|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | 1. זה לא כזה נורא. אני שולחת את התאים המתים שנופלים מהבגדים המלוכלכים שלו לחברת תרופות כלשהי, והם מפיקים מזה הורמון גדילה. 2. הבנתי, תודה אבל לא תודה. חשבתי שזה קשור לדילברט. |  | 
|  |  | 
|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | הו, לא, יקירתי. הם משבטים אותו. אני מתכבד להודיעך שיש לך, נכון לעכשיו, תשעים ושמונה ילדים. ניצה מתה מקנאה. |  | 
|  |  | 
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
|  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות | © כל הזכויות שמורות |