|
||||
|
||||
אבל זו באמת דקות מעניינת: לעז = "לשון עם זר", ויידיש אינה לשונו של עם "זר". |
|
||||
|
||||
לעז אינה ''לשון עם זר''. זה סוג של נוטריקון שהמציאו אחרי שהמלה כבר היתה קיימת - כמו ''תשבי יתרץ קושיות ובעיות'' עבור תיקו. |
|
||||
|
||||
נכון. לכן רשמתי ''לעז'' ולא ''לע''ז''. אבל עדיין, נותרת השאלה האם משמעות המלה ''לעז'' היא ''לשונו של עם אחר'' או ''לשון שאינה עברית''. |
|
||||
|
||||
על פי "מלון השפה העברית" הותיק של גרזובסקי (גור): לעז - דבה, שמועה רעה, רנון של דפי: מוציא לעז על- || שפה זרה, שפה שאינה עברית: ללועזות בלעז (מגלה י"ז ע"א). |
|
||||
|
||||
תיק"ו היה *לפני* הנוטריקון? מה מקורו ומה משמעותו? |
|
||||
|
||||
"תיקו (הצורה המלאה: תיקום) – תעמוד [מילת סיכום לבעיה שלא נפתרה]; מאוחר יותר נוצר למילה גם מדרש ראשי תיבות: תישבי (אליהו) יתרץ קושיות ובעיות." מתוך: http://www.safa-ivrit.org/imported/aramaic.php?l=tav |
|
||||
|
||||
חידשת לי. אני יכולה לשער שהמקור לטיני? |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני הרעוע: ארמית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |