|
||||
|
||||
אני הייתי בונה את קונספציית הבגרות בשיטה הבאה: הבגרויות מתחלקות ל- 4 סוגים עיקריים: 1. כלי עזר לחיים: תחת סקציה זו הייתי מכניס: א. מתמיטיקה ברמה של שתי יחידות, הכוללת חישובי אחוזים, סטטיסטיקה בסיסית, חשבון פשוט בשברים עשרוניים ופשוטים ומספרים שליליים, משוואות פשוטות, פתרון בעיות מילוליות, חזקות ושורשים (2 יחידות). ב. הבעה בכתב - הכוללת סגנונות הבעה שונים: כתיבת מכתבים "רשמיים", מאמרים תיאוריים בסיסיים, ואפילו כתיבת טוקבק נורמלי (2 יחידות). ג. כלכלה וניהול כספים למשק הבית (1 יחידה). ד. אזרחות (1 יחידה) - בדגש על החלקים המשפיעים באופן ישיר על האזרח כפרט או משפחה (למשל, זכויות מול שוטר, חובות וזכויות הקשורות לשירות הצבאי וכו'). ה. הבנת הנקרא וקריאה ביקורתית (2 יחידות). 2. לימוד "תחביבים" - הייתי מחייב לבחור 2 תחביבים. הייתי מחייב תחביב אחד פסיבי (למשל, קריאה וניתוח ספרות) ואחד אקטיבי (למשל, כתיבת טקסט ספרותי) ומלמד אותם ברמה של 2 יחידות כ"א. אפשרויות: מוזיקה, ספרות, ואמנות יכולות להלמד כתחביבים פסיביים ואקטיביים. עוד: שחמט, ברידג', מלאכת יד, קולנוע, ואפילו ספורט אם יילמד ברמה גבוהה. 3. מקצועות המעניקים ידע כללי הנדרש לבן תרבות - כאשר גם כאן תידרש בחירה בין מספר תרבויות שונות. הייתי בונה זאת כך שכל תלמיד ייצטרך ללמוד: א. לפחות 2 לימודי דתות בסיסיים (על מנת שכל תלמיד ייחשף לדת זרה אחת לפחות) - יחידה אחת כ"א. ב. היסטורי כללית - יחידה אחת, בדגש על רצף היסטורי כללי. ג. תולדות עם ישראל - בדגש על 200 השנים האחרונות. ד. מדע בסיסי. 4. על אלו, הייתי מעודד בחירת מקצועות מתוגברים המכינים לחיים - מתימטיקה ומדעים (כן, אני יודע שמדע הוכנס תחת ידע כללי, אך הוא מכין בד"כ את התלמיד ללימודים גבוהים בתחום רחב של מקצועות), הבעה בכתב, משפטים, ניהול כספים, אזרחות וכו'. זאת בהנחה, שתלמיד שיהיה מעוניין בתגבור ה"תחביבים" או הידע הכללי יעשה זאת על חשבון זמנו הפנוי.(כך תימנע "בריחה" של תלמידים חלשים לכיתות מתוגברות סוציולוגיה, גאוגרפיה או ספורט). תלמידים בעלי כישורים מיוחדים בתחומים אחרים (כמותם תוגבל מספרית, למנוע ניפוח של כמות התלמידים) יעודדו לעסוק בהם כבגרות מתוגברת, אפשר גם לא תחת משרד החינוך באופן ישיר (למשל, ספורטאי מוכשר תחת מאמן חיצוני, וכנ"ל מוזיקאי, תלמיד בעל כשרון להיסטוריה וכו') |
|
||||
|
||||
לכלי עזר לחיים תוסיף את ספרו של דייל קרנגי: "איך תרכוש ידידים והשפעה". 2 יחידות. |
|
||||
|
||||
דווקא את המסמך הקפיטליסטי הזה? :-) מסכימה שיש בו כמה עקרונות מעניינים ושימושיים, אבל נקודת המוצא שלו מאוד-מאוד-מאוד תלוית תרבות (ותלויה לצד שלא הייתי מעוניינת לעודד אצל הדור הצעיר). |
|
||||
|
||||
על מה בדיוק? (על העקרונות של הספר או הקפיטליזם שבו?) |
|
||||
|
||||
צ'מעו חבר'ה, אמר קארנגי, יש לי בכיס רב-מכר על בטוח. אני מלמד בו איך להתלקק על אנשים (אבל בצורה מכובדת!), לגרום להם להאמין בך ואז לגרום להם לעשות כל מה שתרצה. השם שאני חושב עליו - "איך לעשות כסף מח*א". אי אפשר להוציא ספר תחת השם הזה, אמר סיימון. אוקיי, אמר קארנגי, אז הנה שם יותר טוב: איך לעשות כסף מזבל. פאסט נישט, אמר שוסטר. שוין, אמר קארנגי, אז הנה שם שימצא חן בעיניך: "איך למכור גורנישט בהמון כסף". מהנסיון שלי בחנויות ספרים, אמרה בתו של סיימון, הרוקרית קארלי סיימון (כן, ברצינות, תבדקו, קטני אמונה שכמותכם), שגם היא ישבה שם במקרה - מהנסיון שלי בחנויות ספרים - אנשים לא אוהבים לעמוד בתור לקופה עם ספר שבשם שלו יש "כסף". הם מאוד רוצים לעשות כסף ולא אכפת להם לדבר על זה, אבל הם לא רוצים להסתובב עם זה על הכריכה של הספר. אהא, זרח קארנגי שנס אלוהי של הארת-פתע נחת עליו משמיים - אז אני מבין שצריך להוציא את הכסף ולהשאיר רק את הגורנישט. בדיוק ככה, תפסת את הפרינציפ, אמרה קארלי. וכך נולדו 15 מיליון העותקים של ההצלחה המונומנטאלית, "איך תרכוש ידידים והשפעה". |
|
||||
|
||||
ובפעם הבאה, כיצד נכתב האדיוט... |
|
||||
|
||||
אז עכשיו יש כבר תכנית קדימונים באייל? |
|
||||
|
||||
שומעים עליה ורואים עליה שגדלה עם כפית של זהב בפה, והרבה מאוד ספרים בסלון. |
|
||||
|
||||
מעניין, לנו היה קודם את הספר "How to make more money". ל"How to win friends and influence people" התוודעתי מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
לא ראיתי את התגובה שלך בזמנו. מסכימה עקרונית עם תגובת האלמוני לשאלתך, אבל גם אוסיף שני דברים: 1. בחלקים רבים בספר, במיוחד בפתיחה, חייו ויוזמותיו העסקיות של הברון השודד אנדרו קארנגי1, הנערץ על כותב הספר, מובאים כמופת ודוגמא לחיים הראויים לראותם, יזמות ויצירתיות עסקית כהגשמה רוחנית, ומופיע בגדול האתוס לגבי התחלה מאפס כבן למשפחה מהמעמד הבינוני, ונסיקה לגבהים בזכות המידות האישיות והחלטה נחושה מספיק. נדמה לי שאיין ראנד היתה גאה בו (בשניהם בעצם). 2. אפשר להסתכל על הספר כמדריך טכני ליחסי אנוש - הוא נותן גם עצות להתנהגות בחיי הנישואין (למעשה פרק מיוחד) ולהתנהלות במצבי קונפליקט עם ילדים. אבל הראייה מסעיף 1 שלטת בו בעיקר. מופיעים שם למשל כל מיני סיפורים וטיפים לעידוד התחרות בין מחלקות ייצור שונות (לא יישכח הסיפור על הספרה "2", אותה רשם אנדרו קארנגי רשם בגיר על רצפת המפעל שלו, כשחשב שהפועלים לא מייצרים מספיק. ה-2 ייצג את מספר המכונות שיוצרו באותה משמרת. הפועלים במשמרת הבאה ראו "2" והחליטו שהם ייצרו במשמרת שלהם "3", וכן הלאה). 3. אני קראתי אותו בשנות ילדותי, לא זוכרת איך התגלגל לידי אבל הוא היה מהספרים החביבים עלי וקראתי בו שוב ושוב, מרותקת. נדמה לי שהיה לו ערך אנתרופולוגי עבורי: הוזכרו שם מושגים קסומים כמו גידול דליות בחצר האחורית, "שמלת לילה" (כתונת לילה?) לפעוט שדורש שיקנו לו פיג'מה דווקא, התכתבויות משרדיות בעט נובע על נייר פחם, אנקדוטות על אלינור רוזוולט והציפורים המצייצות בחלונה ועוד כהנה. 1 כפי שלמדתי, הוא לא קרוב משפחה של דייל כותב הספר למרות הדמיון בשם, אלא שדייל שינה את איות שם משפחתו כך שיתאים לזה של קארנגי (אנדרו), לאות הערצה ואולי סתם כדי לפתוח לעצמו דלתות מחמת הספק (ע"ע מרדכי דיסקונט). |
|
||||
|
||||
אופס. כמובן, אנגלית - ברמה של 5 יחידות. מחשב ושימוש בסיסי במחשב - 2 יחידות לימוד. |
|
||||
|
||||
אני הייתי מוותר לגמרי על תחביבים פסיביים - מה הטעם באימון בהם? (ולא חייבים לבחון, אבל אם בוחנים - איך לעזאזל ינקדו את מידת ההנאה שלי מספרות, ולמה?) |
|
||||
|
||||
מה הם לימודי הספרות היום אם לא אימון של התלמיד להנות מספרות? נראה לי שיש בזה טעם. לימוד *יכול* להגביר את ההנאה מספרות, מוזיקה, אומנות, צפייה בספורט, קולנוע ועוד. אפילו באוניברסיטה עושים את זה. בחינות? כמו היום, רק יותר טוב. כשאתה מתבקש במבחן לנתח שיר, אתה למעשה מתבקש להדגים את יכולתך להנות מרבדים עמוקים של שירים. |
|
||||
|
||||
"מה הם לימודי הספרות היום אם לא אימון של התלמיד להנות מספרות?" - אם זה מה שמנסים במערכת החינוך לעשות, לא רק שנכשלים חרוצות במלאכה, גם מצליחים להסתיר אותה כל כך טוב, שבוגר מערכת זה לעולם לא היה מנחש שזה הכיוון אליו חתרו שם אלמלא הופעת אתה הרגע וחשפת זאת בפניו. "בחינות? כמו היום, רק יותר טוב." - אני שומר שבת, אבל רק בימי שלישי. |
|
||||
|
||||
מי ששיחק לו מזלו והיה לו מורה טוב- הדבר נחשף בפניו, מי שלא -לא. |
|
||||
|
||||
אי אפשר כל היום להשתמש בתירוצי "מורה טוב/מורה רע". אומרים שמורה טוב יכול להציל גם את תוכנית הלימודים הזוועתית ביותר. האם לדעתך מורה רע יכול להרוס גם את תוכנית הלימודים הטובה ביותר? כאן אני פחות בטוח. |
|
||||
|
||||
מורה רע יכול להרוס כל תכנית. |
|
||||
|
||||
תגובה לא מנומקת יכולה להרוס כל דיון. |
|
||||
|
||||
נמק, פרש והדגם ___ בעצם, רק נמק (ולו למען הצלת הדיון) |
|
||||
|
||||
בדיוק. מ.ש.ל.. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |