בתשובה לנעם טל, 22/12/04 4:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הרבה דברים שלמדינה מותר לעשות ולאדם הפרטי אסור. להחזיק צבא, למשל, או לגבות מיסים, או להעביר שטחי אדמה לריבונותה של מדינה אחרת, או לדבר בשם הלאום ולנכס לעצמה את ההיסטוריה שלו לצרכיה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שראיית פינוי רצועת עזה מההתנחלויות כשואה הוא *קצת* מוגזם לא בשמה של מדינת ישראל. יש בעייה עם כל מקרה של ניכוס היסטוריה, פרטי או ציבורי. אך זה כבר עניין אחר כאשר ההיסטוריה מעוותת לחלוטין ומנוצלת. או אז ההיסטוריה (הפגועה) צועקת חמס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת כלל לא שאלה של מה מותר ע''פ חוק ובכך איני חולק על דעתך. חוק יכול להיות שגוי או לא צודק ואפילו רצחני. (להבדיל, נדמה לי שפעולות גרמניה הנאצית נעשו ע''פ חוקיה, בהם חובת ענידת הטלאי הצהוב). סוגיית הטלאי הכתום היא בתחום הלגיטימיות של הבעת דעה קיצונית, כמו במקרה של הסתה. אני בעד ביטול הצנזורה על ''הטעם הטוב'' והגבלת חופש הביטוי למקרים קיצוניים ביותר. כשביקורת פוגעת בריגשותי אני שואל את עצמי אם היא לגיטימית ולא מה דעתי עליה. מה שקרה בסוגיית הביקורת על ענידת הטלאי הכתום הוא חגיגה של צביעות. יש תחום רחב של פרשנות לענידת הטלאי הכתום. המתנחלים לא השתמשו בביטויים בוטים יותר (אם מי מהקוראים מתעניין אני יכול לספק כמה וכמה). הרי אפשר להעמיד את עונדי הטלאי הכתום לדין על הסתה נגד ראש הממשלה בטענה שפעולה זו משווה את רוה''מ (חלילה) להיטלר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |