![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(מותר כבר לבכות, נכון?) בלי גוגל: מה היה שמו האמצעי של הארי ס. טרומן? |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בלי גוגל? אין לי מושג, אבל שמעתי פעם על מישהו שהאות האמצעית היתה סתם אות, ללא שם. מי? לא זוכר, ולא הרשית להשתמש בגוגל. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
Homer J. Simpson
|
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ממש לא. שמו האמצעי של הומר הוא JAY, כמו לנו. זה שהשם מבוטא כמו האות, זה משהו אחר. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לפי הגירסה המקובלת, שכנראה אף זכתה לתמיכה מצד טרומן עצמו, האות S היא אכן שמו האמצעי, שניתן לו כפשרה בין שמות סביו (טרומן היה הבן הבכור במשפחתו). לפי גירסה אחרת, טרומן הוסיף את ה-S במהלך פעילותו הפוליטית כדי להקנות נפח לשמו (ז"א בשביל הדאווין, בדומה לסיפור על המשקפיים-עם-מספר-אפס של דוד לוי בשנות השבעים). המצדדים בגירסה זו מביאים כראיה את מנהגו של טרומן להוסיף נקודה אחרי ה-S בחתימת שמו. ובארה"ב, כמו בארה"ב, הרי אי אפשר ללא תאוריות קונספירציה פיקנטיות. אחת הגירסאות טוענת שלשמו האמצעי היה צליל אדום מובהק (סרגי, או משהו בסגנון), ולכן טרומן כל כך התאמץ להצניעו. הנקודה בחתימה, או הסיפור על האות הבודדת, שכנראה התפרסם שנים לאחר תום כהונתו (חישבו על כך: נשיא מכהן בארה"ב שכו-לם יודעים כי שמו האמצעי מתחיל ב-S, אך איש אינו יודע מהו אותו שם), רק מחזקים (כמקובל...) את תאוריית הקשר. הקרדיט הולך לקורא נבוך (אנא קבל התנצלותי על קשיות הלב, אך במקרה הנכחי גוגל מוציא את כל הטעם מהשאלה), וכוכבית לנמרוד קפון. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
התגובה הנ''ל היא שלי, כמובן. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בלי גוגל ובלי ספרים: SOMETHING?
|
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |