|
||||
|
||||
רוב האנשים אוהבים אופטימיות! ביצירת בועה יש מימד של מודעות ,כלומר, גם אם אדם אינו המשקיע הראשון,אלא חלק מתופעה שכבר הוכרזה כ"בועה" ,הוא עדיין מקווה לגרוף רווחים של ספקולציה (במובן החיובי של ספקולציה)לפני הקריסה,וזה טבע האדם. במקרה של תהליך השלום לא היה קיים מימד המודעות של "אנחנו יודעים שזה יקרוס-אבל נשאר בפנים עד הדקה ה-90 כי אולי עוד יש פה מה להרוויח" אלא היו כוונות לרווחים הטווח הארוך. |
|
||||
|
||||
מה שמכונה חשיבה סלקטיבית ואופייני למהמרים שלמרות שהם יודעים כי בסופו של דבר הבית תמיד מנצח, הם אינם יכולים לעמוד בפני הפיתוי לעוד סיבוב אחרון ודי. |
|
||||
|
||||
תוחלת ה"משתנה המקרי" בורסה היא חיובית, ואפילו גבוהה, ותוחלת הרולטה היא שלילית. חסכון לטווח ארוך הוא תמיד-תמיד טוב מכל השקעה אחרת, ואין כאן כל הימור. אדם שהניח את כל כספו בבורסה האמריקאית ערב הקריסה הגדולה של 1929, נהנה כעבור 30 שנה מרווח עצום ביחס לעמיתו ה"זהיר" ששהה כל העת באגרות-חוב. ודאי שהדבר נכון ביתר-שאת למי שקונה מניות ברגעים אחרים של ההסטוריה האנושית. אני אחזור שוב - במדובר בטווח ארוך, אבל לפרק זמן של שנים ארוכות, הבורסה היא תעודת החסכון הטובה ביותר, ובלי אף מתחרה רציני. אין כאן שום הימור! |
|
||||
|
||||
זאת כמובן בהנחה שהמטבע עליו נשענות הבורסה ואגרות לא מאבד באותו זמן את מרבית ערכו. הראיות מהשנים האחרונות, אגב, מצביעות על כך שפרמיית הסיכון של המניות הולכת וקטנה בהתמדה - כיום היא ככל הנראה חיובית בקושי. |
|
||||
|
||||
אתה צודק עובדתית, כמובן, אבל כדאי להסתכל לא רק בשערי הבורסה אלא גם במקום בו הושקע הכסף, בדפוסי ההשקעה, ובמשקיעים. ברוב הבורסות, לצד משקיעים קבועים ומתמידים (מקצוענים), ישנה מחזוריות מסויימת של הצטרפות ועזיבה של משקיעים קטנים (חובבנים). המשקיעים המקצוענים נמצאים בבורסה לאורך שנים ואכן גורפים בה רווחים נאים על השקעתם המתמשכת. החובבנים מגיעים לרוב כאשר עיקר העליות במחזור מסוים מוצה ועוזבים בדרך כלל כשזנבם בין רגליהם עם הירידות הגדולות הראשונות. יצא לי פעם לשאול אישה פקחית, שראיתי בה משקיעה רצינית, האם כדאי לי להשקיע בבורסה ובאילו מניות. היא ענתה: אם אתה בפנים, אז אתה בחוץ. ופירשה: כאשר הדי העליות מגיעים לאוזני משקיע חובבני כמוני, סימן הוא שהעליות בבורסה קרובות לקיצן ולמשקיעים רציניים כדאי לשקול נופש קצר בחוץ. משקיעים מקצוענים נוהגים לערוך חופשות כאלו לפרקים – אם היו מספיק פקחים כדי לצאת מהבורסה טרם הירידות הגדולות – ולחזור מחיק אגרות החוב לבורסה אחרי כן. רק לעתים נדירות נוהגים משקיעים להחזיק במנייה אחת לאורך עשרות שנים. במובן אחר, הטענה שלך גם מפספסת במעט את הנקודה. מי שהשקיע את כספו באנרון, לדוגמה, דומה למי שטבע באגם שעומקו הממוצע 40 סנטימטרים. לא משנה העובדה שהבורסה בכללה עלתה, משנה העובדה שכספו של המשקיע הספציפי הזה אבד. |
|
||||
|
||||
פעם ראיתי גרף מאויר שתיאר בצורה נהדרת את המחזוריות שהזכרת: מניה X עולה *לאחר* שהמשקיעים המוסדיים/מקצועיים החלו להחזיק או לסחור בה, ורק אז המשקיע הקטן שם אליה לב. הוא לא מעז לקנות אותה עד שהיא עולה עוד, ואז קונה במחיר גבוה יותר ממה שהיה יכול 1. הוא מחזיק בה ומתפעל כמה היא ממשיכה לעלות, ואז - עצירה והתחלת ירידה. המשקיעים המוסדיים מיצו את העליות, מוכרים מניות ברווח נאה, ולכן ירידת המחירים. אבל המשקיע החובב שוב מסרב להאמין למספרים (הרי המניה עלתה כ"כ יפה! זו מניה מצוינת!), ונשאר עד שאין ספק שהירידה היא עקבית ונמשכת. התוצאה: הוא קנה במחיר גבוה מדי ומכר במחיר נמוך מדי. 1 לו היה מתמצא בשוק בכלל, בדו"חות החברה הספציפית או בניתוח טכני. |
|
||||
|
||||
אם כך היו הדברים, היה אפשר לחזות במדויק את התנהגות שערי המניות - ברגע שאחוז המשקיעים המוסדיים יורד מתחת לרמה מסויימת - יהיו בוודאות ירידות. |
|
||||
|
||||
אין כאן תחזית, זה אותו הדבר - בו-ברגע שרוב המשקיעים המוסדיים, שמגלגלים מניות לרוב, מוכרים, יש גם ירידות. הירידות הן נגזרת של העלייה בהיצע, אבל קורות בד בבד עם מכירת המניות המסיבית. ברגע שמצאת שרוב המשקיעים המוסדיים נסתלקו, ערך המניה כבר אינו מה שהיה. אין כאן רווח משמעותי שהמשקיע הקטן יכול לנצל בצורה אפקטיבית, בכלים העומדים לרשותו. לו יכול, היה עדיף לו ''להיצמד'' למשקיע מוסדי אחד או שניים ולחקות את פעולותיהם, תמיד באיחור קל. סביר שהפסדיו במקרה זה יהיו מעט קטנים יותר מאשר לו פעל לגמרי על סמך הרשמים החובבניים שלו. |
|
||||
|
||||
אבל לפי מה שכתבת בהתחלה, המשקיעים הפרטיים מרוצים בהתחלה מכך ששער המניה ממשיך לעלות ורק אחרי פרק זמן מסויים מתחילות הירידות. כלומר הנגזרת של אחוז המשקיעים המוסדיים היא כלי חיזוי לשערי המניות, לפחות בחלק מהזמן. |
|
||||
|
||||
אבל המשקיע הפרטי לא יודע היום מה יעשו המשקיעים המוסדיים מחר, ובקושי יודע מה הם עושים כעת. נכון, בעידן האינטרנט יש לו גישה בזמן אמת כמעט לנתונים לגבי התחלת עלייה/ירידה בשווי המניה, וגם מידע שקוף יחסית על תנועות בעלי עניין (אלה המחזיקים לפחות 5% בחברה). אבל: 1. הוא לא יודע אם אותה התחלת עלייה/ירידה נגרמה בגלל חובבנים או בגלל מקצוענים. 2. לא כל המשקיעים המוסדיים הם בעלי עניין. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי להשקיע באנרון, אמרתי להשקיע בבורסה. קנה לך את תעודת-הסל החביבה עליך, החזק את *כל* הבורסה בבית, וצפה בעלייתה עם השנים. אם הבורסה היא גם אמריקאית, לדוגמא, אפילו תזכה לרווחים נאים (הרבה יותר מפק"מ בארץ היום, לדוגמא) מן הדיבידנד השכוח-שלא-בצדק, כמעט באופן בלתי תלוי עם עליות וירידות הבורסה עצמה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |