![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אופס. שלחתי תגובה ולא ראיתי שגם אתה שלחת. נדמה לי שהתיאור של בן-אמוץ ובן-יהודה משתמש במילה בהקשר אירוני, הקיים באידיש במקרים רבים (מוישה גרויס, א-גיבר, שימשן דער גיבער). מזכרוני, האמירה משמשת גם כסוג של חוצץ בדיבור במשמעות "נו, נו" כמו במשפט: "תראה את המסכן הזה, נעבעך, עושה אלפיים לירות לחודש ולא מפסיק לקטר." |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מישהו, נדמה לי שזה לוי אשכול אך אני לא בטוח, קבע את המושג "שימשן דער נעבעך" כתיאור למדיניות הפוליטית הרצויה לישראל: מדינה הרבה יותר חזקה ממה שהיא מראה את עצמה כלפי העולם. זו בעצם החכמה המפ"אית במיטבה, עד שזה תורגם ל"יורים ובוכים" | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן לוי אשכול. אשכול אמר לעזר וייצמן שנסע לארה''ב לדיון בבקשות רכש של מטוסי קרב שיציג את עצמו כ''שמשון דער נעבעכדיקער''. וייצמן כתב את זה בספרו ''לך שמיים, לך ארץ''. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נו, לפחות הזכרון שלי קיבל מחמאה. רק סטייה אחת. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |