![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"ואומר מי יתן לי אבר כיונה, אעופה ואשכונה", תהילים נה 7. ("אבר", במובן כנף, או במובן הנוצות הגדולות, הארודינמיות, שבכנפי העופות המעופפים) | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
את בטוחה שזה לא משיר אשכונה? | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שכ"גינקה חמודי, שכחתי להשאיר לך פתק: הדבר הכתום-בהיר הזה שהוצאת מהמקרר בבוקר, אממ... זה לא היה בדיוק מיץ תפוזים. זותומרת, אמממ... *היה* שם גם מיץ תפוזים, בערך שתי כפיות, אבל כל השאר היה וודקה. אוי, אוי ואבוי, מי יודע מה אתה מעולל שם עכשיו, במקום ההוא שאתה קורא לו - "העבודה". שלא נדע. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אה, ואני חשבתי שהחתול התחיל לאהוב מיץ תפוזים. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אה, ושכחתי להשאיר לך עוד פתק: אם זה היה שיר השכונה, היו שרים שם - "מי יתנני אבר כחמור". (לא, אני לא באה אליך בשום טענות. בשבילי מה שחשוב זה רק גודל הנפש וגדלות הרוח) |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |