בתשובה להאלמוני ממנג, 17/02/05 8:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר בתגובה 281792 כתבתי שההבדל בין המינים הינו מולד . כך שברור שאני ממש לא מבטלת את ההבדלים הביולוגיים ו/או המולדים בין המינים הקימים היום . אני מניחה בצד את השאלה האם כך זה היה מקידמת דנא ומתמקדת בפרשנות שאפשר לתת להבדלים אלו , ואם יש להם חשיבות בכלל. אני טוענת שההבדלים בין הגברים והנשים הם הבדלים שהשתנו בעבר ויישתנו בעתיד . גם כבוד הכרומוזום Y עבר שינויים במשך השנים . כשנסמכים על "ככה זה בטבע" אזי אחת המסקנות הבודדות שאני מרשה לעצמי להסיק על הטבע היא שהוא משתנה , לא בקצב שהייתי רוצה , אבל משתנה . הדוגמה של בת ה-67 שהרתה היא דוגמה לשינוי שלפני כעשור או קצת יותר , לא נראתה טבעית או מעשית . וטוב עשית שבדקת אם אין לך רחם (.... ) , קרוב לוודאי שבעתיד הקרוב גם לא יחשבו על אפשרות זו כי יש מלאי מספיק של רחמים ( רחמות ? ). מבחינת הטבע המשתנה , האפשרות שמתי שהוא בעתיד יהיה לך רחם סבירה לא פחות מהאפשרות שמינך ימשיך להתקיים ללא רחם . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''הספר סוקר בצורה מקיפה ביותר את העדרו המוחלט של כל הבדל בין תאי הזרע ותאי הביצית ומפריך כל אמונה טפלה בקשר לאיפיון כל שהוא של התאים העשוי להשליך על הבדלים עתידיים כביכול בין גברים ונשים''. כך אמרת ולכך אני מגיב. אין לי עניין בספוקלציות עתידיות - באותה מידה אנחנו יכולים להגיד שהמח האנושי יוחלף במחשב, ולכן ברור שאין שום שאלה של רצון חופשי. מכיוון שלא הבנתי שאנחנו דנים ב-''מה חדש במדע'' (''האדם חץ שלוח אל לב החידה, אשר מסרבת להוודע'') גררתי את הדיון מעבר להכרחי. נראה לי שסיימנו. תודה לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון( שגלש לך ) לא היה ב'' מה חדש במדע '' . כל טוב . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא של בת 67 שהרה ויולדת היא עדיין בלתי טבעית, ותמשיך להיות כך כל עוד נשים בנות 67 תזדקקנה לסיוע רפואי מאסיבי כדי להכנס להריון. לא שאני קובע שבאופן כוללני דברים לא טבעיים הם רעים - רוב הדברים הטובים בחיים המודרניים הם לא טבעיים. להכנס להריון בגיל 67, עם זאת, לא נכנס אצלי לרשימה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה חידושים בחיינו התחילו בנישת העזרה , דהיינו פתרון למתקשים , ואומצו אח"כ ע"י כלל החברה ולמטרה שונה . די אם נזכיר את הוויאגרה , הפריה מלאכותית (יצירת משפחה שונה ממשפחה המורכבת מאב ואם) ולאחרונה קראתי שאף הוויברטור הומצא על ידי פסיכיאטר לריפוי נשים היסטריות(ממה שזכור לי) ויש עוד,בשטחים אחרים בחיינו . לכל החידושים המדעיים היתה השפעה בכיוון שינוי החיים של הפרט והחברה , למרות שמלכתחילה הם יועדו לפתרון של אוכלוסיות חריגות . בת ה-67 שהרתה היא המקרה הקיצוני אולם כבר מספר לא קטו של נשים בגילאים שמעבר לפריון הרו וילדו , בד"כ כעזרה לבת משפחה או זוג שניסה שנים רבות ללדת . ההחמצה מבחינתי היא שאינכם יכולים לראות כיצד המדע משנה את היחסים בין המינים כפי שהמצאת המכונות היוותה נקודת התחלה ליציאה מאסיבית של נשים לעבודה מחוץ לבית, על כל ההשלכות שנבעו מכך . חידושי המדע משנים את מה ששנים רבות לא היה טבעי לנשים לעשות . מאחר שרובנו חיים בעולם שנותן משקל רב למדע הרי שה"טבע" כנראה ימשיך להשתנות . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדע לא משנה הבדלים מולדים בין המינים. הוא מאפשר לאנשים באשר הם לעשות דברים שלא יכלו לעשות קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המדע מאפשר לאנשים באשר הם לעשות דברים שלא יכלו לעשות קודם " - למה טובה האמורפיות ? כשאת לוקחת גלולות נגד הריון - מה זה ? כשנשים מהמערב יולדות פחות - מה זה ? שבזכות אלו ועוד השתנו חיי הנשים ובשל כך גם אישיותם ותפקודן (וכבר אמרתי שאין לצפות לשינוי מהיר , מדובר בתהליך של כמה מאות שנים לפחות (אך המחשוב המואץ יקצר זאת בהרבה). עד שהצ'ופצ'יק לא יתכווץ והדגדגן יתארך לא תגידי שהמדע משנה הבדלים מולדים בין המינים ? שינויים בחיים לא חורצים כלום במוח ? ואל תשכחי את כרומוזום Y בכבודו ובעצמו שבכל כתבה מוזכרים השינויים שחלו בו במשך השנים עד לשאלה האם הוא הולך להיכחד ומאד מעניין מה גרם לשינויים אלו . הטבע ? האם המדע אינו חלק מהטבע ? וכשהמדענים שוקלים את מוחנו ושוב מגלים שמוח האשה שוקל פחות ממוח הגבר , האם צריכה להיות לזה איזושהי משמעות ?הרי מוחו של אלברט איינשטיין שקל כמוח גברי ממוצע (ורק הקשרים בין פרטי מוחו היו יוצאי דופן)וחפשי בדיון על הרצון החופשי את דברי אסף עמית על מוח הציפור וההכללות שעשינו בטעות על הציפרים . בעיקרון הוויכוח הוא עד כמה יש לאברי הרביה שלנו השפעה על אישיותנו ותפקודנו ונדמה לי שלשם כך הוקמו לאחרונה לימודי המיגדר . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה כמות נכבדה של ממצאים המראים על הבדלים בין נשים לגברים: נשים מקבלות ניקוד גבוה יותר כשבודקים שימוש בשפה, השפה מתפתחת בקצב מהיר יותר, סיכון נמוך יותר לפתח בעיות דיבור והבנה של שפה (דיספסיה), משיגות תוצאות טובות יותר במבחנים מסוימים של שיפוט, אמפטיה ושיתוף, יותר טובות בהתאמה של דברים וגם בפעולות חשבון. פעילויות שצורכות מחשבה מתמטית כמו גאומטריה או שאלות באות יותר בקלות לגברים, מזהים טוב יותר בין דמויות ורקע, קל להם יותר לסובב חפץ במרחב דמיוני ולקלוע למטרה. אין פה שום שיפוט ערכי אלא ממצאים שמצביעים על יכולות מנטליות שונות. יכול להיות שזה בא משיטות חינוך וגידול ילדים, אבל יכול להיות שיש לזה גם אלמנט (קטן או גדול) ביולוגי מולד. זה גם לא אומר שכל גבר פותר בעיות מתמטיות בקלות וכל אישה יכולה להתמצא בקלות בסיטואציות חברתיות. סיימון בארון-כוהן טוען שיש לזה שורשים ביולוגיים והוא מתבסס על מחקרים בילדים אוטיסטיים. הוא טוען שלפי הממצאים הנ"ל, יש "מוח נשי" ו"מוח גברי", כשהכוונה לאבטיפוס של תכונות כלליות. האחד מכוונן יותר לתפיסה של בני אדם במונחים מנטליים - נשים מראות יכולת גבוהה יותר של אמפטיה ושיפוט חברתי, והשני תופס אנשים במונחים פיזיים - גברים רגישים יותר למיקום בחלל או ליחסים של סיבתיות פיזית ("דוחפים זה את זה"). אוטיזם שכיח אצל זכרים בערך חמש עד תשע פעמים יותר מאצל נשים. מהבחינה הזו, אוטיסטים הם אולי ה"מוח הזכרי" בקצה הסקלה - הכישורים החברתיים מוגבלים עד חסרים, בעוד הכישורים ה"זכריים" שלהם הם לפחות ברמת אנשים רגילים. אגב, הוא מזכיר ממצאים שמראים שהורים לילדים אוטיסטיים מראים נטיה חזקה יותר לכיוון של "מוח גברי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבלת את כל המימצאים פרט להישענות על הבדלים ביולוגיים ו/או גנטיים . עדיין לא לוקחים מספיק בחשבון אילו תכונות תחצין נקבה על מנת "לתפוס"זכר לרביה וגם ההיפך נכון . ומה לעשות שרביה בעולם ובפרט אצלנו עדיין עומדת בראש סדר היום . ושוב חזרנו לשאלה עד כמה אברי הרביה שלנו קובעים את אישיותנו . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אברי הרביה לא קובעים את האישיות, הם רק ביטוי נוסף לביולוגיה השונה של נשים וגברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה זה, למה או על סמך מה את דוחה "הבדלים ביולוגיים." האם את רומזת למשפט הידוע של בובואר שלא נולדים אישה אלא נעשים אישה (נדמה לי שהזכרת אותה אי שם)? ז"א, הנשיות איננה אלא תוצאה של עיצוב ובניה של הסביבה? אם כן, צריך אולי לשאול מדוע זה שברוב גדול של המקרים, דווקא נקבות הן אלו הנעשות לנשים? (אגב, אברי רביה זה ממש מבט חלקי, שהרי יש למשל גם מערך הורמונלי שקשור לרביה ולהשפעה כללית ישירה ועקיפה על "מבנה" האישיות, מה שזה לא יהיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שקראתי את ספרה של דה-בובואר חשבתי שהספר לא שלם . נשים אינן נולדות נשים אלא הופכות לנשים . אך צריך להבין שגם : גברים אינם נולדים גברים אלא הופכים לגברים . זו הפרספקטיבה הנכונה . החסר הגדול בספרה של דב-בובואר הוא שהיא משווה את האשה אל הגבר . אותם הכללים הנכונים להתפתחות האשה נכונים להתפתחות הגבר . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית, רק חזרת על אותם דברים. לא נראה שנתקדם יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שחסר לי בכל הדיון על הבדלים מולדים בין גברים ונשים היה פרספקטיבה רחבה יותר של זמן ואף מרחב . כי מלכתחילה כתבתי (כמדומני ברוב תגובותי שהתייחסו לנושא) שאני מסכימה לקביעה העובדתית שיש הבדלים מולדים בין זכרים ונקבות , רק התווכחתי על מידת השפעתם על מבנה האישיות הכללית של בני האדם ועל אפשרות שינויים כפי שהשתנו בעבר . דווקא ממאמרה של עדה למפרט "נינעלתי" על כלל שעזר לי לקדם את הרעיון מתגובתי הקודמת (גברים ונשים אינם נולדים גברים ונשים אלא הופכים לנשים וגברים) : סימביוזה כמקור לשונות וליצירת מינים חדשים . כפי הידוע לנו התפתחנו בעבר הרחוק מתא אחד . בשלב כלשהו עברנו מרביה א-מינית לרביה מינית .עכשיו השאלה אם תסכים איתי שקיימת סימביוזה בין גברים ונשים כמובנה בטבע , בביולוגיה . אני חושבת שכן . סימביוזה זו היא הגורם לשונות בין זכרים ונקבות והיא המביאה (מילה לא כל כך מדויקת אך אין לי כרגע טובה יותר) להולדת ילדים . בפרספקטיבה זו זכרים ונקבות מחצינים או מגבירים (משוב חיובי) תכונות הדרושות להפקת ילדים . ואלו הם ההבדלים (תקרא להם מולדים) בין זכרים ונקבות . צד אחד במשוואה הסימביוטית הזו (נקבות) התחיל להתמרד . הסיבה , ואפשר להיתלות כאן בדה-בובואר ) נעוצה בתחילת יכולתו של האדם ליצור כלים העוזרים לו בקיומו - המעבר מתקופת האבן לברזל , שהשתכלל עד למהפיכת המיכון ולאחריה המיחשוב ונקרא לזה כרגע בשם הכולל "הגורם המדעי" . אותו מדע שגרם בעבר המאד רחוק להכנסתם של הנקבות לתחום הבית ולהוצאתם של הזכרים אל מחוץ לבית , הוא גם המווסת היום את ההבדלים בין זכרים ונקבות . הנושא האקטואלי היום הוא לא ההבדלים בין זכרים ונקבות אלא הסימביוזה בין האדם למכונה (מישהו אמר שיבוט ?). "גברים הם הקורבנות השותקים של מהפכת המינים" ( דוריס לסינג , סופרת ופמיניסטית , מחברת "מחברות הזהב") ואתה נתת את הדוגמאות על אוטיזם וכו' . אך לי נראה שבסימביוזה בין האדם למכונה גדול חלקם של הזכרים ומעשיהם מהווים דיבור בעל תוקף לא פחות מדיבור מילולי . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יכול לומר כי המימצאיים המדעיים לגבי הבדלים מולדים בין גברים ונשים (הבדלים במוח , באברי המין , התנהגויות ועוד) תקפים לכל אורך ציר הזמן , אפילו רק הזמן הידוע לאדם-למדען (דהיינו , תקפים משחר האבולוציה ?) ? אני מניחה שתסכים איתי שלא . שהרי כולנו מסכימים פחות או יותר על תורת האבולוציה של דארווין , ולפיכך לא תאמר שמוח הגבר של היום זהה למוח הגבר בעידן הקרוב יותר להתפתחותנו מהקוף , נניח מרחק זעיר של מיליוני שנים . במוח האנושי חלו שינויים רבים במשך אותה שניה ארוכה של התפתחות אבולוציונית בת מיליוני שנים . כך שהייתי מצפה ממדענים להוסיף לתוצאות מחקריהם את ההערה הבאה : "וזאת ככל הידוע לנו על מימצאים עובדתיים במשך (נהיה לארג'ים?) מאתיים שנה ואין יודע אם מימצאים עובדתיים אלו תקפים לכל רגע נתון בהיסטוריה הידועה לאדם ובהסתייגות זו נודה שהפרשנות שלנו למימצאים מדעיים אלו שווה מבחינה מדעית לתחת . לא , תיקון , התחת שווה ביותר . אם כן נאמר שכל נסיון לקבוע מימצאים מוחלטים ותקפים לגבי העבר וההוה הינו , נכון להיום , ספקולציה בלבד וכך יש לקרוא את ניתוחינו המלומדים . אנחנו די חסרי אחריות " . כחומר למחשבה מצורפים שני קישורים (לדוגמה , כי יש הרבה) על תיאוריות , מימצאים עובדתיים ומה שביניהם : כדי להגן על כבודי אני מוסיפה שאת המאמרים הללו , ואחרים, מצאתי לאחר הפתרון (היפה!) שהגעתי אליו בעזרת סימביוזה , משובים שליליים וחיוביים : <תגובה285396> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את כמעט שם. תשאירי בפעם הבאה רווח אחד בין המלה ''תגובה'' למספר, ויווצר שם קישור) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהתחת של הגברת הנכבדה הוא בן יותר ממאתיים שנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה להתרגש מתופסי/תופסות התחת למיניהם. כדאי להתרגל. התופעה של בני טיפש עשרה (ויותר מבוגרים, לא פעם) הרוכשים את גוף הידע המדעי שלהם מגלילאו ואת ההבנה שלהם בענייני שירה, למשל, מכמה מאמרים ברשת - הולכת ומתפשטת. בני הטיפש עשרה (גם 20+) החמודים הללו ממנים את עצמם חיש מהר לפרופסורים-אינסטנט לכל דבר ועניין, ותוך כדי ההתלהבות הבלתי נדלית מה"רעיונות" שלהם עצמם, הם מפגינים בדרך כלל גם גילויי עוינות ובוז כלפי האקדמיה הממוסדת - זו שבה אין אינסטנט. כנראה שה"השכלה האינטרנטית" תתפוס את מקומה של ההשכלה האמיתית - וככה גם ייראה הפרצוף שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי על מה בדיוק אני אמור להסכים או לא. האם על זה שכולנו צאצאים של מולקולה בעלת כושר שיכפול א-אורגזמי? חוצמזה, נהנתי לראות שאת הקישור השני םותח ציטוט משיר של פורטר שכבר תרגמתי, באופן צולע, פעם לכבודו של מר הגלובלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעשו פרצוף מופתע: https://sciencebasedmedicine.org/male-and-female-brai... (ההבדל שנבדק במחקר הזה הוא אנטומי, ומבחינה מסוימת אפשר לומר שנמצא שההבדל בין מוח נשי וגברי מובהק יותר מהבדלי הגובה בין שני המינים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנים נוכחתי בהרצאה של עורכת המחקר הזה שטענה שלפי הממצאים שלה אין הבדל מהותי בין מח גברי למח נשי. שמתי לב שמסקנתה סותרת לא רק את זו של הכומר מארק גונגור, אלא גם את הנתונים שהיא עצמה הציגה. לשון אחרת, אילו יצרה היא מן הנתונים שבמחקרה מודל סטטיסטי, אפילו מן הפשוטים ביותר דוגמת רגרסיה לינארית, או את הנאיבית של הכומר תומאס, היא היתה מקבלת כושר אבחנה חד בין מח נשי לגברי. תוצאות מפתיעות מתחום אחר: מתמחים בעלי ציונים גבוהים יותר טובים יותר בעבודתם (סטטיסטית כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהבנתי מהכתבה היא לא טוענת שאין הבדלים, אלא שבניגוד לאברי מין יש לכל אחד ואחת תערובת אישית של מאפיינים זכריים ונקביים במוח. סטטיסטית לזכרים יהיו יותר מאפיינים זכריים ולהיפך, אבל בהינתן מוח אקראי אי אפשר לקבוע חד משמעית אם הוא שייך לגבר או לאישה. אולם לפי כמות הנשים שהולכות לדוג בנחל הייתי אומר שכנראה ישנם מאפיינים מובהקים יותר מאחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בהינתן מוח אקראי אי אפשר לקבוע חד משמעית אם הוא שייך לגבר או לאישה.'' - זה פחות או יותר מה שהופרך במחקר החדש (בהגדרה נאותה של ''חד משמעית''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שזה נשמע לי מוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק ארמוז שהבדיחה על הסנילים שכל יום מכירים אנשים חדשים הפסיקה להצחיק אותי לפני, המממ, זמן מה, גם שהיא מוחלת על מידע מכל סוג ולא על אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*כ*שהיא מוחלת. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, גם חוקי הלשון מתחדשים כל בוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב/חנה בבלי, אומרים תסו"ש אחר כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, מעל 90% זה מספיק "חד משמעי" בשבילי. השאלה הנותרת היא כמה מההבדל נוצר על ידי חיברות. במחקר הבא הייתי רוצה לראות תוצאות על מוחות של בני פחות משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה משיגים מוח אקראי? (שואל בשביל חבר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדען נתונים1, הופתעתי לא פעם ע"י חוסר הטריוויאליות של יצור דוגמא אקראית, פעולה שלכאורה אין פשוט ממנה. אין לי כרגע בראש דוגמא ספציפית אבל חלקן דרשו עבודה תאורטית ותכנותית משמעותיות, תמיד באופן בלתי צפוי. אבל כאשר מדובר במוחות - אין כמו מונטי, הדוגם הגדול שבהברקה של רגע הבין שרק המשווה הגדול יכול לספק לו את האקראיות המושלמת - בקלט ובפלט. 1 או מה שיובל בוודאי מכנה "אחד שנדמה לו שחישוב סטיות תקן ביחד עם היכולת לשלב במשפט את המילה "קולמוגורוב", מתירים לו לפנות אל סטטיסטיקאי בשמו הפרטי" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בפונקציית רנדום של פייתון (כמהנדס, לא כתאורטיקן)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בה רע, אבל נתקלתי בהרבה סיטואציות שבהן השאלה היא על מה להפעיל את פונקציית האקראיות. נזכרתי בינתיים באחת. נניח שצריך לאמן מודל על דגימה של הנתונים לצורך חיזוי בזמן אמת. אופן הדגימה המתבקש הוא בחירה אקראית פשוטה מתוך, נניח עשרות מיליוני מקרים מחמש השנים האחרונות. אלא שמדובר במאגר הטרוגני במיוחד עם זנב סטטיסטי ארוך. כלומר, לצד דפוסים נפוצים שחוזרים כל אחד עשרות אלפי פעמים, ישנם אלו הנדירים, שחוזרים כל אחד רק עשרות פעמים ולעיתים אף פחות מכך, ואלו מהווים נניח 60% מסה"כ מאגר הנתונים. כיצד בכלל נוכחים שישנה בעייה? כאשר המודל שבנית נתן חיזוי טוב על הנתונים שנשארו מחוץ לקבוצת עליה הוא אומן, אבל אז, בזמן אמת, כאשר זורמים נתונים חדשים ממערכת הלקוח, צונחת איכות החיזויים באופן דרמטי. זוהי תופעה נפוצה, אם לא הכלל בתחום זה, ויש לה סיבות שונות. במקרה שאליו אני מתייחס נתקלנו בבעיית האיזון בין עדכניות לבין מובהקות: עם חלוף השנים, משתנים גם דפוסים - כלכליים, סוציולוגיים, רפואיים וסייבריים (התנהגות בוטים). כאשר אתה דוגם באופן פשטני, אתה מפסיד חלק גדול מן החזרות של כל דפוס נדיר, עד כדי איבוד יכולת החיזוי. עבור הדפוסים הנפוצים הבעייה היא פחות או יותר הפוכה. יכולת החיזוי נפגמת בשל המשקל השווה אותו קיבלו דפוסים שהתיישנו. אתה כמובן יכול לקחת רק את הדפוסים מן השנה האחרונה, אבל אז אין לך מספיק מובהקות עבור הנדירים, שכאמור, מהווים חלק ניכר מן המאגר הרלוונטי. שם, חשובה יותר הכמות (מובהקות) על פני העדכניות. מה עושים? אם ישנה יכולת לחלק לדפוסים מוגדרים היטב, הפתרון המתבקש הוא כמובן לקחת מכל אחד מהם כמות קבועה או כזו שמתחת למקסימום מוגדר של חזרות, החל מן החדשים ביותר. לפעמים די בכך. אבל לעיתים, עיוות ההתפלגות המקורית של המאגר שהדבר גורם גורר התנהגויות שקשה לחזות - במיוחד עם רשתות נוירונים, שם אתה נדרש לחשוב גם במונחים פסאודו(?) פסיכולוגיים ולא רק מתמטיים וסטטיסטיים. בנוסף, לא תמיד ברור כיצד לדגום את האירועים שקדמו ובישרו את ארועי המטרה. פתרון מורכב יותר הוא הכנסת מרכיב הזמן אל החיזוי ושינו שיטת האימון. אבל זה לא תמיד מתאפשר ולעיתים נאסר. כאשר הוא כן מתאפשר, הוא מסבך משמעותית את האופרציה והעלויות, מה שמחייב שיפור במידה שתצדיק זאת. הארכתי, ולכן אסיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסבר הארוך בנושא שאינו מוכר לי לעומק. לדעתי אבל, רק מבחינת הגדרה, הבעייה שלך היא לא אקראיות, אלא כמעט להיפך - בחירה שבעיותיה נובעות ממדגמים קטנים מדי ומכאן לשגיאות דגימה. וממה שציינת נראה שדוקא הכנסת מידע אפריורי מושכל ולא אקראי בכלל, שיעזור לך ב(משהו עם חלוקת אוכלוסיות/דפוסים/נדירות) ושיגרור פחות בעיות של תת-דגימה, הוא מה שאתה מחפש. (במונחים אחרים - אתה מחפש יותר מידע ופחות אקראיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים יש לך מרחב מדגם עם מבנה מסויים שלא מובן מאליו איך להגדיר עליו התפלגות אחידה, ולפעמים אתה מעוניין בהתפלגות "טיפוסית" ולא אחידה. המקרה השני הוא טכנית פחות אקראי (מבחינת אנטרופיה אל מול התפלגות אחידה על אותה קבוצה), אבל לדעתי יש במסגרתו הרבה דוגמאות שמרגישות יותר כמו משימה של הגדרת התפלגות עם תכונות מסוימות ופחות כמו הכנסת מידע לא אקראי לתהליך דגימה. הנה דוגמה נאיבית למקרה הראשון: דגימת נקודות ממעגל היחידה במישור. אפשר להגריל שני מספרים בהתפלגות אחידה מ-0 עד 1, לקחת את הנקודה שהתקבלה לפי קורדינטות קרטזיות ולנרמל אותה למקבילתה על המעגל ע"י חלוקה באורך הקטע מהראשית אליה. זה מגדיר התפלגות על המעגל, אבל היא לא אחידה1. מצד שני, אפשר להגריל מספר בהתפלגות אחידה מ-0 עד 360° (למי שלא אוהב פאי), להתייחס אליו כזווית בהצגה פולרית של נקודה באורך 1 ולקבל התפלגות אחידה על המעגל. אבני הבניין הן עדיין פונ' רנדום של פייתון, אם רוצים, אבל השימוש בהן הוא האתגר. כדוגמה למקרה השני, ובתקווה שלא הגזמתי כבר בפירוט, אני מתעסק לפעמים באלגוריתמים על גרפים והיפר-גרפים (קודקודים וקשתות2, לא ערכי פונקציה מול קלטים) וכשאני רוצה לבדוק אם משהו עובד טוב אמפירית לגרפים שאתקל בהם "בטבע", אני צריך דרך להגריל גרפים טיפוסיים. נניח שיש לי מדגם של גרפים, אני יכול (מבין הרבה אפשרויות אחרות) 1. להגריל אחיד גרפים מהמדגם. 2. להגריל גרפים עם כמות קודקודים שמתפלגת אמפירית כמו הכמות במדגם, וקשת בין כל זוג קודקודים באופן בלתי תלוי ולפי צפיפות הקשתות בגרפים במדגם. 2. לדגום אחיד גרף מהמדגם, ולערבל לו את הקשתות — לבחור הרבה פעמים זוגות קשתות בדגימה אחידה ולהצליב אותן (קודקוד אחד של קשת אחת מתחבר לקודקוד שני של קשת שניה, והשני בהתאם). 3. להשתמש בשיטה להגרלת scale free netowrks כמו Barabási-Albert model (דמיינו קישור לויקיפדיה, לא הצלחתי לפרמט אותו לפי ההוראות) עם התפלגות קודקודים כמו בדגימה. כל אחת מהדרכים מגדירה התפלגות אחרת ובעלת תכונות אחרות, ועלולה להיות טובה יותר או פחות בהתאם להתפלגות המדגם, החשיבות של דגימת דוגמאות שלא נראו, החשיבות של שימור תכונות (דרגות קודקודים, כמות קודקודים), אילוצי כח החישוב וכח מי שנאלץ לממש את שיטות הדגימה, וכו'. אמנם כולן בסופו של דבר ימומשו כסדרת קריאות לדגימה אחידה על טווחי מספרים או קבוצות סופיות, אבל יש הרבה עבודה בלבנות דברים מאבן הבניין הזאת. --- 1. אינטואיציה — הנקודות לפני נרמול נדגמו אחיד על ריבוע סביב הראשית. קחו קשת מעגל בגודל זוויתי מסויים ותזיז אותה לאורך המעגל. השטח בין הקרניים שמגדירות את הקשת והריבוע הוא הסיכוי לדגום מהקשת אחרי נרמול, אבל השטח הזה גדול יותר ככל שהקרניים מתקרבות לפינת הריבוע. 2. פעם היה אפשר לומר "רשתות" בבטחה, עכשיו המושג הזה יותר מסיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאור יפה, אני מבין ממנו שהבעיה היא איך לגרום להתפלגות מסוימת רצויה על מרחבים שהם מטיבם "מעוותים" ולכן מאד לא ברור מלכתחילה מהי התפלגות אחידה עליהם. (יש לי אגב זכרון מאד עמום של דיון על התובנה הלא-אינטואיטיבית שהמושג "התפלגות אחידה" כשלעצמו הוא לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע). אבל לגבי דוגמת המעגל, יש לי שאלה מכיוון אחר: אז קיבלת התפלגות שסוטה בעשרה אחוז פלוס-מינוס מהתפלגות אחידה. אז מה? ממילא בסוף אתה מריץ איזה רשת שתלמד על חמישים אחוז (נניח) מהמידע ותכוונן על חמישים אחוז אחרים. כמה זה כבר ישנה את הביצועים הסופיים שלה, התפלגות שהיא "קרובה לאחידה עד כדי אפסילון גדול-אבל-לא-עצום"? (אנקדוטה - לפני רגע המתקן האוטומטי הציע לי 'תפילין' במקום אפסילון. יש אלוהים!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו במרחק תפילין אחד מאחידות! קודם אני רוצה להתחרט על הנחת היחידות של ההתפלגות האחידה בעקבות הפרדוקס לעיל. אני חושב שההתפלגות האלטרנטיבית בדוגמה מגדירה יפה מאוד מידה שהיא אחידה עבורה ולכן אפשר לקרוא לה (ולמעשה לכל התפלגות) התפלגות אחידה. לא צריך תפילין ולא הכשר מהרבנות. בכל מקרה לגבי המעגל, אולי אין בעיה רצינית, אלא אם כן התחרות קשה והרשת שלך צריכה לנצח אלטרנטיבות טובות. אם התחרות על הביצועים צמודה, האפסילון הזה במה שהגדרת כפונקציית אובדן לרשת עלול להיות משמעותי. אבל זאת דוגמה מאוד חלבית. אם אנחנו מתעסקים בהתפלגות אחידה על כדור היחידה במימדים גבוהים יותר (ורוב הזמן אנחנו מעוניינים, אם מדברים על מדעי עוזרי הסטטיסטיקאים), אז קללת המימדים שהתאפקתי מלהזכיר מקודם רלוונטית (curse_of_dimensionality [Wikipedia]). התהליך שהגדרנו מגדיר התפלגות שמרחקה מההתפלגות "האחידה" הולך וגדל עם המימד. במקרה הזה אנחנו מודעים אבל קל למצוא את עצמך חוזר על דבר כזה במרחב שהוא לא הכדור בלי לשים לב שההתפלגות שהגדרת שונה מאוד ממה שחשבת שהיא תהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש עוקב אחרי הדיון ואיבדתי את ההקשר, אבל אני מחזק את המסר: דגימה אקראית (ממרחבי ההסתברות מורכבים או אפילו "מאד פשוטים" אבל בממד גבוה) היא אכן בעיה אלגוריתמית קשה (בלי קשר להיות ההסתברות אחידה או לא). תת-ענפים שלמים במדעי המחשב, למידת מכונה והסתברות מוקדשים לעניין זה בדיוק. אגב, דגימה אקראית יכולה להיות בעיה אלגוריתמית מעניינת ולא טריוויאלית גם במיקרים מאד פשוטים. למשל, הקורא הסקרן מוזמן לחשוב איך הוא היה כותב פונקציה לדגימה מתוך הסתברות דיסקרטית (בלי לקרוא ל-np.random.choice...). ההנאה מובטחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> הקורא הסקרן מוזמן לחשוב איך הוא היה כותב פונקציה לדגימה מתוך הסתברות דיסקרטית (בלי לקרוא ל-np.random.choice...). ההנאה מובטחת. תוכל לחדד מה בדיוק המטלה? אם היא לכתוב פונקציה שמגרילה, למשל, את המספר 0 בהסתברות 0.5, את המספר 17 בהסתברות 0.4, ואת המספר 18 בהסתברות 0.1, ואם מותר להשתמש במספר אקראי מהתפלגות אחידה (רציפה) בין 0 ל-1, אז אני לא רואה מה הקושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת נכון. בפירוט: בהנתן וקטור סטוכסטי באורך שרירותי, הגרל אינדקס בהתאם להסתברות שהוקטור מייצג. אתה רשאי להניח גישה להתפלגות אחידה על קטע היחידה או להתפלגות ברנולי, כרצונך (כל הנחה כזו מובילה לכיוון קצת שונה ומעניין בפני עצמו). כתבתי שזו בעיה "מעניינת ולא טריוויאלית", לא קשה :) אבל האמת היא שהיא גם לא קלה (לפחות עבורי, אני לא יכול להעיד בשמך). על מה חשבת? ארשה לעצמי לנחש: נעבור מהוקטור הנתון להתפלגות המצטברת, נגריל מספר בין 0 ל-1 (בהסתברות אחידה), ונבצע חיפוש בוקטור? אם כן זה אכן פותר את הבעיה, אבל בסיבוכיות מקום של n, סיבוכיות זמן של n לאתחול וסיבוכיות זמן של o(log(n)) לכל הגרלה. אפשר לשפר זאת משמעותית, ואז זה גם ניהיה מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלך נכון, זה הכיוון שחשבתי עליו. איך אפשר לשפר את הסיבוכיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלגוריתם אחד, שהוא בעיני לא פחות מיפהפה, מכונה בד"כ Alias Method והוא מבוסס על התבנית הרעיונית של rejection sampling - רק אלגנטי פי 100 ממה שבד"כ מקבלים מהכיוון הזה. חשוב מה היה קורה אילו היינו מגרילים מהתפלגות אחידה במקום מההתפלגות הנתונה: אז אברים שהסתברותם נמוכה מ-p=1\n היו נדגמים יותר מידי, ואיברים שהסתברותם גבוהה מכך היו נדגמים פחות מידי. אפשר לקוות לתקן זאת: אם הגרלנו איבר שהסתברותו נמוכה, אז נבצע הגרלה נוספת, ובהסתברות כלשהי(?) נחזיר אותו ואחרת... נחזיר איבר אחר כלשהו? כך שהכל יסתדר? על פניו בכלל לא ברור ששטיק כזה יכול לעבוד, אבל מסתבר שהוא עובד מושלם: אפשר תמיד להתאים לכל איבר i שהסתברותו נמוכה (ולכן סובל מדגימת-יתר) "הסתברות דחייה" p_i ואיבר אלטרנטיבי קבוע j_i שהסתברותו גבוהה (ולכן סובל מדגימת-חסר) באופן כזה שבסופו של דבר כולם נדגמים בדיוק בהסתברות המתאימה להם. את הבנייה הזו אפשר לעשות באופן מחוכם למדי ב-o(n), ואח"כ כל דגימה מבוצעת טריוויאלית בסיבוכיות זמן של o(1). האלגוריתמיקה עצמה אלגנטית1, אבל החיבה הגדולה שלי לאלגוריתם הזה נובעת מכך שזה בכלל עובד. ולמרות שלא נורא קשה לראות (לפחות בדיעבד) למה הוא נכון, אישית אני עדיין לא משתחרר מהתחושה שמדובר בקסם2. אלגוריתם אחר, עם סיבוכיות דומה אך trade-offs שונים, שגם לו מעלות אסתטיות רבות, מבוסס על בניית סדרה של lookup-tables בהתאם לבסיס-ספירה ודיוק-עשרוני שנבחרו מראש כמתאימים לייצוג ההסתברויות הנתונות והגרלה מתוכם. יהיה קשה לתאר את הפרטים בפורמט של האייל, אבל אני מתאר לעצמי שלא תתקשה למצוא רפרנס אם תתעניין. הפינה הזו היא האחת האטרקציות החביבות עלי בג'ונגל הגדול של האלגוריתמיקה. בין השאר בגלל שמצד אחד הבעיה עצמה כל כך פשוטה וטבעית, מצד שני הפתרונות מעניינים ויפים גם מבחינה אלגוריתמית וגם מבחינה מתמטית3, ומצד שלישי הם לא קשים עד כדי כך שאין להם שום שימוש (הם מאד פרקטים) או שנדרשים שנים של מאמץ כדי להתחיל להבין אותם (הם אפילו פשוטים, יחסית). 1 ונמצאת על סיפה של מחילת ארנב מעניינת בפני עצמה, כי הבניה אינה יחידה, ומסתבר (אני מקווה שאני זוכר נכון...) שמציאת בנייה אופטימלית היא בעיית NP קשה. 2 יש להודות שחלק ניכר מהאהבה שלי למתמטיקה כנראה מוסבר ע"י טפשות שמפריעה לי להבין דברים עד הסוף, כך שאני נותר תמיד עם תחושה של עיסוק באיזושהי תורת סוד מיסטית במקום בדיסציפלינה האנליטית והמכניסטית מכולן. 3 משחקים בהם תפקיד מרכזי ולא תמיד צפוי גם האנטרופיה של ההסתברות, גם המימד של המרחב וגם פרטי הייצוג הנומרי של ההסתברויות עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההסתברויות הן: 0.1, 0.29 ,0.3, 0.31 אז איך האלגוריתם הראשון עובד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגרלה תעבוד כך: בחר אינדקס אקראי בין 0 ל-1. * אם קיבלת 0: בהסתברות 0.4 החזר 0, ואחרת החזר 3. * אם קיבלת 1: תמיד החזר 1. * אם קיבלת 2: בהסתברות 0.84 החזר 2, אחרת החזר 1. * אם קיבלת 3: בהתסברות 0.64 החזר 3, אחרת החזר 2. נבדוק: * ההסתברות לקבל 0: 0.4*0.25 = 0.1. * ההסתברות לקבל 1: (1-0.84)*0.25+0.25 = 0.29 * ההסתברות לקבל 2: 0.84*0.25 + (1-0.64)*0.25 = 0.3 * ההסתברות לקבל 3: 0.64*0.25 + (1-0.4)*0.25 = 0.31 אם אתה רוצה לדעת איך קיבלתי את ההסתברויות והבחירות האלטרנטיביות האלה בסיבוכיות של o(n), ראה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את האינדקס בחר, כמובן, בין 0 ל-3 - כולל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני מבין שהראש שלך עובד בפייתון / C, ולא ב-R / מטלאב.) ותודה על האלגוריתם, לא הכרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסבר. בתגובה המקורית דובר על כך שאיברים שקיבלו "יותר מדי" (למשל האיבר הראשון שקיבל 25 במקום 10) צריכים לתרום חלק למישהו אחר. עכשיו אני רואה שלפעמים איברים שקיבלו "מעט מדי" (כמו האיבר השלישי שקיבל 25 במקום 30) צריך לתרום, אבל איכשהו זה מתקזז (האיבר השלישי תרם 4 וקיבל 9 וזה הביא את המאזן שלו ל 30). זה קצת כמו מה שקורה ב splid בשלב ההתחשבנות (רק בכיוון ההפוך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה האיזכור השני של "תפילין" בו אני נתקל היום! סימן משמיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשהו עלתה לי מהסיפור הזה אסוציאציה לאגדה האורבנית על הכושי במעלית שאומר "שב!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ששמעתי את זה לפני כמה עשורים בתור חוויה של ישראלי שפגש את אדי מרפי ושומרי הראש שלו במעלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואצל אחרים זה איטלקי עם מייק טייסון. זה מה שיפה בסיפורים האלה, הגנריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשולי הדברים: אולי זאת הזדמנות טובה להזכיר שוב את ה"פרדוקס" של ברטרנד שכבר הזכרתי פעם. אם הבנתי נכון מילה או שתיים מהסינית שמעלי, הוא מציף בעיה דומה לאלה שאתם מדברים עליהן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, לא הכרתי. כדי לסדר לעצמי את המחשבות ואת אי הנוחות (עם סיכוי לתיקון ממישהו אם אני טועה): במרחבים סופיים יכול להיות קשה להגדיר תהליך דגימה שנותן התפלגות אחידה, אבל קל להגדיר את ההתפלגות האחידה — לכל איבר סיכוי שווה להדגם. במרחב מעוצמה אינסופית המקבילה היא שלכל תת-קבוצה בעלת מידה, הסיכוי של איבר ממנה להדגם הוא מידתה ביחס למידת הקבוצה המלאה. אבל אפשר להגדיר מידות שונות על אותו מרחב, ומכאן שהתפלגות אחידה תלויה לא רק בקבוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: אני לא חושב שהגדרת כאן "הסתברות אחידה", אלא סתם "הסתברות" (דרך נרמול מידה סופית). אני לא מכיר הגדרה כללית לגמרי ל-"הסתברות אחידה". אינטואטיבית, אולי אפשר לומר שמידת הסתברות היא אחידה אם היא מתקבלת כנרמול מידת Haar של חבורת הסימטריות של המרחב בהנחה שהכל מוגדר היטב (אבל אולי לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ההצעה הסו-קולד אינטואטיבית לעיל לא ממש מתקמפלת, אבל נראה לי שאפשר להוציא ממנה הגדרה הגיונית. לא חשוב.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שניסיתי לומר — לפי ההגדרה האינטואיטיבית שלנו להתפלגות אחידה (ההסתברות לדגימה מתת קבוצה פרופורציונלית לגודלה), כל התפלגות על מרחב מעוצמה אינסופית היא אחידה, אז צריך לזרוק לפח את האינטואיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נשמע לי הגיוני. התפלגות שנראית כמו גאוסיאן סביב 0 מעל הממשיים (שעוצמתם אינסופית הרי), היא לא אחידה לא באינטואיציה ולא במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא במציאות? הגדר לכל קטע אורך לפי הפרש פונקציית ההתפלגות המצטברת של הגאוסין על קצותיו, ותשלים למידה על הממשיים. קיבלת מידה שבה הסיכוי לקבלת נקודה בקטע פרופורציונלי (ואפילו זהה) לגודלו. לא אחיד? אני חושב שמה שלא נשמע הגיוני זה מידות על הממשיים שהן לא מידת לבג. זאת באמת מידה אינטואיטיבית ומיוחסת, אז אולי אני צריך לחזור בי לגבי לזרוק את האינטואיציה לפח. ומצד שני, יש הרבה מרחבים (כולל הממשיים עצמם) עליהם אין מידה מיוחסת אינטואיטיבית שעבורה הם ממידה סופית. אז מקבלים את זה שאין כזה דבר התפלגות אחידה עליהם, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, זו הגדרה עקומה (תרתי משמע) של המידה ומאד לא אינטואיטיבית. אינטואיטיבית - זה אורך כל קטע. ועל מידה כזו ההתפלגות הזו רחוקה (עד אינסוף) מלהיות אחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, הייתי צריך לבחור קטע סופי ולא כל הממשיים כדי לא ליפול בפח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי, אתיישר. לא עולות לי בראש שום דוגמאות למרחב מדגם מעניין לצורך מעשי שאי אפשר להחיל עליו (אולי עם טיפת עבודה, כמו מעגל במישור ושיכונים אחרים) את אורכי הקטעים ממידת לבג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוך שאני צופה הבוקר בדייויד בנט, תהיתי אם ניתן לבסס מתאם, אפילו חלש, בין שמו של שיר לבין הצלחתו. אם זה היה לפני 15 שנה, אולי הייתי משתמש בשאלה זו לראיון עבודה עבור משרת מדען נתונים. למעשה, השאלה הזו היתה כנראה מאפשרת לי לפסול מועמד ששכרתי ונאלצתי לפטר אחרי שנה. אבל במחשבה נוספת, לא יודע אם זה טוב, שכן למדתי ממנו המון בתקופה בה עבדנו ביחד (הבעייה היתה שהוא לא למד ממני כלום). מדוע נזכרתי? כי זה מתחיל במשקל שנותנים לייצוגיות הדגימה של בנט, שנובעת מן האופן בו הוא אסף את השירים שברשימה - הוא לקח את כל(?) השירים שהצליחו לעשות דרכם לספוטיפיי וויקיפדיה. נדמה לי שאני לא הייתי נותן לזה משקל משמעותי, אבל אם למועמד היה נימוק חצי משכנע כנגד זאת הייתי מקבל זאת. השלב הבא הוא מידול. פרמטרים רלוונטיים יכולים להיות, מלבד שם השיר, מאפיינים של השיר עצמו ופופולריות האמן. המועמד נדרש לחשוב על משהו פשטני, שניתן להוציא לפועל תוך שעתיים, ולאחר מכן משהו מעמיק יותר, שיכול לקחת כמה ימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתאר היטב את טענותיה. לכאורה, אין סתירה בין "סטטיסטית לזכרים יהיו יותר מאפיינים זכריים ולהיפך" לבין "בהינתן מוח אקראי אי אפשר לקבוע חד משמעית אם הוא שייך לגבר או לאישה". אלא שבהינתן שהסטטיסטיקה (המצטברת) במקרה זה חדה, מדובר במניפולציה (עצמית, אם יורשה לי לשלול זדון). ובנימה אישית... לפני שנים רבות התבקשתי ע"י המנכ"ל להבדיל בין נשים לגברים. מאחר ועוד כילד הוכחתי יכולת גבוהות בסוגיה זו, יכולת שבעקבות השיר ההוא של שלום חנוך חודדה עוד, ניגשתי אל המלאכה בעזוז. עמדו לרשותי תבניות השימוש של מאות אלפי משתמשים ביותר ממאה אפליקציות, כאשר בחלק מספיק מן המקרים נרשמו המשתמשים כלקוחות בחברת תקשורת שהיתה קשורה לעניין תוך ציון מינם. המשימה העיקרית היתה השגת המידע, נירמול, הצלבה וכיו"ב. אבל ברגע שאלו היו מוכנים, בניית המסווג הבסיסי היתה פשוטה ואכן קיבלתי שם כושר אבחנה גבוה במיוחד, מעבר למה שציפיתי. חזרתי את המנכ"ל בשמחה עם התוצאות. אלא שזה, ברגע שהבין שלא מדובר ב-100% החליט שזה לא שימושי. חשבתי שאני לא שומע טוב. מדובר היה בשיפור המיקוד של פרסומות, שעד לאותו הרגע לא הבדילו בין גברים לנשים, יכולת שלא היתה מצוייה אצל המתחרים. כל ההסברים שלי על זה שבפרסום אין דבר כזה 100% נפלו על אוזניים ערלות בטענה שהמפרסמים לא יהיו מוכנים לפחות מוודאות מוחלטת. כך היה גם בהמשך עבודתי בחברה. אבל היו יתרונות אחרים שהשאירו אותי שם עוד שלוש שנים. יש לציין שמדובר היה באדם אינטילגנטי, עם יכולות מוכחות, כולל חשיבה מחוץ לקופסא, ושהייתי איתו ביחסים מצויינים. באותן שנים, אחרי ששמעתי סיפורים דומים מחברים לתחום העיסוק, התחלתי להבין שיש איזושהי תקלה שאני לא מבין, שפוקדת גם, ולעיתים בייחוד, אנשים חכמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה קצת מטריד - ועוד יותר במציאות של היום כשה-100 אחוז כולל בהכרח טרנסג'נדרים, א-בינאריים, ועוד קשת שלמה שמראש מגבילה אפילו את המסווג הטוב ביקום להרבה מתחת 100 אחוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הסטטיסטיקה שאני מכיר, הבינריות המינית (מינית? מגדרית?) היא בערך של 99% מהאוכלוסייה. הם לא הגיעו עדיין לרמת הדיוק הזו. כמוכן, אני לא אתפלא אם הם מראש ניפו בעלי ובעלות סיווג לא מספיק ברור מהמדגם שלהם. זה נראה לי רעיון טוב לבדיקה ראשונית. אבל אם יש מסווג, זה יכול להיות מעניין לראות מה יש לו להגיד גם על כאלו שנראה שהסיווג שלהם מעניין יותר. זה בוודאי יעזור להבין לפי מה נוצר הסיווג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספר המקובל ללהט"ביות הוא כמעט 10 אחוז מהאוכלוסיה. לא הייתי מתפלא שזה קצת משפיע על הסיווג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משונה ביותר, בייחוד הטענה ''שהמפרסמים לא יהיו מוכנים לפחות מוודאות מוחלטת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה "חשבתי שאני לא שומע טוב". בימים שלאחר מכן ניסיתי להבין אם לא פירשתי אותו נכון או משהו אחר שאני מפספס, אבל זה חזר על עצמו, כל פעם בנימוק אחר, כולל מודל שנאבקתי שיוצב ב-production, והתברר שהוא עושה לנו אלפי דולרים בשבוע (במקום אפס עד אז), ואז הוא הושבת לצמיתות מחשש לאי וודאות שהוא עשוי להוסיף למערכת. כאמור, פגשתי רבים במקצוע שעברו דברים תמוהים לא פחות, אבל יש לציין שבשנים שחלפו מאז חל שיפור גדול ביחס אל מדעני נתונים ואל התוצר שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחליף תחום. בתחום שלי 60% זה טוב, 70% יוצא מהכלל, 80% מדהים. יותר מ 80% ברני מיידוף. ולכן תגובה 769057 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המחקר הזה ימצא תקף אני מניח שכדורגל נשים יצטרך לעבור שינויים בכל הנוגע לנגיחות. יהיה שמח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואשפר רק לחכות בכליון עיניים לשם שהמאמר הזה יקבל ב lancet אם יפורסם שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Bodies with vaginas should be
careful with their heads during adolescence ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהלא גברים כדורגלנים כבר לא זקוקים יותר למוח שלהם, ונשים, מה לעשות, כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרומוזום Y הולך להיכחד? הדוגמאות שהבאת הן בדיוק "לאפשר לאנשים (לנשים במקרה זה) לעשות דברים שהן לא יכלו לעשות קודם". זה לא מצמצם שינויים ביולוגיים בין המינים. אם נלך לדוגמה שהערת עליה במקום אחר: העובדה שאישה בת 67 ילדה לא תשנה את הסיכוי של אישה אחרת בגיל דומה ללדת באופן טבעי. יצטרכו להפעיל שוב ושוב מניפולציות חיצוניות, כי הטבע לא משתנה 1. יש לנו נטייה להשתמש בטיעונים אבולוציוניים גם במקרים שהם ממש לא רלונטיים. המדע אגב בהחלט יכול לשנות דברים במנגנון אבולוציוני (למשל, אם אנחנו עוזרים לאנשים עם בעיות פוריות ללדת, יש לנו סיכוי טוב לקבל דור שהוא עם יותר בעיות פוריות, בהתחשב בעובדה שחלק מהבעיות הללו הן תורשתיות). בנוגע למעמד האישה, אני לא בטוחה שהמדע משרת פה את הכיוון האבולוציוני שאת היית רוצה: בהפשטה רבה: נשים בעלות מוח יותר "גברי" יצאו יותר לעבוד בעבודות תחרותיות, מכיוון שהמדע מאפשר להן ללדת פחות. לכן, לנשים הללו יהיו פחות בנות. לכן, באופן כללי יהיו יותר בנות לנשים בעלות מוח יותר "נשי" (אלה שמעדיפות ללדת על פני להיות מדעניות חלל). ובדור הבא אחוז הנשים המתעניינות במדענות חלל יפחת. --- 1 יש לי בעיה מוסרית מסוימת2 עם המנגנון הזה של השתלת ביציות לנשים מבוגרות, כדי לאפשר להן את חוויית ההריון והלידה (הרי הגנים בלאו הכי לא שלהן). אותו עובר, בתנאים אחרים, היה זוכה לסיכוי טוב בהרבה (אחוז הסיבוכים בהריון ובלידה של אישה מבוגרת עולה בהרבה על זה של הריון ולידה תקינים). 2 עוד לא סיימתי לגבש את דעתי בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כרומוזום Y עבר שינויים רבים עד שנשאלה השאלה האם הוא עומד להיכחד . ראי תגובה 284925. באם כרומוזום Y מייצג את האדם שדרומה למרכז גופו מצוי בית חרושת קומפקטי לייצור זרעונים - אני אישית מאד אצטער על היכחדו כי עדיין יש לי כמה רעיונות מה עוד אפשר לעשות איתו (....) 2. הוויכוח קצת סטה מהדרך כי ככל שחיפשתי מצאתי רק שאמרתי שהמדע משנה את היחסים בין המינים . אבל זה ענין סמנטי כי מה משנה אם מה שאת קוראת ביולוגיה אכן לא משתנה אולם מסביב הרבה דברים משתנים והופכים את "ההבדל הביולוגי" לזניח ?למה חשוב לך לעמוד על כך שהביולוגיה לא משתנה ? 3.אני יכולה להסכים שהטבע לא משתנה אך לפי אותה לוגיקה הטבע גם כל הזמן משתנה . 4. הגילגולים שפרשת בנוגע ללידת בנות ומדעני חלל לא נראים לי מדוייקים . יותר מקובלת עלי הדיעה שהאבולוציה נעה בין תקופות של חוסר מעש לבין שינוי וחוזר חלילה , כלומר , שקט תעשייתי ממושך ואז מרד , שביתה והסכם עבודה חדש שלאחריו שוב יש תקופה ארוכה של שקט תעשייתי (רק דוגמה !) 5. אין לי שום בעיה מוסרית עם השתלת ביציות , גם לא עם שיבוט . יש לי בעיה גדולה עם עצם המילה "מוסר" שאני מתרגמת אותה ל"פוליטיקה של הטוב והרע" . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עלתה השאלה... אבל עלתה גם התשובה שלא. 2. נשים יכולות היום לעשות יותר דברים מבעבר. זה לא אומר שנשים רוצות בהכרח להיות דווקא גברים. אולי הן רוצות לעשות יותר דברים אחרים, דווקא. 4. הנקודה שאני מנסה להעביר היא כזו. בנטיה למקצועות "גבריים" או "נשיים" (ולצורך העניין נגדיר את החלוקה לפי הקלות שבה מקצוע כזה משתלב עם חיי משפחה וגידול ילדים), יש מרכיב גנטי-תורשתי (אפילו אם הוא מרכיב קטן). בגלל המתאם הזה, לנשים שבחרו במקצועות נשיים יוולדו יותר בנות שבוחרות במקצועות כאלה, ולכן האחוז שלהן באוכלוסית הנשים ילך ויגדל. 5. ההחלטה באלו פרוצדורות רפואיות להשקיע משאבים חברתיים, ובאלו פרוצדורות להרשות שימוש, היא החלטה שבמידה רבה מאוד קשורה לשיקולים מוסריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. את מתעלמת מהעובדה שכל החוקרים מציינים את השינויים שחלו בכרומוזום Y . פרשנות לשינויים היא כבר ענין אחר . 2. מי בכלל אמר שנשים רוצות להיות דווקא גברים ? 4.את מדברת על התפתחות אבולוציונית הדרגתית בשעה שאני חושבת שאין כזה דבר .ושוב את מתעלמת מהעובדה שהאבולוציה אינה משתנה בהדרגה אלא בקפיצות א-סימטריות מה שקצת מקשה על חיזוי התפתחותה של האבולוציה . 5.כפי שאמרתי - החלטות פוליטיות . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שינוי והיכחדות הם שונים. מכל מקום, אני לא חושבת שגבריות נקבעת לפי כרומוזום Y בלבד. כרומוזום Y מעורר סדרה של אירועים, עוד טרם הלידה, שמכתיבה מאפיינים שונים של הוולד - תכונות פיזיות ותכונות מנטליות. 2. את דיברת על צמצום הפערים בין המינים. אני חושבת שהקדמה לא צריכה דווקא לצמצם פערים בין המינים, אלא פשוט לאפשר לכל מין (או אדם באשר הוא) לעשות דברים שהוא לא יכול היה לעשות קודם לכן. 4. רק נתתי דוגמה תיאורטית. אבולוציה לא מתפתחת רק בקפיצות (קפיצות הן תולדה של שינוי קיצוני בתנאים סביבתיים שגורם לאוכלוסייה גדולה להיכחד ולאחרת לשרוד), אבל בין לבין, יחולו שינויים הדרגתיים באוכלוסיה הקשורים בתכונות שגורמות לאדם אחד להעמיד יותר צאצאים מן האחר. 5. יש לך מנגנון טוב יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לתכונות פיזיות ומנטליות - ראי תגובה 284925 המאמר לגבי גנטיקה או תרבות . אני לא דיברתי על צימצום הפערים בין המינים . אני דיברתי על שינוי ביחסים בין המינים .והשינוי הוא הדדי . סליחה על הקפדתי הפוצית על מילים . המנגנון הטוב ביותר הוא זה של הטבע . שם אין מושגים של טוב ורע .הדברים פשוט קורים ונכון לעכשיו אנחנו מאד רחוקים מלדעת למה ואיך . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו (המדע) מתערבים בטבע, ומאפשרים דברים שהטבע לא אפשר (למשל לאנשים שחולים בדלקת ריאות לחיות, או לאנשים חירשים לשמוע, או לנשים בגיל הפוריות לא ללדת). ומכיוון שמדובר בהתערבות חיצונית, יש מקום לשקול מה אנחנו (כחברה) רוצים לשנות, מה מוכנים לשנות, ובמה אנחנו לא רוצים להתערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואף המדע חלק מהטבע . כבר הזכרתי שאני פוצית גמורה בענייני דיוק במילים ? את באמת חושבת שאם הקהיליה הבינלאומית תאסור על שיבוט בני אדם , זה לא יקרה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו שיקול ניתן להשתמש כדי להתיר רצח או אונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא . הרוע הוא חלק טבעי בשלם (ביקום) . אין לי הסבר מוצלח מדוע ביום-יום שמנו את הרוע בבית הכלא ובבית משוגעים , כי אני ,כמו רוב האנשים , חיה לפי ההכרה שאין להרע לזולת . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> "ואל תשכחי את כרומוזום Y בכבודו ובעצמו שבכל כתבה מוזכרים השינויים שחלו בו במשך השנים עד לשאלה האם הוא הולך להיכחד ומאד מעניין מה גרם לשינויים אלו ." איזה שינויים חלו בכרומוזום Y ? האם את יכולה לתת הפניה לכתבות העוסקות בשינויים שחלו בו, והפניה לכתבות העוסקות בשאלה אם הוא הולך להיכחד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבדו לי הקישורים הקודמים אבל זה לא בעיה למצוא , הנה מה שיצא מדייג מהיר : מנגנון התיקון של כרומוזום Y מאמר מ-20/6/03 (וכאן אני גם יורה לעצמי ברגל כי כפי שתראה את הסיפא של המאמר , יש מדענים המשווים את השוני הגנטי בין גברים ונשים כמו השוני בין האדם לשימפנזה . כבודם במקומם מונח . מימצאים צריך לדעת לנתח ולהצליב עם הרבה גורמים נוספים). באותה כתובת כתבה עדכנית - גנטיקה או תרבות - מ-6/10/04 כדי לאזן את הסיפא של המאמר הקודם . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי את הפתגם שחיברתי פעם: השימפנז הוא בעל-החיים הקרוב ביותר לאדם, וקצת אחריו האישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסתם הערה לעניין זה, אישה בת 67 (ואפילו בת 50 וכנראה גם קודם) שיולדת, משתמשת בביצית של אישה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ משרה אימנו, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך קישור רלוונטי למחקרים בנושא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני יודעת את הפרטים המדוייקים אך קרוב לוודאי שהערתך נכונה . עדיין היא תורמת רחם על כל מה שקשור בכך והיה בלתי אפשרי רק לפני כעשור או קצת יותר . | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |