בתשובה לעידו הרטוגזון, 14/09/01 15:46
מלחמת התרבויות 35165
דב אנשלוביץ • בתשובה לעידו הרטוגזון יום ו', 14/9/2001, 17:24
לארצות הברית יש בעיה. כפי שאומרים הקנאים הדתיים, היא "השטן הגדול".
ישראל לפי הגדרות אלה "השטן הקטן" עושה דבריו של "השטן הגדול".
מדוע כל שיטת פעולה של ארצות הברית בעקבות האירוע חייבת לעבור דרך ישראל ?
כזכור, כשהייתה לארצות הברית בעייה אחרת במזרח התיכון (סאדם חוסיין) היא נסתה להתנהג כאילו ישראל לא קיימת ופעולותיה כנגד האויב לא עברו דרכנו אלא נשלחו ישירות אליו . . .
מלחמת התרבויות 35218
עידו הרטוגזון • בתשובה לדב אנשלוביץ שבת, 15/9/2001, 4:41
מר אנשלוביץ,

גם הפעולות במלחמת המפרץ, כפי הזכור לך, עברו בסופו של דבר דרך ישראל.
אין לי ספק שגם במקרה של מלחמה עתידית מול איראן/עיראק ודומותיהן ישנה סבירות גבוהה מאוד שישראל תאלץ לספוג בשקט או לא בשקט.
במקרה של מלחמה אגרסיבית מול האיראנים למשל, נדמה לי שישראל הייתה עלולה למצוא את עצמה במצב באמת קריטי, של טילי שיהאב 3 כימיים וביולוגיים.

בברכה,
עידו הרטוגזון
מלחמת התרבויות 35222
דב אנשלוביץ • בתשובה לעידו הרטוגזון שבת, 15/9/2001, 7:32
במלחמת המפרץ ארצות הברית גייסה קואליציה שכללה את ארצות ערב. כדי לקיים את הקואליציה הגדולה היא לא הכניסה לתוכה את ישראל. עירק ניסתה לפרק את הקואליציה הזאת ע''י פגיעה בישראל תוך תקווה שישראל תגיב, ואז אולי הקואליציה נגדה תתפרק.
אני לא אומר שמנגנון כזה לא יכול תיאורית לחזור על עצמו עכשיו (אם כי נראה לי שבכלל לא צפוייה איזו התפתחות מלחמתית בעקבות הפיגוע הזה).
אבל בדבריך ייחסת לאמריקאים מדיניות תגובה, שמתחילה בראש ובראשונה בסכסוך הישראלי ערבי.
מה שאני טוען, שבדיוק כמו במלחמת המפרץ, זה לא העיקר, אלא אולי תוצר נלווה. הבעיה שארצות הברית ניצבת בפניה קשורה רק בעקיפין לסכסוך הישראלי ערבי, וכשהיא מנסה לחשוב על פתרונות, לא בהכרח הדבר הראשון שהיא חושבת עליו הוא הסכסוך הזה.
מלחמת התרבויות 35236
שי כהן • בתשובה לדב אנשלוביץ שבת, 15/9/2001, 10:56
אל תהיה פסקני דב. מי יודע, אולי תצטער על התגובה הזו...., המלחמה בפתח. דבר לא יעצור את הנשר האמריקני.

האמריקנים בניגוד לשוטי השמאל יודעים היטיב את הצפוי להם: פיגוע ביולוגי/כימי, מי יודע אולי אטומי, נפילת המשטר הסעודי לידי קנאים איסלמיים וכמובן נפילת כווית האמירויות, כל מה ששואב נפט בכמויות במזרח התיכון, אלג'יריה, מרוקו ועוד, זאת אם יניחו לשד הטירור האיסלמי ללא תגובה.

המלחמה תהיה נגד אוייב שאין לזהותו, ולכן בשלב מסויים היא תגלוש בהכרח לחיסול כל כוח שיתנגד למלחמה האמריקנית. על מנת למנוע וייטנאם שנייה, יהיה צורך לחסל כל מה שמתנגד, תומך, מסתיר מסייע.

מלחמת שואב האבק, בפתח. ישראל לא תצא יבשה כברווז מהמיים, עושה רושם שזהו התרחיש בעל הסבירות הגבוהה ביותר להתרחש.
מלחמת התרבויות 35289
דב אנשלוביץ • בתשובה לשי כהן שבת, 15/9/2001, 20:25
האמריקאים חכמים ?
הם רוצים להקים קואליציה עם הרשות הפלשתינית ועם סוריה. הגישה שלהם דומה לגישת בילין פרס.
במלחמת המפרץ טעו לגמרי בהבנת סאדם, ורק כשממש פלש לכווית הבינו את מהלכיו, ומה המשמעות שלהם.
יום קודם לכן, שוחחה השגרירה שלהם עם העירקים בנעימות, ואמרה שהמאבקים בין עיראק ושכנותיה אינן מענינות את ארצות הברית.
הערתך "שאצטער" על דבריי אינה לעניין. אני מעריך את הערכותיי שנובעות ממה שאני רואה בהווה,ומעלה אותן על הכתב. ייתכן שהעתיד יוכיח שטעיתי . אין לי בעיה להודות בטעות וכשאני טועה לא מדובר ב"צער".
מלחמת התרבויות 35294
שי כהן • בתשובה לדב אנשלוביץ שבת, 15/9/2001, 21:02
ה''צעא'' הוא כמובן לא אישי, אלה רק צורת ביטוי לכך שאולי ייראו לך הדברים כטעות ניתוח זו או אחרת.

לא אמרתי שהאמריקאים לא טועים. טועים ועוד איך.

אמרתי שכעת מכונת המלחמה האמריקאית יוצאת לדרך.

קואליציה פה קואליציה שם, זה הכל פוליטיקה סתמית שאינה קשורה למוטיב המרכזי, הנשר האמריקאי הולך להכות, וחזק.
מלחמת התרבויות 35298
דב אנשלוביץ • בתשובה לשי כהן שבת, 15/9/2001, 21:50
מלחמת המפרץ היא דוגמה טובה לאירוע שהתאים לצורת התגובה האמריקאית, ולכן, להצלחה בסופו.
סאדם הכניס את כל צבאו כמעט לכווית, למלכודת המוות.
והאמריקאים הבינו שאם לא יפעלו כל חצי האי ערב יפול בידיו והאינטרסים שלהם יהיו בסכנה גדולה. ואז הם פעלו.
הם בנו קואליציה. אחר כך רכזו כחות במשך יותר מחצי שנה. אחר כך פתחו בהפצצה אוירית במשך שבועות וחודשים, ורק אחר כך נכנסו עם כוחות קרקע, כשהמערכה כבר בעצם הוכרעה.
יש דוגמאות שבהן, כשניסו לפעול אחרת , הם נכשלו. גם הניסיון שלהם לטפל בעיראק אחרי שהמלחמה הסתיימה היה נסיון כושל, ואין כל ערך לדעתי לפעולותיהם הצבאיות שם בהווה.
במי "הנשר האמריקאי הולך להכות" ? באיזה יעד ? לפניהם ערפל, ובערפל הם יודעים רק לטעות.
מלחמת התרבויות 35308
ערן בילינסקי • בתשובה לעידו הרטוגזון שבת, 15/9/2001, 23:48
מר הרטוגזון הנכבד,

הסר דאגה מליבך. שימוש בנשק ביולוגי/כימי/גרעיני על ידי מדינה ריבונית כלפי מדינה מערבית, במיוחד בימינו המתוקשרים, פירושו התאבדות של ראשי אותה מדינה. אתה חופשי כמובן להאמין בטירופם של פוליטיקאים. אני, לעומת זאת, ממשיך לישון היטב בלילה.

בברכה,

ערן
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות