בתשובה לסמיילי, 25/01/07 11:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ג. האם זכות השימוע ניתנת לכל אזרח או לאישיות ציבורית בלבד? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק לאישיות ציבורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי כך, אבל לפתע נתקלתי ב- http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/19337826.doc ולא זכור לי שמר פולנסקי (אחיקם. נעזוב לרגע את רומן) הוא אישיות ציבורית. מכל מקום, אם מדובר באישיות ציבורית בלבד, הרציונל של סמיילי לא נראה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. "חשוד רשאי, בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת." - נראה לי שזה לא אותו הליך שימוע שעומד להתקיים למר קצב (ובכלל קצת מצחיק לקרוא לפניה בכתב "שימוע"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ של מושג. אני גם לא מבין מה זה שייך לרציונל שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המטרה היא לחסוך הוצאות על תביעות מיותרות, צריך לאפשר את זה לכל נאשם, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי כן. (המטרה, למיטב הבנתי, היא לא רק לחסוך את הכסף, אלא גם לחסוך את כל שאר הדברים שכלולים במשפט אבוד מראש, ולנסות לקדם את עשיית הצדק במידת האפשר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, מאפשרים את זה לכל נאשם. בעבר, מכוח הנחיות היועמ"ש, היה שימוע לח"כים, עובדי מדינה בכירים, אישי ציבור אחרים וכאלה. כלומר, למיוחסים בלבד. ההפליה הזו הובילה לביקורת על התביעה, שבתגובה טענה שלא מדובר בהפליה כי מדובר בדמויות ידועות ומוכרות, ואם יוגש נגדם כתב אישום מתחילה "ענישה טבעית" בגלל הגשת כתב אישום ולכן ההליך פוגע בהם יותר מאשר באזרח מן השורה. זה לא ממש עצר את הביקורת, ובסופו של דבר הוסיפו את §60א לחוק סדר הדין הפלילי שקובע שהתביעה צריכה להודיע לנאשם בפשע על כך שהועבר חומר החקירה לפרקליטות והוא יכול להגיש מכתב תוך 30 יום ולטעון מדוע לא צריך להגיש נגדו כתב אישום (הצעת החוק הייתה רחבה יותר וכללה מתן חלקים מחומר החקירה כדי שידע איך להתגונן,זכות לטעון בע"פ וכו'). המרצה שלי טוענת שהפרקטיקה מהעבר ממשיכה לחול כי כלל הנאשמים מקבלים זכות מצומקת לתת תגובה בכתב בלבד, ואילו "מיוחסים" מקבלים את הזכויות העודפות כמו לראות את חומר החקירה לטעון בע"פ ושאר תופינים. (למקרה שתהית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. זה בדיוק מה שעלה מהשיחה הקצרה שלי עם סמיילי ותש''נ. הזכות לשלוח מכתב תוך שלושים יום לא מעוררת את התפעלותי (למען האמת אני די מופתע שצריך בכלל לציין משהו כזה במפורש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שלנאשם פוטנציאלי יש אפשרות חוקית לנסות ולשנות את החלטת התביעה להגיש כתב אישום איננה מובנת מאליה בעיני. זה לא רק המכתב שמותר לך לשלוח - מזכות השימוע נגזרות זכויות נוספות, החשובה שבהן היא זכות העיון. הנחיות היועץ המשפטי ביחס לזכות השימוע כוללות "נוסחא" לגבי השאלה מתי נותנים לנאשם לראות חלק מחומר החקירה - ראוי ומועיל והוגן להעניק את חומר החקירה, העיון בו לא יפגע במעורבים אחרים ובהתכוננות התביעה לחקירה. בפרקטיקה אלא אם יש סיבה שלא לתת לעיין, נותנים, למרות שרשמית זה נתון לשיקול דעת התביעה. בפרשה מסויימת התעורר מקרה של נאשם שלא יידעו אותו על זכותו לפי §60א והשופט החליט לבטל את כתב האישום. זה אמנם מקרה נדיר, אבל קיים. ממילא, בפועל, סניגורים לא אוהבים להשתמש בזכות השימוע למרות שזו לכאורה זכות גדולה לחשודים. כי הסיכויים לשכנע את התביעה בדברים האלה הם קטנים, ומאידך הסניגור חושף הרבה מכובד טענותיו בשימוע ואז התביעה יכולה לבקש השלמות חקירה ולהכין טענות נגד לכל טענות הנאשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הקישור של סמיילי בתגובה 430406, נראה כאילו השימוע הוא איכשהו תחליף לביקורת השיפוטית של הארכת מעצר, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אוף, אם הייתי נכנסת ללינק של סמיילי קודם זה היה חוסך לי תגובה מיותרת לשכ"ג) לא, השימוע הוא לא תחליף לביקורת שיפוטית על הארכת מעצר. עד כמה שאני מבינה, מדובר בשני נושאים שלא קשורים זה לזה. בעקרון, סדר הפעולות, בגדול, הוא חקירה -> העברת החומר לתביעה -> החלטה אם להגיש כתב אישום (אם כן) -> אפשרות לשימוע -> הגשת/שינוי/ביטול כתב האישום. אם אני לא טועה, לפעמים סדר הפעולות הוא חקירה -> מעצר (לפני או במקביל ל)העברת חומר החקירה לתביעה -> החלטה אם להגיש כתב אישום. לפי הלינק של סמיילי, נראה לי שהרציונל הוא שאם מישהו נתון במעצר, סימן שחומר החקירה נגדו חזק במיוחד ואז אין טעם בשימוע, אבל אני לא בטוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה רגיל שנאשם באונס לא מוכנס מייד למעצר? מה קרה כשתפסו את בני סלע בפעם הראשונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עורכי דין/שוטרים/אנסים בקהל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסיקי עם הצחוקים. שאלתי ברצינות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכולה לברר (בטח לא בשבועיים הקרובים), ועניתי ברצינות.* אני לא עורכת דין. *טוב, אולי לגבי האנסים קצת צחקתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של אנס ''רגיל'' (או לפחות סטריאוטיפי) - כזה שאורב בשיחים בחושך - המעצר משרת מטרות של עצירת הסכנה שהוא מהווה לציבור, מניעת בריחה, וכאלה. במקרה של קצב, יש יסוד לחשוב שבתקופה הקרובה הוא לא יאנוס עובדות בלשכתו, ויקשה עליו לברוח. סביר לטעון שהוא עלול לנסות לשבש את החקירה, ושמעצרו יימנע זאת, אבל גם כאן זה לא באופן שדומה לרוב האנסים - אולי יותר גרוע, אבל שונה, ואי אפשר להסיק מהם עליו. מה שחשוב לזכור הוא שהמעצר לא אמור להיות חלק מהעונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חנן גולדבלט ישב במעצר על עבירות דומות, והוא במעצר בית אצל אחותו עד עצם היום הזה. גם לגביו לא מדובר באנס שאורב בין השיחים אלא בכזה שמנצל מעמד וסמכות. וכולם כבר שמעו על מעש יו כך שלא היתה סכנה של עוד מקרי ניצול מצידו. ובכל זאת הוא ישב ויושב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, כמו שחשדתי יש את האיפא והאיפא הרגילים לטובת מקורבי השלטון והשיוויון בפני החוק נזרק לזבל. אני רק מתפלאת מדוע ירדן טורח לענות בכאילו אוביקטיביות כדי להצדיק את האפליה לטובת קצב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כאן מדובר באפליה שמובנית בחוק: לנשיא יש חסינות, לגולדבלט - אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הוא משתמש בהגיון בריא (שאם כבר, לא חל על מקרה גולדבלט)? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |