|
||||
|
||||
הכרתי פעם בחור ששמו היה נטע. הוא ציין במרירות שנטע זה זכר כך שלמעשה הבנות הנושאות שם זה צריכות לעורר תמיהה. |
|
||||
|
||||
ב''הכנסת כלה'' של שי עגנון לעגלון (שהוא דמות ראשית) קוראים נטע. |
|
||||
|
||||
השם ''נטע'' היה שם מקובל במזרח אירופה, בעיקר בצרוף עם ''נתן'' כפי שיגלה חיפוש קל על ''נתן נטע''. |
|
||||
|
||||
זאת אומרת שבטאו את זה NATE? |
|
||||
|
||||
לסבא של סבא שלי קראו נטע. מה אתם יודעים. |
|
||||
|
||||
לדודה של אבא שלי קראו בפולין NETA ובעברית היא חתמה נטה. |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. אני לא יודע. אני מניח שהיתה לזה משמעות כשם לועזי, כמו הירש בצרוף צבי-הירש, בער בדב-בער או מנדל במנחם-מנדל, ואם כך השאלה היא מהי המשמעות ואיך מבטאים את המילה המקורית. |
|
||||
|
||||
יידיש היא לא לועזית. |
|
||||
|
||||
עברית היא בטח לא. |
|
||||
|
||||
אבל זו באמת דקות מעניינת: לעז = "לשון עם זר", ויידיש אינה לשונו של עם "זר". |
|
||||
|
||||
לעז אינה ''לשון עם זר''. זה סוג של נוטריקון שהמציאו אחרי שהמלה כבר היתה קיימת - כמו ''תשבי יתרץ קושיות ובעיות'' עבור תיקו. |
|
||||
|
||||
נכון. לכן רשמתי ''לעז'' ולא ''לע''ז''. אבל עדיין, נותרת השאלה האם משמעות המלה ''לעז'' היא ''לשונו של עם אחר'' או ''לשון שאינה עברית''. |
|
||||
|
||||
על פי "מלון השפה העברית" הותיק של גרזובסקי (גור): לעז - דבה, שמועה רעה, רנון של דפי: מוציא לעז על- || שפה זרה, שפה שאינה עברית: ללועזות בלעז (מגלה י"ז ע"א). |
|
||||
|
||||
תיק"ו היה *לפני* הנוטריקון? מה מקורו ומה משמעותו? |
|
||||
|
||||
"תיקו (הצורה המלאה: תיקום) – תעמוד [מילת סיכום לבעיה שלא נפתרה]; מאוחר יותר נוצר למילה גם מדרש ראשי תיבות: תישבי (אליהו) יתרץ קושיות ובעיות." מתוך: http://www.safa-ivrit.org/imported/aramaic.php?l=tav |
|
||||
|
||||
חידשת לי. אני יכולה לשער שהמקור לטיני? |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני הרעוע: ארמית. |
|
||||
|
||||
רגע, צבי-הירש ודב-בער הם באמת זוגות של משמעות, אבל מנחם-מנדל לא קשור למשמעות: כפי שלמדתי מאבשלום קור, "מנחם" נהיה, בקיצור מקטין, "מֶנְל" (כמו הרשל, אברהמל, יוסל), ואז נוספה ד' להקל על הגייה, כמו "פנדל" מלשון penalty. נשמע ש"נתן-נטע" גם הוא גלגול פונטי כזה, במיוחד אם באמת הוגים nate. לי, אגב, היה דוד "נָטֶק", שעכשיו כשאני חושב על זה הוא כנראה באמת גלגול של "נָטֶה" - אם כי שמו העברי היה "נוח". |
|
||||
|
||||
נטע הוא אכן צורת משנה של נתן והגיתם,בצורה היידישאית, דומה:Nusen / Nute |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |