|
||||
|
||||
אין לי מושג מה היה אצלכם אבל קיסרי אמור להיות מקרה מאוד לא שכיח. למרבה הצער הוא שכיח יותר ממה שהיה יכול להיות לולא השתמשו כל כך הרבה באפידורל . אפידורל מגדיל שכיחות לידות התערבותיות (ואקום וקיסרי, למשל) כי הוא מונע מהיולדת לעזור לעצמה ללדת. |
|
||||
|
||||
איך הוא מונע מהיולדת לעזור לעצמה וכולי? |
|
||||
|
||||
הוא מונע תנועתיות. היולדת שבחרה לקבל אפידורל מחוברת לאינפוזיה ולמוניטור באופן קבוע. היא לא יכולה לרדת מהמיטה. שכיבה היא התנוחה הגרועה ביותר לקידום לידה. תנועות דרושות לזרוז הלידה, תורמות לירידת ראש העובר. איך מגיעים מכאן לקיסרי ? שעות רבות של לידה שלא התקדמה (ולא פלא) יכולות לגרור החלטה כזו. למרבה הצער, "רבות" זה מונח יחסי, שמושפע גם מהצפיפות בחדרי הלידה בבתי חולים מסוימים. במקרה הטוב, הלידה התקדמה, והגיע שלב צירי הלחץ. היולדת לא מרגישה אותם. לולא היה פלג גופה התחתון משותק - היא לא היתה יכולה להימנע מללחוץ. כעת, אינה חשה בצירים ולא בשום דבר מהמותניים ומטה, ומקבלת הוראה מהמילדת ללחוץ, ולוחצת בעיקר בשרירי הפנים... אם הלחיצות לא אפקטיביות, הן לא יזיזו את התינוק ותדרש יותר עזרה של הצוות הרפואי. עזרה כזאת עשויה להתחיל בחיתוך חיץ הנקביים ולהסתיים בואקום. אני לא בעד הוצאת האפידורל מחדרי הלידה. אבל הייתי רוצה שהבחירה בו (או בכל פרוצדורה וגישה) תעשה מתוך ידע. הערה אישית. עם כאבים של חולי אני מתמודדת גרוע. אצל רופא שיניים בוחרת הרדמה מקומית+גז צחוק. אני ממירה את הכאב והפחד בחצי שעה של התאוששות אחרי הטיפול. אבל ללידה הגעתי בריאה ואני רוצה להישאר כך. אני יודעת שיש הפוגות בין גלי הכאב, שאפשר להחלישם ע"י מגוון אמצעים לא פולשניים (נשימות, מקלחת, ווקליזציה, תנועות מעגליות ועוד). אני בוחרת לידה מהירה ככל האפשר, ללא חתך, עם תינוק עירני בסופה וכאב שהסתיים ברגע שהתינוק נולד. |
|
||||
|
||||
האם אפידורל משפיע על עירנות התינוק? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה לגבי אפידורל. אבל פטידין - משכך כאבים נפוץ נוסף - עלול ''לסמם'' את התינוק, ולהקשות על היניקה. |
|
||||
|
||||
ואני שמעתי שהפטידין הוא אח להרואין. |
|
||||
|
||||
בהחלט אח. אבל יש אחים ויש אחים, אתה יודע. למשל, האח של בן-ארצי המתאבדן הפוטנציאלי הוא סמולני ידוע. |
|
||||
|
||||
אני תמיד מתבלבל, איך קוראים לחומר שמזרז את הלידה? לא פיטידין? (אולי פיטוצין?). |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שקוראים לו ''תדחפי''. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שקראתי פעם שתינוקות שאימותיהם קיבלו אפידורל נולדים קצת יותר ישנוניים, או פחות עירניים, או משהו כזה. לא יודע אם זה טוב או רע, יכול להיות שזה דוקא עוזר להם לעבור את התהליך בצורה פחות טראומטית. |
|
||||
|
||||
בלידה טבעית התינוק נולד מאוד ערני ורגוע, והשעה הראשונה (בערך) לחייו מלאת קסם - מבטו ערני וסוקר, והוא מנסה באופן פעיל (ומצליח) לינוק. החלפת מבטים עם תינוק שזה עתה נולד היא חוויה שאין לי די מילים לתאר (יש לי בעצם, אבל אני חוששת שילעגו לרגשנותי :-( ). ליניקה המיידית השפעה פיזית רצויה גם על האם - האוקסיטוצין שמופרש במהלכה תורם גם לכיווץ הרחם. {במאמר מאוד מוסגר - נתקלתי אפילו בטענה, כי אם הילוד יונח מיד לאחר הלידה על בטן אמו, יצליח למשוך את עצמו אל הפטמה - הישג שבגיל זה אפשרי רק מיד לאחר הלידה. לא יודעת לגבי נכונותה - בכל תאורי הלידה בהם נתקלתי, אם התינוק הונח על בטן אמו - תמיד הועבר די מיידית לזרועות אמו או אדם אחר, לפני שהיתה לו הזדמנות להוכיח את הנ"ל.} לאחר תום שעת הערנות הראשונית - התינוק שוקע בשינה, סביר להניח שנח ממאמץ הגעתו לעולם. |
|
||||
|
||||
אומרים שאפידורל לא מגיע למחזור הדם של התינוק. אבל מצד שני, תינוקות שאמם קיבלה אפידורל בלידה יוצאים ''עצלנים'' יותר מן הרחם ומתקשים לינוק. אולי יש השפעה כלשהי על הרפלקסים. אגב, פעולת ההנקה מייד לאחר הלידה מסייעת בכיווץ הרחם והוצאת השיליה. ואם התינוק לא יונק בגלל אפידורל, יש צורך לתת עוד פיטוצין (שמדמה פעולת צירים) כדי להוציא את השיליה. סם על סם. |
|
||||
|
||||
פכים קטנים מניתוח קיסרי: http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?סיפור_הלי... ולעומת זאת, לידת בית (בקיבוץ) בשידור חי, ארוכה ושלווה: http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?יולדים_בב... (נדמה לי שהלינק "נפסק" באמצע בגלל האותיות העבריות. אפשר להעתיק את כולו לשורת הכתובת בדפדפן, וזה עובד). |
|
||||
|
||||
קראתי רק את סיפורה של קרן "לא עשיתי אבל ראיתי פעם איך תופרים" שמש. אכן, סיבה נהדרת לא להזדקק לרופאים. חבל שהיא התנדבה לעשות את הניתוח האלקטיבי הזה. טיפשות, בחיי, רק לא ליפול לידיים שלהם. חבל שהיא לא קמה והלכה משם! שיהיה ברור- אני גם לא אוהב התערבויות רפואיות *לא לצורך* , במיוחד אם יש חשש לגבי המקצועיות של הרופא, אבל ניתוח קיסרי זה לא משהו שיש הרבה ברירה לגביו. הטענה "אולי בלידה טבעית לא היה כלל צורך בניתוח" היא בלתי ניתנת לאישוש, ולכן אשמח אם הקהל לא יעלה אותה. |
|
||||
|
||||
לא מסכימה איתך שלא ניתן לאשש את הטענה. את הטענה כמובן לא ניתן לבדוק על אותה אישה באותה לידה, אך ניתן להשוות בין סטטיסטיקות לידות קיסרי במדינות שגישותיהן הכלליות ללידה שונות, אך תנאי מערכת הבריאות דומים. למשל ארה''ב (מאוד התערבותי) לעומת הולנד ( פרו לידות בית). |
|
||||
|
||||
לבדוק מה? כמה לידות ביתיות הסתימו בקיסרי מול כמה לידות בבית-חולים שהסתימו בקיסרי? ואם ידוע לך שההריון מעט מסובך ושיש סיכוי שיצטרכו קיסרי, סביר שתלכ[י] לבית חולים, לא? זה מטה את התוצאות. בכל אופן, אם יש לך מספרים, תביא[י] ונראה. |
|
||||
|
||||
לפי הנתונים פה, 5 לידות מתוך 105 לידות ביתיות בישראל, הסתיימו בבית החולים (לא ידוע אם נדרש קיסרי). ה-15.9% מתוך לידות ביתיות *מתוכננות* שמוזכרים במחקר האמריקני הם לדעתי רק 8.2% (במהלך הלידה). אם המיילדת מחליטה לפני מעשה שעדיף להגיע לבית החולים, מדובר בשיקול דעת אחראי ולא בסיבוך. די שיתגלה שבוע לפני הלידה הביתית המתוכננת שהתינוק מונח במצג עכוז, וכבר זו סיבה טובה לעבור לבי"ח. אגב, למען ההגינות, הנתונים של סיכון בלידות בית תמיד יהיו מוטים מעט לטובת לידות הבית - כיוון שהמיילדות לא "מאשרות" כל לידה. סכרת הריון, הריון מרובה עוברים וכיוצא באלה, בד"כ לא יזכו ללידה ביתית מלכתחילה. כך שהלידות שכן מתקיימות בבית הן של נשים בריאות בעלות הריון תקין ושום סיבוכים. גם לידה טבעית שנייה לאחר ניתוח קיסרי היא נושא שלא כל מיילדת ששה להתמודדת איתו. |
|
||||
|
||||
ככה זה נקרא? חשבתי שזה שם של סרט פורנו. |
|
||||
|
||||
פה יש עוד נתונים רבים ושונים: "סריקת הספרות המקצועית שעסקה במרכזי לידה (31) השוותה מספר שיעורי ההתערבויות המיילדותיות שבמחקר האמריקאי הלאומי על מרכזי לידה עם שיעורי ההתערבויות המיילדותיות במדינה אחת (אילינוי). במרכזי לידה, 99% מהלידות היו לידות נרתיקיות ספונטניות. זאת בהשוואה ל-55% בלידות בבתי-חולים. בפחות מ-4% מהלידות במרכזי הלידה נעשה זירוז תרופתי או באמצעות פקיעת הקרום השלייתי ו/או אוקסיטוסין. זאת בהשוואה ל-40% מהלידות בבתי חולים. ניטור עוברי אלקטרוני נעשה ב-8% מהלידות במרכזי לידה וב-95% מהלידות בבתי החולים. הרדמה מקומית או מלאה (כולל חסם אפידורלי) בוצע ב-13% מהלידות במרכזי הלידה וב-42% מהלידות בבתי החולים. לידה נרתיקית כירורגית (מלקחיים או ואקום) בוצעה בפחות מ-1% בלידות במרכזי לידה וב-10% מהלידות בבתי החולים. ניתוח קיסרי בוצע בפחות מ-5% מהלידות במרכזי לידה וב-21% מהלידות בבתי החולים". |
|
||||
|
||||
לא מצאתי את הפסקה הזאת, אולי זה בחלק השני שלא הסכים להפתח. בכל אופן אני מסכים לגמרי ש45% של לידות לא ספונטניות זה מחריד. אני מתאר לעצמי שפרומילי התמותה הם דומים? כנראה שאת צודקת שמשהו לא בריא קורה במחלקות יולדות בבתי חולים. |
|
||||
|
||||
"לבדוק מה? כמה לידות ביתיות הסתימו בקיסרי מול כמה לידות בבית-חולים שהסתימו בקיסרי?" לא. לבדוק שיעור הלידות בקיסרי במדינה X מול שיעור הלידות בקיסרי במדינה Y, כאשר X ו-Y שונות בגישתן הכללית ל"איך רצוי ללדת". התחלתי לחפש נתונים, אבל ברקת חפשנית הרבה יותר טובה, וכבר הביאה את הנתונים שאליהם התכוונתי - אמנם לא מדינה מול מדינה אלא סוג מוסד (מרכזי לידה) מול סוג מוסד (בתי חולים). זה סוג הנתונים שלדעתי מאששים את מה שטענת שלא ניתן לאשש. |
|
||||
|
||||
מהם מרכזי לידה, והאם בארץ יש כאלה? |
|
||||
|
||||
לא. מנסים להקים כאלה כבר זמן מה. |
|
||||
|
||||
הלוואי שהיו בארץ. מדובר בקליניקות/בתי יולדות המנוהלים בגישה מיילדותית בניגוד לגישה רופאית. גישה מיילדותית = שיתוף היולדת, התייחסות לרצונותיה ובחירותיה, הן בתכנון הלידה הרצויה מראש, והן במהלך הלידה. זה לא מחייב לידה טבעית (אפשר לבחור בכל אמצעי האילחוש), זה כן מעודד רכישת מודעות וידע. גישה רופאית = ניהול הלידה כארוע עם פוטנציאל להסתבכות (ומכאן - פתיחת וריד ליתר ביטחון, למשל), התייחסות ליולדת כחולה שיש לטפל בה (ניקוב שק מי השפיר כדי לזרז, מתן חומרי זרוז וכד' ) השגת מירב האינדיקציות על התקדמות מצבה (ניטור פנימי וחיצוני), גישה כללית שהידע הוא בידי איש המקצוע ולפיכך הוא שיחליט. בארץ חדרי הלידה מנוהלים בגישה רופאית. יש יוצאי דופן - מיילדות מסוימות שאם "נופלים" עליהן מגמישות את הפרוטוקול. יש גם בתי חולים שמצהירים על חדר לידה מסוים או על מיילדות מסויימות כמיועדים ללידה טבעית. הצהרות אלו לא תמיד עומדות במבחן המציאות. שרות מיילדות פרטיות ותומכות לידה (דוּלות) פרטיות קיים בכמה בתי חולים. דרך פעולתן בפועל תלויה בפרוטוקול של אותו בית חולים. בתחילת 2001 נסגר בי"ח משגב לדך, היחיד שהגישה המיילדותית היתה המוטו שלו. במקביל לסגירתו (ולא במקרה, לדעתי) נוסדה תנועת "נשים קוראות ללדת - למען חופש בחירה בלידה". אני מקווה שפעילותה תוביל גם להקמת מרכזי לידה. |
|
||||
|
||||
בחודשים האחרונים הוקמו שני מרכזי לידה - אחד בתל השומר ואחד בבי''ח לניאדו אם אינני טועה. |
|
||||
|
||||
ומה שלום הפלוס? |
|
||||
|
||||
מתנמנם, תודה. ברגיל הוא יונק מדופלם ומאושר באופן כללי. |
|
||||
|
||||
יופי, טוב מאוד, ככה צריך. בטח עוד מעט שכ''ג יספק לנו איזושהי תובנה מאירת עיניים בנושא היניקה. |
|
||||
|
||||
רק לצורך הפרוטוקול : טענתי שבמקרה *ההוא* אי אפשר היה לאשש. |
|
||||
|
||||
נכון, אי אפשר לטעון שבלידה טבעית היא לא היתה מגיעה לקיסרי (בסיפור שלה גם לא מוזכרת הסיבה לקיסרי). מצד שני, כפי שציינה האלמונית, אפשר לבדוק סטטיסטיקות של קיסרי או התערבויות חירום אחרות ולראות שהן מתאימות יותר למדיניות ביה"ח ופחות לצרכים "אמיתיים". לפי הסיפורים שקראתי, לו אורתופד או רופא שיניים היו מתנהגים לחוליהם כפי שרופאים מיילדים מתנהגים ליולדות, כבר היו מצטברות נגדם כמה תביעות ענק. אבל הנשים היולדות שותקות, ולדעתי משתי סיבות: 1. לידה, גם לידה קלה, נתפסת כאירוע רפואי מובהק. זה נתפס כשגרתי שנותנים זריקות, מחברים אינפוזיה ומבצעים חיתוכים - בעוד שהיה אפשר לצמצם את ההתערבויות האלה למינימום, אילו המערכת לא היתה לוחצת לסיים לידה תוך כך-וכך זמן. 2. מי יעז להתווכח עם הרופא כאשר נוצר הרושם שחייו של התינוק על הכף? בהיעדר ידע מספק, האשה תסכים לכל דרישה של הרופא, גם אם הדרישה נובעת מנהלי בית החולים (למשל חיתוך חייץ בכל לידה ראשונה, בלי קשר למידת הצורך בו, או קשירה למוניטור בשכיבה במשך 20 דקות, כשאפשר להסתפק באולטרא סאונד/דופלר, ולתת ליולדת לנוע במשך זמן זה ולהקל על הכאב). 3. וכמובן, העובדה שאנו חיים במדינה סוציאליסטית 1 אין בה כדי לסייע. 1 אני סתם מקדימה תרופה למכה. |
|
||||
|
||||
הסיפור הספציפי של גברת אור הוא באמת לא בסדר- רופאים שלא רוחצים ידיים ושאינם מנוסים ( אני אומר את זה ללא ציניות), אבל אני לא חושב שזאת הנורמה (אם לצטט את נעמי שמר(?) בפיה של חווה אלברשטיין - ובכל זאת נולדים כאן ילדים-דים-דים), לא במחלקת יולדות ולא בשום מחלקה. כמובן שבמערכת מופרטת, אישה לא היתה פוחדת להתווכח עם רופא, שחייב להתחרות מול רופאים אחרים. |
|
||||
|
||||
אה... זו היתה הלצה, לגבי החברה הסוציאליסטית. אני לא חושבת שבאמצע כאבי הלידה והבלגן של חדר יולדות באמת עולה העניין של מערכת מופרטת. גם היום, יולדת יכולה לבחור בכל בי"ח בארץ שנראה לה ממטולה ועד אילת. הבעיה היא שביה"ח נערכים לתחרות הזו במקומות הלא נכונים - משקיעים יותר בחדרי לידה מפוארים ופחות בהתחשבות ביולדת ובתינוק 1. מה שכן אפשר לעשות, מלכתחילה, הוא להכין תוכנית לידה - לבדוק שהיא לא חורגת יותר מדי מנהלי ביה"ח הספציפי - להעלות אותה על הכתב ולקוות לטוב. http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?תוכנית_לי... (מצטערת, אני עדיין לא יודעת איך הופכים את הלינק לקריא). 1 אם כבר נכנסים לזה, גם התינוקיות שקיימות בבתי החולים נראות לי כגיהנום קטן - עד לפני שעה התינוק היה ברחם המוגן והחשוך, אח"כ שמו אותו על אמו לזמן קצר ומשם מעבירים אותו לכמה שעות טובות לחדר מואר בחוזקה, רועש וללא מגע אוהב של דמות בוגרת. אף אחד לא היה חולם להשאיר ילד בן שנה או בן חמש לבדו בתנאים כאלה, אבל משום מה תינוק בן יומו - אפשר גם אפשר. |
|
||||
|
||||
גם אני ניסיתי להתלוצץ, באותו קו מחשבה, לא הלך. |
|
||||
|
||||
התינוקיות, פחות משהן מסייעות לבתי החולים, מסייעות לאמהות. אשה לאחר לידה היא אשה שעברה חוויה מתישה. יתרה מכך: רוב הסיכויים הם שבשבועות ובחודשים הקרובים היא לא תסבול מעודף שעות שינה או אפילו עודף מנוחה. מכאן ואילך השאלה הנשאלת היא באיזה מחלקת יולדות יודעים יותר טוב מהאמא ומהיילוד (שניהם יחד וכל אחד לחוד) מה טוב להם, באיזה תינוקיה תנאי העבודה של הצוות הם אלו המכתיבים את הנהלים, ולעומת זאת באיזה תינוקיה קשובים לצרכים ולרצונות של האם והיילוד. (נהריה כבר אמרתי?) |
|
||||
|
||||
לפי ראייתי, אשה לאחר לידה היא אשה שהביאה ילד לעולם מרצונה, ולוקחת על עצמה לטפל בו. דווקא בשעות הקריטיות האלה עבורו היא תרחיק אותו מעליה? לי נראה שתינוק יירגע הכי טוב בזרועות אמו, גם אם היא נחה במיטתה. אם ייתנו לו לבכות שעות בתינוקייה, הוא יחזור לאמו עצבני וחשדן הרבה יותר מאשר בזמן שיצא מהרחם. שלא לדבר על קשר ההנקה שעלול "להתפספס" בשעות האלה, כי האחות בתינוקייה נתנה לילד בקבוק בניגוד לבקשת האם. וכל זה לא בא לומר שאסור לנשים לשים את תינוקיהן בתינוקייה. אבל מי שזה לא מתאים לה ומבקשת ביות מלא 1, מגלה שצוות האחיות לא שש לשתף פעולה. 1 ביות מלא = ביות מלא. לא שהייה עם התינוק רק עד עשר בערב ואח"כ החזרה לתינוקייה למשך הלילה. לא מסירה של התינוק לבדיקות שאורכות שש שעות מייד לאחר הלידה. |
|
||||
|
||||
אגב, אולי אני גיבורה גדולה כשאני מדברת כך ועדיין לא עברתי חוויית לידה. אני כמובן לא יודעת איך דברים יילכו במקרה שלי (חמסה פלוס פלוס), אבל די ברור לי מה הכיוון הרצוי ואשתדל להמשיך בו ככל שיינתן. |
|
||||
|
||||
לפחות לגבי ביות - אפשר להנות מכל האופציות יחדיו. את מבקשת ביות מלא (נו, בבי"ח שיש בו אופציה כזו, כמובן) ואם את מאלו שלא מצליחות להרדם כשהקטנצ'יק לידך 1 - את "מאפסנת" אותו בתינוקיה לשעתיים. 1 כי נוכחותו גורמת לך להיות מאושרת/ עצובה/ מודאגת/ מאוהבת/ בהיי/ בדאון/ מצחקקת ללא שליטה /בוכיה כנ"ל או מה שהכי סביר - הכל ביחד. |
|
||||
|
||||
אני מתחיל לההבין מה קאטו הרגיש. בנהריה הגישה היא שהאם קובעת. כל הבדיקות שלאחר הלידה נעשות בחדר הלידה בנוכחות האם. לאם הזכות לבחור האם (ומתי) היילוד ישהה בתינוקיה או במחיצתה. רוצה ביות מלא(1)? זכותה. הסתיגות אחת: הכותרת (הנגררת לאורך הפתיל) רלוונטית בהחלט. אני לא יודע איך בית החולים נוהג ביולדות אשר נראות לו כאילו הן אינן יודעות מה טוב להן. ___ (1) אני לא מכיר את המינוח, אבל אני מניח שהכוונה לשהית התינוק עם האם במשך כל זמן האישפוז שלאחר הלידה. |
|
||||
|
||||
קאטו? |
|
||||
|
||||
חדר היולדות בקרתגו? |
|
||||
|
||||
הבנתי, הבנתי. היה לכם טוב בנהריה, זה בית חולים נהדר. מה חבל שהעובדה הזאת לא רלוונטית עבור כל מי שגר מחיפה דרומה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אני מניח שהוא לא היחיד בארץ. אבל גם אם כן, יש לך מספיק זמן לשיעורי בית, כולל פגישות בבתי חולים וראיונות עם מועמדים פוטנציאליים, ובמהלך ראיון כזה, כאשר עולה תשובת הפלא "אי אפשר וזהו", זה המקום לשלוף את טיעון המחץ "אז למה בנהריה אפשר?" |
|
||||
|
||||
כי ככה. בכל ספר ישראלי על הריון ולידה יש טבלת השוואה בין בתי החולים השונים המפרטת את מדיניות ההתערבות בלידה בכל בי''ח. כשכבר יש נוהל, אפשר להתווכח עד מחר, אבל הנוהל לא ישתנה. מעבר לזה, יש בתי חולים שמאפשרים ביות מלא. אבל צריך להקפיד שהצוות יבין את הבקשה (כי הם נוטים לברירת המחדל הקולקטיבית), ולהקפיד שהמלווים בלידה יהיו אסרטיביים מספיק וילוו את התינוק לבדיקות בלי להיפרד ממנו. אפשרות נוספת, אם האם והתינוק מרגישים טוב, היא לחתום על כל הטפסים ולהשתחרר הביתה מייד לאחר הלידה, בלי שהתינוק יצטרך ''להתאשפז''. |
|
||||
|
||||
ברקת, לא כדאי לחתום על הטפסים ולהשתחרר מיד הביתה. אני מקווה שאת *זה* את לא אומרת ברצינות. תינוק שרק נולד, ביומיים שלושה הראשונים לחייו - רצוי שיהיה בסביבה בה יש רופא זמין, בה יש מ... ממ... (שיעול מבוהל, ממך, לא מהבריאות של התינוק - ) מממ... מתקן חמצן זמין (כן, חמסה חמסה, הכל יהיה מאה אחוז, הכל יהיה *אלף אחוז*, אני בטוחה, אבל פה ושם קורה שצריך, גם עם תינוק בריא לגמרי. ראיתי פעם). את תאהבי אותו והוא יאהב אותך ויהיה ביניכם קשר נפלא, ויהיה גם קשר נפלא ומלא אושר ובטחון בינו לבין האנושות, החיים, העולם והיקום - גם אם יבלה את ראשית חייו במקום בו ניתן לקבל עזרה לכל מיני בעיות, גדולות כקטנות. מה לעשות, אנחנו לא מכירות אבל אני נחשפת בימים אלה להודעות שלך (הדי מייצגות, כך נדמה לי), ובאמצעות הריונך המתוקשר :-), גם ללינקים, בהם סיפורים יפים וגם ערימות לא קטנות של בולשיטולוגיה שלא תיאמן. ואינני יודעת איך לומר את זה בעדינות, אז אומר את זה בבוטות: אין צורך להתמסר כבתולה מאוהבת *לכל* השטיפת מוח, אפשר להסתפק בחלקים ממנה - החלקים הטובים. |
|
||||
|
||||
נימוק מזוית אחרת למה לא להשתחרר מייד: נניח שהשתחררת, ואת בבית, אם טריה עם ילד ראשון. הוא לא נחנק ושום דבר דרסטי כזה, אבל את לא בטוחה אם משהו כלשהו כן אמור להיות ככה או לא, והשעה היא אחרי חצות והחלטת ללכת לבי"ח. והיה ויחליטו לאשפז את בן היומיים שלך - הוא לא יאושפז במחלקת ילודים הסטרילית למדי, אלא במחלקת ילדים השופעת וירוסים וחיידקים. |
|
||||
|
||||
טוב, טוב, דודה :-( אני כבר אראה מה לעשות. ברור לי שיש משהו דורסני ומאוד לא נכון בשיטה הקיימת. כמה פרצות אוכל למצוא בה, כבר נראה. ואולי עד שיגיע התל"מ המיוחל כבר יקום מרכז לידה בישראל. אגב, מה נכנס מבחינתך ל"בולשיטולוגיה"? בואי נשמע מה הקווים האדומים שלך. |
|
||||
|
||||
עם "לידה" במקום Arrival. (כמובן שהשימוש שעשתה בו אביבה הוא מעוות במקצת, אבל זה מפני שהמוח שלה שטוף בפרולקטין) |
|
||||
|
||||
התכוונתי "ברקת". מעניין באיזה הורמון המוח *שלי* שטוף. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
estimated time of arrival
|
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כי התל''מ מפסיק להיות תל''מ ברגע שהוא מתרחש. |
|
||||
|
||||
תאריך לידה מצופה ? |
|
||||
|
||||
תאריך לידה משוער. |
|
||||
|
||||
1. האם את מעריכה שתזכי לשיבה טובה? 2. את מעדיפה בן או בת? אחרי שתעני על שתי השאלות, את מוזמנת להציץ כאן: http://www.scienceblog.com/community/article3493.htm... |
|
||||
|
||||
מעניין (אבל מה הקשר?). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי איך שתי השאלות ששאלת קשורות בתוכן המאמר (אלא אם כן אתה מצפה שהיא תענה שהיא מעדיפה בת, מפני שהבת תהיה מדענית יותר יצירתית, אבל הרי שאלת בן או בת לא תלויה בהעדפה שלה, עכשיו כשהיא בחודש שני או שלישי) |
|
||||
|
||||
לא ראיתי שברקת עצמה גם כן לא הבינה את הקשר, הייתי מוותר על התגובה. אבל זאת סיבה טובה לענות לשנינו. |
|
||||
|
||||
מי אמר שיש קשר? ראיתי משהו שבעיני היה שווה הפניה, וזהו. |
|
||||
|
||||
טוף, אם אין אז אין. לפי הניסוח שלך, זה נראה כאילו אתה אומר לה שקודם תענה (לעצמה, גם זה נראה כך) על שתי השאלות, ואז תקרא את המאמר ותראה שם שתי הפתעות גדולות בדיוק בשתי השאלות האלה. |
|
||||
|
||||
בדיוק! תגיד לו! אנחנו דורשים תשובות מהשוטה וישא"ק! |
|
||||
|
||||
גם אני מבקש סליחה על הבלבול שיצרתי. לא התכוונתי שהיא תראה שם הפתעות אלא שתוכל לבדוק את סיכויי ההתממשות של מאוייה בקשר לרך הנולד. אנחנו, כמובן, נוכל לעשות גם את ההיקש ההפוך, ובבוא העת נוכל לדעת1 אם ברקת צופה לעצמה חיים ארוכים. __________ 1- טוב, לא ממש. |
|
||||
|
||||
אולי מה שנוכל לדעת זה אם היא *צדקה* במה שצפתה לעצמה, אבל זה בתנאי ש*אנחנו* נחיה עד גיל שש מאות. אני עדיין לא מבין, ואני מתבייש בקשיי התפיסה שלי - איך היא תוכל לבדוק את סיכויי ההתממשות של מאווייה בקשר לרך הנולד? שלך בכבוד רב, עוץ לי גוץ לי |
|
||||
|
||||
מה שהתכוונתי לתת שם הוא בכלל הלינק הזה: רק עכשיו, כשאי ההבנה תפחה לממדים מבהילים ממש, עלה בדעתי לבדוק. אני באמת מתנצל, ומאחל לברקת חיים ארוכים ותינוק מהמין הרצוי. |
|
||||
|
||||
1. תתבייש לך. 2. איזו מין מסקנה מוזרה זו? זה מתאים למאמר של יובל על הכשלים הסטטיסטיים. The ratio of boys to girls for women who thought they had more than 60 years more to live was about 1.08, but for women who gave themselves less than 48 more years, the boy-girl ratio was only 0.78. לא נבדק עד איזה גיל הנשים חזו שהן יחיו, אלא כמה שנים נותרו להן להגיע לגיל הזה. הייתי אומרת שיש פה, אפעס, הטיה קטנה בגלל גילן של הנשים (גורם שלא נזכר כלל במאמר). ואם כך, האם יולדות בנות 18 (שככל הנראה יחזו לעצמן יותר שנות חיים) צפויות ללדת יותר בנים מאשר יולדות בנות 40?
|
|
||||
|
||||
האמת היא שגם בזה יש משהו. אין לי לינקים, אבל זכורני מלפני כמה שנים ממצא לפיו אצל יולדות צעירות יותר יש אחוז קצת יותר גבוה של לידות בנים. זה יוחס לתדירות הפעילות המינית, היורדת עם השנים. |
|
||||
|
||||
אם כך, מדובר בקשר מזויף (תחזית של שנות חיים רבות יותר = סיכוי גבוה ללידת בנים, במקום גיל צעיר = סיכוי גבוה ללידת בנים). |
|
||||
|
||||
נכון, לא בדיוק קשר מזויף אלא מאמר שלא הביא את כל הנתונים והנתונים שהובאו לא הוגדרו במדוייק. |
|
||||
|
||||
אולי את שופטת את המאמר לחומרה רבה מדי. אני מנחש שהקורלציה עם התחזית העצמית לחיים ארוכים חזקה יותר מזאת של הגיל, למרות שאת כמובן צודקת וגם בין שתי אלה יש קשר. הם גם הזכירו שם שהתחזית של אדם לגבי תוחלת חייו היא לא רעה (זה לכשלעצמו חדש וגם מעניין בשבילי), ושאולי הסיבה לכך היא שהאדם "מרגיש" את מצבו הבריאותי הכללי, והרי גם זה משהו שקשור לגיל. אז אולי הקשר הוא בכלל מצב בריאותי טוב -> סיכוי גבוה ללידת בנים. |
|
||||
|
||||
1. תאמיני לי, אני מתבייש. 2. אכן, במקומך לא הייתי ממהר לקנות בגדי תינוקות כחולים. ובכל זאת, יחס של 1.08 לעומת 0.78 נראה מרשים. |
|
||||
|
||||
ובא לציון גואל. ומה בקשר אלי? אתה כבר חושד במשהו, או שכלום מיט גורנישט? |
|
||||
|
||||
חושד? כן, אני חושד שאתה הרוצח כבר מהמערכה הראשונה. למה? |
|
||||
|
||||
זה התחיל ברגע הנמהר של משלוח תגובה 237802. מיד אחרי המשלוח הזה אמרתי לעצמי שזה היה מיותר, ועצמי ענה לי שבאמת, במוקדם או במאוחר, תגיע תגובה 237837 - שאכן הגיעה, אלא מה? ואז עצמי אמר לי שבאמת למה לנו להיכנס למלחמות ולויכוחים כשאפשר לא, ואז ירדנו למחתרת האלמונית שאותה אנחנו מכירים כבר לא מהיום. ועכשיו, כמחאה נגד האנושות, גם לא אסביר את המשפט האחרון בתגובה 237926. כלומר לא *ממש* עכשיו - אולי בעוד כמה שעות, אם מישהו יתעניין. |
|
||||
|
||||
מה יש להסביר במשפט האחרון ההוא? התיאוריה שאני שמעתי פעם דיברה על סיכוי לולד זכר אם ההתעברות היתה בסמוך לאורגזמה, אבל הנחתי שזה תקף כמו המלפפונים החמוצים של השכנה שלך. תהרגי אותי אם אני מבין את הצורך שלך באלמוניות, אבל כל עוד את נהנית, תבלי. |
|
||||
|
||||
זו התיאוריה של רש''י. |
|
||||
|
||||
יש תיאוריה על התעברות בסמוך לביוץ, שאמורה לגרור סיכוי גבוה יותר ללידת בנות. מכל מקום יש מתאם סטטיסטי כלשהו בין השניים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
The women thought they would live anything from two to 106 more years. מכיוון שהערכת אורך החיים נשאלה בדיעבד - כלומר, אחרי הולדת הילד, אולי אפשר להסביר את הממצאים בכך שגידול בנים הוא כל כך מייגע, עד כי כל רגע מרגיש כמו נצח. זה יסביר את זאת שחשבה שהיא תחייה עוד 106 שנים...
Sure enough, the women who predicted long lives were more likely to have had a baby boy than those who envisioned an early death. |
|
||||
|
||||
בקרוב מאוד אדע אם מאוויי התממשו או לא. בינתיים זו רק תחושת בטן (או כפי שאוהבים לכתוב באתר זה, סברת כרס). |
|
||||
|
||||
אבל גם אנחנו רוצים לדעת! מה זאת אומרת, מה הולך כאן - אין איזה מינימום של מחוייבות לאמירת אמת בין האיילים והאיילות?! |
|
||||
|
||||
(אבל אין לו יחידוֹת) |
|
||||
|
||||
אבל גם בחודש שני זה לא תלוי בהעדפה. |
|
||||
|
||||
כן, התכוונתי שזה לא תלוי כשהאשה כבר בהריון (לפני ההריון זה כן תלוי - אם היא אוכלת הרבה גבינה ושמנת תצא בת ואם הרבה מלפפונים חמוצים - יהיה בן, בכל אופן ככה שכנה שלי אמרה :-)) |
|
||||
|
||||
מן המפורסמות היא שמי שצופה לעצמה אריכות ימים אוהבת מלפפונים חמוצים. ואם זה עוד לא היה מפורסם, הנה פרסמתי את זה. |
|
||||
|
||||
עוד ע"א, הפעם ללא ויכוח עם הרופאים: המיילדת ביצעה חתך חייץ בלי להזהיר את היולדת מראש, ומייד אח"כ הכחישה שעשתה זאת. (פרק ה'). |
|
||||
|
||||
קישורים שעובדים: סיפור הלידה של קרן שמש: http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%D7%A1%D7... יולדים בבית: http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%D7%99%D7... |
|
||||
|
||||
תודה. איך עושים את זה? |
|
||||
|
||||
עם אפידורל. |
|
||||
|
||||
לכל תו יש ייצוג מספרי המובן לדפדפנים. הייצוג של כל תו עברי הוא ב-6 תוים. הראשון הוא %. שני הבאים הם המספר ההקסדצימלי D7, אחריו שוב % ואחריו מספר הקסדצימלי. מאחר שזה לא כל כך נוח לעשות זאת באופן ידני, כדאי להשאיר את העבודה למחשב. אתרים רבים משתמשים בסכימה הזו, למשל google, שגם ביצע את העבודה הפעם. נתתי לו לחפש את המחרוזת סיפור_הלידה_של_קרן_שמש. בביצוע הבקשה נוצרה בשורת הכותרת הכתובת: www.google.com/search?sourceid=navclient&ie=UTF-8&oe=UTF-8&q=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%5F%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94%5F%D7%A9%D7%9C%5F%D7%A7%D7%A8%D7%9F%5F%D7%A9%D7%9E%D7%A9 מה שנמצא אחרי =q הוא המחרוזת המבוקשת.
|
|
||||
|
||||
תודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |