|
||||
|
||||
מוסר וערכיות כאלגוריתם. חסר בציווי הנ"ל לולאה אחת, פעולת XOR ושני משפטי תנאי. |
|
||||
|
||||
הסבר, פירוט ונימוק: אין נימוקים בתגובה 384072. זה נשמע כמו רשימת מכולת ו/או אלגוריתם של "איך צריך להתנהג", והחלק הכי מעניין בטענות מוסריות חסר לחלוטין. חסר שם ה"למה". |
|
||||
|
||||
את ה"למה" פירטתי כבר בכמה תגובות קודמות, לכן לא חזרתי עליו. האחרונה שבהן היא תגובה 383949 לצערי, אינני יודעת איך להביא יותר מלינק אחד בתגובה כלשהי, כך שאראה לפי הצורך אם לחפש עוד. |
|
||||
|
||||
הנימוק הנ"ל מוצא סתירה במקום בו היא לא קיימת (וגוזר מכך אלגוריתם מוסרי). אין סתירה בין הרצון לקבל את הפרס לבין אי הרצון ללחוץ את ידו של מעניק הפרס. כמו להרבה דברים במציאות, המושג "צה"ל" הוא מכלול שלם שהיחס לגבי חלקיו יכול להיות שונה (או במילים פחות מסורבלות: זיהוי אמביוולנטיות איננו מציאת סתירה). אני מניח שהחייל לא מזלזל כלל בצה"ל כצבא הגנה לישראל(בשל האידיאולוגיה, אני די משוכנע שהוא כמעט סוגד לאידיאה של הצבא היהודי), אבל כן מזלזל בו כהזרוע שהשתתפה במימוש מדיניות נפשעת (בעיניו) כנגד אולכלוסיתו שלו. המעמד והרמטכ"ל (כרעיון) מיצגים בעיניו את הצה"ל הראשון (ולכן ההצדעה) והרמטכ"ל הספציפי שעומד מולו את הצה"ל השני (ולכן הסירוב ללחוץ את ידו). |
|
||||
|
||||
אתה לא מבלבל כאן בין מוסר לבין רצון/רגש? אני שותפה בהחלט להנחתך לגבי סגידתו האפשרית של דיין לצבא יהודי בארץ המובטחת וכיו"ב וגו'. אני אמרתי מה דעתי על התנהגות מוסרית במצב זה. ההתנהלות הזו שלו בין הטיפות, עניין של לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה, לא נראה לי. אני בטוחה שסרבני השמאל לא ממש התלהבו לשבת בכלא. אז מה? אני גם מצפה מחייל שמאלני שיסרב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל בנסיבות כאלה: אבל אני מצפה ממנו לנהוג באופן מוסרי, ולוותר על אות ההצטיינות. |
|
||||
|
||||
על מה עוד הוא צריך לוותר מרצונו, על מענק השחרור? אני לא מבין למה. מדובר בהתיחסות סבירה ורבת פנים לגוף גדול ומורכב שאיננו מיקשה אחת. הנימוק היחידי שלך לכך שמדובר בהתנהגות "לא מוסרית" הוא מציאת סתירה במקום בו אין סתירה (אלא יחס אמביוולנטי שהוא איננו סתירה בשום מובן סביר). לדוגמא: אין סתירה או בעיה מוסרית בכך שחתן פרס ישראל מקבל את הפרס, לוחץ לראש הממשלה את היד ומנצל את הבמה כדי לגדף ולבקר את הממשל הנוכחי. גם כאן הטיעון של "אין לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה", לא תופס. מותר להתענג על חלקים מהעוגה ולסרב לגעת באחרים עם מקל. |
|
||||
|
||||
אמביוולנציה היא רגש לגיטימית בהחלט, ואנשים רבים מתנסים בו מדי יום. השאלה היא רק לאלה מין פעולות הוא גורם. נניח שמישהו שאני מתעבת רוצה לתת לי במתנה משהו שאני משתוקקת אליו במיוחד, ושאין ידי משיגה לקנותו. מעורר אמביוולנציה? בהחלט. אז מה? אז אני אקבל את המתנה אבל גם אירק לו בפנים באותה הזדמנות? |
|
||||
|
||||
חסרים פרטים בשאלה (מגיע למישהו הזה שאת מתעבת שיקחו ממנו מתנה ושירקו לו בפרצוף?). את שוב מנסה להסיק מדוגמא מאוד מאוד ספציפית איזה חוק מוסרי שתקף לכל הסיטואציות והתסריטים. זה כללי מידי (מוסר ככללי אצבע פשוטים ונוחים לשימוש - הלוואי שהחיים היו כל כך פשוטים). אני לא מבין את סוג החשיבה הזה. |
|
||||
|
||||
אנחנו התחלנו מדוגמא מאוד ספציפית: חננאל ויד הרמטכ"ל. אתה אמרת עליה משהו כללי ביותר: אמביוולנציה. מבחינתך זה מסביר את פעולת החייל - ויותר מזה, מצדיק אותה. אני תוהה אם כל אמביוולנציה יכולה להסביר/להצדיק כל התנהגות. בס"כ נראה שאינני מבינה את עמדתך. |
|
||||
|
||||
בתגובות אלה ממש לא ניסיתי להצדיק או להסביר את פעולת החייל אלא לשלול נימוק מאוד ספציפי לאי מוסריות המעשה. *זה* לא מסביר את פעולת החייל (ההסבר הוא הרבה יותר מורכב והוא כולל פוליטיקה ישראלית, את היחס שנוצר בין חיינו כחיילים לבין חיינו כאזרחים ועוד). כל שרציתי להראות הוא שהסתירה שמצאת בהתנהגות החייל איננה קיימת - אולי אפשר למצוא בעיות אחרות בהתנהגותו, אבל האמירה של "אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה", במקרה זה, היא לא יותר מאשר סיסמה ריקה מתוכן. |
|
||||
|
||||
הסתירה אולי איננה קיימת במישור הפסיכולוגי, אבל היא קיימת בהחלט במישור ההתנהגותי. |
|
||||
|
||||
את זה כבר אמרת קודם, כמה פעמים, אבל זה לא הופך את זה ליותר נכון. אין שום ''סתירה במישור ההתנהגותי'' בין קבלת אות הוכרה מגוף או ארגון שאתה מרגיש שותף פעיל (ומצטיין) בו לבין זלזול באדם העומד בראש האירגון. זאת משום שהרמטכ''ל הוא לא צה''ל (אלא רק האחראי הראשי לפקודות שמגיעות מלמעלה) וצה''ל הוא לא הרמטכ''ל (אלא מוסד שהיה קיים לפני הרמטכ''ל הנוכחי וימשיך להתקיים אחריו). |
|
||||
|
||||
אתה חייב להסביר לי איך ייתכן דגש חזק אחרי תנועה גדולה. |
|
||||
|
||||
תנועה גדולה. דגש חזק. |
|
||||
|
||||
הה, כה פשוט. בהוקרה, שכ''ג |
|
||||
|
||||
לתפארת הקריאה. דוגמאות: למה, שמה, אלה (לא ידוע לי איך לנקד אבל אתה בטח תבין) ועוד שלושה ששכחתי. אבשלום קור זוכר, שמעתי אותו אומר את זה ברדיו לפני די הרבה שנים. |
|
||||
|
||||
בדיוק באותו תהליך שאת מביאה לינק אחד. אין גבול למספר הלינקים שאפשר להביא בתוך תגובה כלשהי. |
|
||||
|
||||
לינק אחד אני מביאה באמצעות ''העתק קיצור דרך'', ''עריכה'', ו''הדבק''. אבל אינני יודעת איך לסדר שבעריכה יישאר יותר מלינק מועתק אחד בזמן נתון, ואינני יודעת איך לחפש תגובות אחרות לקשר אליהן בלי שתיסגר התגובה שלי. |
|
||||
|
||||
חיפוש תגובה אחרת בזמן שאת כותבת תגובה אחת: בתחתית מסך כתיבת התגובה יש קישור "חיפוש". פתחי אותו בחלון חדש (קליק ימני, וזו אחת האופציות), וגלשי להנאתך. אחרי שהדבקת קישור אחד, אם תעתיקי קישור אחר (באמצעות "העתק קיצור דרך") - ואפילו אם זה בחלון אחר, ר' פסקה קודמת - אז הוא יחליף את הראשון ב-clipboard (לוח ההעתקה?) של המחשב, ואז כשתבחרי "הדבק", הקישור הנוסף יתווסף. |
|
||||
|
||||
תודה. אנסה. אגב, האם זה עובד גם לגבי דברים שמחוץ לאייל? |
|
||||
|
||||
מחוץ לאייל אין כלום. פרט לריק קר ואפל. |
|
||||
|
||||
כן, ואפילו דברים שמחוץ לדפדפן: למשל, קישור שהעתקת באמצעות "העתק קישור דרך", אפשר להדביק במסמך טקסט שעורכים ב-notepad. |
|
||||
|
||||
תודה. לא שמתי לב שהשאלה היא מטופשת, כיוון שהתכוונתי לשאות על יותר מקישור אחד מחוץ לאייל שאני רוצה להביא בתגובה באייל. כמובן שזה לא עובד באותה צורה, אבל עדיין לא ברור לי איך. |
|
||||
|
||||
לא יודע אם יש כאן עדיין שאלה טכנית, אבל בכל מקרה - אפשר להדביק בתגובה באייל הרבה קישורים, מכל אתר. ההבדל היחיד בין קישורים פנים-אייליים לחוץ-אייליים הוא שהפנים-אייליים מתורגמים על-ידי טל (או עושי דברו) לקישורים יפים כמו "תגובה 300000", והנוכריים נשארים כמחרוזת ג'יבריש. |
|
||||
|
||||
"עושי דברו" נאמר בדרך כלל בהקשר שלילי, לא? |
|
||||
|
||||
כן, אלא אם זה ניסיון קלוש להומור. |
|
||||
|
||||
אכן השאלה היא טכנית: נאמר שאני שמה קישור כלשהו מ"הארץ", ואח"כ רוצה להוסיף עליו קישור מ"נר"ג". לשם כך אני צריכה לצאת מהתגובה, אמת? אז איך אני חוזרת אליה? |
|
||||
|
||||
לא, למה לצאת מהתגובה? לאחר שהדבקת את הקישור, לחצי על אנטר כדי לרדת שורה (אם את רוצה את שני הקישורים ברצף), או סתם המשיכי להקליד הגיגים, ואז הדביקי קישור אחר (שאותו העתקת בבחלון האחר שעליו דיברנו לפני כמה תגובות), וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
בינגו. תודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |