|
אולי זה נשמע דקדקני, אבל אולי עדיף להפנות למישהו שמסביר מהו ההבדל בין מיתוס לחשיבה לוגית:
בין היתר, מדובר כנראה על היכולת לייחס תופעות טבע לכוחות טבעיים ולא אלוהיים (לפי הערך על תלס בוויקי). חשיבה מיתית לא מחפשת סיבות לאירועים בתוך האובייקטים המשתתפים בהם, אלא מניחה אנרגיה על-טבעית חיצונית שמפעילה את הסצינה. יש סיפורים מיתיים יפהפיים שאין בהם סיבות ותוצאות במובן הלוגי של המילה, מפני שמה שמניע את העלילה הוא "זעם האלים" וכל מיני כוחות בלתי-מוגדרים-היטב אחרים.
אם באמת מקבלים את ההנחה שהיתה התפתחות פסיכולוגית בתפיסת האדם את העולם, תוך כדי המעבר מחשיבה מיתית ללוגית, הרי שניתן גם להניח שנסיון החיים של כל אדם גורם לו להשתמש בזמנים ובמידות שונות בשני סוגי החשיבה האלו. מצב שבו אדם ירגיש שליטה מלאה בסביבתו ורמה גבוהה של ודאות או בטחון, יכול אולי לגרום לשימוש מוגבר בחשיבה לוגית, בעוד מצב של חוסר בטחון יכול ליצור אולי רגרסיה לחשיבה מיתית והסברים על-טבעיים.
אם זו ספקולציה תקפה, אזי כשבוחנים את החשיבה של אנשים (למשל כפי שעשה כהנמן), יש חשיבות עצומה לקונטקסט: מה עבר האדם לפני כן, מה האווירה בחדר, בקיצור: מהו האקלים הרגשי שבמסגרתו התבצע הניסוי, ועד כמה הוא עודד את המשתתפים לחשיבה לוגית, שלא תמיד היא הכלי היעיל ביותר לקבלת החלטות.
|
|