|
||||
|
||||
אפשר לתמצת את הטענה הזו באמירה שהשוק אינו משחק סכום אפס... |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון את השאלה המקורית שלך היא היתה משהו כמו ''כיצד ייתכן שעקומת הביקוש לא תהיה מונוטונית יורדת יחסית למחיר'', ואם לדייק, התשובה לכך היא לא ''משום שהשוק הוא לא משחק סכום אפס''. התאוריה הכלכלית הרגילה איננה מניחה משחק סכום אפס ועקומת הביקוש מתנהגת ''יפה'' מאוד (ונעזוב לרגע כללי לוגיקה). לדעתי האישית הסיבה ל''מוזרות'' הזו לעומת הגישה הנאיבית היא לא העובדה שהשוק יצרני (ובכך איננו מהווה משחק סכום אפס), אלא בכך שהייצור הוא פעולה מגוונת ומורכבת מכדי לתפוס אותה בהכללות מגושמות כמו ''הון'' שניתן למדוד אותו ואת תרומתו באופן מדויק, או לקחת דברים שנשמעים הגיוניים למדי עבור אדם בודד ומוצר בודד ולנסות לסכם אותם עבור כלל האנשים בחברה. גישות נאיביות כאלו מזניחות השפעות פנימיות אשר משנות את התמונה מקצה לקצה. |
|
||||
|
||||
כמובן; העניין הוא שהשוק כולל הרבה משתנים (אפילו שכידוע אי-אפשר לחשוב על יותר משלושה בבת-אחת), והאוסף של מצבי-שוק אפשריים הוא יריעה (אלגברית) במרחב הזה. אין שום סיבה לחשוב שהחיתוך של יריעה עם מישור נתון (מחיר-היצע או מחיר-ביקוש) יתנהג כמו שמתנהג שוק דו-ממדי. לכל זה אני קורא "לא סכום אפס" (ומשלם בהתאם). |
|
||||
|
||||
וואלה, ידעתי שתבין בסוף למה התכוונתי...אה, אני חושב. וברצינות, אני חושב שבמשפט המבודח משהו הזה אתה מתאר את הכשל המחשבתי של המודלים הכלכליים הסטנדרטיים (כמו גם של הגרסאות הפופולאריות שלהם כאן ב'אייל') בתמציתיות ודייקנות . הרבה בעיות היו לדעתי נחסכות לו היה הכלכלן הממוצע בעל רקע מתמטי מתאים על מנת להבין את זה בצורה אינטואיטיבית. |
|
||||
|
||||
הדבר היפה הוא שגם בתאור התמציתי הזה הרוב מיותר. מספיק היה ''אין שום סיבה לחשוב ש''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |