בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 07/09/05 23:06
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 328239
בודאי שאין מקום להשוואה. היו אנשי גמלה שזרקו עצמם מהצוק לאחר שהרומאים פרצו לעיר. אם היו להם חגורות נפץ, היו מתאבדים עם הרומאים. מה לעשות ולא היו.
השוויתי רק את אקט ההתאבדות.
היו סיפורי גבורה מבריה''מ על לוחמים שפוצצו את עצמם על טנקים. היו הקאמיקזה היפניים (אולי יזהר ימצא שכולם היו מוסלמים).
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 328241
אני לא בטוח בקשר לקאמיקזות, אבל אני לא חושב שאף אחד מהמתאבדים הלך ופוצץ את עצמו על אזרחים, אלא על לוחמי אויב שניסו להרוג אותו בין כה וכה. *טרור* של מתאבדים נשמע לי כמו דבר חדש יחסית.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 328242
אם הקאמיקזה היו חושבים שהם יפגעו קשות ברוח האויב- יטילו עליו טרור- על ידי התפוצצות על הערים -הם היו עושים את זה. חוץ מזה זירת המלחמה היתה רחוקה מהאזרחים האמריקאים. אני מניח שאם היתה אפשרות- הם היו מתפוצצים בניו יורק.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331286
וככל הנראה גם לוחמינו האמיצים במלחמת השחרור.

אלא אם עודד אבישר בדה את הכל מליבו ב''היה הוא אפור''.

ופעם פרץ עם הקרב
חגור רימונים ואש זעם,
נצמד אל הטנק ונדם -
ונדם עם הטנק והרעם.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331287
ואגב,
במקום לוחמי גמלא ומצדה, גם אני הייתי מתאבדת.

טוב מוות מהיר ותהילת נצח, מגסיסה על הצלב במשך 3 ימים.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331392
קודם כל, אני לא הייתי נכנס למצב שלהם מלכתחילה. גם זה אפשר.

חוץ מזה, על הצלב גוססים בערך יממה לכל היותר. שאלי את ישוע. (קונאן לא נחשב)
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331397
לטעמי, כשמדובר על גסיסה על הצלב, גם שעה אחת זה הרבה יותר מדי.
וגם דקה.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331407
לישו (שעד כמה שאני יודע לקחו לו כמה שעות) נתנו המתת חסד בצורת חנית בצלעות (יש כאלו שאומרים שזה היה וידוא הריגה). הוא היה בר מזל, ואחרי זה עוד מתלהבים מהסבל והייסורים שלו, כאילו לא כל קורבן מזדמן של האינקווזיציה סבל יותר.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331415
כמדומני היה אז יום שישי, ורצו למהר עם העניין, שאפשר יהיה לקבור אותו לפני כניסת השבת (תוך התעלמות, אגב, מזה שזה בכלל היה פסח, אותו יום, ואין מכנסים סנהדרין בליל הסדר. ניחא).

לכן עזרו לו למות.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331420
מי עזרו לו למות? הרומאים? איכפת להם מתי קוברים מורד?
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331441
מתוך התחשבות ברגשות הציבור היהודי?
כדי לא להשאיר צלוב בשבת ולהסריח לכולם את האוירה?

כדי לא לעורר מרד? בסופו של דבר, צלבו פה את "מלך היהודים".
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331460
''הציבור היהודי'' היה זה שהפליל אותו מלכתחילה, ואני לא רואה איזה אינטרס יש לרומאים לשפר את תנאי הסניטציה של הצלובים שלהם.

''מלך היהודים'' היה השם שמפליליו נתנו לו. הטענות כאילו הוא המלך המשיח באו לאחר מותו, ולא מפיו.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331474
אם נתייחס ברצינות לאמור בברית החדשה -
כמדומני, הסנהדרין מתכנסת בשני וחמישי. אבל לא מתכנסת בחגים. בטח שלא בערבי חגים.
לא ברור מה יש לעצור אותו דווקא בליל הסדר. זה לא שהוא יכול לצאת מירושלים במהלך החג. עד שהסדר נגמר זו שעה מאוד מאוחרת -ילכו ויכנסו 23 שופטים בליל הסדר, רק כדי לשפוט מסית ומדיח שיכלו לתפוס אותו קודם - זה די מופרך.

ישו נחוש בדעתו למות.
כל כך נחוש, שהוא מתחכם עם פונטיוס פילאטוס, ששואל אותו "אתה מלך היהודים?".
אדם שלא רוצה למות מכחיש. ישו חייב להתחכם ואומר "אתה אמרת".

סעיף האישום קצת לקוי: אם הוא המלך, מדוע שהעם ירצה להרוג אותו, ואם הוא טוען שהוא מלך ואין לו תמיכה, למה שפונטיוס פילטוס ירצה להרוג אותו, הרי הוא לא מהווה איום.
כל הקטע כאילו פונטיוס פילאטוס לא רוצה להרוג אותו הוא קשקוש:
מי השליט בפועל? פונטיוס פילאטוס או הכוהן הגדול?
אם פילאטוס כל כך רוצה להציל את ישו, הוא יכול לתקוע אותו במאסר ולשחרר אותו אחרי שהרוחות ירגעו. אבל לא. הוא חייב להמית אותו. בו ביום. בר-אבא רוצח ההמונים נמק בכלא לא מעט זמן לפני טכס החנינה של פסח, שבו הוא בכיף היה יכול להיות מוצא להורג. למה דווקא ישו צריך להיות מוצא להורג מיד?
ואיזה מין רעיון גאוני זה, להציע לפני העם אחד משני אנשים לחנינה, בתור ניסיון להציל את ישו?
את מי העם ירצה לחון: את זה שהוא דרש את דמו לפני שנה, או את זה שהוא דורש את דמו עכשיו?
ואם פונטיוס כל כך חס על ישו, למה הוא מצווה להכות אותו לפני הצליבה?

ישו מזוכיסט:
נותנים לו חומץ לשתות - כמדומני נשות ירושלים הצדקניות היו מכינות שיקוי מטשטש לנידונים לצליבה, על מנת שלא ירגישו כל כך את הכאב. ישו לא רוצה.

לגבי האינטרס הרומאי - גם פונטיוס יקירנו וגם החיילים הרומאים מריחים את הריח. ריח של נבלות מוקעות לא מוגבל רק לילידים.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331489
נועה, הניתוח שלך מאד לא היסטורי. קשה לדבר על ''העם'' בתקופתו של ישו. העם היה מאד מפוצל ולמעשה מי שהיו עשויים לדאוג שישו יקבל טיפול רומי נוקשה, היו הכהנים שישו האשים בשחיתות או הפרושים- החכמים- שישו הציע אלטרנטיבה לתפיסה שלהם. ישו פעל כזרם בקרב היהודים. רק פאולוס החל להפיץ את תורת ישו החוצה.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331594
עדיין פ.פ. הוא הסמכות העליונה, לא הכוהן הגדול.
פ.פ. לא ממש מוכרח להמית את ישו בו ביום כשאנשים שעברו עברות חמורות ממנו תקועים בכלא זמן רב עד ביצוע גזר הדין.

לגבי הפיצול, הם הסתדרו טוב מאוד עם מחלוקות פרושים-צדוקים-כתות אחרות בלי לצלוב אחד את השני ולהלשין אחד על השני לשלטונות.
אל תשכח שמדובר ביהודים. 3 דיעות לכל אחד.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331630
משום מה את שוכחת ש40 שנה מאוחר יותר היהודים לא רק שלא הסתדרו עם מחלוקות פרושים צדוקים, הם רצחו זה את זה ברחובות והרגו את הכוהן הגדול בבית המקדש. לפני 300 שנה מתנגדים וחסידים הלשינו יפה מאוד זה על זה לנסיכים הפולנים וכן הלאה.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331668
זה לגמרי לא נכון.זיכרי את המאבק בתקופת הסלאוקים-המאבק על הכהונה הגדולה, ההלשנות לאנטיוכוס השלישי וכד'. תקצר היריעה מלתאר את כמות ההלשנות והתככים. כמובן שפ.פ. היה ממונה על השפיטה וההוצאות להורג בעוון פעילות חתרנית.הרומאים היו הריבון. פרקטיקת הממשל שלהם, כמו כל הפרקטיקות, היתה מבוססת על שיטת הפרד ומשול. מי שיש לו ראיה קונספירטיבית בסיסית, יכול לבנות סיפור ששמעון בר גיורא היה סוכן רומי.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331597
קשה לי להאמין שפונטיוס פילטוס באמת חשב שישוע הוא מלך היהודים. לכל היותר הוא אולי חשב שישוע חושב שהוא מלך היהודים, ושהוא מנסה לפעול על מנת לקדם מרד ברומאים.

אני לא אמרתי שפונטיוס פילאטוס לא רצה להרוג אותו. לו אני המושל הרומי בפרובינצית פלסטינא, גם אני הייתי רוצה לחסל כל איום לשלטון הפרו-רומאי שם, ודיני הראיות באותה התקופה לא היו כפי שהם היום. אמרתי שההאשמות כלפי ישוע באו מפי מקורות יהודיים מסויימים (ואכן, ה"עם" היהודי היה מאד מפולג בתקופה הזו — היו הפרושים, הצדוקים והאיסיים בארץ, ויהודי הגלות בחו"ל, כשחלק מהאחרונים התפללו או למדו בלטינית וביוונית!).
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331427
פסח ביום ששי?
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331462
ערב פסח וליל הסדר ביום חמישי.
פסח ביום שישי.
שבת בשבת.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331478
אני לא בטוח אם זה נכון גם ללפני 2000 שנים, אבל בלוח העברי פסח לא יכול לצאת ביום ו' (כלומר ליל הסדר ביום ה').
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331484
כנראה שמתי לא ידע את זה.
גם לא מרקוס ולוקס ויוחנן.
ראיה מאד מקובלת-שטחית. 331551
בתקופה ההיא היו מקדשים את החודש על פי ראיית מולד הירח, וממילא לא היתה להם אפשרות לסדר את הימים באותו אופן שמתבצע אצלנו. בכל אופן, כל הסיפור אינו תואם את מה שאנחנו מכירים מהמקורות היהודיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים