|
||||
|
||||
ובהקשר הבנקאי דווקא: |
|
||||
|
||||
מקריאת הכתבה עולה רושם של ממשלה מאוד מעורבת שמשתתפת בתשלום לימודי מחשב בחינם ל100,000 איש, ומסבסדת חינוך (מחשוב בתי ספר) בהיקף שהלוואי עלינו. |
|
||||
|
||||
ההקשר היה הבנקאי. אם אתה מתעקש לאמץ את המעורבות הממשלתית באסטוניה, אולי אפתיע אותך שאני איתך - אבל את כל החבילה: שהממשלה תשקיע *רק* בחינוך ו*רק* ביעילות הזו (ולא באלפי מפקחים ומנגנון מנופח ממנו לא רואים התלמידים דבר) וכן תסיר את הפיקוח על כל היתר ואת המיסוי הגבוה שמגיע איתו. עשינו עסק? |
|
||||
|
||||
עוד ניסיון להבין: אז ההתנגדות שלך למעורבות ממשלתית (בחינוך, נניח) אינה עקרונית, אלא ספציפית למנגנונים הלא-מוצלחים שבנמצא כיום? |
|
||||
|
||||
ציינתי כבר פעם כאן, שאיני ליברליסט. אני בעד דברים שעובדים. מהתבוננות, הם לא עובדים טוב כשמהנגנון המפקח הוא ממשלתי (או לפחות פחות טוב משמעותית ממנגנון פרטי מקביל). מכאן, שאני חופף לליברליזם בכך שאני מצדד בהקטנת מעורבות ממשלתית היכן שאינה ממש חיונית. למשל: אין בעיה שממשלה תקבע תקני מינימום שימנעו מבעל מסעדה או רשת מזון להרעיל את לקוחותיו - זה ישירות תחת המנדט של המדינה למניעת פגיעה של אדם אחר במישנהו. אבל אם המדינה גם תקים רשות (חוץ מהמשטרה), שפוטרת את בעל העסק מאחריות ובודקת במקומו את העמידה בתקנים, אז נקבל את ההרעלות עליהם אנו שומעים. באופן דומה הבנקים, החינוך וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
הבנתי, תודה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. אם יש גוף חיצוני (ממשלתי או לא) שבודק שבמסעדה שומרים את הבשר במקרר, איך זה "פוטר" את בעל העסק מאחריות לקניית מקרר ושמירת הבשר בו? ואיך הבדיקה היא "במקום" הבדיקה של בעל העסק? (הרי הוא לא בודק כלום, הוא עושה את הפעולה הנבדקת). בכל אופן, בתור עדות אנקדוטלית, כשבודקים אותי (נניח טסט לאוטו), אני לא מרגיש שזה פוטר אותי מאחריות או שזה בא במקום בדיקה שלי - בדיוק להפך. לו זה היה תלוי בי, לא הייתי מעביר את האוטו בטסט (או בדיקה כלשהיא) בכלל. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שאין צורך בפיקוח. אני רק טוען שפיקוח ממשלתי נחות לעומת הפרטי. אולי קריאת תגובה 246973 שלי תחסוך לי את הצורך לחזור על עצמי. |
|
||||
|
||||
לא ייחסתי לך אמירה כזו. נראה שאני דוקא כן צריך לחזור על עצמי: כתבת שהרשות הממשלתית " *פוטרת* את בעל העסק מאחריות, ובודקת *במקומו* את העמידה בתקנים" (ההדגשה שלי). מה ששאלתי זה מדוע אתה חושב שהפיקוח הממשלתי בא *במקום* הפיקוח הפרטי. האם המדינה מממנת את הסנטיציה במפעלי מזון? האם פעולתה מונעת חשיפה תקשורתית של מזון מקולקל המגיע לצרכן? אולי היא מבטחת מפעלים מפני פגיעה כלכלית במקרה של חשיפה כזו? אני ממש לא רואה איך הפיקוח הממשלתי מפריע למנגנוני ה"פיקוח" של שוק פרטי. מקריאת תגובה 246973 אכן ניתן להבין שעמדתך היא שהפיקוח הממשלתי לא בא על חשבון משהוא (והוא "רק" בזבוז כסף) אולם התגובה שעליה הגבתי מציגה עמדה אחרת לגמרי. |
|
||||
|
||||
הוא מפריע בהיבט שבהקמת רשות ממשלתית לאכיפה הספציפית (כלומר משהו מעבר למשטרה - כמו יחידה נוספת במשרד הבריאות), היא הופכת להיות *מעל* הבקרות הפרטיות, ולכן מייתרת אותן (אם המדינה דואגת לבקרה, למה שהמשווק ידאג?) המדינה גם חייבת לקחת בחשבון את כל הפרטים והדינמיקה המשתנה של השוק שקשורים לאכסון ושינוע מזון, ולעולם לא מסוגלת לעשות זאת באותה חיוניות של השוק הפרטי, בשל העדר אינטרסים באותה רמה. ובשורה התחתונה: הפקעת האחריות מהמשווק גורמת לכך שתמיד יוכל המשווק להאשים את הרשויות, שביצעו בדיקה שאינה מתחשבת בא' וב' וג', כי הוא *יכול*, וזה דווקא מייצר לו פתח להוריד את איכות המוצר. לעומת זאת, אם הכל תחת אחריות המשווק, ואין לו את מי להאשים חוץ מאת עצמו, יש לו תמריץ רציני לשמירה על איכות מינימלית לפחות. |
|
||||
|
||||
לא מדוייק. יש למשווק תמריץ לשמירה על איכות כך שהסתברות הנזק כפול הנזק תהיה קטנה מהתסברות האין-נזק כפול התועלת שבאין נזק. כלומר, אם הקטנת עוצמת המקפיא במשאית ב 10 אחוז מגדילה את הסיכון למוות של אחד הצרכנים ב 1 ל 100 אלף ואם מוות של צרכן עולה למשווק מיליון שקל, יכול להיות שכדאי (ואפילו חובה!) למשווק לעשות זאת אם הקטנת העוצמה תגדיל את רווחיו בשני מיליון שקל. |
|
||||
|
||||
מה זה בדיוק יעזור ליצרן אם הוא "יאשים את הרשויות"? המכירות שלו ירדו בין כה ובין כה. האם אדם שחטף קלקול קיבה במסעדה ישתכנע מטענות המסעדן שהממשלה אשמה כי היא לא בדקה את הטמפרטורה במקרר? אולי המסעדן אכן ינסה להאשים את הממשלה אבל ברור לו ולנו מי אחראי על המקרר, ומה התוצאות של פרסום גרוע. ראה מקרה רמדיה, שבו האשימו את כל העולם ואישתו, וזה לא עזר למכירות שלהם. מי שקובע את איכות המוצר, זה מי שמייצר אותו, ואף פעם לא הפקח הממשלתי. מנגנון הפיקוח של השוק החופשי אומר שצרכן לא יקנה מוצרים שהוא חושב שהם באיכות נמוכה מדי. אם אתה באמת מאמין ביעילות של מנגנון העברת המידע זה, אז אתה לא אמור לייחס חשיבות כלשהיא לספקולציות שעושים היצרנים (קרי, אותם יצרנים טפשים שסומכים על האשמת הרשויות במקרה של פשלה יפשטו את הרגל מהר מאוד). |
|
||||
|
||||
אם אתה (והאלמנה, והיתום) יודעים להסביר לי כל כך טוב איך שוק חופשי עובד, ולמה לא צריך פיקוח כי המשווק יצא מגדרו כדי למנוע בעיות, אז למה צריך פיקוח, שמייקר את התהליך והמוצר? :) לגבי גלגול אחריות: העובדה שרמדיה *היתה יכולה* להאשים מפקח ממשלתי (שבאמת לא תורם דבר לתהליך, אבל נמצא שם כדי לספוג את האשם), מצביע בדיוק על הפגם הנוסף של הפיקוח הממשלתי במקרה זה. |
|
||||
|
||||
מפקח ממשלתי? הם האשימו את החברה הגרמנית שמייצרת עבורם את האבקה. |
|
||||
|
||||
לא לתינוקות של יהודים! |
|
||||
|
||||
ועוד של יהודים דתיים |
|
||||
|
||||
בכתבה לא מדובר כלל על הצלחה כלכלית. מדובר על חדירת טכנולוגיה (תוך השתתפות פעילה של הממשלה, בהשקעה ניכרת של כספי משלם המיסים). לא מוזכרת כאן מידת התערבות הממשלה בבנקאות. |
|
||||
|
||||
לא מוזכרת, אבל ברורה: מהרגע שראיתי שהבנקים פועלים באופן כזה (וגם הממשלה עצמה יעילה באופן מדהים) הבנתי שאין רגולציה ממשלתית, ואח"כ בדקתי במקום אחר את הרגולציה האסטונית בבנקים, ומתברר שאין כזו. |
|
||||
|
||||
הממשלה יעילה באופן מדהים במעורבותה בחינוך? ומאיפה המימון לכך? |
|
||||
|
||||
מי דיבר על חינוך? כיוונתי לפסקה שמדברת על היעילות והמהירות של ישיבות הממשלה. בד"כ אינדיקציה לכך שיש מעט דברים על סדר היום, ומעט ניגודי אינטרסים, ומכאן שהשלטונות האסטוניים כנראה לא עוסקים במגוון התחומים העשיר שמאפיין מדינות ריכוזיות יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |