בתשובה ליעקב, 08/02/05 19:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל תחום מדעי, דומני, ירוויח יותר מאנשים מוכשרים בו מאשר מאנשים לא מוכשרים בו. גם בביו-אינפורמטיקה צריך מישהו שיפרסם מאמרים, וחבל אם הוא לא יזכה להגיע למעמד זה בגלל שיצא לו פעמיים 1 בהטלת קובייה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וחבל שהוא לא ילמד פיסיקה ויכתוב מאמרים מוכשרים. ולמה לתת לבחירה האקראית של הגאונים לקבוע היכן יהיו לנו פרסומים? האם לא ראוי שועדה ממשלתית תודיע לכל אחד מה הוא אמור ללמוד? ועדת דוברת מציעה שכל ילד יציין שלוש אפשרויות והועדה תודיע לו למה הוא נבחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה אתה עובר לדמגוגיה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוא נגיד שמי שיש לו פוטנציאל לפרסם מאמרים יתקבל בכל מקרה (וגם יקבל מילגה) אבל הרוב המוחלט לא מפרסם מאמרים, הרוב המוחלט עושה תואר ראשון והולך לעבוד. במיוחד כשמדובר במסלולים המבוקשים של ניהול, משפטים, מדעי המחשב והנדסת אלקטרוניקה. אפשר למצוא שיטות מיון קצת יותר חכמות מהטלת קוביה נניח שכל מי שמראה פוטנציאל למצוינות בלימודים (כלומר פירסום מאמרים) יתקבל בטוח. לגבי כל השאר לא נדרוש ציון התאמה מקסימלי אלא ציון שיראה שלמועמד סיכוי סביר לסיים את הלימודים. מבין כל המסוגלים נעשה הגרלה כאשר מי שמנסה להתקבל בפעם שניה או שלישית לתואר יקבל בונוס בהגרלה ומי שמנסה פעם רביעית יתקבל בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שיש לו סכם מעל 97.5 יוכל לבחור איפה ללמוד. מי שיש לו מעל 80 יוכל להרשם להגבלה בכל פקולטה שירצה בכך. מי שיש לו מעל 70 יוכל ללמוד בפקולטות שאינן דורשות יכולת גבוהה במיוחד. עכשיו רק צריך לבדוק מה יעשו אלו שיפסידו בהגרלה? ובנוסף, למה לא לגבות מחיר מלא ואז יהיה מקום לכל מי שמעוניין ללמוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם, אם יגבו מחיר מלא, אכן יהיה מקום לכל מי שמעוניין ללמוד, והאם אם יגבו מחיר מלא כל מי שמעוניין ללמוד אכן יהיה מסוגל לשלם את המחיר. בכל מקרה, כבר היום יש דבר כזה: קוראים לו "האוניברסיטה הפתוחה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם גובים מחיר מלא כל מי שרוצה יוכל ללמוד, כמו שרואים באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות. השאלה היא מה הרעיון בסבסוד החכמים והעשירים שלומדים באוניברסיטאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סבסוד עשירים? והשאלה של סבסוד חכמים היא לגבי האינטרס של האוניברסיטה עצמה. האם לדעתך בעולם שוקחופשי מוחלט לא יהיו מלגות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו גדי. הסבסוד בכך שיש מחסור ורק החכמים (שיש קורלציה מאוד גבוהה בינם לבין העשירים - בייחוד אם מסתכלים על הכנסה עתידית) יתקבלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...האם, אם יגבו מחיר מלא, אכן יהיה מקום לכל מי שמעוניין ללמוד'' זה ברור ומובן מאליו. ''והאם אם יגבו מחיר מלא כל מי שמעוניין ללמוד אכן יהיה מסוגל לשלם את המחיר.'' ברור שלא. אבל את זה אפשר לפתור על ידי מלגות. אין צורך במניפולציה של המחירים, אלא אם אתה רוצה לייצר מצב בו אין מקום לכל מי שמעוניין ללמוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים איתך - אבל רק נוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת חבל שהדיון הזה נסחף לאן שהוא נסחף. בסופו של דבר גם הטוענים בזכות חינוך "חינם" נאלצים להודות שהוא אולי חינם אבל לא לכולם. ועכשיו אנחנו מתעסקים בשאלה אכזרית כל כך כמו "מי ראוי ללמוד". מה שקורה עם החינוך "חינם" הוא מאוד אופייני לדינמיקה הכללית של המיזמים הסוציאליסטיים. ראשית יש "בעיה" - נגיד, העובדה שקשה יותר לאנשים מהמעמד הנמוך לממן את לימודיהם אח"כ יש "פתרון" - נגיד, חינוך חינם - זה כמובן פתרון שגוי, כפי שנראה אבל הוא מתאים לאג'נדה הכללית של הסוציאליסטים שמעוניינים יותר בשליטה מאשר בהפיכת החיים של כולם לנוחים יותר. אחרי זה מחולל הפתרון עוד בעיה - כמו בכל היוזמות של "חינם", הבעיה הנוספת היא תמיד מחסור. אז עכשיו אנחנו דנים איך להתמודד עם המחסור שנוצר כתוצאה מה"פתרון" הקודם? ולמה לא להרהר בהסרת ה"פתרון" השגוי מלכתחילה? אם משהו גורם לנזקים חמורים מצד אחד, ו*לא* פותר את הבעיה לשמה הוא נועד, מן הצד השני, אולי הוא פשוט, פתרון לא נכון? הטריק המקובל בדיונים מעין אלו הוא להסיט את הנושא, במקום לדון בשאלה "האם הפתרון פועל" או "האם נזקיו חמורים יותר או פחות מפתרונותיו" אנחנו דנים בהשוואות בין הפנטזיות שהפתרונות הסוציאליסטיים אמורים לספק אבל לא מספקים ובין הפנטזיות אודות האכזריות הבלתי נסבלת של הקפיטליזם שגם היא פרי הדמיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תיקון טעות קטנה: ב"חינוך1 חינם" (כלומר, בתי ספר) אין מחסור. כולם לומדים2. דווקא בחינוך1 בתשלום (כלומר באוניברסיטאות) יש מחסור. ___ 1 משום מה נוטים אצלנו לכנות לימוד, או השכלה, בשם היומרני "חינוך". 2 טוב, נו, רשומים לבית ספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שבחינוך חינם בבתי הספר לא יהיה מחסור בלומדים מאחר והוא חינוך *חובה* חינם. המחסור בשלב לימודים זה מתבטא בהערות 1 ו 2 שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רחוק מלהיות חובב מערכת החינוך הישראלית, אבל בכל זאת: 1. אדרבא, הרי גם באוניברסיטאות (שם הלימוד הוא וולונטרי) אין מחסור בלומדים, להיפך, יש מחסור במקומות עבור המעוניינים, ודווקא בבתי הספר יש מקום לכוווולם. 2. ההבדל בין לימוד לחינוך הוא מהותי, לא כמותי. 3. מי שרשום בבית ספר, אך אינו לומד בו (בין אם אינו נוכח ובין אם הוא נוכח על תקן של עציץ) זה לא בגלל שלא היקצו לו מורה שי(ת)למד אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מקבל. טעות ניסוח שלי בתגובה הקודמת. 2. גם מקבל, אבל ראה 3. 3. נכון, מי שרק נוכח בבית ספר ולא ממש לומד זה לא בגלל שלא עומד מולו מורה, אלא בגלל שהמורה הזה הוא מתחת לתחתית החבית בד"כ, ולא רק שאין סיכוי בחיים שיהיה *מחנך*, גם אין לו ממש כלים להעביר את ההשכלה הבסיסית - ובכך מתאפיין המחסור: שלמרות שהתקציב של החינוך הולך וגדל, רמת הלימודים יורדת, מאחר ותקציב זה נאכל ע"י המנגנון, ולא מושקע חזרה במתן משכורות לעידוד מורים ומנהלי בית ספר איכותיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. התקציב גם מגיע למורים. אולם במערכת בלי תחרות אין קשר בין משכורת לתפוקה. המורים הטובים, ויש הרבה כאלו, בעצם עובדים בחצי התנדבות. הרי יכלו לקבל אותה משכורת בלי לתת את הנשמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם הצורה שבה אתה מציג את זה. אני בהחלט מסכים שכל פתרון יוצר בעיות חדשות - הרי אין ''תרופות פלא'', ואם היו גם אתה היית מסכים להן, אבל אני לא מסכים שכל פתרון גם משמר את הבעיה של קודמו - השאלה היא איך אתה מגדיר את הבעיה. אם ''הבעיה'' הייתה שלא כולם למדו חינם, ברור שבעיה כזו תישמר. אם הבעיה הייתה שאנשים חכמים לא זכו ללימודים בגלל מחסור כספי, הבעיה הזו דווקא נפתרה, במחיר יצירת אפלייה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי, לדעתי החמצת את העיקר: הבעיה אינה בכשלים בפתרון אלא בעצם הרעיון ש*יש פתרון* במובן של יעד סופי ואידאלי. הטיעון הבסיסי של הסוציאליזם לזניו הוא שאפשר לבנות מנגנוני הנדסה חברתית ש"עובדים" וכאשר ישנם כשלים התשובה אינה שיש בעיה עם היומרה הזו אלא שהמנגנונים שנבנו קודם לא היו מספיק משוכללים. אם תשים לב, הדבר שמלחיץ את חובבי הסוציאליזם יותר מכל אינו התוצרים הנוראים של הקפיטליזם אלא עצם קיום החירות, שמשמעותו היעדר סדר ואלוהים - איש הישר בעיניו יעשה. הם לא רואים בכפייה אחת הבעיות שיש להתמודד איתה בהקשר של "תכנון" או "דאגה לזולת" – הכפייה היא המטרה. היא זו שנותנת סדר ותחושה "נכונה" מבחינתם לכל העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל איך כל זה קשור למה שאני אמרתי? הרי במפורש לא היה מדובר על יעד "אידאלי", אלא על המרת "חוסר צדק" אחד ב"חוסר צדק" אחר. מה שמלחיץ את הסוציאליסט שחותר ליעד הלא אידאלי הזה הוא לא החירות המפחידה, אלא תחושה של חוסר צדק למראה אנשים שלא מסוגלים להגשים את הפוטנציאל שלהם בשל חוסר כשרונם להשתכר בוחטות או להיוולד להורים עשירים. אתה יכול לא להסכים עם הגישה שלהם, אבל למה ניתוחי האופי בפרוטה הללו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יצרת משוואה שבה יש "פתרון" אחד של הסוציאליסטים ו"פתרון" אחר של הקפיטליסטים ולכל אחד מעלות ומגרעות משלו. התעלמת בזאת מההבדל העקרוני בין הפתרונות: באחד נדרשת כפייה ובאחר לא. מאחר שכך, גם אם תטען שבשני המקרים קיימות מגרעות שוות לערך, עדיין הפתרון הקפיטליסטי צריך להיות המועדף משום שהנזק ההיקפי שלו חמור הרבה יותר, הלא כן? וכמובן שישנם חילוקי דיעות באשר להיקף הנזק הנגרם. כאן, חובת ההוכחה חלה על מי שטוען כי במדינה מסוימת בה נהוג תשלום שכר לימוד מלא יותר המצב גרוע במידה מהותית מהמצב במדינה אחרת שבה יש לימודי "חינם". בינתיים, אפילו לא ראינו משהו שמתקרב לשמץ של הוכחה משכנעת. להיפך. "מה שמלחיץ את הסוציאליסט שחותר ליעד הלא אידאלי הזה הוא לא החירות המפחידה, אלא תחושה של חוסר צדק למראה אנשים שלא מסוגלים להגשים את הפוטנציאל שלהם בשל חוסר כשרונם להשתכר בוחטות או להיוולד להורים עשירים. אתה יכול לא להסכים עם הגישה שלהם, אבל למה ניתוחי האופי בפרוטה הללו?" האמנם? אם "חוסר הצדק" אכן היה הבעיה, הצעדים היו ממוקדים בתיקונו. לדוגמה, מתן עדיפות ותקציבים ראויים לקידום אוניברסיטאות ברמה טובה יותר בפריפריה, ביטול חסמי כניסה כמו מבחן פסיכומטרי ובמקומם מתן כניסה לכל, עם "חובת הוכחה" בזמן הלימודים, לימודי חינם לעניים לעומת לימודים בתשלום מלא לבני מעמד בינוני, וכן הלאה. בפועל, כל הטיעונים שהועלו התמקדו באיפשור לימוד חינם לבורגנים השונים שהשתתפו כאן בדיון, לא ב"חוסר הצדק", מה שמוביל אותי למסקנה שמדובר בעלה תאנה ותו לא. אשר לטיעון של "חוסר כשרונם להשתכר בוחטות או להיוולד להורים עשירים" - אתה צריך להביא *איזושהי* הוכחה לנכונות הטיעון שזה החסם האמיתי. עד כה, הובאו כאן רק הרהורי לב דמגוגיים, לא נתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהכפייה היא פקטור שצריך לשקול, אבל לסוציאליסט הממוצע שלנו לא אכפת מכפייה אם לדעתו היא משרתת מטרה "טובה". לכן, אם לדעתו המגרעות בשיטה הקפיטלסטית גדולות מאלו של השיטה שלו (שים לב: גדולות, לא "שוות" כדברייך), הוא יעדיף את זו עם הכפייה. אני חושב שגם הקפיליסט הקיצוני ביותר ינהג כך באספקטים מסויימים (הוא יעדיף כפייה על פני מצב שבו כולם יכולים לירות בכולם, למשל). אני מסכים שחובת ההוכחה היא על הסוציאליסט. לחלק השני של ההודעה אני מעדיף לא להגיב, כי זה יגרור פינג פונג שבו לא נגיע לכלום (ואני שונא להגן על עמדות שאני לא עומד מאחוריהן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מסכים שהכפייה היא פקטור שצריך לשקול, אבל לסוציאליסט הממוצע שלנו לא אכפת מכפייה אם לדעתו היא משרתת מטרה "טובה"" וזה, על קצה המזלג, כל ההבדל. קפיטליסט לעולם לא יסבור כי ישנה מטרה "טובה" כלשהי שתצא נשכרת מכפייה כ*שיטה* למטרות "פוזיטיביסטיות" (כלומר, לא להגנה). עצם העובדה שיש להשתמש באופן שיטתי בכפייה כדי ליישם מטרה כלשהי, מעיד עליה שהיא מנוגדת באופן מהותי לרצונותיהם של בני אדם ומכאן, שאינה יכולה להיות טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט מסכים שזה כל ההבדל, אבל למרות שאני נוטה לצד שלך, אני לא מסכים לצורה הגורפת שבה אתה גורס שהשיטה אינה יכולה להיות טובה. הרי כל שיטה מנוגדת באופן גורף לרצונותיהם של חלק מבני האדם (ואם לא, אני אשמח לשמוע על שיטת קסם זו). גם שוקחופשי מנוגד באופן מהותי לרצונותיהם של חלק מבני האדם (כפי שאפשר לראות בדיונים כאן), אבל אני לא אסיק מזה שהוא אינו יכול להיות שיטה טובה. בכפייה, כזכור, משתמשים בכל שיטה פרט לאנרכיזם הנאיבי של ''כולם יהיו נחמדים ואז יהיה טוב לכולם''. השאלה היא כמה כפייה ולאיזה מטרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הרי כל שיטה מנוגדת באופן גורף לרצונותיהם של חלק מבני האדם'' זה לא מדויק להציב את הדברים על אותו מישור. גם דמוקרטיה מנוגדת לרצונו של העריץ ובכל זאת היא עדיפה על דיקטטורה בעיקר משום שהיא משטר פחות כופייני. מכאן שאינך יכול להעמיד באופן שווה את רצונו של פלוני להיות חופשי מכפיה מול רצונו של רעהו להשית על האחרים כפיה (או על עצמו, אבל אז לא מדובר בכפיה). הלגיטימיות של שני אלו איננה שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לגמרי; רק הגבתי על הטיעון של אורי, לפיו "עצם העובדה שיש להשתמש באופן שיטתי בכפייה כדי ליישם מטרה כלשהי, מעיד עליה שהיא מנוגדת באופן מהותי לרצונותיהם של בני אדם ומכאן, שאינה יכולה להיות טובה". דליבא טיעון זה הבעיה איננה הכפייה; הכפייה היא רק הסימפטום לחולי האמיתי, שהוא "שהיא מנוגדת באופן מהותי לרצונותיהם של בני אדם" (?) בכל מקרה, גם הטיעון שלך, דומני, מתבסס על הנחת יסוד לפיה כפייה היא דבר רע שיש לצמצם. לי הנחת היסוד הזו נראית מובנת מאליה, אבל לא ברור לי איך לשכנע מישהו שלא חושב כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. הבנתי... אני יכול רק לנחש שהצעצועיסטים יסבירו לנו שהכפיה עליה אנחנו מדברים איננה כפיה או שאיננה נוראית כמו הכפיה הקיימת במשטר הרשע הקפיטליסטי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על כפייה שנועדה להביא את האדם אל הרצון האמיתי שלו. זה רק היצר הרע שמסית אותו לא לחלק את הונו באופן שווה בין כולם, אך בעצם זה מה שהוא באמת רוצה! בדיוק כמו הכפייה הדתית אשר נועדה למנוע מבן אדם לעשות מעשים שהוא לא רוצה לעשות אותם אבל היצר מסית אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שכל שיטה מנוגדת לרצונותיהם של חלק מבני האדם, אבל זה כלל לא מה שטענתי. טענתי כי הצורך בשימוש בכפייה ''פוזיטיביסטית'' (כלומר, לא להגנה) כדי לגרום לאנשים לעשות משהו מעיד על היות הצעד פסול (''לא טוב''). לא רק ה''אנרכיזם הנאיבי'' סובר שאין צורך להשתמש בכפייה פוזיטיביסטית. זו למעשה העמדה הליברלית. הגישה אינה שיש מטרות ואיך להשיגן אלא איך למנוע פגיעה וכפייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עצם העובדה שיש להשתמש באופן שיטתי בכפייה כדי ליישם מטרה כלשהי, מעיד עליה שהיא מנוגדת באופן מהותי לרצונותיהם של בני אדם ומכאן, שאינה יכולה להיות טובה." אז מה זה אומר לנו לגבי קניין רוחני ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קניין פיזי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אז מה זה אומר לנו לגבי קניין רוחני ?" לא הרבה, כיוון שקניין רוחני (או פיסי, כפי שהגברת שבעקבותיך אומרת) נכנסים תחת קטגורית "הגנה" אותה הבחנתי מראש מכפייה "פוזיטיביסטית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן בדיוק הבעיה - אתה כולל ב"הגנה" את הזכות לרכוש, מדוע שלא אכלול בה את הזכות למזון וטיפול רפואי? הלא כל אדם רוצה שיוענקו לו הזכויות האלו ובאופן כללי משמח אותו כשהן מוענקות גם לזולת. למרות זאת, נדרשת כפיה בדרך של מיסוי כדי להבטיח שזכויות אלו יוענקו לכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הדיון על ההבדל בין זכויות נגטיביות (מניעת פגיעה) וזכויות פוזיטיביות (השגת יעדים) כבר ערכתי בערך עשר פעמים ולכן בקצרה: הגנה על גופו ורכושו של אדם הן זכויות נגטיביות-מניעתיות וכוונתן למנוע הסגת גבולו של אדם. לדוגמה: לא תרצח. ה"זכות" למזון וטיפול רפואי היא פוזיטיבית וכוונתה הפוכה בדיוק: לאפשר פגיעה בגופו וברכושו של אדם אחד, לתועלתו של אדם אחר. מכאן נובע באופן ברור כי זכות פוזיטיבית אינה יכולה להיות הרחבה של זכות נגטיבית, מאחר והיא סתירתה. לכן, ככל שאת מרחיבה את הזכויות הפוזיטיביות, כך את מקזזת בזכויות הנגטיביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אדם מדוייק מאוד בדרך-כלל, וכאן מאוד מאוד לא דייקת. ראשית, לא השבת על השאלה; זה שהכתרת סוג אחד של זכות כ"נגטיבי" והשני כ"פוזיטיבי" לא עוזר לקהל המאזינים להבין מדוע האחד הוא רצוי בעיניך והשני - לא. יתרה מזו, כשהגדרת זכות פוזיטיבית רימית קצת. היית צריך לומר: זכות נגטיבית - מניעת פגיעה; זכות פוזיטיבית - קבלת הטבה. ב*שני* המקרים ייתכן שמתן הזכות יפגע במישהו אחר (יש אנשים שנהנים להשתולל עם האופנוע בכביש), אבל אתה בחרת להדגיש זאת דווקא בצד הפוזיטיבי, וכתבת שכוונתה של הזכות הפוזיטיבית היא "לאפשר פגיעה באחר", ולא היא. הזכות הפוזיטיבית כוונתה בדיוק להיות זכות פוזיטיבית: לשפר את מצבו של אדם או קבוצה. נכון, לעיתים הדבר כרוך בפגיעה בזכותם של אחרים, ואת זאת יש לשקול. אך כך הוא בדיוק גם עם זכות נגטיבית: אם יש צורך למנוע הסגת-גבול, משמע שיש מי שרוצה להסיג גבול זה, ובו ניאלץ לפגוע, בין אם זה צבא סוריה, שודד או וירוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכות הנגטיבית היא נגטיבית משום שהיא מגדירה מה *לא* יהיה. הזכות הפוזיטיבית היא פוזיטיבית משום שהיא מגדירה מה *כן* יהיה. נגטיבית יש לך זכות לחיות ומכאן שאסור לרצוח אותך, הדבר היחידי שמוגדר כאן הוא האיסור - על אנשים אחרים - לרצוח אותך ומכאן שהיא מעניקה לך רק את ההבטחה (העקרונית) שלא ירצחו אותך. פוזיטיבית יש לך זכות לחינוך ומכאן שמישהו חייב לספק לך חינוך. ההגדרה נוגעת לכך שיהיה לך (עקרונית) חינוך. כמובן שלוגית ניתן להסיק שאם אתה מקבל, הרי שמישהו יצטרך לתת (ובניגוד למה שניסת לטעון, לא "לעיתים" אלא תמיד). די ברור שגם אם נניח שמניעת ה"זכות לרצוח" שוות ערך ללקיחת המשאבים בכפיה לצורך אספקת חינוך, ברור שיש עדיין הבדל מהותי בין השתיים. במקרה הראשון אנחנו רק מונעים דבר (ואפילו אם הוא דבר מצויין) בעוד שבשני אנחנו גם מספקים דבר אחד וגם נאלצים למנוע דבר אחר... ומכאן הטרמינולוגיה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי, הסברי היה מדויק לחלוטין וענה על השאלה "מדוע שלא אכלול בה..." כך: אי אפשר לכלול משום שהמועמדים להכללה סותרים את הכלול. בחלק השני של דבריך נדמה לי שאתה מבלבל בין שני דברים: פוזיטיבי ונגטיבי במשמעות הלוגית שלהם - זו ששימשה אותי כאן - ופוזיטיבי ונגטיבי במשמעות המוכרת של חיובי ושלילי מבחינה ערכית. אלו שני דברים שונים. זה בצד, העלית טיעון עיקרי אחד: ניתן למתוח קו שווה בין זכות פוזיטיביסטית המכוונת לשפר מצבו של אדם, לעתים תוך כדי פגיעה באחרים, וזכות נגטיבית המונעת פגיעה, משום שבמצב של הזכות הנגטיבית יש אדם הרוצה להסיג גבול זה ומניעת הדבר מהווה פגיעה בו. ברשותך, בוא נפשט את הדברים כדי להבינם בצורה קלה ופשוטה יותר. נדמה זכות פוזיטיבית להענקת מאה שקל לאדם אחד, ואת הזכות הנגטיבית למניעת גניבת מאה שקל מאותו אדם. השאיפה במקרה הראשון היא להעניק לאדם רכוש בכמות כלשהי, שאינו מצוי ברשותו מלכתחילה. רכוש זה חייב להיות בעל ערך כלכלי (שאחרת אין שום משמעות להענקתו - אין צורך במענקי אוויר לנשימה) ומכאן, בבעלותו של מאן דהו. כדי להעניקו לאדם אחד, הוא חייב להלקח בכל מקרה (ולא רק "לעתים") מאדם אחר באופן אלים וכנגד רצונו. במלים אחרות, זכות פוזיטיבית כאן היא סוג של גניבה. השאיפה במקרה השני היא למנוע לקיחת רכוש בכמות כלשהי. בנקודת הפתיחה של הדברים, הרכוש מצוי ברשותו של אדם אחד (הבעלים) ואינו מצוי ברשותו של אדם אחר (הגנב). מטרתו של הגנב היא ליטול את הרכוש באופן אלים וכנגד רצונו של הבעלים. סיכול כוונתו של הגנב (הפעולה הנגטיבית) מותירה את המצב בעינו, כפי שהיה בנקודת הפתיחה של הדברים. רכושו של הגנב לא נפגע, כמובן, ולכן אין מקום לדבר על מניעת הגניבה כפגיעה בו. במלים אחרות, זכות נגטיבית כאן היא סוג של מניעת גניבה. ברור מכאן כי לא ניתן לטעון כי ישנו דמיון בין גניבה למניעת גניבה. הזכות הנגטיבית והפוזיטיבית הן למעשה הופכיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי את הטיעון, תודה (אני לא מסכים שנגטיבי=טוב ופוזיטיבי=רע, לפחות לא תמיד, אבל זה דיון אחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יוצא מהנחה סמויה: לכל דבר שהוא יש בעלים, והוא יחיד. הנחה זו לא הייתה נכונה לאורך מרבית ההיסטוריה האנושית, ורק מנקודה מסוימת החלה להיות נכונה באופן חלקי (האם המושג "חוקי הגידור" מוכר לך?). המעבר מהמצב הקודם למצב הזה בוצע, ברובו, בכוח הזרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קיימים מחקרים על הענקת מלגות בהשכלה גבוהה והשפעתם על חיי המלגאים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, אבל אני מניח שכן. הרי יש מחקר של "הערכה אנליטית של שטח הפנים הכולל של הפיל ההודי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה קורס מתמטי לומדים פרקטלים, באמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים בקורסים בתורת המידה, לפעמים בטופולוגיה (תורות מימד), לפעמים בדינמיקה/תורה ארגודית (הדינמיקה של Antoine's necklace, למשל), ולפעמים פשוט בקורס על פרקטלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ. אולי עוזי יודע. שעשועים, קצת אינפורמציה ותוכנה, כאן: http://fractalus.com/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...אבל אני לא מסכים שכל פתרון גם משמר את הבעיה של קודמו..." לא טענתי שבהכרח *כל* פתרון משמר גם את הבעיה של קודמו, בוודאי אם ההגדרה צרה מספיק. קח את חוקי העבודה ה"מתקדמים" בגרמניה (או במקומות אחרים) למשל: אז כן, מאוד קשה לפטר שם עובדים. וכן, זה אחד הגורמים לאבטלה. אז אם המטרה היא "להפוך את הפיטורין לקשים" הרי שהצלחת מאוד. אבל אם המטרה היא לעזור לחלשים או להפוך את שוק העבודה ליותר נוח לעובדים, הרי שנכשלת כשלון חרוץ. "אם הבעיה הייתה שאנשים חכמים לא זכו ללימודים בגלל מחסור כספי, הבעיה הזו דווקא נפתרה" האם היא נפתרה? על מה מבוססת הטענה הזאת? האם אוכלוסיית האוניברסיטאות מתאפיינת בשיקוף מדוייק של החברה הישראלית? או שאולי בכל זאת, למרות שמודדים כביכול רק את חוכמתם של אנשים, יש נטיה דווקא לבני המעמדות הסוציו אקונומיים הגבוהים להתקבל? "במחיר יצירת אפלייה אחרת." זה לא מדוייק. לא החלפנו כאן אפליה אחת באפליה אחרת. הדרישה לתשלום עבור הלימודים איננה אפליה אלא אילוץ שהוא לחלוטין ענייני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם היא נפתרה? על מה מבוססת הטענה הזאת?" שוב, לא טוענים שהיא "נפתרה" במובן זה שעכשיו רק חכמים מתקבלים ואין לכסף השפעה כלשהי. המטרה הייתה לצמצם את ההשפעה של הכסף ולהגדיל את ההשפעה של החוכמה. " הדרישה לתשלום עבור הלימודים איננה אפליה אלא אילוץ שהוא לחלוטין ענייני" כאן אנחנו נכנסים לדיון פילוסופי שכדאי לי להשאיר למי שמאמין במה שהוא אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המטרה הייתה לצמצם את ההשפעה של הכסף ולהגדיל את ההשפעה של החוכמה." ואתה סבור שכעת הזאת חיה ההשפעה של הכסף קטנה יותר? על מה זה מבוסס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שתי הנחות שאתה מוזמן לנפץ אם מתחשק לך: א) מחיר הלימודים כעת נמוך יותר מאשר היה מחירם אם לא היו מסובסדים על ידי כספי מיסים. ב) מחסור בכסף אינו גורר ציון פסיכומטרי/בגרות נמוך בהכרח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לב' 1. יש קשר ברור בין מעמד סוציו-אקונומי וציוני הבגרות (שלא לדבר על עצם עשיית הבגרות) 2. יש קשר ברור בין מעמד סוציו-אקונומי והשכלה, בני העניים שגדלים להורים לא משכילים יגדלו להיות בוגרים בלתי משכילים. לאנשים בלתי משכילים יש נטיה לא לשלוט בשפות זרות ולהיות בעלי אוצר מילים דל בשפתם הם - לא ממש מתכון מוצלח להצלחה בבחינה הפסיכומטרית. מכאן שיש קשר די ברור בין המעמד הסוציו-אקונומי לבין סיכויי הקבלה לאוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין לא מפריך לי את ב', אבל די התעייפתי מהדיונים שהולכים כאן, אז סלח לי אם אפרוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מפריך לך את ב' בגלל שזה לא נכון או בגלל שזה לא מפריך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומר שאיקס לא בהכרח גורר את וואי. אתה אומר לי ''איקס לפעמים גורר את וואי''. האמירה שלך לא מפריכה את האמירה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא שיפסידו בהגרלה יוכלו ללכת למסלולים פחות מבוקשים (אפשר להכניס שניים או שלושה מקצים בשנה ככה שאם נידחית ממדעי המחשב וניהול במקצה הראשון תוכל לברר לאילו מסלולים נשארו מקומות ולנסות להרשם למדעי המחשב וכלכלה או מתמטיקה), יוכלו לנסות שוב בפעם הבאה שבה הסיכויים שלהם להתקבל יהיו גבוהים יותר. אני חושב שלדפוק אנשים בצורה אקראית זה יותר הוגן מאשר לדפוק ציבור שלם על רקע של עניין לא רלוונטי (מצב כלכלי נתפס בעיני גם כן כעניין לא רלוונטי, ציון פסיכו הוא בעל רלונטיות נמוכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להקים מחלק חקירות משוכלל לתפוס את זייפני ההגרלות | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |