|
||||
|
||||
שמעון, ראשית, ברכות על הראיון שכמדומני הוא הראשון שמופיע בפורמט מלא, אם כי כבר פורסמה תחלופת דואלית עם אותו המדען בעניין התורה והמדע. מקריאת חלקו הראשון של הראיון עם פרופ' גריי עלו כמה הערות והארות. א. פוסט-מודרניזם למרות שכריס לא מייחס חשיבות גדולה להגדרה הזו, הוא טוען שחוסר הטוטאליות הוא מאפיין של מלחמות פוסט-מודרניסטיות. איך, אם כך מיישבת הראיה הזו עם ויאטנאם, למשל, שבה הלחימה בוייטנאם כן היתה טוטאלית ולא מוגבלת בזמן או במקום. הפוסט-מודרניזם עד כמה שאני מבין אותו, בעקבות קו פרשת המים ההגליאני, שולל את רעיון המטא-נארטיב, את הסבר העל לשרשרת ההיסטוריה והנסיון לחזות את "סופה", היינו לקבוע מטרה להיסטוריה. איך זה מתיישב עם הקביעה שלו שכן יש מטרה למלחמה, ולא סתם מטרה אלא נרטיב, או כמו שהוא קורא לזה "הצדקה עיקרית", אבל ההצדקה של איזה צד היא היותר "צודקת"? ב. השגת שלום וביטחון שוב וייטנאם. אני מבין את הראיה הרחבה שלו באומרו שאלו מטרות המלחמה. אבל האין מלחמת ויאטנם אלא פטה-מורגנה אידיאולוגי, קיבעון מחשבתי של קובעי המדיניות ופשוט היבריס וחוסר יכולת מנטלית של האחראים להודות בכישלון ובחוסר התכלית? ז"א, לא מטרה ברורה של שלום ובטחון, אלא התנהלות אשלייתית גרידא. למשל ההקלטות של ג'ונסון, הנשיא שתקע את אמריקה עמוק בוייטנאם, מודה שהוא לא יודע מה לעשות שם, ושר ההגנה שלו מק'נאמארה מודה שאין לו מושג מה קורה שם אבל צריך להגיד כמה שיותר פחות על זה. או יומניו של ניקסון בו הוא צופה פעם אחר פעם בסרט "פאטון" וחוזר על המנטרה "אמריקה אף פעם לא הפסידה במלחמה ולעולם לא תפסיד כי עצם המחשבת על התבוסה שנואה על אמריקה". ג קיבורג אני יודע על החיבה שלך לנושא (ולראיה סידרת המאמרים המופלאה שלך) אבל האם באמת יש משהו יחודי בכלי הנשק המודרניים המצדיקים הגדרה כזו? האדם יוצר כלים. בראיה המרקסיסטית, זה מה שמבדיל בין חית האדם לשאר החיות, הומו סאפיינס שווה הומו פאבר. אבל, מתוך יצור הכלים האדם גם יוצר את עצמו, התממשות הכוח היוצר שבאדם. ראיית כלי הנשק, וכמה מהתגובות מתחו את זה לאורך כל ההיסטוריה, כסימביוזה קיבורגית נראה לי כנסיון של שימוש במילה מיוחדת שאין מאחוריה שום תוכן. האם יכול להיות שכוונתו פשוט להמחיש את סדר הגודל של מערכות נשק מודרניות והיכולת שלהם לתקשר בצורה ישירה יותר עם המנגנונים האנושיים השונים? ראה גם תגובתי על הקושי הביולוגי העצום בהיתכנות מוח בקנקן. |
|
||||
|
||||
היי רון, א. היכן פורסמה תכתובת דואלית עם פרופ' גריי בעניין התורה והמדע? (למיטב ידיעתי תורה אינה התחום שלו, אבל אולי אופתע). ב. המלחמה בווייטנאם היתה אכזרית ואיומה, אך לא טוטאלית. הכיצד? המדד לטוטליות הוא יכולת ההרס של כלי הנשק המצויים בידך. אם אינך משתמש בכל מה שבידך כדי לנצח, ומוכן לסגת, אתה מוותר על הטוטאליות. תיאורטית יכולה היתה ארה"ב לנצח בווייטנאם באמצעות פצצות אטום, למשל, אך לא עשתה זאת. "ריח הנאפל"ם על הבוקר" הוא איום אך אינו נשק השמדה טוטאלי. ב. אפשר לראות בהודאה של ג'ונסון שאינו יודע מה ארה"ב עושה שם סוג של התפכחות. זה נובע מההבנה והתיסכול שלמרות שבידך עוצמה צבאית אדירה אינך מממש שום מטרה מבחינה צבאית ואינך מכריע את האויב. ג. אני מציע שאת הדיון על נארטיבים ומטא-נרטיבים נדחה להזדמנות אחרת. הנושא לדעתי חשוב מדי ורחב מדי מכדי שישמש כאן אוף טופיק, ואני גם חושב שרצוי שתהיה לו מסגרת דיון, לפחות בצורת מאמר (יש מתנדבים?) לעניין הקיבורג כבר נידבתי את עצמי בתגובתי לאסתי (לעיל). ובכל זאת, בתור מקדמה, חיפשתי עבורך חומר באינטרנט על פרוייקט white igloo שהזכרתי באחת התגובות לעיל; מצאתי רק שורות ספורות על הנושא ברשת (אולי מישהו יצליח יותר). White Igloo היא, לדעתי, מערכת לוחמה קיבורגית שיש בינה לבין פרא עם מקל "הבדל מבדיל". אף טייס אמריקני לא ראה את המטרות (עקרונית אפשר במערכת כזו להשתמש במטוסים ללא טייס), יש לנו כאן מערכת שבה איש מהאנשים הפועלים בה אינו מחליט החלטות, רק המערכת הקיבורגית הכוללת "רואה" ומחליטה. |
|
||||
|
||||
הלו שמעון, א. התכוונתי למאמר אחר בנושא מדע-תורה שהיה מעין ראיון-דואלי וסליחה שגרמתי לבילבול ב. האם עניין הטוטאליות הוא רק סמנטי או יש בו מהות. חצי מליון חיילים אמריקאים, שימוש בשלל אמצעי לחימה קיימים וכאלה שפותחו במיוחד לוייטנאם, כולל לוחמה ביולוגית, כימית, מחתרתית, שימוש במדינות שכנות - קאמבודיה. ומהצד הצפוני - הטלת כל משאבי האנוש שעומדים לרשותם למערכה. האם רק בגלל שלא הוטלה פצצת אטום הופכת המלחמה ללא טוטאלית? ג'ונסון, מק'נמארה וניקסון אמרו מה שאמרו לא בדיעבד אלא תוך כדי המשך ההתעצמות והלחימה - בחינת הליכה בעיניים פקוחות אחרי השמאניזם (לפי הגדרתו של מיכאל בדיון על השירה) רק שהפעם זה שמאניזם עצמי. מה שמראה שמטרות הלחימה האמיתיות לא היו קיימות למעשה, לא שלום, לא בטחון ולא דומינו. רק אשלייה עצמית ויש שיוסיפו אינטרסים כלכליים של חברות הנשק. (האם ה-White Igloo מהווה הוכחה לכך?) אשר למערכת האיגלו הלבן. מהלינק שצרפת הבנתי שהחלק האנושי בו הוא מאד מקרי. אם היו להם פאנטומים לא-מאוישים אפשר היה להשתמש בהם ואז המערכת היתה מכנית-אוטומטית לחלוטין. אני מבין שפרופ 'גריי לא התכוון ללוחם מסוג רובוקופ אלא להגדרה רחבה שבה מכונות ואנשים לוקחים חלק בתהליך קבלת ההחלטות ואולי גם בשלבי איסוף המידע והביצוע. עדיין נראה לי שעצם השימוש במילה קיבורג להגדרת מערכת כזו הוא מיותר ושלא ממין העניין, אבל אולי זה רק עניין של טעם, וכמו שכריס אמר לך, ההגדרה לא כל כך חשובה כל כל עוד מסכימים על התוכן המוגדר. |
|
||||
|
||||
היי רון, א. אני חושב שהבהרתי היטב מדוע מלחמת וייטנאם לא היתה טוטאלית ואין לי מה להוסיף. (האטום הוא רק דוגמה, יכלו האמריקנים להרוס את כל וייטנאם ולהרוג את כל הצפון וייטנאמים גם בשיטות אחרות; נאפל"ם אפשר להטיל גם בצהרים ובערב). ב. לדעתי הביטוי ששאלת ממיכאל "שאמאניזם עצמי" הולם יפה את התפיסה של כריס ש"בשני המחנות רווחת האשלייה שניתן לקיים שליטה על מהלכי המלחמה". ממש כמו שאמרת, לפי כריס, במלחמה הפוסטמודרנית מטרות המלחמה האמיתיות קיימות רק ברטוריקה אך לא במציאות ("לא שלום, לא בטחון, לא דומינו" כפי שציינת). על חוסר האפשרות לגבש מטרות מלחמה אמיתיות בזמננו ירחיב הראיון בחלקו השני; ובגלל חוסר אפשרות זה המלחמה אינה יעילה כהמשך המדיניות, לדברי כריס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |