פורסמו הערכות לגבי מסקנות ועדת רבינוביץ' 977
העיתון "ידיעות אחרונות" פרסם הבוקר הערכות לגבי ההמלצות לרפורמה במס שתופענה במסקנות ועדת רבינוביץ'. מסקנות הוועדה אמורות להתפרסם רשמית בעוד כשלושה שבועות.

ע"פ העיתון, הרפורמה תכלול מיסוי על הבורסה - בצורת מס מדורג על רווחים (ללא מס עד 20 אלף ש"ח רווח שנתי; 15% עד 25% על רווחים גבוהים יותר) או לחלופין, מס מחזור. מס המחזור יהיה בצורה של אחוז אחד על כל מכירה או קניה, או מס גבוה יותר שיוטל על מכירה בלבד. הוועדה בקשה מהבנקים חוות דעת על יכולתם לגבות מס בכל אחת משתי החלופות האמורות.

על פקדונות בבנקים יוטל מס בשיעור של 10% מהריבית.

יבוטלו חלק מההקלות הגאוגרפיות (ישובי קו העימות, הגליל, הנגב וההתנחלויות), ותבוטל הקלת המס על עבודה במשמרות. כמו כן יגבה מס הכנסה על הכנסה בחו"ל, בניכוי המס ששולם בחו"ל. עם זאת נראה שעל הכנסה בחו"ל תהיה תקרת מס של 25% בלבד.

בניגוד להמלצות ועדת בן־בסט שפורסמו לפני כשנתיים, לא יוטל מס על ירושה, עזבונות, מתנות, קרנות השתלמות וזכיה בהגרלות; לא יוטל מס שבח על מכירת דירות מגורים (המלצות ועדת רבינוביץ' הראשונה, שכבר נכנסו לתוקף, הקלו במס הרכישה על דירות מגורים).

טרם נתקבלה החלטה לגבי מיסוי רווחים מקופות גמל ומהשכרת דירות למגורים.

כדי להמנע מהגדלת נטל המס, יוגדלו המרווחים בין מדרגות המס של מס ההכנסה. כך למשל, מי ששכרו 5000 ש"ח ברוטו יהנה מהקלה של כ- 200 ש"ח במס ההכנסה; מי ששכרו 20 אלף ש"ח יהנה מהקלה של כאלף ש"ח.

יו"ר הוועדה, רואה החשבון יאיר רבינוביץ', טען בעבר כי המיסים החדשים יכנסו לתוקף בינואר 2003, וכי לא יחולו רטרואקטיבית.
קישורים
Ynet
המלצות ועדת רבינוביץ' הראשונה ב- Ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מס על הכנסה מהשכרת דירה 68252
-- יגולגל מיד על השוכרים, ולא על המשכירים. התוצאה: עליה מהירה במכירי השכירות, שמהווים חלק נכבד מהמדד החודשי -> עליה במדד.

לעומת זאת, מס על הבורסה ללא מס על השכרת דירות -> התשואה מהשכרת דירה הופכת אטרקטיבית יותר -> דירות "להשקעה" (קרי, דירות ישנות במקומות מסוימים) הופכות השקעה משתלמת -> מכירי דירות יד שניה יעלו -> (אולי) הוצאת שוק הנדל"ן מהמשבר בו הוא שרוי.

ועדת רבינוביץ' הראשונה ניסתה להעיר את שוק הנדל"ן ע"י הקלות במיסים. אני מאוד מקווה שזו השניה תמשיך באותו הכיוון.
מס על הכנסה מהשכרת דירה 68269
לא הבנתי. מה הקשר בין מס על הבורסה למיסי שכר דירה?
מס על הכנסה מהשכרת דירה 68271
מס על הבורסה מקטין את התשואה הריאלית על רווחים בבורסה. אם התשואה הריאלית על רווחים מהשכרת דירות לא תקטן במקביל, האטרקטיביות של רווחים מהשכרה תעלה, יחסית.
אתה בטוח ששוק הנדל"ן מצוי במשבר? 68273
אם נבחן זאת בפרספקטיבה כלל עולמית, מסתבר שדירה בתל-אביב עולה כמו דירה דומה במנהטן(!).
באופן בסיסי, נדמה לי שמחירי הדירות בתל-אביב ובמנהטן אמור להיות פונקציה של כוח הקניה המקומי, בהנחה שמנהטן לאמריקאים זה כמו תל-אביב לישראלים.
התל"ג לנפש בישראל הוא פחות מ20 אלף דולר, ובארה"ב יותר מ30 אלף דולר. אם כך, דירה בתל-אביב אמורה לעלות פחות משני-שלישים מדירה במנהטן.

מדוע אם כך מחירי הדירות בישראל הם כה גבוהים ביחס לכוח הקניה המקומי?
אני משער שהגורם המכריע ביותר בעניין זה הוא היותה של מדינה ישראל מדינת הגירה. תוך 50 שנה עלה מספר התושבים מחצי מליון ל6 מליון, ולכן הביקוש לדירות היה כל הזמן גבוהה.

הגורם הזה של ההגירה, נראה לי נחלש מאוד אם לא פסק. גם לא נראה לי שהוא צפוי להתחדש, בהנחה שאין הרבה יהודים במדינות נחשלות (שהרי, ממדינות מערביות לא יהגרו, גם לא מפני האנטישניות בצרפת).

כתוצאה מכל זה, מחירי הדירות בישראל אמורים להיות במגמת ירידה, ולהתייצב איפה שהוא בהתאם לכוח הקניה המקומי. כרישי הנדל"ן בישראל מנסים לשמור על מחירים גבוהים באמצעות אי-הפשרת קרקעות לבניה, אולם לא נראה לי שניתן לעצור את המגמה.
Ugh 68282
''מחירי'' דירות, לא ''מכירי'', כמובן.
עוד משהו: 68286
בזמנו כדיברו על משכנתה מוכרת כהוצאה לצרכי מס הכנסה, גם אני ניסיתי לטעון שכל הרווח יגולגל מיד לכיסם של הקבלנים.

תגובה 19568

אולם, רן בר-זיק טען שתמיד העוגה בכל זאת מתחלק איכשהו בין המציעים למבקשים. את זאת הוא לא יכל היה להסביר, כיוון שלדבריו מדובר בכלכלה מתקדמת מדי לפורום זה.
ועוד... 68295
למה בכלל אתה מקווה שמישהו יעיר את שוק הנדלן, אבא שלך קבלן?
איך זה אמור לעזור לאזרח הממוצע? ההיגיון שלי אומר ההיפך. ככל שמחירי הדירות יורדים, כך עולה רמת החיים של האזרח הממוצע, כי הוא יכל להרשות לעצמו לרכוש דירה טובה יותר. הרי זה אלף בית של כלכלת שוק, לא?

וגם עבור מי שקנה בעבר דירה ביוקר, ולכאורה הפסיד כסף כי ערך הדירה שלו ירד, במחשבה שניה, הפרש הריאלי בין הדירה שלו לדירה טובה יותר הצטמצם. כלומר היום הוא יכל למכור את דירתו ולרכוש דירה טובה יותר ביתר קלות.
ועוד... 68297
אם לקבלנים לא יהיה כסף, הם יקנו פחות לחם, ואז לאופה לא יהיה כסף לקנות נעליים, ולסנדלר לא יהיה כסף לקנות בגדים, ולחייט לא יהיה כסף לקנות דירה...
ועוד... 68301
הקבלנים הם מיעוט זעיר באוכלוסיה. כמה לחם הם כבר קונים?
אם לעומת זאת, רוב האוכלוסיה יוכלו להשקיע פחות בקניית דירה, הם יקנו יותר לחם, ואז לאופה יהיה כסף לקנות יותר נעליים, ולסנדלר יהיה יותר כסף לקנות בגדים, ולחייט יהיה יותר כסף לקנות דירה...
ועוד... 68304
הם קונים בכמה שיש להם (שזה מחירי הדירות), וזה לא רק הקבלנים, זה גם הפועלים, יצרני חומרי הבניין, המתווכים הבנקאים, פקידי הממשלה, עורכי הדין, מהנדסי הבניין, ארכיטקטים ואדריכלים וכל החברה האלה.
ועוד... 68306
שכחת את מתווכי הדירות.
ועוד... 68305
אבא שלי לא קבלן, אבל נדמה לי שהקפאון הנ"ל הוא אחד הגורמים למצב הכלכלי הגרוע (לא היחיד; לא מרכזי; אחד הגורמים).
ועוד... 68316
מבחינה מסויימת אני דווקא מרוצה מהעניין:
שרון כבר הוכיח פעמים רבות בעבר אדישות מוחלטת (במקרה הטוב) לשיקולי תכנון ובנייה.
קיפאון בשוק הנדל"ן פוגע ביכולת היזמים והקבלנים לקדם יוזמות בנייה שערורייתיות, שכן הדבר לא ממש משתלם כרגע. הדבר מהווה מעין משקל נגד לתוכניות הבנייה הגדולות של שרון וליברמן. (תוכניות שברובן נמצאות למעשה בהקפאה כתוצאה מהמשבר הכלכלי - בטחוני), ויש לקוות שעד להתאוששות שוק הנדל"ן יהיו קובעי מדיניות תכנון ובנייה יותר אחראים.
ועוד... 68332
ואולי המצב הכלכלי הגרוע ומחירי הדירות הנמוכים הן תופעות בלתי קשורות שבאופן מקרי מתרחשות סימולטנית?

למשל, ב- 1995 מחירי הדירות היו גבוהים והמצב הכלכלי גרוע. לעומת זאת, ב- 1968 המחירים היו גבוהים והכלכלה פרחה.
ועוד... 68382
אולי. בכל מקרה, הטענה העיקרית שלי היתה נגד מיסוי שכ''ד, שיתגולל (אולי חלקית, לדעתי כמעט במלואו) על מחירי השכירות, ויוביל לעליה מיותרת במדד המחירים.
ועוד... 68394
השאלה היא איזה חלק מההוצאה בגין המס יצליחו בעלי הדירות "לגלגל" על השוכרים. ניתן לטעון, למשל, שדווקא במצב הכלכלי הנוכחי הם יאלצו לספוג חלק גדול מהמס, כי לדיירים אין אמצעים לשלם יותר. צריך גם להביא בחשבון שרבים מבני ה- 20 פלוס פשוט יחזרו לגור אצל ההורים אם שכר הדירה יעלה יותר מדי.
כן, אדוני השר 68496
הקומדיה הבריטית האלמותית הזו, היא התיאור המדויק כיצד פועלים המנגנונים הנסתרים של הביורוקרטיה הממשלתית האנגלית. אין צורך בכרוניקה עיתונאית או ספרי סוציולוגיה או הסטוריה, רק לצפות בפרק המתאים, אפילו אולי כתחליף לתאורית בלבן.

למי שזוכר, הסדרה היתה עימות בלתי פוסק בין סיר האמפרי אפלבי (נייג'ל האוטורן), הסיביל סרוונט הנצחי מהמעמד הגבוה וחניך אוקסברידג', ובין ג'ים האקר (פול אדינגטון) השר לעניני אדמיניסטרציה, בוגר מערכת החינוך הממלכתית.

למשל, מהפרק "קיצוצים כלכליים" אפשר ללמוד דבר או שניים.

כשהשר האקר תוהה "כמה אנשים מועסקים במינסטריון שלנו, 3000? 2000?" עונה תת-השר הקבוע "ובכן, אררר... 23,000 איש". השר דורש מייד דו"ח מלא על מה שכל אחד עושה.

אחרי כמה ימים סיר האמפרי מגיש לו נייר לחתימה, ומסביר להאקר שזה האישור לתוספת 400 איש למצבת כוח האדם. כשהשר מתפוצץ, עונה לו האמפרי בקור רוח "אדוני השר, ביקשת באופן מפורש לערוך סקר כולל ומפורט"

השר מנסה למצוא בניני משרדים ממשלתיים כדי למכור אותם, אחד מהם הוא בניין לא מאויש. האמפרי מסביר שאי אפשר למכור אותו כי המרתף של הבניין מבוטן ואפשר להשתמש בבניין במקרה חרום. לתמיהתו של האקר הוא עונה ש"הממשלה לא נעצרת רק בגלל שכל המדינה נהרסה. השמדה כללית גרועה מספיק ולא צריך אנרכיה כדי להחמיר את המצב".

האמפרי מסביר לעוזר השר התמים, ברנרד, מדוע קיצוצים כלכליים הם תופעה מסוכנת "נניח שכולם יתחילו, בחוסר אחראיות, לחסוך כסף?" הוא ממשיך להסביר לברנרד המסכן "פוליטיקאים זקוקים לפעילות כתחליף להשגים".

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים