|
||||
|
||||
ומי יקבע מהו הדבר המטומטם בקולנוע? ומאידך, מה בא לבטא כל סרט? הבמאי? המבקר? הצופה או השחקנים המאושרים מלצחוק כל הדרך אל הבנק? הייתי מציע באמת שתגגל כאן באייל את הפסק של הרב עובדיה בנוגע לחיטוט באף בשבת וראה זה פלא: הדבר אכן נתפס בעיני רבים ממכריך כאן כ"הסיבה מדוע התרבות הדתית *אינה* מבורכת". |
|
||||
|
||||
"ומי יקבע מהו הדבר המטומטם בקולנוע?" אני לא חושב שיש סמכות אחת שיכולה לקבוע מה הדברים המטומטמים בקולנוע. עם זאת, אם גם אם אנו מניחים שיש כאלו בלי להיות מסוגלים להצביע עליהם, זה לא אומר שאין דברים הראויים להערכה בקולנוע. קצת מזכיר את רעיון ההוכחה של קיומם של מספרים אי רציונליים: מראים שמספר כל המספרים הוא עצום ורב, ואילו מספר המספרים הרציונליים הוא יחסית זעום, ולכן חייבים להיות גם מספרים אי רציונליים. "ומאידך, מה בא לבטא כל סרט? הבמאי? המבקר? הצופה או השחקנים המאושרים מלצחוק כל הדרך אל הבנק?" אני מציע שתפנה אל "עין הדג" עם השאלות הללו. לא תקבל תשובות חד משמעיות, אבל אחרי קריאה של חלק מהדיונים שם אולי תקבל רושם כללי על חלק מהתשובות (אם אתה באמת מעוניין, אני אשמח לדון בזה בעצמי, אבל אני מקבל את התחושה שאתה בעיקר מנסה לקנטר). "הייתי מציע באמת שתגגל כאן באייל את הפסק של הרב עובדיה בנוגע לחיטוט באף בשבת וראה זה פלא: הדבר אכן נתפס בעיני רבים ממכריך כאן כ"הסיבה מדוע התרבות הדתית *אינה* מבורכת"" נו, ואתה מסכים איתם? במיוחד בגלל זה הבאתי את הדוגמה הזו - רציתי מצב הפוך, שאתה בוודאי מכיר, של הכללה גסה ומטופשת. |
|
||||
|
||||
עין הדג אינו עוסק בקולנוע, הוא עוסק בסרטים. יש הבדל. |
|
||||
|
||||
ולמרות ההבדל הזה, אפשר למצוא שם תשובות לא רעות. |
|
||||
|
||||
כלל לא טענתי ש"אין דברים הראויים להערכה בקולנוע". כותב שורות אלו מחזיק בספרייתו מספר סרטי שואה חשובים בעיניו כמו: "רשימת שינדלר" (סטיבן ספילברג), "השואה" (קלוד לנצמן), "הפסנתרן" (רומן פולנסקי), ורבים אחרים. ולא רק בנושאי שואה. המרחק בין הטענה שהקולנוע מבטא את ערכי החילוניות מוכת השידפון לבין הטענה שהקולנוע חסר כל הערכה ראויה הוא מרחק בין מזרח למערב, ואין בכלל כל קשר בין הסקת הדברים השונים במהותם-קרבתם. על הסוף: בוודאי שאינני מסכים איתם, הבעיה היא שאני לא זוכר אותך מוחה בפניהם על טיפשות הכללתם גסת הרוח. ואשמח להתבדות. |
|
||||
|
||||
"המרחק בין הטענה שהקולנוע מבטא את ערכי החילוניות מוכת השידפון לבין הטענה שהקולנוע חסר כל הערכה ראויה הוא מרחק בין מזרח למערב" עכשיו אני ממש מבולבל. אתה מנסה להגיד שהקולנוע הוא טוב, אבל כל מה שטוב בקולנוע לא קשור לחילונים? תראה, אז ההגדרה שלך של "חילונים" נראית לי כמו הנחת המבוקש. אם תניח שכל מה שקשור לחילונים הוא זבל, מן הסתם זה מה שתקבל. "הבעיה היא שאני לא זוכר אותך מוחה בפניהם על טיפשות הכללתם גסת הרוח" אני זוכר שהתלוננו כאן בפני ניצה שהיא לא מתווכחת איתך. לדעתי זה ממש מטופש. אף אחד מהמתדיינים לא מחוייב למחות בפני אף מתלונן אחר על שום דבר, ואני לא חושב שזה צריך להיות מדד למשהו (מה גם שזה אד-הומינום למדי להעלות את זה). בכל מקרה, הדיון כאן אינו עלי, אלא על השאלה האם טיעון השרון סטון שלך הוא טיעון שראוי להעלות בדיונים, או שהוא קלוש בדיוק כמו טיעון החיטוט באף. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני אמנם לא מכר, ובטח לא "רבים" אבל הפסק של עובדיה אינו נתפס בעיני כ*סיבה* לשום דבר, אלא כ*דוגמא* למשהו. בדומה, אני לא מוצא שום פסול בכך שאתה משתמש באינסטינקטים של שרון סטון כדוגמא למשהו אחר. ביום שמייקל דאגלס יהיה הרב החילוני הראשי הדוגמא שלך תהיה אפילו יותר משכנעת. |
|
||||
|
||||
וה*דוגמא* הזאת – לא מייצגת בעיני השפויים מאומה! האינסטינקטים שמבטאת השחקנית שרון סטון בסרט "אינסטינקט בסיסי" נמצאו חיים ובועטים בתורתו של זיגמונד פרויד וחבריו למדורת השבט הפסיכואנאליטי, אם שכחת לרגע. מעמדו של שחקן קולנוע, בפרט אם הוא הוליוודי או צרפתי, שווה למעמדו הנערץ של הרב בקהילה אורתודוקסית או להבדיל של כומר בקהילה נוצרית אדוקה. |
|
||||
|
||||
אהמ... אתה מודע לכך שאינסטינקט בסיסי (כמו רוב רובם של הסרטים מבית החרושת לערכים ופחדים אמריקנים-יהודו-נוצריים הממוקם בהוליווד) מיצג דווקא ערכים מאוד פוריטניים ולא ערכים המקדשים חיי נהנתנות ויצרים, נכון? בסרט הפוריטני הזה יש זהות דבילית בין יצר, מין, סכנה, אלימות פיזית, שחיתות, שחיטות ומשחק גרוע (טוב נו, האחרון לא ממש רלבנטי, אבל הייתי חייב). אין זה פלא שאתה מתלהב כל כך מלהשתמש בסרט זה כמיצג של משהו - התמונה המעוותת של העולם החילוני שיש לך בראש, די חופפת את המיני-קוסמוס-של-מיניות-חולנית שמוצג בסרט. אינסטינקט בסיסי תומך בחיים המבוססים על יצרים, מין חייתי ואלימות, בערך כמו שגל סרטי מלחמת ויאטנם מהללים את המלחמה. בקיצור: הסרט איננו נציג מוצלח של חיים הידוניסטיים, אלא בדיוק להיפך. זהו סרט שמיצג ערכים מאוד קרובים לאלו שלך (או לפחות "רוכב" על ערכים אלה, כדי ליצר את הדרמה הדלוחה שבו). אין זה פלא שכל כך נדלקת עליו. "מעמדו של שחקן קולנוע, בפרט אם הוא הוליוודי או צרפתי, שווה למעמדו הנערץ של הרב בקהילה אורתודוקסית" הבלים. |
|
||||
|
||||
כמדומני שהינך מייחס ל"אינסטינקט בסיסי" כוונות שיוצריו כלל לא חלמו על ביטויים. אני בכלל לא קונה את מיתוס המוגזם הזה שיהודים שולטים בהוליווד. שכן, לו הם באמת היו שולטים לא היינו רואים על מסכינו את "הסוחר מוונציה" (אנטישמיות שייקספירית, מבלי שהכיר יהודי מימיו) ואת "מיליון דולר בייבי" (המתת חסד) או את "הפסיון" (דיון 1825). ואתה יודע מה, עזוב ת'סרט הזה בצד. בא ונטפל בליבידו של זיגמונד פרויד (שלדעתי, בא לידי המחשה בוטה בסרט הזה), אוקיי. |
|
||||
|
||||
אולי נטפל קודם כל בזה שפרויד היה יהודי. היהודים לא ''שולטים'' בהוליווד, אבל כמה מדמויות המפתח המשמעותיות שהקימו את הוליווד והביאו אותה למה שהיא כיום היו יהודים, וגם כיום רבים מאנשי הדרגים הבינוניים והעליונים בחברות ההפקה הם יהודים. |
|
||||
|
||||
עם הניסוח שלך את המצב בהוליווד אני בהחלט מסכים, רק שלדעתי אין כל מקום להשליט את היהודים על הוליווד רק בשל כמה בני דת משה המצליחים במסגרתו. פרויד היה יהודי, וואו, שומו שמים! בכל מקרה, פרויד עצמו לא ידע להסביר בדיוק את עצם יהדותו (במה), אל אף שהצהיר עליה. |
|
||||
|
||||
"...אין כל מקום *להניח שהיהודים שולטים בהוליווד* רק בשל כמה בני דת משה המצליחים *במסגרתה*". (עדיף "המצליחים שם", או "במסגרת זו", בכל אופן הוליווד איננה זכר). הסוגריים "(במה)" לא ברורים. כוונתך "במה התבטאה יהדותו"? "...*על* אף שהצהיר...". |
|
||||
|
||||
תודה על התיקונים. אני כבר עייף מיום עמוס, ואת אינך נוהגת לקבל תירוצים. אז, רק אבהיר שהבנת נכון את כוונתי בשימוש בשאלה ''במה''. |
|
||||
|
||||
אני מוצא בדברייך הזדמנות לבטא טרוניה קלה על העובדה שאנשים נאלצים, פעמים רבות, להשתמש במרכאות בתור הדגשה, כיוון שאין דרך אחרת להדגיש מלים. כיוון שזה יכול להיות מבלבל מאוד, אולי יוחלט כבר באופן ברור על צורת הדגשה פחות מבלבלת ויותר קבועה? |
|
||||
|
||||
"מרכאות". *הדגשה*. או שלא הבנתי אותך? (אני חושבת שרוב האיילים מדגישים עם *כוכביות*, אבל גם את -->זה<-- ראיתי, וגם את _זה_. את "זה" לא ראיתי כהדגשה, אבל אני יחסית חדשה פה. אישית אני מעדיפה כוכביות). |
|
||||
|
||||
1. הפסיק לפני "וגם את _זה_" מיותר. 2. עדיף "חדשה פה יחסית" ולא "יחסית חדשה פה" שהוא מבנה דקדוקי עמום בהשפעת האנגלית. 3. המשפט האחרון שלך מסתיים בסימן שאלה וגם בנקודה. ואגב, אישית אני מעדיף כוכבניות. |
|
||||
|
||||
למה אתה חייב לקלקל את "מיליון דולר בייבי" למי שטרם ראו את הסרט? אני חושב (אם כי לא בטוח) שזו כבר ההודעה השנייה שבה אתה עושה את זה. אגב, למרות שאני לא יודע אם היהודים שולטים בהוליווד ואם ערכי "אינסטינקט בסיסי" הם יהודו-נוצרים דווקא, אני די מסכים עם אביב לגבי זה שהסרט מציג תפיסה שמרנית למדי - די בדומה לכך ש"אנה קארנינה", למרות שהגיבורה שלו מורדת במוסכמות, מייצג תפיסה שמרנית למדי. |
|
||||
|
||||
למה אני מגלה את מסקנת/אחרית הסרט "מיליון דולר בייבי"? חשבת אולי כי אינני רוצה שיצפו בבולשיט הזה, לנגד כומר עילג שלא יודע מימינו ומשמאלו בערכם של חיי אדם ומאיים בחיי גיהינום הצפויים לבמאי/השחקן המתדיין עמו טרם המתת החסד שמבצע בשחקנית המתאגרפת. מת עידן "הסוף ההוליוודי", תחי האנרכיה הבלתי צפויה מראש. וכעת תבוא ותטען שהסרט הרבה יותר מעמיק ועמוק ממה שאני מתאר... כן, אני יודע, לא באתי לתאר את עומקו. וואו, כעת הוצאתי אותך לגמרי מהכלים, אה? אני נורא מצטער. כאמור, אנחנו לא חייבים להסכים. כל אחד מסיק מהסרט את המסרים והפרשנויות והמסקנות שלו, הנוגעים אליו. |
|
||||
|
||||
אה, אתה מאלה שאם לא אהבו סרט הולכים ומקלקלים לכולם? |
|
||||
|
||||
לא מאלה, אבל ביחס לסרט "מיליון דולר בייבי" אפילו מבקריו בתקשורת הכתובה לא התאפקו מגילוי מסקנתו ממיתת החסד לקוראיהם, כשהם דנים בהשלכות המוסריות המוצדקות או המוטעות לדעתם מהסרט. כך מאיר שניצר (הפרשן הבכיר לקולנוע ב"מעריב", במוסף השבועי "פרומו" לאורך עמוד שלם ודחוס בטקסט) וכך הפרשן של "מקור ראשון", שאינני זוכר את שמו כעת, אבל זוכר את תוכן רשימת הביקורת שלו על הסרט. וכמאמר הכתוב: כל מקרה יש לדון לגופו. |
|
||||
|
||||
אכן, מבקרי הקולנוע *לעתים קרובות* מגלים את סוף הסרטים בביקורות שלהם ובכך מקלקלים את הצפייה. מה גם שלהגיד "כולם נסעו כל כך מהר, למה תפסו דווקא אותי?" לא פוטר איש מאחריות. יתר על כן, להם לפחות היה את האליבי שהם כתבו בצורה ספציפית על הסרט, ואילו אתה סתם הורס לאנשים את הסרט בלי שיהיה להם מושג שהולכים לדבר על הסרט עד שהוא כבר נהרס ("הארץ" חטא בזה בעצמו, אגב). |
|
||||
|
||||
אין בעיה, להלן כתבה ספציפית על הסרט המבהירה את עמדתי המבוטאת, על-פי בקשתך: |
|
||||
|
||||
לא מעניינת אותי במיוחד עמדתך בנושא הסרט או בנושא שהוא עוסק בו (פגוש אותי בדיון המתאים באייל, אם היה/יהיה) אלא רק העובדה שאתה בוחר לגלות לאנשים את סופו במפתיע, בלי שיש להם יכולת להתגונן, וזאת למרות שאין שום סיבה לגלות את סוף הסרט - מספיק לציין את שמו ומי שראה את הסרט יבין. |
|
||||
|
||||
גם לי הוא חצי-הרס את הפואנטה, אבל זכותו המלאהתגובה 171383 |
|
||||
|
||||
כן, אבל כאן מדובר בסרט חדש מאוד (זוכה אוסקר טרי, לא יותר מחודשיים שלושה בארץ), ואין שום צורך לציין מה קורה בו כדי שמי שכבר ראה את הסרט יבין בדיוק על מה מדברים - כלומר, אזכור הפואנטה מיותר לחלוטין והאפקט היחיד שהוא יכול להשיג הוא הריסת הסרט. (אגב, זו לא ''פואנטה'', כי הסרט הוא לא סרט פואנטה, אבל לדעת מה קורה גורם לך לראות את שני השלישים הראשונים של הסרט בצורה שונה למדי). |
|
||||
|
||||
האדון פז הודיע שאותו אפקט הוא בדיוק מה שהתכוון להשיג. (אני מנחש שהוא פשוט כתב את מה שכתב בלי לחשוב על הההשלכות, אבל כידוע המילה ''סליחה'' גורמת לו כאבים חזקים בצד, ולעומת זאת לא כל-כך איכפת לו להצטייר כאנטיפט מושלם. תיכף בטח יגיע איזה אלמוני ויחלוק עלי) |
|
||||
|
||||
למה אתה טוען שלא כל-כך איכפת לו להצטייר כאנטיפט מושלם? ודאי שאכפת לו, שאם לא כך הוא לא היה מתאמץ כל כך לעשות את זה. רגע, אולי אתה טוען שהוא *לא* מתאמץ להצטייר כאנטיפט מושלם? שזה בא לו באופן טבעי? לא יכול להיות. |
|
||||
|
||||
"הריסת הסרט"? אתה בטוח? אולי "הריסת המתח ברובד העלילתי למי שצופה בסרט בפעם הראשונה"? יש הבדל, והוא לא סתם גדול אלא עקרוני. |
|
||||
|
||||
אדם שקורא בעיון תגובות של א"פ וכל מה שמפריע לו זה הספויילרים לסרטים? לא מאמין. |
|
||||
|
||||
הלוואי שזה כל מה שהיה מפריע לי, אבל זה כנראה הדבר היחיד שאפשר יהיה לתקן. |
|
||||
|
||||
כפי שכתב הסופר הצרפתי הגדול בושון, ''המתח ברובד העלילתי איננו, מבחינתו של האדם הדתי, א-לא בבחינת ''שלא לשמו''''. (''ההנאה והדת'', הוצאת מ-גאלימר, תרגום פרי מאמציי הצנועים). הבדל גדול איננו עקרונך ומעולם לא היה. |
|
||||
|
||||
הא? |
|
||||
|
||||
ולחידוד הדברים: שכחתי להוסיף את שנת ההוצאה, 2057, השנה שבה בכוונתי לפקוד את בית הספר למחוננים ברוסיה. |
|
||||
|
||||
בהצלחה בבגרויות :-) |
|
||||
|
||||
בסדר, נתפשר על "גרימה של החמצת חווית הצפייה הבתולית בסרט/שבירת התפיסה הנאיבית שבה רואים אותו לראשונה". זה עדיין חבל שעושים את זה בלי סיבה. |
|
||||
|
||||
הצפייה "הבתולית" בסרט? פוי, אתה לא מתבייש? אתה יודע כמה עיניים דתיות טהורות שוזפות את תגובתך? |
|
||||
|
||||
האם הוא באמת "עשה זאת בלי סיבה"? הוא הבהיר למה בדיוק פעל כפי שפעל. לא יפה להעליל. |
|
||||
|
||||
אני מעדיף לחשוב שהוא עשה זאת בטעות ואז ניסה להמציא תירוץ למה פעל כפי שפעל. אם הוא פעל בכוונה תחילה כדי להרוס לאנשים, זה דבר מתועב למדי (בקנה המידה של דיונים על סרטים, כמובן). |
|
||||
|
||||
ה"בלי סיבה" הזה עדיין מטריד אותי. ואם היה עושה את זה עם סיבה? |
|
||||
|
||||
כל מקרה לגופו. אם זה היה קריטי לנושא הדיון לפרט מה קורה בסרט, אז לא נורא (אם כי עדיין אזהרה בתחילת ההודעה הייתה דבר מתאים). אם הסיבה הייתה "כדי להרוס", אז תגובה 298490. |
|
||||
|
||||
"...*על* כומר עילג" או "...*בפרט* הכומר העילג". באמת התכוונת "עילג"? האנגלית שלו גרועה כל כך? "...המסרים, *ה*פרשנויות והמסקנות שלו". |
|
||||
|
||||
הוא עילג בסרט מבחינה תוכנית ולא בהגיית המילים. אוף, דקדקנית (-: |
|
||||
|
||||
הביטוי ''עילג'' מתייחס לרהיטות הדיבור או הכתיבה, לא לתוכן הדברים. |
|
||||
|
||||
אתה הולך ומפזר ספוילרים של סרטים כדי למנוע מאנשים לראות אותם? לא יותר אפקטיבי לשרוף את בית הקולנוע? |
|
||||
|
||||
''דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'' (משלי ג, יז). |
|
||||
|
||||
חה. מדי פעם אתה באמת מבדח. |
|
||||
|
||||
לא שמת לב שהוא הודיע לפתע שבכלל איננו דתי עדיין? לכן דרכיה אינן דרכיו. |
|
||||
|
||||
הוא אמר שהוא טרם חזר בתשובה (יותר נכון טרם השלים את תהליך החזרה בתשובה). מכיוון שכל אדם צריך לשוב בתשובה כל יום אין באמירתו יותר מאשר הכרה בחובה של כל אדם לתקן את עצמו. אני מניח שעקרון זה מקובל על חלק נכבד מהמגזר החילוני 1. 1 כפי שהוא מכונה כאן. |
|
||||
|
||||
מזל שהוא לא קרא את "כנסית הפחד" של גראהם גרין. ואולי כן? ברררר |
|
||||
|
||||
אני חושש שלא הבנת. לא ייחסתי כוונות עמוקות ליוצרי הסרט. לא צריך כוונות עמוקות/מחושבות כדי שסרט קולנוע לא יהיה יצירה בחלל ריק (בלי קשר לטיבו של הסרט). בהחלט מספיק שהיוצרים חיים בתרבות מסוימת. כן טענתי שהסרט "רוכב" על ערכים ופחדים מסוימים (פוריטניות, פחד ממיניות נשית, פמיניזם ועוד), כדי לסרטט את הרשע בו מתעסקת1 העלילה. לא מדובר ב"כוונות שיוצריו לא חלמו עליהן" אלא בכלים ואינסטינקטים קולנועיים מאוד בסיסיים1 שמשתמשים בהם בכל סרט אימה/מתח סוג ד'. לגבי "אני בכלל לא קונה את מיתוס המוגזם הזה שיהודים שולטים בהוליווד" : אין לי שמץ של מושג אל מה המשפט הזה מתיחס. אם הוא מתיחס אל "בית החרושת לערכים ופחדים אמריקנים-יהודו-נוצריים הממוקם בהוליווד", אני חושש שלא הבנת את המשפט (רמז: משמעותו היא לא "היהודים שולטים בהוליווד"). את הטיפול בליבידו של פרויד1, אשאיר לך. ___________ 1 pun intended
|
|
||||
|
||||
צרפתי? בכל מקרה, מעמדו של שחקן קולנוע לא דומה בשום צורה למעמדו של רב או כומר (אני מקווה, לטובתכם). מעריצים של שחקן קולנוע רוצים: 1. לקבל חתימה שלו; 2. לדבר איתו פנים אל פנים; 3. לגעת בו; 4. לתלות פוסטרים וכד' שלו; 5. להחזיק בחפצים שנושאים את דיוקנו או סרטים שהוא מעורב בהם; 6. לספר בפורומים שהוא מה-זה מגניב וכוסון ושיואו. מעריצים של שחקן קולנוע לא רוצים: 1. לבקש ממנו עצות רוחניות שהם מחוייבים למלא אותן; 2. לשאול אותו מה מותר ומה אסור להם לעשות. אבל כרגיל, התפיסה שלך את החוויה החילונית היא כל כך מעוותת שפשוט אין טעם לנסות ולתקן אותה. |
|
||||
|
||||
אתה נדיב מידי לא"פ. מה שתארת זה התנהגות של תת קבוצה מאוד מסוימת של מעריצי שחקני קולנוע: "המעריצים השרופים" (בד"כ בגיל הטיפש-עשרה). רוב המעריצים הרגילים, פשוט ירצו לראות את השחקן המוערץ בסרט נוסף (בגלל מראהו, כושר המשחק שלו או בגלל כל סיבה אחרת) או סתם לקרוא עליו באיזה מדור רכילות. כמה אנשים מבוגרים, שתולים תמונה של שחקן קולנוע בסלון, אתה מכיר? |
|
||||
|
||||
הם תולים אותה בחדר השינה ומשאירים אותו סגור למבקרים. |
|
||||
|
||||
מה אחוזם של בני "טיפש-עשרה" מבין קוראי כתבות-השער של המוסף היומי "גלריה" של הארץ, למשל? |
|
||||
|
||||
מר פז מתבקש לא לקרוא את הכתוב מתחת לקו. תודה. __________________ האמת היא שאחרי רונלד ריגן, קלינט איסטווד וארנולד שוורצנגר הטיעון הזה טיפה מתערער. |
|
||||
|
||||
רונלד רייגן מעולם לא נחשב שחקן נערץ במיוחד, והקשר בין הצלחתו כפוליטיקאי להיותו שחקן הוא הרבה פחות ברור מאשר, למשל, במקרה של שוורצנגר. ואין צורך אפילו לציין שגם יחסו של מצביע לפוליטיקאי אינו דומה כלל וכלל ליחס של מאמין לרב/כומר שלו. |
|
||||
|
||||
למרבה העצב, יחסם של מצביעים רבים אל הפוליטיקאים דומה ליחס המאמין אל הרב/כומר שלו, לפחות במשך תקופה מסויימת. זהו אחד מסודות שרידותם של הפוליטיקאים, אחרת רובם הגדול היה נבעט מן המערכת מיד כלעומת שבא, והתחלופה המסחררת היתה גורמת לנו כאב ראש כרוני. |
|
||||
|
||||
לגבי הסיפא שלך: אני יודע ולכן תגובה 297435 . מצד שני לא נכון להגיד שלכל היותר תולים תמונה של המפורסתמים על הקיר. |
|
||||
|
||||
"רונלד רייגן. האמריקאי הגדול ביותר בכל הזמנים רונלד רייגן, נשיא לשעבר ושחקן בסרטים סוג ב', נבחר על ידי 2.4 מיליון בני ארצו כאמריקאי הגדול ביותר בכל הזמנים. המורשת הזכורה ביותר של כהונת רייגן היא נפילת מסך הברזל והתמוטטות הקומוניזם, אם כי תרומתו להתמוטטות היתה עקיפה ויש האומרים כי הנפילה נבעה מגורמים פנימיים. רייגן לקה באלצהיימר ב-1992 ומת בשנה שעברה. תוצאות הסקר שודרו אתמול (שני) בסדרת תוכניות מיוחדות בערוץ הכבלים "דיסקברי" ובחסות חברת האינטרנט AOL " |
|
||||
|
||||
נחמד: אלברט איינשטיין נבחר כאחד *האמריקאים* הגדולים של כל הזמנים. |
|
||||
|
||||
למה לא? הוא היה אזרח אמריקאי, די הרבה שנים. |
|
||||
|
||||
הוא היה אזרח אמריקאי לא הרבה יותר מ-15 שנה. קשה לי להאמין שהוא ראה את עצמו כאמריקאי. |
|
||||
|
||||
וזה משנה כי...? אם היו עורכים סקר על הישראלים, היה חשוב לך לדעת כמה זמן אדם מסויים היה אזרח ישראלי אחרי שעלה לארץ? השאלה אם "ראה עצמו" כישראלי או אמריקאי היא כבר יותר עדינה, אבל אני לא בטוח שגם זו סיבה להוסיף או להוציא אדם מסקר. |
|
||||
|
||||
טוב, הישראלים - ובעיקר היהודים - נוטים לנכס לעצמם מיידית כל אדם בעל שם, גם אם הוא ישב בארץ בדיוק שלוש דקות ויהדותו מתייחסת רק לסבתו המנוחה. זה לא ממש קריטריון לשום דבר. |
|
||||
|
||||
אהם, לא, הוא הרי ראה את עצמו גרמני בכאילו? שבועיים לאחר ההכרזה הפומבית איינשטיין כתב ב"טיימס" הלונדוני שאף-על-פי שהגרמנים כינו אותו בגאווה 'גרמני' והאנגלים כינו אותו 'יהודי-שווייצרי', אם יוכח אי-פעם שתחזיתו בתורת היחסות שגויה, ייהפכו היוצרות... וראו: |
|
||||
|
||||
דווקא ארנולד שוורצנגר, שנבחר בקליפורניה, מחזק את העמדה שהביע דובי. דעותיו השמרניות של שוורצי היו מוכרות לפני מערכת הבחירות ובכל זאת הציבור בקליפורניה בחר בו (ציבור שבכללי רחוק מלהיות ידוע בשמרנותו). לא סביר שבחרו בו משום שהם רצו מנהיג רוחני שאפשר "לבקש ממנו עצות רוחניות שהם מחוייבים למלא אותן" או "לשאול אותו מה מותר ומה אסור להם לעשות". הוא נבחר כ"האיש שיעשה את העבודה"1 ולא כ"האיש שימכור לנו סגנון חיים". ____________ 1 אפשר להעביר על כך ביקורת, אבל זו ביקורת מסוג אחר לחלוטין ואיננה רלבנטית לפתיל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |