורבים כי הרצוג עצמו שומר על זכות השתיקה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |